JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מקוה ישראל – הבית שלי

על בית ספר שהוא אתר היסטורי מיוחד

מקוה ישראל – הבית שלי מקוה ישראל, בית הכנסת ע"ש קרל נטר. Dr. Avishai Teicher via the PikiWiki he.wikipedia.org
דצמבר 24
17:53 2014

מוסדות רבים בארץ קיימים זה שנים רבות, אבל כמה מוסדות אתם מכירים שפעילים, מתפקדים וגדלים מ-1870 ועד היום? והנה בית הספר "מקוה ישראל" נכנס לשנת ה-145 לקיומו, ובעיניי זהו המוסד המיוחד ביותר בארץ ובעולם.

במה ייחודו? ראשית, ייחודו בשנות קיומו – כ-145 שנה. המוסד הוקם ב-1870 על ידי איש יקר, שלטעמי הוא הוא חוזה המדינה עוד לפני הרצל, ושמו קארל (יעקב) נטר. הוא הגיע מצרפת מטעם חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח) כדי לבחון הקמת בית ספר יהודי ולגאול אדמות מהטורקים.

ראשית דרכו הייתה קשה. הוא הסתובב בארץ ופגש רק את היהודים שבתוך החומות בירושלים ובצפת, שעסקו כולם במקצועות המסחר והכלכלה. ואז ירד לו האסימון והוא הגיע למסקנה שאם אנחנו רוצים לחזור לארץ ישראל ולבנות בית ליהודים אזי אנחנו חייבים לעבד את האדמה, ללמד את מקצועות החקלאות ולבנות את הארץ דרך החקלאות. וכך החל הכול. הוא פנה להנהלת כי"ח כדי לפתוח את בית הספר החקלאי "מקוה ישראל" והוא והנהלת כי"ח פנו לטורקים בבקשה זו. אלה הסכימו להחכיר את האדמה ולפתוח בית ספר שישרת את היהודים וגם את הערבים שבסביבתו. בית הספר הוקם מזרחית ליפו, באזור חולון של היום.

חנוכת בית הספר חלה בשבוע פרשת חוקותיו ושמו נגזר מספר ירמיהו: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ד', מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" (ירמיהו יד, ח). בנאום שנשא לאחר ההחלטה להקים את בית הספר אמר יו"ר כי"ח אדולף כרמיה:

"בעת הזאת החלטנו לייסד בית ספר לעבודת האדמה בארץ הקדושה, כור מחצבתנו, הארץ המבורכת והפורייה מימי קדם, אשר גם כיום יושבים בה מעטים מצאצאי יעקב, ואליה נשואים עיניהם ולבותיהם של בני ישראל… אחינו [היהודים] עדיין רואים את הארץ הזאת כארץ הנבחרת. וזו הסיבה שאנו מעזים להציע את סביבת יפו כמקום לבית ספר לעבודת אדמה. עבודת אדמה היא עבודה קשה, אבל היא פורייה ומבטיחה לעובדיה שכר… אדמת הקודש תלהיב את אחינו לעבוד אותה בחריצות, כדרך שעבדו אותה אבותינו הקדמונים, שהיו עובדי אדמה ורועי צאן… ארצנו הייתה מאז ומתמיד ארץ של שדות פוריים, הרריה נטפו שמן ויין, ארץ זבת חלב ודבש… חניכי בית הלימוד לעבודת האדמה, מלאי אהבה לעבודתם, יעבדו בחריצות במושבות, ולא יארכו הימים ואחינו [היהודים] יבואו מארצות פזוריהם לארץ המורחבת ויעלו חלוצים [לארץ ישראל]…" (הציטוט, בעיבוד קל, מתוך י' שפירא, מאה שנה – מקווה ישראל, הוצאת מפעלי תרבות וחינוך, תל אביב, תש"ל – 1970).

מטרת המוסד הייתה להכשיר את הדור הצעיר להתיישבות חקלאית. נטר נטה להאמין כי הדור הישן לא יצליח בעבודה חקלאית. בית הספר התעתד לקלוט שלושים תלמידים מבני ארץ ישראל וללמד אותם בחינם, ושלושים תלמידים בני חוץ-לארץ – בתשלום.

