JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שובניזם ואלימות במגילה

מסרים לא חינוכיים במגילת אסתר

שובניזם ואלימות במגילה מגילת אסתר en.wikipedia.org
אפריל 21
09:30 2016

סמוך לחג הפורים הילדים לומדים בגנים ובבתי הספר את מגילת אסתר. הילדים מתוודעים לכמה סיפורים במגילה שאיני בטוחה כי ראוי שילמדו בגיל צעיר ויתחנכו לאורם. הסיפור הראשון הנראה לי לא ראוי הוא על העונש שקיבלה המלכה ושתי בהמרותה את פי המלך, ועל הכתוב בספרים שנשלחו לכל המדינות כי כל איש צריך לשרור בביתו. נכון הזמנים שונים, והפמיניזם עושה את שלו, אך עדיין יש ילדים רבים שדברים מסוג זה על עליונות הגבר ועל מעמדו השליט במשפחתו המופיעים בספר הספרים שלנו, עשויים להשפיע עליהם ולעצב את תודעתם ואת התנהגותם.

הסיפור השני שאינו ראוי הוא סיפור בחירת מלכה חדשה במקום ושתי. סיפור זה מעלה על נס את היופי החיצוני כמדד יחידי לבחירת בת זוג. חצי שנה מוקדשת לטיפוח המראה של המועמדות בתחרות כדי לשאת חן בעיני מלך. ההשתעבדות הטוטלית ליופי אינה ערך ראוי לחיקוי. האמירה 'שקר החן והבל היופי' המצויה גם היא במקורותינו מתאימה ללימוד ולהוראה ולא ההתנהגות של המתמודדות על כתר המלכה המטפחת בלא הפסק את המראה החיצוני.

הסיפור השלישי הוא על מרדכי היהודי השולח את אחייניתו היתומה לתחרות לבחירת המלכה (בהסתרת עובדת היותה יהודייה) בלי לשאול לרצונה ולדעתה. אסתר עושה את מה שמצווה עליה מרדכי בלי לערער על הדברים, בלי לחשוב על התאמת המעשה לרצונה. מוסדות החינוך בימינו אמורים לטפח חשיבה, ביקורת והעצמה נשית. סיפור כזה על אף היותו בתקופה קדומה מעורר עצב מצד אחד וזעם מצד אחר. על חייה העתידיים, על גורלה, אין לאסתר אף מילה לומר, היא עושה כמצוות דודה בלי הבעת תחושותיה ורצונה.

כידוע, אסתר נבחרה למלכה. כשמרדכי רוצה שתשתדל אצל המלך לבטל את גזרת השמדת היהודים, היא חוששת לפנות אליו בשל ההסתכנות הכרוכה בכך. לכן היא מבקשת ממרדכי שהוא וכל היהודים בשושן יצומו שלושה ימים ולילות למענה, וגם היא ונערותיה תצומנה כדי שהמלך יקבל את פניה ולא יצווה להמיתה. האמונה בצום כדרך הצלה אינה מתיישבת עם המדע או עם הלוגיקה. קשה להאמין אך לאחרונה בימינו אלה התראיין רב בערוץ שתיים בטלוויזיה וקרא לצום כדי להינצל מאויבינו. הוא טען שכלי המלחמה שלנו לא יושיעונו, אלא רק הצום. עודד מנשה החילוני הסכים עמו, ואמר שיש דברים מעל השכל שיש לנהוג לפיהם.

האם לכך אנו רוצים לחנך את ילדינו? להאמין בצום כפותר בעיות? כמושיע?

וכשבזכות אסתר התבטלה הגזרה שגזר אחשורוש בהשפעת המן להרוג ולאבד את כל היהודים, ואחשורוש אף התיר ליהודים לפגוע באויביהם, הם הכו את אויביהם מכת חרב והרג ואבדון ועשו בשונאיהם כרצונם. בשושן הבירה בלבד הרגו היהודים חמש מאות איש. לבקשת אסתר נענה אחשורוש לתלות את המן ועשרת בניו על העץ שעליו תכנן המן לתלות את מרדכי, ולאפשר ליהודים עוד יום של הרג שונאיהם – שבעים וחמישה אלף אנשים הרגו. הכתוב מציין פעמיים שבביזה לא נגעו. יום זה – יום ארבעה עשר לחודש אדר – היה ליום שמחה ומשתה ומשלוח מנות.

