JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחסור המים במזרח התיכון הולך ומחריף

בישראל מצויות טכנולוגיות לפתרון משבר המים

מחסור המים במזרח התיכון הולך ומחריף ד"ר יצחק דגני
אוקטובר 22
09:30 2019

למשבר המים במזרח התיכון שתי פנים: האחת היא פחיתה מוחלטת (להבדיל מפחיתה יחסית לתושב) בכמות המים השפירים העומדים לרשות האוכלוסייה, והשנייה היא זיהום מקורות המים הקיימים על ידי ביוב עירוני, שפכים תעשייתיים ופסולת חקלאית.

בצוק העתים ובשל מתחים ביטחוניים מסביב למדינת ישראל, כמו גם בתוכה, נשמטת מסדר יומנו שאלת המחסור במים. מתברר שדווקא מצויות בידי ישראל טכנולוגיות הן להגדלת אספקת מים שפירים והן לטיפול בזיהום מקורות המים והשבתם לשימוש בחקלאות. בארצות ערב מצוי הון עתק שיכול לממן את המפעלים והמתקנים לטיפול במים. שילוב של טכנולוגיות ישראליות עם הון ערבי יכול ליצור מהפך בנושא אספקת וטיהור מים במזרח התיכון. אולם מהות מיליטנטית נטולת היגיון מונעת שיתוף פעולה בתחומים אלו.

בישראל מותפלים מאות מיליוני מ"ק מי ים ומסופקים לאוכלוסיית המדינה, כולל אספקת מים למדינת ירדן, לרצועת עזה ולאזורי יהודה ושומרון. כמו כן כ-90% ממי הביוב העירוני שמטופלים, מושבים לשימוש בחקלאות. זהו דגם פעילות שמתאים מאוד למדינות ערב הגובלות במדינת ישראל. סקירה עכשווית של מצב אספקת המים בארצות השכנות לנו מצביעה על מצב קטסטרופלי. בערי ירדן הברזים יבשים במשך ימים אחדים בכל שבוע או במשך מספר שעות בכל יממה. בהסכם השלום עם ירדן, שנחתם לפני 25 שנים, ישראל התחייבה לספק לירדן 50 מיליון מ"ק מים שפירים בכל שנה. מובן שישראל עומדת בהסכם זה ואפילו מספקת לירדן יותר מים מאשר מחייב ההסכם.

באזור שקודם היה סוריה, התקיים גירעון חמור ביותר באספקת מים אפילו זמן רב לפני מלחמת האזרחים. המקור הראשי למים באזור החקלאי העיקרי של סוריה היה נהר הפרת. מקור מי הפרת (והחידקל) הוא בהרים הדרום מזרחיים שבחבל הכורדי בטורקיה. אך הטורקים הקימו מספר סכרים על נהרות הפרת והחידקל והם עוצרים חלק ממי הנהרות הללו ומשתמשים בהם בתוך טורקיה. כל הסהר הפורה, שהיה אחד המקומות הראשונים עלי אדמות שבהם התפתחה תרבות חקלאית, הולך ומתפרק מתכונותיו ההיסטוריות. הדבר משפיע לא רק על סוריה אלא גם על החקלאות ואספקת המים בעיראק.

על מצרים כבר כתבנו הרבה באתר זה. הנילוס, שבמשך אלפי שנים היה עורק החיים של מצרים, הולך ומתייבש. אולם לא רק זאת. הטין, שהיווה דשן טבעי לאדמות הפוריות של דלתת הנילוס, שוקע באגם נאצר, והמים המגיעים לדלתא עניים בדשנים לעומת העבר. הדבר גרם לפחיתה ניכרת של היבולים החקלאיים בדלתת הנילוס כמו גם פחיתה ביבול הדגים והעופות, שמאז שחר ההיסטוריה הזינו את תושבי האזור. אולם גם בכך לא די. הביוב שמייצרים כ-90 מיליון מצרים זורם בגרוויטציה אל המקום הנמוך ביותר בשטח – אל אפיק הנילוס. מי ביוב אלה מזהמים את מי הנהר עד כי כיום מים אלה אינם ראויים לשתייה ללא סינון וטיפול אנטי-בקטריאלי.

יש הטוענים כי המחסור במים שפירים העלה את המתח החברתי-פוליטי בארצות השכנות לנו. כנראה הוא גם היה אחד הגורמים שסייעו להתפרצויות של מהומות האביב הערבי ברפובליקות הערביות במזרח התיכון. מה שברור הוא כי ללא פתרון משבר המים במדינות השכנות לנו לא יצליחו תושביהן להסדיר שלטון יציב במקומותיהם. כאמור, מדינת ישראל הצליחה להמציא פתרונות מתאימים הן לבעיית אספקת המים השפירים לאוכלוסייתה והן לטיהור רוב מי הביוב העירוני. הטכנולוגיה הישראלית בתחומים אלו עשויה להביא מזור למדינות השכנות לנו.

