JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

1 נגד 40

מה באמת צריכה להיות הרפורמה של משרד החינוך

1 נגד 40 שלומית וינמן
אוקטובר 24
09:45 2014

שר החינוך פירון מספק לנו כותרות ורפורמות חדשות לבקרים, אני רק תוהה אם הוא מטפל בבעיות הדחופות באמת. אם תבדקו תגלו כי תקן משרד החינוך למספר התלמידים בכיתה עומד היום על 40 תלמידים בכיתה. 40 תלמידים מול מורה אחד. תקן משרד החינוך לשטח הכיתות עומד על 49 מ"ר לכיתת אם, כלומר כ-1.22 מ"ר בממוצע לתלמיד (וזאת ללא התחשבות במרחב הפיזי של המורה). לדעתי הנתונים המדאיגים האלה הם הבעיה העיקרית במערכת החינוך היום.

הצפיפות הבלתי נסבלת בכיתות שעולה מן התקנים הללו מקשה על המורה להתרכז ולהשיג את תשומת הלב ואת הריכוז של התלמידים. קשה במיוחד להגיע לכל תלמיד בכיתה ולהשקיע יותר בתלמידים החלשים והמתקשים, וכך קורה שהמערכת פשוט מפספסת חלק לא קטן מהתלמידים. נוסיף לכך את העובדה שכ-10% מהתלמידים (וכנראה אף יותר) לוקים בהפרעות קשב וריכוז או בלקויות למידה שונות. כלומר 3–4 תלמידים בכל כיתה הם בעלי קושי המצריך התייחסות פרטנית קצת אחרת מצד המורה. תלמידים אלה, מעצם הקושי והתסכול שלהם, יכולים לעתים להפריע (שלא בשליטתם) למהלכו התקין של השיעור. והנה אנו מקבלים מציאות בלתי אפשרית כמעט לכיתת התלמידים ולמורים. בניסיון להעביר שיעור רציף בתנאי למידה והוראה לא סבירים, מוצאים את עצמם שני הצדדים במלחמת הישרדות שלא לומר בשדה קרב.

כיום, על פי תקן המשרד, פתיחת כיתת לימוד נוספת מתאפשרת רק אם מספר התלמידים בכיתות הקיימות בשכבה מגיע ל-40. עם זאת, כמה רשויות מקומיות מבוססות מתקצבות כיתות נוספות, בעיקר בשכבות הגיל הצעירות בכיתות א'–ב', כדי להפחית את הצפיפות. במקרים מסוימים הדבר נעשה בהשתתפות כספית של ההורים. מהתפלגות הנתונים עולה כי 37% מהתלמידים בישראל לומדים בכיתות שבהן יותר מ-32 תלמידים. 18% מהתלמידים בישראל לומדים בכיתות צפופות במיוחד שבהן יותר מ-35 תלמידים, ו-3.5% לומדים בכיתות שבהן יותר מ-40 תלמידים. בזרם החינוך החרדי ובחינוך הממלכתי-דתי הצפיפות בכיתות קטנה משמעותית – 25 ו-30 תלמידים בממוצע בהתאמה, מה שמביא את ממוצע התלמידים בכיתה בישראל ל-28.4.

אם נסתכל על נתוני מדד צפיפות התלמידים של מדינות ה-OECD (2011), שאליהן ישראל שואפת כל כך להשתוות, נראה כי צפיפות התלמידים הממוצעת בישראל גבוהה ב-7 תלמידים מממוצע כלל מדינות ה-OECD, שעומד על 21.6 תלמידים בכיתה. באיטליה 18.3 תלמידים, בפינלנד 19.4, בארה"ב 20 ובגרמניה 21.2 תלמידים בכיתה בממוצע.

אינני אשת מקצוע בתחום החינוך, אך את תנאי הצפיפות הבלתי נסבלים ואת הקושי להגיע לכל תלמיד אני חווה מהמקום האישי כאימא. ילדים רבים ילכו לאיבוד בקלות במערכת אילולא אנו ההורים נהיה שם לתמוך, לתווך ולהבין שהיכן שמערכת החינוך כושלת אנחנו חייבים לגשר ולהשלים את הפער. ראשית ברמה הרגשית, בשל חוויות של אי-הצלחה וקרבות על תשומת הלב המתאימה; שנית ברמה הלימודית, לספק שיעורים פרטיים ושיעורי הוראה מתקנת; ולבסוף ברמה החברתית. כל זאת בתור השלמה למה שמערכת החינוך אמורה אך לא מצליחה לספק. מניסיונות שונים להתלונן בבית הספר על עוולות שנתקלו בהן בנותיי במערכת החינוך ולהציע דרך תיקון, חזרתי גם אני מתוסכלת. תמצית התשובות הייתה מה לא ניתן לעשות, כי הרי עם תקן של 40 תלמידים בכיתה למה כבר אפשר לצפות.

