JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

היה היו כאן פעם ימים

מה היה דוד ילין חושב על חוק הלאום?

היה היו כאן פעם ימים דוד ילין commons.wikimedia.org
דצמבר 16
10:00 2014

דוד ילין (תרכ"ד–תש"ב) היה איש חינוך ומחנך, ממייסדי החינוך העברי בארץ, מורה וסופר, איש מדע ומחקר, מזרחן ופרשן, איש ציבור, ממנהיגי היישוב היהודי בארץ. הוא השתתף בכל המאבקים הלאומיים שהיו בימיו בארץ והיה שותף להקמת מוסדות רבים. הוא פעל למען היישוב בארץ, למען בניין ירושלים ולהחייאת הלשון העברית והשרשתה. הוא היה איש של עבודת מחקר וספרות מדעית ושל פעילות ציבורית ומדינית. מה חבל ששילוב זה של רוח ומעש באישיויותיהן של דמויות מפתח בפוליטיקה בימינו נדיר כל כך.

בילדותו היה ילין עד לחיכוכים בין תושבים ערבים ליהודים. ייתכן שמראות אלו השפיעו עליו לנסות למצוא קשר לאוכלוסים הערבים ולהגיע להבנה עמם. לפעילות זו הקדיש זמן רב במהלך חייו (הרמתי, תש"ס). ילין היה שותף פעיל ביותר בעשייה הציבורית בארץ ובראש דאגותיו היו אוכלוסי ירושלים היהודים והערבים. כל חייו הטיף להוראת הערבית בבתי הספר בארץ.

הצהרת בלפור הפיחה בלבו תקוות גדולות: סוף הגלות ותחילת הגאולה, מצד אחד, והאפשרות להגיע להסדר טבעי בלא מעורבות זרה ביחסים בין יהודים לערבים, מצד אחר. הוא האמין שעלייה יהודית היא אינטרס של היהודים וגם של הערבים. עלייה זו תביא לפריחה כלכלית וליצירת מקומות תעסוקה לכל התושבים.

בתרע"ה השתתף ילין עם אחרים במפגש שיזם בן יהודה לשיחות לקירוב לבבות בין העמים (יהודים-ערבים). דוד ילין דיבר במפגש ברוח פייסנית על איחוד בין שני העמים. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות היישוב בארץ ישראל שנציגי שני העמים הזדמנו למקום אחד כדי לדבר על יחסיהם ההדדיים.

בתרע"ט בזמן הדיונים בוועידת השלום נפגשו ילין ומאיר דיזנגוף בפריז עם נציגים פלסטינים כדי לקבוע את היחסים בין היהודים לערבים בפלסטינה. הוחלט פה אחד להקים ועדה ערבית-יהודית. מטרות הוועדה: קירוב שתי האוכלוסיות לנוכח התפתחויות עתידיות בארץ מנקודת ראות פוליטית וכלכלית; מניעת כל הבעה עוינת מצד אוכלוסייה אחת כלפי רעותה; עיבוד הסכם סופי לגבי זכויות וחובות כל הקבוצות האתניות הגרות בפלסטינה בכל הנוגע לארגון המנהלי העתידי של הארץ וכל ההיבטים של החיים החברתיים המשותפים. נקבע שהוועדה המרכזית תשב בירושלים ותורכב משישה נציגים ערבים ושישה יהודים. ילין היה אחד הנציגים בוועדה.

בדבריו בנאום ההגנה בפני הוועדה המיוחדת של חבר הלאומים לענייני הכותל המערבי בכ"א תמוז תר"ץ ילין, שוחר השלום וההבנה ההדדית, פונה 'בשם עמי, העם היהודי, אל העולם האישלאמי הגדול, אל עולם זה, אשר בו אנו מתפארים כולנו אשר קדושים משותפים לנו, אשר לשון כמעט משותפת לנו: אל נא תתנו את עצמכם להיות מונהגים על ידי מסיתים ומחרחרי ריב. התרוממו מעל לקנאות מלאכותית מנופחת. הביטו ישר אלינו כעם גדול באמת היודע להוקיר רחשות עם גדול שני ולא להתנקש בזכויות של אלפי שנים בנוגע לתפלות בפני אותו האל היחיד אשר בנוגע לאמונה בו אין הבדל בין אמונת היהדות והאישלאם [..] אברהם אבינו המשותף אמר לבן אחיו: "אל נא תהי מריבה ביני ובינך… כי אם אנשים אחים אנחנו", ואת הקריאה הזאת אני קורא גם אליכם בני דורנו היום: אל נא תהא מריבה בינינו וביניכם […] ביחוד בדבר דתי טהור, שאין לו שום ענין עם פוליטיקה איזו שהיא' (דוד ילין ז"ל, תש"ג: לז–לח).