לפיכך, במאמר מוסגר, הייתי מציע לח"כים איימן עודה, אחמד טיבי, עופר כסיף ודומיהם לעסוק דווקא בעניין זה ברצינות במקום להסית וליצור אפרטהייד בין יהודים לערבים בישראל. במקום לעסוק בעניינים חשובים כדוגמת הנ"ל עוסקים האדונים הנכבדים הללו בתעמולה נגד המדינה היהודית. המדינה דווקא יצרה תנאים טובים ביותר לאוכלוסייה הערבית שבתוכה והביאה לשגשוג וקידום – הרבה מעל ומעבר לתנאים שנוצרו בארצות ערב בתחומים אלו.

במקום לברך על היש והטוב, עם כל המגבלות שעדיין שוררות בתוכנו, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת חוטאים לעצמם, לציבור ששלח אותם לכנסת ולעניינים חשובים בארצות השכנות. מצטרפים לתעמולה חסרת האחריות של מנהיגי הרשימה המשותפת כל מיני יהודים יפי נפש המטיפים וכותבים גם באתר זה. על ידי נקיטת מדיניות הסתה ושלילה, חברים יקרים אלו גורמים נזק בל ישוער לתושבים בארצות השכנות לנו. הם גם מעצימים את הרגשת הקיפוח והאפרטהיידיזציה אצל מי שבחרו בהם לחברות בכנסת ישראל. במקום לעסוק בהסתה ושלילה חברים נכבדים אלה יכלו לשפר באופן דרמטי את רמת חייהם ואיכות חייהם של התושבים במדינות השכונה שלנו.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

9 תגובות

  1. מרגלית מגן
    מרגלית מגן אוקטובר 22 2019, 10:56
    נושא חשוב ומתנה גדולה

    יכול לקרב הסכמי שלום
    יכול להביא הרבה הכנסות לישראל
    אבל זה יכול לבוא רק כשברקע אווירה חיובית ונכונות וזה אין היום בשני הצדדים

    השב לתגובה
  2. ע.
    ע. אוקטובר 22 2019, 12:06
    אין עם מי לדבר

    השנאה שלהם לא תיפתר בהסברים הגיוניים

    השב לתגובה
  3. חביבה גייסט
    חביבה גייסט אוקטובר 23 2019, 09:25
    פעם אמרו: ושאבתם מים בששון

    בינתיים הששון כבר עזב את חיינו הציבוריים בכל העולם. במקום לחפש את החיבור ואת הטוב לאחר שעושה גם טוב לי, כולם רבים, כולם מתקוטטים, כולם נלחמים והורגים, וקשה להבין למה.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 23 2019, 14:56
      לגב' חביבה גייסט

      קל להבין למה. יש מעט מקורות והרבה בני אדם שהולכים ומתרבים. זה התחיל עם קין והבל ואין סיכוי שאי פעם זה ייפסק.

      השב לתגובה
  4. שירי
    שירי אוקטובר 23 2019, 13:23
    דרך אגב מתקני טיהור והתפלה

    אפשר לקנות מעוד מקורות חוץ מישראל
    פחות נוח אבל אפשרי

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 23 2019, 15:01
      לשירי

      נכון. אבל המתקנים הישראלים הם המשוכללים והיעילים ביותר. גם מתקנים של חברות ממדינות אחרות כולאים בתוכם ידע ובעלות חלקית ישראלית. אולם הדבר המשמעותי ביותר הוא שהמצוקה במדינות השכנות לנו ממש מחרידה ומנהיגיהן לא נוקפים אצבע, כולל אחיהם בעלי האזרחות הישראלית.

      השב לתגובה
  5. י.
    י. אוקטובר 25 2019, 19:16
    מים זה בסיס החים

    לאדם, לחיות המאכל, לחקלאות. אבל כנראה שהשנאה חזקה עוד יותר.

    השב לתגובה
  6. ניצנה ליברמן
    ניצנה ליברמן אוקטובר 26 2019, 12:40
    מעניין שהמצרים שיש להם בעיות בתחום

    ויש להם הסכם שלום אתנו לא מנצלים מספיק את היכולות שלנו בתחום. למה גז כן ומים פחות?

    השב לתגובה
  7. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 26 2019, 16:23
    לניצנה ליברמן

    נכון טענת. המצרים מלאים בבעיות רבות. הם מנצלים את הסכם השלום בתחום הצבאי. לא בתחומים אזרחיים. גם ענייני הגז די כושלים. הסיבה לדעתי היא שלשלטון המצרי לא כל כך איכפת מהעם. השחיתות שם חוגגת. אין להם אמביציה וכסף. המעמד השליט מפחד מדומיננטיות ישראלית אם הם יתחילו לשתף אתנו פעולה בתחומים אזרחיים. תשובה זו נכתבת מתוך בין היתר ניסיון אישי.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באיכות הסביבה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!