בהשכלתי אני מהנדסת תעשייה וניהול, ואני זוכרת היטב כיצד לימדו אותנו שכדי לייעל ולשפר תהליך או פעולת מערכת יש לבחון את המצב הקיים, לאתר את צוואר הבקבוק על הנתיב הקריטי של פעולת המערכת ולשחרר את הפקק. פעולה זו היא הבסיס של ייעול טוב בכל מערכת עובדת. אם נעשה אנלוגיה למערכת החינוך, צוואר הבקבוק של המערכת כיום הוא ללא ספק צפיפות התלמידים בכיתות. ברור מעל לכל ספק שבעיה זו מתחילה ונגמרת בחוסר תקציבי, ואם היו שואלים אותי שם הייתי מתחילה ברפורמה ומיד.

אין ספק ששינוי המצב הקיים אינו יכול להתבצע בבת אחת, אלא בהדרגה ובצעדים קטנים. בעיקר אם רוצים להגיע לתקנים כמו במדינות שהזכרתי לעיל. במציאות הפוליטית שבה אנו מצויים, בכל 3–4 שנים (במקרה הטוב) מתחלף שר חינוך ואתו מתחלפים היעדים, התכניות והחזון למציאות חינוך אחרת. וכל מה ששר חינוך אחד החל לבצע, מחליפו עוצר ומתחיל בביצוע של פרויקטים אחרים.

משר החינוך הנוכחי, שי פירון, כן ציפיתי למשהו אחר. האמנתי, ציפיתי ואף בחרתי במפלגתו בבחירות האחרונות מתוך תקווה אמתית למצוא פה את תחילתו של עתיד טוב יותר. אין מה לומר, בשנה וחצי של כהונתו הצהיר שר החינוך לא מעט. חזון "הלמידה המשמעותית" ולא מעט רפורמות שלא חוששות לשחוט בדרך פרות קדושות, כמו בחינות הבגרות, המבחן הפסיכומטרי והחופש הגדול. השאלה היא אם מדובר בסיסמאות יחצניות מוצלחות או ברפורמות שאכן יבוצעו הלכה למעשה, וזאת ימים יגידו.

למרות כל אלה, לא נשמעה הצהרה משמעותית אחת בנוגע לכוונה אופרטיבית לטפל בבעיה האמתית והדחופה של הצפיפות בכיתות. ביוני 2014 פרצה מחאת הורים ברשת על החלטת משרד החינוך לצמצם את מספר הכיתות ולהגדיל את מספר התלמידים בכל כיתה, מה שכונה "מחאת הסרדינים". בעקבות מחאה זו שר החינוך פירון חזר בו מהחלטתו זו, והצהיר כי עמל עם שר האוצר יאיר לפיד על תכנית מקיפה לשיפור המצב הקיים, וכי זו תוגש לתקציב 2015. אך שוב מדובר בהצהרות על גבי דפי פייסבוק בלבד, ללא כל פרסום רשמי של תכנית עבודה הכוללת לוחות זמנים ויעדים לביצוע.

מסתבר שלמשרד החינוך יש תכנית אב להקטנת הכיתות ליעד של 32 תלמידים בכיתה, שהוצב על ידי הממשלה ב-2008 ולא הושג עד כה. בינתיים התוכנית יושמה חלקית רק בכיתות ג', ז', ט', ו–י'. אך גם אם משרד החינוך יצליח להגיע ליעד, הכיתות יישארו מהצפופות במדינות ה-OECD. אם כבר מנסים משהו, מדוע לא "הופכים את הפירמידה" ומטפלים בכיתות הנמוכות, א'-ב'? דווקא שם מושתת בסיס החינוך, ואפשר להקנות יסודות טובים יותר באמצעות יחס אישי ופרטני יותר על ידי צמצום יחס מורה-תלמידים. רק אחר כך כדאי לפנות ולטפל בצפיפות בכיתות הגבוהות.