בשנת 1882 הגיעו לבית הספר חברי קבוצת ביל"ו והחלו לעבוד כפועלים, ונטר הגיע למסקנה כי הם מתאימים להכשרה לעבודת האדמה בבית הספר. הוא סייע מאוד לחברי הקבוצה, אך נפטר לפני שהצליח להגשים תכניתו במלואה. נטר נקבר במקוה ישראל ומצבת הזיכרון שלו נמצאת בשטח המוסד.

במקוה ישראל המציאו את הכובע הטמבל, את מרגמת הדוידק'ה ועוד עשרות כלי נשק, וכמובן בוגריו הובילו את המדינה בכל ענפי החקלאות השונים. בתקופת המחתרות היה מקוה ישראל בסיס של "ההגנה". רבים מבוגרי מקוה ישראל חירפו נפשם על קידוש ה' והארץ, ולא פחות מ-217 מתוכם נפלו בעת מילוי תפקידם. ב-1970 חגג דויד בן גוריון את חגיגות 100 שנה להיווסדה של מקוה ישראל והכריז: "לולא ייסוד מקוה ישראל, ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל".

מאז הקמת בית הספר ועד היום למדו במקוה ישראל עשרות אלפי תלמידים, ומרבית בוגריו השתלבו בכל תחומי העשייה במדינה, בין השאר בהקמת מעל 50 יישובים וקיבוצים חקלאיים ברחבי הארץ. כיום לומדים בבית הספר 1,500 תלמידים, והוא מוגדר כבית ספר ל"לימוד מדעי הטבע הסביבה והביוטכנולוגיה הנשענים על המשק החקלאי". המוסד כולל בית ספר תיכון שש-שנתי חקלאי חילוני , תיכון חקלאי דתי, בית ספר שש שנתי ישראלי-צרפתי מרשת "אליאנס" ובית ספר יסודי "עתיד". לפני שנתיים החלה לפעול במקום גם המכינה הקדם-צבאית "שחר", המיועדת לנערים לפני שירותם הצבאי. כבוגר בית הספר אני שמח להכריז שבשנה החולפת היה ממוצע הבגרות 94.5, ולא פחות חשוב – שיעור הגיוס לצה"ל היה 100%!

אני תמיד נרגש להגיע למקום המיוחד מבחינה היסטורית ומבחינה אדריכלית, שהוא צור מחצבתי שלי ושל עשרות אלפי בוגרים, וכן של אנשי צוות, שאני מרגיש שנתנו את נשמתם כדי שנלמד ונתחנך ונהיה אזרחים טובים ומועילים למדינה.

היום אני משמש כדירקטור של בית הספר מטעם המדינה, ומבחינתי זו סגירת מעגל מיוחדת שמאפשרת לי לעזור למקום, לתמוך בו ולפתח אותו בעזרת אנשים מצוינים נוספים שמנהלים את המקום ביום-יום.

אני תמיד ממליץ להגיע לביקור מאלף, מסקרן ומיוחד ב"מקוה ישראל".

על המחבר / המחברת

יהודה זפרני

יהודה זפרני

עורך מדור: תיירות. מומחה לניהול, תיירות ותעופה. דירקטור במספר ארגונים. חבר בהנהלת התאחדות סוכני הנסיעות. דירקטור בחברת מפעלי אוצר ים בע"מ שמנהלת את נמל ת"א וב"מקוה ישראל". יוזם ומקים את פרויקט "לזכור ולצמוח" להענקת רגעי אושר לשורדי השואה בישראל.

17 תגובות

  1. לילך עמית
    לילך עמית דצמבר 28 2014, 12:41
    מרתק

    מרתק ביותר!

    השב לתגובה
  2. מרגלית ליפמן
    מרגלית ליפמן דצמבר 28 2014, 13:33
    נוסטלגיה

    כבר לראות את המילים ״מקווה ישראל״ מרצדות על המסך מחזיר אותי אל ילדותי. אבי, שעלה מאיטליה בהיותו בן 17, למד בבית ספר זה והרבה סיפורים שמענו עליו אני ואחי. אני חושבת שחלק מאד משמעותי מחינוכו לערכים, לחקלאות ואהבת הארץ הוא ספג בבית ספר זה.
    תודה.

