JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טורקיה בפתח שערי הגהינום

הבעיות והסכנות לאחר ההפיכה הכושלת

טורקיה בפתח שערי הגהינום דגל טורקיה תמונה: David Benbennick commons.wikimedia.org
יולי 30
09:49 2016

בעת כתיבת שורות אלו עדיין לא ברור די הצורך מה בדיוק קרה בלילה שבין ה-15 ל-16 ביולי 2016 במדינה חשובה זו. כן ניתן להעריך, במידה רבה של ודאות, כי אירועי לילה זה היוו נקודת שיא בעימות המתמשך בין בני האור לבני החושך בטורקיה. על פי הצלחתו של הנשיא ארדואן לחסל את ניסיון ההפיכה הצבאית נגד משטרו אפשר להסיק שידו על העליונה לחלוטין. אולם כלל לא בטוח שאכן כך הוא הדבר, וייתכן שבעצם ארדואן הצליח לנווט את עצמו לישיבה על חבית חומר נפץ. חבית שעלולה להתפוצץ בכל עת ולסחוף את טורקיה למחול שדים רצחני, אשר עלול לדרדר את המדינה הזו לתהום עמוקה עוד יותר מזו שהיא נתונה בה כיום.

שתי נשים טורקיות מייצגות בעיניי את השניות הבלתי נתפסת הקיימת בטורקיה. את שתיהן ראיתי בהזדמנויות שונות. את האחת, העיתונאית טולין דאלוגלו, ראיתי בכינוס מדעי בישראל. אישה נאה, דוברת אנגלית רהוטה. לבושה במיטב הבגדים ממיטב בתי האופנה באירופה. מתבטאת בבהירות ועומדת על דעתה בבוטות עדינה. את השנייה, גברת אמינה ארדואן, ראיתי פעמים רבות בשידורי חדשות ברשתות הטלוויזיה הבין-לאומיות. תמיד לבושה בבגדים אפורים, ראשה מוסתר בעזרת בורקה מוסלמית מסורתית. תמיד היא ניצבת ליד בעלה. ליתר דיוק כמטר אחד לידו ומעט מאחוריו. לעולם לא לפניו. מעולם לא הוציאה מילה מפיה. תמיד התבוננה בבעלה במבט שהוא תערובת של התבטלות והערצה. שפת גופה אמרה את הכול. מי היא המייצגת – או המאפיינת – את טורקיה כיום, העיתונאית דאלוגלו או אשת הנשיא "הגברת הראשונה" ארדואן?

בפתח המאה העשרים ואחת השתררה בחוגים שונים תחושה שטורקיה עומדת להצטרף לקהילה האירופית. בתוך כך החליטה האגודה האירופית למדע העופות לערוך את הכנס הדו-שנתי שלה בטורקיה. המקום שנבחר היה בית מלון מפואר באנטליה. מסוג בתי המלון היוקרתיים שבהם הכול כלול. כחבר ותיק, בעת ההיא, באגודה הנ"ל טסתי לטורקיה והשתתפתי בכנס, שנמשך כשבוע ימים. החברים הטורקים באגודה האירופית, שזה עתה התקבלו בה כחברים מן המניין, היו מארחים למופת. הכנס התנהל באופן מוצלח מאוד. המארחים האדיבים לקחו אותנו לסיורים אחדים באזור והראו לנו שרידים עתיקים מהתקופה היוונית ומהתקופה הרומית. היה מרשים מאוד.

אולם בסיורים הללו צצה לנו, מבלי משים, הזדמנות לראות את טורקיה האמתית. לא את הפנים היפות של בתי המלון לתיירים, אלא את ערי השדה ואת הכפרים הטורקיים ואת האנשים המרוטים שהתגוררו בהם. את תאומותיה של גברת דאלוגלו פגשנו בבית המלון, את אחיותיה של גברת ארדואן פגשנו מחוץ לבית המלון, בערי השדה ובכפרים באזור אנטליה. היה לנו ברור לחלוטין מי ומה היא טורקיה.

על פי המעט המותר לדיווח באמצעי התקשורת הבין-לאומיים, אין ספק שהרבה לא השתנה בטורקיה. אולי אף השתנה לרעה. הפער הבלתי נתפס בין שני הקצוות הללו מקפל בתוכו פוטנציאל הרס בל ישוער.