אפשר בהחלט להבין את השמחה בשל ביטול הגזרה להשמדת היהודים, את השמחה על החודש אשר נהפך ליהודים מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. אך קשה ביותר להבין את ההרג הרב והשמחה בשל ביטול הגזרה ובשל תליית המן ובניו. היכן החמלה היהודית? אנו בני המאה ה-21 המשתדלים להיות נאורים, גאים בפסוקים כגון 'בנפול אויבך אל תשמח…', ולא בחג שרובו שמחה על ההרג. ביטול הגזרה של הרג היהודים מספיק כדי לשמוח. מדוע יש צורך גם בנקמה? מה מוסיפה הנקמה? מה היא תורמת? הייתי מצפה לחינוך לאי-אלימות, למניעתה, לשימוש באמצעים אחרים.

שמעתי שיש בתי ספר שבהם מדלגים על הקטעים האכזריים במגילה, ועל בתי ספר אחרים שבהם מלמדים הכול, אך משוחחים עם התלמידים על מוסר וערכים בנוגע למעשים שנעשו.

זו שאלה חשובה ביותר כיצד לנהוג בקטעים שאינם מתאימים הן ליחס לנשים הן למוסר, לאהבת הזולת ולחמלה. נראה לי שכל מורה וכל הורה צריך לחשוב על נושא זה, ולבחור את הדרך הנראית לו מתאימה לחינוך הצעירים במדינתנו. ברור לי שלימוד הקטעים הקשים בלי דיון מוסרי בהקשרם מסוכן לחינוך הצעירים.

 

שתף

על המחבר / המחברת

רות בורשטיין

רות בורשטיין

עורכת מדור: חינוך. ד"ר, ראשת לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. בלשנית עברית, חוקרת תחביר הלשון העברית בת-ימינו, לשון, חברה ותרבות, חוקרת שיח וחינוך לשוני.חברה בוועדת המקצוע של משרד החינוך, חברה במועצת איל"ש, וכן באגודות בלשנות רבות.

5 תגובות

  1. מורה לשעבר
    מורה לשעבר אפריל 21 2016, 14:56
    גם ברבים מפרקי התנ"כ

    יש סיפורים על דברים שלא יעשו ופשוט מתעלמים ולא מדברים על זה

    השב לתגובה
  2. טובה זאבי
    טובה זאבי אפריל 21 2016, 20:02
    תגובה למאמר של רות בורשויין

    רותי היקרה, קראתי בשקיקה את מאמרך.
    בעיית הקטעים הקשים בתנ"ך היא בהחלט לא פשוטה. אזכיר כאן רק את סיפור העקידה.
    אין ספק, שחובה על המחנכים לקיים דיון מוסרי ערכי בכל אחד מן הקטעים הבעייתיים.

    השב לתגובה
  3. ל ל
    ל ל אפריל 24 2016, 03:20
    בספרי הקודש יש דברים קשים

    הספרים נכתבו בידי מי שחיו לפני אלפי שנים לפי סולם הערכים של פעם.כעת דורשים מאתנו שנקדש אותם ונעצום עיניים מהדינויים שקרו מאז. הערכים אינם אותם ערכים.העולם השתנה. אשה יכולה להיות ראש ממשלה ולרבוע חיי האזרחים וילדיהם. אבל לפי ספרי הקודש אסור לגבר ללחוץ לה יד ואסור לה להכנס ללב בית הכנסת. לגבר שמשמש שרת שלה מותר.

    השב לתגובה
  4. אשה
    אשה אפריל 24 2016, 11:26
    כל הדת שלנו מבוססת על שובניזם

    לא מכירה טוב דתות אחרות אבל אני מניחה שזה דומה ובטח באיסלאם.

    השב לתגובה
  5. אדם
    אדם אפריל 28 2016, 00:57
    רק להזכירכם

    מעשה דוד עם בת שבע ובעלה
    הסיפור בסדום על הוצאת בנות על ידי אביהן לזרועות ההמון הפרוע בכדי לחלץ אורחיו הגברים מאונס
    נכונות אברם לחשוב על עקידת בנו
    וזאת רק ההתחלה של ההתחלה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!