    השב לתגובה
  3. לימור גפן ( נגר)
    לימור גפן ( נגר) דצמבר 28 2014, 20:13
    ישר כוח

    נהנתי והתרגשתי לקרוא ולקבל מידע בפשטות ובהירות כזו במידע שנכתב
    אכן למקווה ישראל יש חלק חשוב בהתיישבות החקלאית בפיתוח הארץ והן בטיפוח נוער צעיר לאהבת המולדת והאדמה
    תודה לך יהודה זעפרני שנינו בוגרי מקווה בני אותו מחזור
    את מקווה ישראל אי אפשר לשכוח
    את 4 שנות לימודינו וחיי החברה לה זכינו עם ערכים ומוסר
    ישר כוח יהודה אתה מקור לגאווה

    השב לתגובה
  4. יוסי אלימלך
    יוסי אלימלך דצמבר 29 2014, 18:06
    המינהל לחינוך התיישבותי

    כאחד שעוקב מקרוב על פועלך למען מקווה ישראל והנחלת החינוך הערכי לחקלאות, במסגרת עבודתי כמפקח במינהל לחינוך התיישבותי.

    מחובתי להעלות על נס את אהבתך למקום ולחינוך החקלאי ובפרט התמיכה שלך בדירקטוריון לפיתוח וקידום המשק החקלאי במקווה ישראל!
    יישר כח על פועלך למען תלמידי הכפר.

    השב לתגובה
    • יהודה זפרני
      יהודה זפרני דצמבר 29 2014, 18:50
      חינוך לערכים

      תודה יוסי יקר ,כל המטרה להגיע להישגים כמו בשנה החולפת עם ממוצע זכאות לבגרות של מעל 94% ו…100% גיוס לצה"ל,זה אומר שהצלחנו בשינוי שעשינו בתחום החינוך במקוה ישיראל שילוב של מצויינות בלימודים וערכים .ערך האדמה.המדינה והעם.

      השב לתגובה
  5. אור
    אור ינואר 06 2015, 17:03
    תגובה

    יהודה, כתבה יפה מאוד.
    אומנם אנחנו לא מכירים (אני לקראת סוף שנות ה-20 לחיי), אבל אני גם כן בוגר של מקווה ישראל ומאוד מאוד אוהב את המקום הזה ומחובר אליו. רק בקשה אחת לנושא שמאוד מפריע וצורם לי שאתה בתור דירקטור יכול לבדוק אותה ולטפל בה : למה בוגר מקווה ישראל שלמד בבית ספר 6 שנים ומאוד מחובר למקום שהיה כמו הבית השני שלו ומתייחס אליו כך, צריך לעבור מסכת ייסורים בשביל להיכנס למקום ולהנות ממנו (לדוגמא למטרות ספורטיביות)?! ולמה אחרי שהוא עובר את כל זה הוא גם צריך לשלם כסף על מנת להקנות לו כניסה (ברמה השנתית)?!
    כמו כן אני מודע לכל הבעיות שהיו בעבר שנכנסו אנשים לא מרושים וכאלה העוסקים בפדופיליה לכן יש לשמור על כך, אבל מדוע אני צריך לשלם כסף בתור בוגר בית הספר שאוהב מאוד את המקום?
    מצפה לתגובתך

    השב לתגובה
    • יהודה זפרני
      יהודה זפרני ינואר 06 2015, 23:34
      אור יקר