טורקיה נתונה כיום בסד של שלוש צבתות אשר לוחצות עליה בעוצמה הולכת וגדלה. הראשונה היא מלחמת הדמים שהמדינה מנהלת נגד המיעוט הכורדי השוכן בתחומה. כאשר קוראים בעיתונות על "מיעוט כורדי" אפשר להתבלבל בקלות. אין זה מיעוט קלאסי. העם הכורדי, על כל שבטיו המתגוררים בדרום מזרח טורקיה, מונה כחמישה עשר מיליון בני אדם. הם מחוברים עם הכורדים השוכנים בצפון סוריה ובצפון מערב עיראק. שתי המדינות הללו הן נחלת ההיסטוריה. הכורדים בעיראק כבר מזמן מנהלים מדינה משלהם דה-פקטו. גם הכורדים בצפון סוריה יצרו למעשה אזור אוטונומי משלהם. הם עומדים לחבר את כל המובלעות שלהם לרצף אחד שיחבוק את טורקיה מדרום ובחלק מהמזרח. הכורדים הטורקיים מושפעים מהתפתחויות אלו וגם הם מבקשים לעצמם הגדרה עצמית. יחלקו את טורקיה? יתחברו לאחיהם במה שהיה קודם סוריה ועיראק וייצרו מדינה חדשה משלהם? בדרום מזרח טורקיה מתנהלת מלחמת דמים פעילה. לארדואן יש בעיה קשה.

הבעיה השנייה: כיום ברור לכל מי שעוקב אחרי מה שמתחולל בטורקיה שארגון המדינה האסלאמית (ISIS או דאע"ש) שורץ שם כמעט באין מפריע. חייליו באים ועוברים דרך טורקיה. את הנפט, המהווה מקור הכנסה בלעדי של המדינה האסלאמית, מוכרים ומובילים דרך טורקיה. זו הדרך היחידה להובלת הנפט הזה לנמלי הים התיכון כדי לשווקם בשוק הבין-לאומי. בנו של ארדואן הוא הסוכן הראשי שקונה את הנפט הזה, מוביל ומשווק אותו לשוק הבין-לאומי. עיסוק זה מכניס למשפחת ארדואן סכומי עתק. הדבר היה לצנינים בעיני האירופים והאמריקנים. עתה עם התגברות התקפות הטרור על יעדים באירופה ובאמריקה מדינות אלו לוחצות חזק על טורקיה במטרה לאלץ את הטורקים לעצור את זרימת הנפט והכסף הזו כדי לסייע בחיסול המדינה האסלאמית. אם כך ייעשה, משפחת ארדואן תפסיד הרבה כסף. לנשיא הטורקי יש עוד בעיה קשה.

ושלישית – טורקיה מוצפת בפליטים. מסוריה. מעיראק. מלבנון. מיליונים. על פי העיתונות המערבית יש כעת בטורקיה כ-300,000 (שלוש מאות אלף) נשים-פליטות בהיריון. דהיינו תוך כחצי שנה יתווספו עוד כשלוש מאות אלף פיות של עוללים שיש להאכילם ולטפל בהם. בעיה הומניטארית עצומה. מיליוני הפליטים הללו יוצרים לחץ עצום על המשטר הטורקי. הזרימה לאירופה כמעט נעצרה. הלחץ בתוך טורקיה הולך ועולה. מה עושים עם כל כך הרבה פליטים? מי יממן את ההוצאה הכספית האדירה הכרוכה בהזנתם ובשיכונם של פליטים אלו? המשק הטורקי אינו ערוך לקליטתם. על כן יש לארדואן עוד בעיה קשה.

בכוונה להתקבל כחברה מן המניין בקהילייה האירופית בוטל בטורקיה עונש המוות. עתה, בעקבות ניסיון ההפיכה הצבאית שנכשל, הממשל הטורקי שנותר על מכונו שוקל להחזיר את עונש המוות לספר החוקים הטורקי, במטרה מוצהרת להעניש בכל החומרה את אלו שמרדו וכשלו. האירופים, ובראשם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, הזהירו את הטורקים לבל יחדשו את עונש המוות. אין יותר עונש מוות באירופה. עצם חידוש עונש המוות בטורקיה, הצהירה מוגריני, יחסום את טורקיה מהצטרפות לאיחוד האירופי לזמן בלתי מוגבל. יותר מכך, האיחוד האירופי לא יקיים את ההסכמה שכבר הושגה ולא יתיר כניסת אזרחים טורקים לאירופה ללא ויזה.

לא רק אירופה. טורקיה של ארדואן נכנסה למסלול התנגשות גם עם רוסיה וגם עם ארצות הברית. הגל העכור ביחסים עם רוסיה, שהתרומם עם הפלת המטוס הרוסי, טרם שקע. יחסי טורקיה עם האמריקנים הולכים ומשתבשים. ארדואן דורש מהאמריקנים להסגיר לידיו מנהיג טורקי דתי הנמנה עם מתנגדיו. הוא אף פנה, דרך התקשורת, לנשיא אובמה בלשון מאיימת. אם לא תסגיר את פתהוללה גולן לטורקיה, התריס ארדואן כלפי אובמה, ייגרם לארה"ב נזק שאתה עלול להצטער עליו. במצב הקיים – כשארה"ב מחזיקה בסיס אווירי ענק, שבו מוכמנות עשרות פצצות גרעין, באינצ'רליק, ליד העיר אדנה במרכז דרום טורקיה, בסיס שממנו ממריאות רוב הטיסות להפצצת המדינה האסלאמית – יש לארה"ב סיבה טובה לחשש.

