JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חינוך
  •  » "אלמן הוא מי שאשתו נורא אוהבת אותו"

"אלמן הוא מי שאשתו נורא אוהבת אותו"

השפה מידלדלת והמילים נעלמות

"אלמן הוא מי שאשתו נורא אוהבת אותו" ד"ר רות בורשטיין
אפריל 21
10:00 2015

לפני שלושים שנה, כשבתי הייתה בגן ואמרה את המילה 'מדוע', לא הבינו אותה הילדים. הם שאלו אותה 'מה זה דוע?'. הם חשבו שהיא אומרת שתי מילים – הראשונה 'מה' והשנייה 'דוע', ולא ידעו מה משמעותה של 'דוע'. הם היו בני שלוש ו'מותר' היה להם שלא להכיר את המילה 'מדוע'.

באותם ימים כתבו ספרי ילדים בלשון פשוטה ובאוצר מילים מוגבל. כתבו גם בשגיאות הנהוגות בלשון הדיבור בקריצה להורים. זו הייתה תגובה לימים קודמים (עד שנות ה-70 של המאה הקודמת) שבהם כתבו ספרי ילדים בשפה גבוהה ולעתים נמלצת. נראה לי כי כותבי הספרים לילדים מחוללי אותה תגובה מתחרטים על כך בראותם כיצד דלדלה יצירתם את לשון הבוגרים שגדלו על ספריהם.

היום אנו אוכלים את פירות העת ההיא. יש בינינו מבוגרים צעירים הלוקים לא פעם בהבנת הנקרא כי לשונם דלה. הם אינם יכולים לקרוא ספרים של סופרים רציניים המשתמשים בשפה גבוהה ועשירה. 'הבנת הנקרא' – מקצוע שעד שנות ה-70 לא היה מצוי במערכת הלימודים – הפך לאחד המקצועות הראשיים במערכת, מקצוע קשה לתלמידים רבים.

בשיחות עם מורות בחטיבת הביניים ובחטיבה בעליונה בבתי הספר מתברר כי מילים  בסיסיות כגון 'מובן', 'צינה', 'מטופף', 'כלל' – חסרות לתלמידים. מילים אלה מצויות, לדוגמה, בספרי הילדים של מרים ילן שטקליס, של הסופרות בנות דורה ושל הסופרים בני דורה.

ברור לכול כי השפה משתנה עם השנים. היא יוצרת מילים חדשות על פי הצורך בשל התפתחות התרבות, המדעים והטכנולוגיה, וגם נפרדת ממילים ישנות, מיותרות. אך חשוב מאוד לשים לב מהן המילים שנפרדים מהן. אם מדובר ב'אנוכי' או 'אנו', ניחא. יש להן נרדפות מקובלות – 'אני' ו'אנחנו'. אך להיפרד מ'מדוע' – חבל. אמנם מצויה המילה 'למה' בעברית, אך ל'למה' שני תפקידים – אחד לסיבה ואחד לתכלית, ואילו 'מדוע' משמשת רק לסיבה.

כמעט כל שנה מתרגמים ספרי ילדים ללשון עכשווית כדי שהשפה תהא קלה לילדים והם יבינו אותה. אפילו ספרים שנכתבו במקור בעברית כותבים שוב בהתאמה ללשון הרווחת היום בפי הילדים. אני מבינה את המגמה הזאת; מטרותיה החינוכיות חיוביות ביותר.

אולם נראה לי עדיף שהיו מוציאים מהדורות חדשות של הספרים בתוספת פירושי מילים בתחתית העמוד. כך היו התלמידים מעשירים את לשונם ולומדים מילים חדשות. הם היו לומדים צורות ניסוח מן העבר ולומדים ליהנות מהן.

גם הצורך להוציא מעין תרגום לתנ"ך נובע מאותו מחסור במילים של הילדים של היום. יש סיפורים רבים על תלמידי בתי ספר שכשהמורה הזכירה בשיעור את 'קינת דויד' חשבו שמדובר בכינים בראש. אחרים חשבו ש'לקטר לבעל' פירושו 'לנדנד לבן הזוג' (פעולה שעושה רק אישה, לדעת רבים מהם).

מספרים שמורה ביקשה מתלמידיה לעיין במילון ולברר מה משמעות המילה 'אלמן'. אחד התלמידים אמר כי המשמעות היא 'מישהו שאשתו נורא אוהבת אותו'. ומדוע חשב כך התלמיד? במילון אבן שושן כתוב 'מי שאשתו מתה עליו'. התלמיד, המכיר רק את לשון ימינו ושולט בעגה שלה אך אינו מכיר את לשון התנ"ך, הבין כפי שהבין. ו'מְזה-רעָב' – אנשים רבים מבינים, בלשון העגה היום, 'מה-זה רעֵב'. שמעתי גם מי שקוראים את הכותרת 'פתח דבר' בתור ציווי – "פְּתח דבֵּר".

אני מקווה שעדיין אפשר לתקן את המעוות.

על המחבר / המחברת

רות בורשטיין

רות בורשטיין

עורכת מדור: חינוך. ד"ר, ראשת לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. בלשנית עברית, חוקרת תחביר הלשון העברית בת-ימינו, לשון, חברה ותרבות, חוקרת שיח וחינוך לשוני.חברה בוועדת המקצוע של משרד החינוך, חברה במועצת איל"ש, וכן באגודות בלשנות רבות.