בדבריו בנאום בוועד הלאומי לאחר פטירת בנו אבינעם ילין (יז חשון תרצ"ח) ילין אומר: 'אנו רוצים לבנות את הארץ בתום וביושר […] אני יודע כי אחרי שנרצח בני המנוח נרצח ערבי מהמארב. אני וכל בני ביתי נזדעזענו, ואלמנתו של המנוח אמרה: "למה הורגים אנשים חפים מפשע?" אנו יודעים שאין עוון מתכפר על ידי עוון, אם פושע הרג חף מפשע, אני אומר שאיש זה הוא חלאת האדם, ואי אפשר שאני אקום ואעשה אותו דבר, כי אז גם אני כמוהו […] כתוב אצלנו 'לא תרצח', באופן מוחלט: אסור לרצוח איש חף מפשע על מעשי פשע של אדם אחר. […] אנו נלך בדרך המוסר מפני שהיא טבועה בתוכנו […] איננו צמאים לדם כי אנו רוצים לבנות את הארץ בתום וביושר' (דוד ילין ז"ל, תש"ג: לט–מ).

ולסיום, בעניין השפות הרשמיות בארץ, להלן תזכורת קצרה מה היה כאן לפני כ-90 שנה, עת לא חלמו עדיין על חוק הלאום. בתזכיר ששלחו בן יהודה וילין, שני נשיאי ועד הלשון, בשנת תרפ"ב לנציב העליון, הם פנו בבקשה להכיר בשפה העברית בתור אחת משלוש השפות השולטות בארץ, בצד האנגלית והערבית. הם הציעו שהלשון העברית תהיה נהוגה בכל הנוסחאות הרשמיות גם במקומות שאין בהם יהודים, כי ייתכן שבעתיד יהיו.

על המחבר / המחברת

רות בורשטיין

רות בורשטיין

עורכת מדור: חינוך. ד"ר, ראשת לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. בלשנית עברית, חוקרת תחביר הלשון העברית בת-ימינו, לשון, חברה ותרבות, חוקרת שיח וחינוך לשוני.חברה בוועדת המקצוע של משרד החינוך, חברה במועצת איל"ש, וכן באגודות בלשנות רבות.

4 תגובות

  1. מרלה פרנקל
    מרלה פרנקל דצמבר 16 2014, 12:58
    תודה רבה רות!

    שמחתי לקרוא את המאמר שלך ולהיחשף לעקרונות יקרי ערך שבלב מייסד המכללה.
    מי ייתן ונשמע קולות דומים מאנשי רוח ומעשה גם יחד,
    בברכת חג אורים שמח
    מרלה

    השב לתגובה
  2. נאוה לוטן
    נאוה לוטן דצמבר 16 2014, 14:04
    כיצד נרצח בנו של דוד ילין?

    מי יודע לספר מה קרה לבנו של דוד ילין?

    השב לתגובה
  3. אורנה ויילר
    אורנה ויילר דצמבר 16 2014, 19:09
    דע מאין באת

    רות תודה על פריסת השורשים של המכללה. הימים לא פשוטים וכולנו מחפשים מצפן. דומה שלדוד ילין הייתה דרך שיכלו לפסוע בה זה לצד זה בני אדם באשר הם.
    טוב שנזכור מאין באנו ולאן אנו הולכים.
    המאמר מעניין חשוב ומושכל. שוב תודה
    אורנה

    השב לתגובה
  4. טל כהן
    טל כהן דצמבר 20 2014, 09:45
    נינה של דוד ילין

    "נינה גאה". לא הכרתי את סבה של אימי (ויולה ילין הכהן), ואני שמחה למצוא שלדם הזורם בעורקי יש שורשים עמוקים של הומניות, אופטימיות ואמונה בדרכי שלום

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!