JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אתיקה רגשית

התנהלות רגשית ואנושית כדרך חינוכית

אתיקה רגשית חן אייזיק
יולי 22
15:33 2014

"דברים שיקלוט אותם בדמיונותיו בגיל צעיר, חזקה עליהם שלא יימחו ולא יתחלפו. בגלל כן יש לייחס חשיבות שאולי אין למעלה ממנה לאותו עניין: שהאגדות הראשונות שישמעון הללו בחייהם, יהיה בהן כדי לנטוע סגולה טובה בלב שומעיהן" (מתוך "המדינה" לאפלטון).

בעולם מתוקשב, קר ומנוכר, שבו טכנולוגיה ועושר הם המנווטים את חיינו אל מחוזות לא ידועים, נדרש לחזור לערכים הבסיסיים שהציג הפילוסוף היווני סוקרטס. סוקרטס טען שמוסר ותבונה חד הם ושעשיית הרע נובעת מבורות. אך חיסול הבורות לא תלוי רק בהקניית ידע. מחקרים מצאו שבני אדם זקוקים לחיבה, לחמלה, לידידות, לחברות, לחום, להגנה ולתמיכה יותר משהם זקוקים לציונים ולחיזוקים חומריים. לכן חובה לפתח מערכת חינוך ערכית המבינה את משמעות הרגש ופועלת על פיה. קצרה היריעה מלדון בכל התחלואות ובכל הפתרונות לשיפור פני הפדגוגיה החינוכית בהווה, אך בכל זאת אנסה להעניק משמעות אופרטיבית לפן הרגשי לתועלת חינוכית, בעיקר מרמת המורה, שהוא דמות חינוכית ומשפיעה. הפן הרגשי מבוסס על אמפתיה, מודעות עצמית, כישורים חברתיים ותקשורת בין-אישית, שליטה עצמית ומוטיבציה.

למערכת החינוך ולבתי הספר תפקיד משמעותי בעיצוב פני החברה. אך תחילה יש לעמוד על הנחה בסיסית והיא שמנהלי השיעורים, הלוא הם המורים, שונים זה מזה. יש ביניהם הבדלים אובייקטיביים מבחינת תחומי דעת וידע, תרבות, ערכים, מעמד סוציו-אקונומי ושפה. ובכל זאת מטרת החלק הארי של המורים היא "להרביץ תורה" בתלמידים. מניעיהם מגיעים ממעמקי הלב והרגש והם מלאים ברצון טוב שהתלמיד יצבור כישורים למען חברה מתפתחת ומתקדמת – למען נאורות. וכאן נשאלת השאלה: האם הגשה של חומרי לימוד ללא רמה מינימלית של אינטליגנציה רגשית תורמת לחברה ערכית יותר, בעיקר בעידן התקשוב והידע האינטראקטיבי?

מחקרים רבים מעלים ספקות ביחס לגישת הלימוד הליברלית השלטת כיום במערכת החינוך. אלפרט (2006) סבורה כי בדרך כלל יתאים חינוך ליברלי לאוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. לטענתה החיים בבית יעשו את העבודה בתחום הערכי-מוסרי ויספקו תמיכה, חום ואהבה, ואילו מערכת החינוך תהווה נדבך משלים לצבירת השכלה. ברם, מדוגמות רבות עולה שדווקא בקהילה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה קיימת הלימה בין חסרונה של דמות המחנך הטבעי – אב ואם – לבין בעיות רגשיות שישפיעו על התפקוד הלימודי וההתנהגותי של הילד בין כותלי בית הספר ובחיי היום-יום בקהילה. את הפער הלימודי אולי אפשר לצמצם בעזרת תמיכה מחוץ לבית הספר, אך לא את הפער הרגשי שנוצר כשאין לילד מי שיקשיב לו ומי שיכוון אותו לערכים. לפיכך אל לנו לוותר ועלינו לדאוג לתמיכה ולהנחיה המבוססת על הפן הרגשי גם בבית הספר. המצפן החינוכי שלנו צריך להיות מכוון לאתיקה של דאגה וליצור חלופה לתפיסות מסורתיות ולהנחות היסוד שהצגתי לעיל. כפועל יוצא, עלינו ליזום מערכת ארגונית-חינוכית שתאפשר הלימה בין חינוך לבין חיבה, תחושת ביטחון ואמון כתוצאה מאינטראקציה אנושית-רגשית.

