JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

נערי האוצר – נא להתעורר

החל עידן האנרגיות החלופיות

נערי האוצר – נא להתעורר צילום: גיאגיאגיא he.wikipedia.org
אוגוסט 13
11:52 2015

בימים חמים אלה העוברים עלינו, טוב לראות כי לפחות מנהיג עולמי אחד דואג לעתידה של הציוויליזציה שלנו. הנשיא אובמה פרסם השבוע את תכניתו החדשה, להפחתת פליטות גזי חממה מתחנות הכוח של ארצות הברית. לדעת רבים זאת בהחלט תכנית מהפכנית ודרמטית, אם כי יש כאלה שטוענים שאין די בה כדי למנוע את הקטסטרופות האקלימיות המאיימות על שלום העולם.

למרות מצבו הפוליטי הקשה – אין לו רוב בקונגרס, אובמה החליט לאמץ תכנית פעולה שאפתנית, שלפיה תוך זמן קצר כל מדינה בארצות הברית תצטרך להגיש לרשות להגנת הסביבה (EPA) תכנית להפחתת גזי החממה הנפלטים מתחנות כוח ולהגדלת השימוש באנרגיות חלופיות (בעיקר שמש ורוח) כדי לספק את צורכי האנרגייה של תושביהן.

המטרה הכללית של התכנית היא להפחית ביותר מ-30% את הפליטות מהרמה שהייתה קיימת בשנת 2005, וזאת עד שנת 2030. כאמור זה הצעד המשמעותי ביותר שננקט עד כה בארה"ב וזאת למרות שרוב חברי הקונגרס, הן בסנאט והן בבית הנבחרים, הם חברי המפלגה הרפובליקנית, הטוענים רובם ככולם (כולל כמה מהמועמדים לנשיאות) כי לא קיימת בכלל תופעה של ההתחממות, ואם היא קיימת היא לא מעשה ידי אדם. חלק מנציגי המדינות כבר הודיעו כי הם מתנגדים לתכנית, לא יישמו אותה ואף ייפנו לבתי המשפט כדי להתמודד עם הדרישות החדשות האלה.

הנשיא אובמה לא מתרשם במיוחד מעמדות בלתי סבירות אלה. בהודעתו לאומה הוא טען כי נושא התחממות כדור הארץ אינו נושא להתייחסות הדור הבא, אלא לדור שלנו. "בלי צעדים דרמטיים צפויות לנו עקות אקלימיות חריפות וקשות ופגיעה חמורה בבריאות התושבים", טען הנשיא. חשוב לזכור כי תחנות הכוח לייצור חשמל פולטות כשליש מכל גזי החממה בארה"ב וכ-27% מכל החשמל מיוצר על ידי תחנות כוח המופעלות בפחם.

כבר היום, עוד לפני כניסתן של התקנות החדשות, נרשמת מגמה ברורה של ירידה במספר תחנות הכוח המופעלות בפחם ועלייה מתמדת, אם כי אטית, בשיעור האנרגייה החשמלית המיוצרת ממקורות מתחדשים – זו מהווה כיום כ-17% מסל הייצור. בשנת 2015 ייסגרו בארה"ב תחנות פחמיות המייצרות חשמל בהיקף של כ-13000 מגוואט (כהיקף כלל הייצור בישראל). עוד חשוב לציין כי נרשמת מגמה ברורה של העדפת המקורות החלופיים בבניית תחנות כוח חדשות. בחצי השנה הראשונה של שנת 2015 נבנו יותר מ-70% מכלל מקורות החשמל החדשים ללא שימוש באנרגייה מחצבית, כלומר ללא פליטות של פחמן. מחקר שפורסם לאחרונה מעריך כי בארה"ב יש מספיק רוח כדי לספק את כל צורכי המדינה ואף לייצר עודפים לייצוא.

זה המצב בארה"ב, אבל מדינות רבות אחרות, בעיקר באירופה, מתקדמות הרבה יותר. סך הכול מיוצרת בעולם אנרגיית רוח בהיקף של 370,000 מגוואט. בדנמרק למשל נרשם בחודש שעבר שיא חדש. ביום אחד רווי רוח ייצרה דנמרק 140% מכלל צריכת החשמל שלה באמצעות תחנות רוח. כלומר באותו יום יכלה המדינה למכור עודפי חשמל לשכנותיה. בשנת 2014 ייצרה דנמרק יותר משליש מכל צורכי האנרגייה שלה בעזרת רוח.