      אור יקר,אני שמח לקאות חברים צעירים שמאוהבים במקום היפה והמקסים בעולם…איפה שהכל החל בארץ..במקוה ישראל.בדקתי את הנושא..כל נושא הכניסה למתחם בית הספר הוא לפי כללים קשיחים של משרד החינוך ואוב שכך.יש אישור לרצי מקוה ישראל שמתארגנים כקבוצה ונכנסים באישור ולאחר בדיקה והתשלום הוא עבור ביטוח שאם חס וחלילה יקרה משהו אזי הרצים והבית ספר יהיו מבוטחים וגם זה לפי הנחיות משרד החינוך.יש כמוובן גם את הצד התיירותי שאותו אנחנו מפתחים וזה כל האיזור ההיסטורי ליד הפיקוס הבנגלי,בית הכנסת,היקב ועוד,ניתן להגיע לסיור בתיאום מראש.אנחנו בקרוב נעשה פעולות להתטרפות בוגרים שאכפת להם ולהצטרפות לעמותת הבוגרים ואשמח שגם אתה תיטול בפעילות חלק.תודה אור על השאלה .

      השב לתגובה
  6. אורי
    אורי ינואר 07 2015, 12:55
    תגובה

    היי. בהודעה הקודמת בטעות הושמטה האות "י" משמי: קוראים לי אורי. את הדברים שרשמת אני אכן מכיר ושמעתי עליהם, עדיין יש לי הסתייגות קטנה בקשר לנושא אבל לא משנה כרגע. בכל מקרה, מכיוון שאני מאוד אוהב את המקום, אם תהיה אפשרות אני אשמח לעזור בזמני הפנוי במה שניתן (אני אקדמאי ולמדתי ראיית חשבון-ממש בתחילת הדרך).

    השב לתגובה
  7. רותי וייס
    רותי וייס יוני 12 2015, 18:51
    אין על בית הספר הזה וכפר הנוער מקווה ישראל

    הגשמתי חלום.אני למדתי בביתספר יסודי מולמקווה ישראל נהננו לפלח תפוזים ופקנים.רגעים מתוקים. הצלחנו לחמוק מהשומר….הבן שלי לומד שם.זוהי פנינה שאין כמוההה. אוירה מורים רמה.חברויות
    היחס לאדם ולאדמה. הקיבוץ גלויות.החדר אוכל.מיגרש הספורט ובעיקר ההיסטוריה והירוק הזה שאין לו תחליף.

    השב לתגובה
  8. גילה
    גילה ספטמבר 26 2015, 10:12
    בית ספר שמשאיר חחושת שייכות

    הי יהודה. נתקלתי בשם שלך בכתבה בעיתון אודות זוגתך אסנת ובמקרה גם דרך הפייסבוק שהבנתי שם שאתה בוגר מקווה.
    אני אמנם לא סיימתי פרשתי אחרי שנתיים . כעירונית מפונקת לא עמדתי בעומס של לימודים ועבודת חקלאות. אבל נשאר לי יחס מיוחד ותחושת שייכות למקום. לבית הכנסת. לגן הבוטני. לעץ הבנגלי המיוחד..האם למדת בסקטור הדתי ובאיזה מחזור?? ישר כח על מעורבותך בקהילה ..כן ירבו כמותך.גילה מחזור פ"ד דתי.

    השב לתגובה
    • יהודה זפרני
      יהודה זפרני ספטמבר 26 2015, 19:42
      גילה

      תודה על הפירגון.
      אני בוגר מקוה ישראל בפנימיה במדור הדתי , מחזור פ"ו.
      גילה, תחושתך מוכרת וידועה על השייכות וזה לא משנה אם אתה בוגר או רק אם למדת שם שנה או שנתיים, תחושת השייכות קיימת לעד.אני יכול להעיד מקבוצת הווטסאפ של המחזור שלי שחלקם פרשו אחרי שנה או שנתיים והם נשארו נאמנים למקום ולחברים.
      יש משהו מיוחד בבתי הספר החקלאיים ואני מאמין שהם בדרל למעלה למעלה כולל בציונים עם ממוצע בגרות של למעלה מ 90% הצלחה אבל בעיקר בערכים וכמעט 100% גיוס לצה"ל ו100% אהבת העם והמדינה.

      השב לתגובה
  9. אמירמאביטן
    אמירמאביטן יוני 11 2018, 20:05
    מקוה ישראל

    מת לראות ת תמונת מחזור צח בו למדתי מאליף עד דלית אמיר אביטן

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!