"מנהיגות" היא אחד המושגים האוניברסליים שעל פיהם פועל העולם. בכל קבוצת אנשים (וגם בקרב בעלי חיים) ניתן להבחין בדומיננטיות של מנהיג הקבוצה. מנהיגים, אנשי רוח ודמויות כריזמטיות תמיד היו כר פורה לפיתוח ערכים שמטרתם יצירה של חברה בריאה יותר.  ביהדות ניתן למצוא מושגים ערכיים רבים המייצגים זאת: "לא תרצח", "לא תגנוב", "ואהבת לרעך כמוך", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", "והדרת פני זקן". אבן דרך ערכית החוזרת בתכניות לימוד שונות היא המושג respect. ערך זה אומץ גם על ידי ההתאחדות האירופית לכדורגל, שהפכה את respect לסיסמה שלה וטבעה אותה על חולצות השחקנים ובמרכז המגרשים במשחקים בין-לאומיים. הסמל מייצג את קבלת האחר, ערכים, הוגנות, כבוד הדדי, שוויון וסובלנות בלי הבדל דת, גזע ומין. אימוץ המסר ממחיש שמסרים כאלה עדיין מהווים "מטרות על" לחינוך אוניברסלי, גם בעולמנו המתוקשב והאינטראקטיבי.

בית הספר ביאליק-רוגוזין בתל אביב הוא דוגמה למערכת חינוך שאיננה מסננת את הבאים בשעריה ודוגלת בערכים של respect. בית הספר מכיל רב-תרבותיות, מקדם אותה ומפתח אותה באמצעות "אתיקה של דאגה", במלוא מובן המילה. הדאגה מתבטאת בדרכים רבות, החל מתמיכה לתלמידים המתקשים בשפה ועד להגעה לפתח בתי התלמידים וסיוע בכל בעיה, למשל עזרה משפטית ואישורי שהייה ועבודה להוריהם.

תיכון ברנקו-וויס ברמלה, שהוצג בסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה" מבסס את החינוך על אסטרטגיה עקבית ועל ערכיות מוריו. המורים משתדלים לקרב את התלמיד למורה במגוון דרכים: שהייה לצד התלמידים בחצר, שפה בגובה העיניים, פיתוח אמונה עצמית. בסרט נשמע מורה המחזק את התלמידים ואומר להם: "התחלתם תיכון. אתם ילדים גדולים ובוגרים. זה שיעור לבגרות. אני אלמד אתכם לבגרות. אתם כולכם תצליחו בבגרות בסוף השנה". בבית הספר לא מוותרים על אף תלמיד, דוגלים בהעצמה רגשית ולימודית, בגיבוש קבוצתי, בדוגמה אישית ובערכיות. גישה זו בנויה על אמון והערכה הדדית המתפתחים ומובילים לתוצאות שבכול מערכת חינוכית אחרת כברלא האמינו שהן אפשריות.

החיפוש המתמיד אחר גישות חינוך מודרניות המשלבות את האמצעים האלקטרונים המתוחכמים ביותר איננה בהכרח גולת הכותרת במשרת המורה. אין להמעיט בחשיבות של פיתוח פדגוגיה המתאימה לעולם הטכנולוגי, הרי מדובר בעולם שבו רוב התלמידים נושא עמו דרך קבע מכשיר טלפון חכם משוכלל שבו זמין בכל עת הד"ר Google, המורה והמדען האינטרנטי הנגיש מכולם. אך דווקא מכיוון שהרובוטיקה והקדמה התעסוקתית והטכנולוגית משתלטים על עולמנו, נראה כי אמפתיה, חום, הקשבה לצורכי התלמיד וערכים ומוסר לכיבוד הבריות הם הכרח לשרידות החברה האנושית. עלינו לאמץ התנהלות רגשית ואנושית כדרך חינוכית. הגישה הקרויה "אתיקה של דאגה אנושית" תהא לנתיב שעליו עלינו להיאבק בקנאות נחושה ודואגת, לטובת המשכיות התקשורת ויחסי המין האנושי.

על המחבר / המחברת

Avatar

חן אייזיק

מחנך ורכז שכבה בבית הספר העל יסודי - משגב ומרצה בקורסי הכשרה מקצועית למבוגרים מהסקטור הציבורי והשלטון המקומי.

תגובה אחת

  1. אוחנה
    אוחנה יולי 23 2014, 17:01
    קול חיובי אמיתי

    באמצע כל המלחמות שמוציאות מכולם את הרע, שומעים כאן קול חיובי נטו, רצון טוב לעזור, לבנות עתיד טוב יותר לנוער, מה שיוביל לעתיד יותר טוב למדינה, ואם יעשו כך בכל מדינה אולי זה יתן עתיד טוב יותר לעולם כולו, תמשיך כך. רוב האנשים היום פועלים למען עצמם, אבל יש גם כאלה שאינם אגואיסטים ומוכנים לתת למען הכלל.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!