מחקר דני שפורסם לאחרונה קובע כי בשנת 2016 יהיה מחיר אנרגיית הרוח פחות מחצי ממחיר האנרגייה המיוצרת בפחם או בגז. גם באוסטרליה פורסם מחקר דומה. לגבי אלה הטוענים כי מחיר האנרגייה החלופית גבוה יותר, הרי בספרות המקצועית מופיעים נתונים המראים כי המצב שונה לחלוטין. מחיר אנרגיית השמש ירד מ-74 דולר לוואט ל-72 סנט לוואט בשנת 2014, ירידה של 99%. סך הכול בעולם גדל הייצור בעזרת אנרגיית השמש ב-50% כל שנה ובאנרגיית הרוח ב-20% כל שנה. זאת למרות העובדה העצובה כי השימוש בדלק מחצבי מסובסד בעולם בהיקף של 600 מיליארד דולר בשנה – פי חמישה יותר מאשר האנרגייה החלופית.

ומה בארץ? אמנם הנשיא פרס הודיע, בוועידת קופנהגן בשנת 2008, כי עד שנת 2020 תייצר ישראל כ-20% מהאנרגייה שלה ממקורות חלופיים. אך בינתיים זה לא קורה. עד עכשיו ייצור החשמל משמש מגיע ל-2%–4% בלבד, והיעד, כפי שנקבע עכשיו, הוא להגיע בשנת 2020 ל-10%.

בנושא זה ניתן לומר כי כל מי שיכול להפריע להגברת הייצור מאנרגיית השמש, אכן עושה זאת. עשרות פרויקטים תקועים בוועדות שונות ומשונות ורשות החשמל משנה את עמדותיה כל הזמן ואינה מאפשרת מרחב פעולה לגופים פרטיים הרוצים להתבסס בנושא. כל זמן שייצור אנרגייה סולרית חייב מתן סובסידיות ממשלתיות, אולי הייתה לכך הצדקה כל שהיא. אבל במציאות הנוכחית, כאשר עלות הייצור ירדה באופן דרמטי כל כך, לא ברורה מדיניות הממשלה בנושא זה.

גם גופי התכנון למיניהם לא צריכים להיות מעורבים בנושא במקרים רבים. אם מאן דהוא רוצה לבנות תחנה סולרית באתר המיועד לשמורת טבע, ברור כי יש למנוע זאת. אבל מדוע גוף תכנוני כל שהוא צריך להתערב בשאלה אם לתת היתר להקמת מתקן סולרי על גבי גג? או בצד הכביש, כפי שרואים יותר ויותר בארה"ב? גם עמדות חלק מהגופים הירוקים נראות תמוהות. לאחרונה הופיע מאמר של איש בכיר מרשות הטבע והגנים שקבע כי ייצור אנרגייה חלופית מציב בעיה קשה לשמירת הטבע. במיוחד הוא יצא נגד טורבינות הרוח, שלדעתו פוגעות פגיעה חמורה בציפורים. באותו שבוע בדיוק פורסם מאמר הקובע כי חתולי בית טורפים יותר ציפורים מכל אלה הנפגעות על ידי טורבינות רוח, בכמה סדרי גודל.

אך יותר מכולם מטרידה ומקוממת עמדת "נערי" האוצר, עובדי אגף התקציבים. ידועה העובדה כי עובדים אלה נבחרים מבין מיטב בוגרי הפקולטות לכלכלה והם מייצגים את הגישות המודרניות והמתקדמות ביותר לניהול נכון של כלכלת המדינה. כמנכ"ל לשעבר של המשרד לאיכות הסביבה היו לי ויכוחים רבים וקשים עם הרפרנטים של אגף התקציבים שהיו אחראים למשרד. אך אף על פי שהם לא היו רגישים כלל לנושאים הסביבתיים וחשבו שהמשרד מיותר ואף מזיק, הרי תמיד הייתה לי הערכה אישית לגבי רמתם המקצועית והיושרה האישית שהם ייצגו בעמדותיהם. מאז חלפו הרבה שנים. הנושא הסביבתי תפס את עמדתו החשובה בקרב מקבלי ההחלטות ונושא ההתחממות הפך להיות אבן הבוחן ליכולת שלנו להמשיך ולהתקיים כציוויליזציה. האם ייתכן שנערי האוצר לא מעודכנים בנושא? כיצד הם יכולים לקבוע כי מחירי האנרגייה הסולרית גבוהים מדי ואין להרחיב את השימוש בהם? לכן אני קורא להם להתעורר!