לסיכום, לצערי לא נראית באופק שום התחלה משמעותית של טיפול בבעיית הצפיפות בכיתות. נראה כי כל שר חינוך שנכנס לתפקיד מחפש לזכות בתהילה באמצעות הצהרות ויישום רפורמות המשיגות "ניצחונות מהירים". את האומץ להתחיל משהו הכרחי ונחוץ כל כך, משהו מהפכני אך ארוך ומורכב שסופו בהחלט לא יקרה בקדנציה אחת של שר חינוך, כנראה לא נראה בקרוב.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלומית וינמן

בוגרת תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול מערכות מידע, אוניברסיטת בן גוריון, יועצת בכירה לארגונים בניהול פרויקטי IT ארגוניים.

11 תגובות

  1. מישהי
    מישהי אוקטובר 24 2014, 10:24
    כל כך צודקת

    קדימה כוח האימהות!!

    השב לתגובה
    • רחל בלפר
      רחל בלפר אוקטובר 24 2014, 12:19
      מסכימה מאוד

      מסכימה איתך במאת אחוזים שהתיקון הראשוני והחשוב ביותר ברפורמת החינוך הוא צמצום משמעותי במספר התלמידים. אי לכך, שלומית המאמר שלך קולע בול בבעייה הקיימת בחינוך אצלנו. לא ברור. לי, מדוע עד היום לא עשו שום דבר בנושא הכל כך חשוב הזה!!!!

      השב לתגובה
  2. בתי
    בתי אוקטובר 24 2014, 11:46
    שלומית צודקת

    אני מכירה את שלומית ארבע שנים
    היא אישה משכילה שמאוד משקיעה
    בבנות שלה
    אני מאוד מאוד מיזדהה עימה
    שכן גם לילדי קשה בכיתה ואין ביכולתו של בית הספר להכיל את הקושי הזה
    וכבר באספת ההורים הכללית הקדימה ואמרה המנהלת
    שההורים הם פרטנר ללימודים והם חייבים לעזור ולתגבר והיא ייפתה את זה במילים שותפים לדרך
    אני בוגרת מנהל עסקים ותקשורת ואוכל לספר המון על שפת הגוף שלה בזמן שדיברה
    אני מנהלת תיקי לקוחות בחברות גדולות וככה המנהלת .מנהלת את בית הספר .כמו חברת הייטק
    אני חובה המון דברים ששמים אותם מתחת לשטיח
    ואני מצתרפת לשלומית במעבק שלה

    השב לתגובה
  3. מיכאלה.
    מיכאלה. אוקטובר 24 2014, 12:37
    דור העתיד יושפע מהצעדים של היום

    כל מילה בסלע

    השב לתגובה
  4. ורדה אייזיק
    ורדה אייזיק אוקטובר 24 2014, 13:43
    משכנע

    מאמר משכנע. תשלחי אותו לשר החינוך. לדעתי פירון כן ערני לרחשי הציבור. אולי יתחיל להזיז מהלכים.

    השב לתגובה
  5. אמא
    אמא אוקטובר 24 2014, 14:24
    תגובה לכתבה

    נושא חשוב שצריך להיות במודעות כל הזמן.
    מערכת החינוך, זה העתיד של המדינה שלנו ואם הבסיס לא ישב טוב , אז אף מגדל לא יחזיק מעמד מעליו.
    רק שמשום מה נדמה שמערכת החינוך רק נסוגה בשנים האחרונות . איפה הימים שיצחק נבון וזבולון המר היו שרי חינוך .

    השב לתגובה
  6. שרון לוי
    שרון לוי אוקטובר 24 2014, 15:51
    כל כך נכון

    המירוץ ל"נצחונות מהירים" גובה קורבנות ולטווח הרחוק הילדים שלנו והחברה ישלמו את המחיר.
    אי אפשר לצעוק סיסמאות "האחר זה אני" כשבשטח המורה (גם המוכשרת ביותר) לא יכולה להגיע ל"ילד האחר" כשיש לה עוד 39 ילדים שצועקים לה "עכשיו אני".
    סיסמא טובה מתאדה מההיסטוריה כשהיא רק סיסמא ולא הלכה למעשה.