9 תגובות

  1. רחמים
    רחמים אפריל 21 2015, 11:08
    תמיד בדיוק ברור לי למה חייבים להקפיד

    למה חשובים הכללים לגבי מיקום כל פסיק ולגבי מיליון דברים שהיום נראים לנו מיותרים גם בכתבי הקודש יש לכאורה טעויות כלומר שזה היה כך תמיד אם כך נוח לאנשים לכתוב ולדבר שיעשו כך הרי השפה נועדה לשרת את האדם ולא להיפך

    השב לתגובה
  2. אורנה
    אורנה אפריל 22 2015, 10:43
    נחת רוח בכפל לשון

    קראתי מחוייכת מתרגומי הילדים שאגב הפעילו כללים לשוניים בתרגום מילים לא מוכרות.
    התדלדלות השפה אכן מעציבה. השפה משקפת את הדינמיות של החיים אבל חבל לאבד רבדי עבר. צריך להמשיך ולחפש פתרונות יצירתיים לכך.
    תודה על המאמר.

    השב לתגובה
  3. רחל א'
    רחל א' אפריל 22 2015, 13:56
    דלות הרוח

    דלות הלשון משקפת את דלות הרוח השלטת. למה להתאמץ אם אפשר לעשות 'חיים קלים'? לרחמים: לשון מדויקת ועשירה משרתת חיי תרבות עשירים ומלאים ובלעדיה גם התרבות גוועת.

    השב לתגובה
  4. גילה
    גילה אפריל 24 2015, 07:34
    הכל תוצאה של מערכת החינוך

    הרמה הולכת ויורדת ולאף אחד לא איכפת
    זה כל כך בוטה ולא עושים דבר

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון פברואר 04 2016, 18:53
      באיזו מערכת חינוך מדובר???

      ירידת הרמה ביחס לשפה, בעיקר בכתיבה ובקריאה, היא תופעה כמעט גלובלית. יש לי עדויות ישירות ועקיפות שמצביעות על כך. זכיתי שבתי תלמד לתואר שלישי בארה"ב בתחום שאיננו מפותח עדיין בארץ (סייסמולוגיה ויישומיה). כמות האנרגיה המושקעת בתוכנית לימודיה בהכשרת התלמידים לכתיבה אקדמית מעידה שהבעיה היא רב-תרבותית.

      ויש שיגידו, בלי לבדוק כראוי, שזו "השפעת הטכנולוגיה" אבל, האנרגיה שהושקעה בשנות ה-90 באוניברסיטאות המובחרות בארה"ב באותו מאמץ, מעידה שמדובר כאן במגיפה שגורמיה נסתרים מעינינו.

      כלומר, גם אם ייתכן שזו תוצאה של הכשרת המורים, הרי שאין זה מדוייק להשתמש בה"א הידיעה "מערכת החינוך" , האחת והיחדה שלנו, שהכול תוצאה של פגמיה.

      השב לתגובה
  5. אפרים קרנון
    אפרים קרנון אפריל 24 2015, 17:15
    דרישות גבוהות מפתח להתקדמות

    קראתי בהנאה. ונזכרתי בדברים שמביאה אן מארי אוקונור בספרה האישה בזהב, מפי אדלה בלוך-באואר: "רק אדם שמציב לעצמו את הדרישות הגבוהות ביותר יכול לצעוד קדימה… אנשים שמרוצים מעצמם לא יכולים להתפתח."
    למרבה הצער, הכותבים, ההורים והמורים יורדים אל רמת התלמידים כדי לרצותם וכדי שחלילה לא יהיה להם מדי קשה וכדי שהם יצטיירו כ"בסדר"ובכך חוטאים לתפקידם.

    השב לתגובה
  6. אביבה חגי
    אביבה חגי אפריל 26 2015, 08:17
    לימודי עברית בשנות החמישים

    כילידת 48 זכורים לי שיעורי הספרות, הלשון והתנ"ך. קראנו בסבב ישירות מתוך הטקסטים. תוך כדי הקריאה , המורה תקנה את ההגייה ופרשה מלים שלא היו מובנות. היה לנו שיעור "ניבים", שיעור שבו למדנו פירושם של ניבים והתבקשנו לכתוב חיבורים המשלבים את הניבים בתוכם.
    חבל שכל זה אבד ואינו.
    ממקום זה אני מזדהה עם כל מילותייך, רות.
    תודה על המאמר .
    אביבה
    אביבה

    השב לתגובה
  7. ש.
    ש. יולי 09 2015, 12:03
    תת רמה

    אני מרצה באוניברסיטה. לא משנה איזה. אני מזועזעת מתת הרמה של הסטודנטים בשפת האם שלהם. גם בכתיבה וגם בעל פה. פשוט לא יאומן. למה זה קורה. פעם כולנו היינו עולים חדשים. כעת הרוב המכריע הנם תוצר של המערכת המקומית.

    השב לתגובה
  8. שלומית
    שלומית פברואר 02 2016, 14:42
    מצטרפת לפסימיות

    ממקור ראשון אני רואה איך יורדת רמת השפה של המשכילים הצעירים
    בושה וכלימה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!