ניתן לומר כי ככל שהדרישה לאנרגייה מחצבית עולה, יעלו גם מחירי האנרגייה הזאת, ואילו בעוד שהדרישה לאנרגייה חלופית עולה, מחיריה ילכו וירדו. כאמור, כבר עתה מחירי האנרגייה החלופית אינם עולים ולעתים אף פחותים מאנרגייה מחצבית. ברור שמגמה זאת תלך ותתגבר בשנים הקרובות. מצד אחד אנו עוסקים בחברות גדולות המפעילות תחנות ענק, רובן ישנות ומזהמות, ומצד שני יש לנו טכנולוגיה פשוטה יחסית, קלה להתקנה, זולה יותר, שאינה דורשת השקעות ענק וללא סיכונים כל שהם.

ברור מאליו כי קרב סופו של עידן השימוש באנרגייה ממקור מחצבי. בעוד כמה שנים ידמה השימוש בדלק מחצבי לשימוש בפילם במצלמה הביתית שלנו. עד לפני שנים מספר הייתה חברת קודאק חברת ענק שכמעט כל אדם נדרש לשירותיה כדי לייצר תמונות. היום מי משתמש בפילם?

אשר לשימוש באנרגיות חלופיות, ניתן להיזכר במהטמה גנדי, שהיה ראש ממשלת הודו, שאמר: "כשאתה מעלה רעיון חדש, קודם כל מתעלמים ממך, אחר כך צוחקים עליך, אחר כך נלחמים בך ולבסוף הם מפסידים ואתה מנצח".

*

פרופ' מרינוב פרסם לאחרונה את ספרו "להיות או לא להיות".

על המחבר / המחברת

אורי מרינוב

אורי מרינוב

עורך מדור: איכות הסביבה. פרופסור , לשעבר המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה, ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי, הרצלייה. יועץ סביבתי לכמה מהפרויקטים הגדולים בארץ. לאחרונה פרסם את הספר "להיות או לא להיות" על הקמת המִנהל הסביבתי בישראל.

6 תגובות

  1. דובב
    דובב אוגוסט 14 2015, 16:17
    ומה איתנו ?

    לדעתי אנו לא רחוקים מהיום בו כל מדינה תסומן בכמות הזיהום היחסי של בהתחשב במספר התושבים הדבר ישפיע על צרכנים בקבלת החלטות שבקניית מוצרים ושירותים וכן ישפיע על מקבלי החלטות כגון פוליטיקאים ובעלי/מנהלי חברות שישפעו מלחץ ציבורי.
    וכמו כן גם לנו צריכה להיות החובה המוסרית לדאוג לעולמנו בו אנו חיים וכן לדורות הבאים

    השב לתגובה
  2. יונתן קורפל
    יונתן קורפל אוגוסט 15 2015, 01:27
    אתמול שבתי מאירלנד

    בהיותי שם נחשפתי בטיולי לפעילות הרבה שלהם בתחום טורבינות הרוח.
    כשבררתי למדתי כי יש שם תכנית מפורטת שנמצאת ביישום להביא לכך שמחצית מצריכת החשמל תסופק מאמצעי זה של אנרגיה חלופית.
    כל זאת תוך כעשרים שנים או אף יותר. התכנית הולכת ומתממשת. שם מתכננים ומבצעים לטווח ארוך. לא מסתפקים בהפרחת סיסמאות.

    השב לתגובה
  3. זאב
    זאב אוגוסט 16 2015, 12:03
    גלי החום מוכיחים את דבריך לכל אורך המאמרים

    איך יכול להיות שכולם עוצמים עיניים, העולם הולך ונהרס!!!!!!!!!

    השב לתגובה
  4. אביבה נאור
    אביבה נאור אוקטובר 19 2015, 14:24
    יש כיום תירץ

    המאורעות הסוערים כיום הם תירוץ למה לא להתייחס לנושאים לטווח ארוך.

    השב לתגובה
  5. יודע דבר
    יודע דבר אוקטובר 30 2015, 09:53
    ועוד יתרון של האנרגיות החליפיות

    יש אפשרות מעשית שלא ישלטו על ידי חברת החשמל והמבין יבין

    השב לתגובה
  6. חיימי
    חיימי ינואר 16 2016, 14:02
    ראש הממשלה הכריז

    לקראת הכנס בפריז
    כי ישראל תעבור יותר ויותר לאנאגיות חליפיות
    אני לא אתפלא אם מאחורי ההכרזה הזאת אין שום עשיה או כוונה אמיתית

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באיכות הסביבה

יתר המאמרים במדור