    השב לתגובה
  7. מאירקה
    מאירקה אוקטובר 24 2014, 17:12
    התפוצצות אוכלוסין - יפה שעה אחת קודם

    היכן שתצביע תמצא בעיה. למה ? כי אנו רגילים שלא לטפל בהן למה? כי עדיף לטאטא מתחת לשטיח. אנחנו מומחים בזאת.הרב פירון הוא לא הבעיה. לתומנו חשבנו שהנה הגיע מצביא השינוי. במהרה הבנו שגם הוא המו רבים לפניו טעות גדולה. שלומית כותבת המאמר צודקת בכל מה שהעלתה על הכתב. מילים כדורבנות.יש לי פתרון חלקי. שלומית לאגף החינוך אולי השינוי יתחיל דווקא בהרצליה.

    השב לתגובה
  8. סילבי
    סילבי אוקטובר 25 2014, 07:32
    יותר תלמידים בכיתה - פחות תשומת לב וידע

    אני מסכימה עם כל מילה.
    פרוייקט כזה כרוך בהשגת תקציב משמעותי,ולאחר מכן בניית כיתות חדשות בבתי ספר קיימים, בניית בתי ספר חדשים, הכשרה וגיוס מורים חדשים.
    כל זה גדול על משרד החינוך?
    הרבה יותר קל לבטל מבחן פסיכומטרי כדי לא להתאחזב כל פעם מחדש מהציונים הנמוכים שהם התוצאה גם של הצפיפות הזאת!

    השב לתגובה
  9. גאולה
    גאולה אוקטובר 25 2014, 10:31
    כל מילה אמת

    את מחזירה אותי עם הכתבה הזו הרבה שנים אחורה . נדמה ששום דבר לא השתנה מאז . כל מה שכתבת ותיארת, כל כך נכון ומדויק. כואב הלב על הילדים שצריכים ממש בסבל למשוך 12 שנים עד שמסיימים ועוד יותר עצוב שבמערכת החינוך נמצאים אנשים שלא צריכים להיות שם. מורה זה ממש שליחות ומי שאין לו סבלנות אין קץ , אין לו מה לחפש בתחום הזה .
    שר חינוך, שמשתמש בתפקיד כמקפצה לתפקיד הבא שלו, ודואג שכל הזמן יהיה בכותרות עם היוזמות (שרובם סתם שטויות) בכך שמבטל את קודמו ואינו חושב לטווח הארוך, אינו יכול לקדם את מערכת החינוך.
    בזמנו, גם אני חוויתי תסכול רב מול מערכת החינוך. היו תקופות שהרמתי ידיים והיו תקופות שנלחמתי, גם אם לפעמים נדמה מול טחנות הרוח.
    בכדי שלמערכת החינוך יהיה קל יותר להתמודד עם הילדים החריגים (שלדעתי הם ממש לא חריגים. כל אחד ואחת מאתנו הוא שונה מהאחר ולא כולם אותו הדבר וזה בסדר גמור, רק שלמערכת החינוך נוח יותר עם הילדים הממושמעים והשקטים שלא מגלים התנגדות ולא דורשים תשומת לב רבה) הם מלעיטים אותם בתרופות שונות ומשונות ושולחים אותם לטיפול פסיכולוגי כזה או אחר, שברוב המקרים ממש מיותר .
    שוב , אין לי פסיכולוגית או משהו מהתחום, אני בסה"כ אמא לילדים שכל אחד שונה בהתנהגות שלו מהאחר ואוהבת את זה שכל אחד הוא יחיד ומיוחד ובכל יום ויום אני נהנית מהם (אם זה בצחוקים, בשיחות הנפש, בוויכוחים, בזה שהם גדלים והופכים לעצמאים מיום ליום, במעשי קונדס למיניהם ועוד ועוד)
    במבט לאחור של הרבה שנים , אני יכולה להגיד שלא הייתי עושה את רוב הדברים שביקשו ממני לעשות.
    כמאמר השיר, ילדים צריכים לגדול בשקט. ובמילה שקט הכוונה שקט לילד ולא שקט לסביבה !

    השב לתגובה
  10. איילת
    איילת נובמבר 07 2014, 07:53
    כיבוד המרחב

    מילים כדורבנות! המצב צבירה שהילדים נמצאים במהלך הלימודים פשוט בלתי ניסבל. רעש אין סופי שלא מאפשר למידה וכיבוד הזולת ולאחר מכן מתפלאים שיש אלימות בין הילדים. הכל מתחיל ממרחב הכיתה וממשיך הלאה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!