בעקבות ההפיכה הכושלת הכריזה ממשלת טורקיה על מצב חירום במדינה. נעצרו עשרות אלפי אנשים. בהם כשלושים גנרלים. פוטרו באחת אלפי שופטים אזרחיים. סולקו ממשרותיהם עשרות דיקנים של מוסדות אקדמיים ועמם אלפי מרצים מהאקדמיה. פוטרו אלפי מורים בבתי ספר. במדינה מתנהל מחול שדים כלפי כל מי שנחשד בתמיכה במורדים שכשלו, וגם נגד אזרחים חילונים שהראו התנגדות לקו האסלאמי הקיצוני שארדואן וחבורת תומכיו מובילים. בבתי המעצר מוכים באכזריות אזרחים מכובדים בכפיפה אחת עם אנשי צבא שנעצרו. זוכרים את "אקספרס של חצות"? התיעוב למארדואן וממשטרו הולך ומתעצם בחוגים המתקדמים בטורקיה, וכך גם השנאה כלפיו וכלפי עושי דברו.

עיתונאים נעצרו. מגבלות הוטלו על שליחי העיתונות הבין-לאומית. קווי דיווח נחסמו. לכן אין דיווח אותנטי במלוא היקפו על המתחולל במדינה זו. לפיכך אין הגזמה בהנחה שטורקיה ניצבת בשערי הגיהנום. אירועי רצח פוליטי ואף פגיעה בארדואן עצמו אינם יוצאים מכלל חשבון במדינה אומללה זו כיום.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. לוסי
    לוסי אוגוסט 02 2016, 20:26
    למה להסתכל רחוק

    נתחיל בבית
    עתידנו בטוח?
    אני בטוחה זטורקיה תמשיך להתקים
    אנחנו לא בטוח

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 05 2016, 21:43
      לוסי יקרה

      מבט על טורקיה אינו מבט רחוק.
      הוא מבט קרוב מאד.
      הוא מבט על ארץ שהיחסים עמה חשובים לנו מאד.
      לגבי עתידנו – לא על זה דן המאמר.
      אם ישראל תמשיך להתקיים – תלוי בנו. ככל שהזמן חולף נראה לי שעתידנו מובטח בטווח הזמן הרלוונטי.
      מה יהיה בעוד מאות שנים – מי יודע?
      לגבי עתידה של טורקיה דווקא יש יותר סימני שאלה. קודם כול ב- 100 השנים האחרונות טורקיה השתנתה באופן די קיצוני. החל מהמהפכה הכמאליסטית ועד להצטמקות טריטוריאלית.
      חוץ מזה 15 מיליון כורדים רוצים עצמאות. יש החושבים שהכורדים הטורקיים ירצו להתאחד עם אחיהם בעיראק ובסוריה. אז מי עתיד להשתנות?
      לןסי – ראוי שתרחיבי אופקים.

      השב לתגובה
  2. רפי נשר
    רפי נשר אוגוסט 03 2016, 10:58
    סוף סוף

    סוף סוף מישהו כותב בפומבי על הפרצוף האמיתי של משטר ארדואן. כולם נוהגים בדיפלומטיה ולא פוצים פה. קודם כל ממשחת ישראל.

    השב לתגובה
  3. בן-יוסף
    בן-יוסף אוגוסט 21 2016, 03:10
    אתה ממשיך להזות, מר דגני

    מר דגני הנכבד מאד,
    תודה לך על רשימה מרתקת אף מאלפת על טורקיה כפצצה עם פתיל קצרצר. הניסוח והידע החד שלך מעורר הערכה. יחד עם זאת אני חייב לציין כי אני מתקשה להבין איך איש כמותך, צולל במצולות המתרחש ליד מפתן ביתנו, איננו מסוגל לראות את הר הגעש האדיר הצומח מעל גגנו בברכתו של נתניהו. כשהלבה תתפרץ כבר מאוחר יהיה לבחון את גורמי עוורונך. אינך חייב לענות לי. קראתי את תגובתך החריפה לקוראה שהציגה תמיהה כמותי – ולא נמלט מעיני כי גם עלי לדבריך להרחיב דעתי כדי להבין מקור האופטימיות המדהימה שלך.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 21 2016, 22:45
      למר בן יוסף השקדן

      אתה כותב – אינך חייב לענות לי. אולם אני בוחר כן לענות. לא רק בשל חשיבות הנושא אלא גם בשל הצורך ליצור אצלך רצון ללמוד.
      הרי אתה עצמך מודה בסוף דבריך כי , להבנתך, עליך להרחיב את דעתך כדי להבין מה מקור האופטימיות שלי.
      ובכן – מקור הידע שלי וגם הניסוח מעורר הערכה, כפי שאתה עצמך כותב. כאן אתה צודק. מקור הידע שלי הוא בלימוד, מחקר, קריאת חומר עדכני, השתתפות פעולות של מכון למחקרים אסטרטגיים, קשר עם גורמים בחו"ל, עבודתי בעבר וגם כיום וכיו"ב.
      כול אלו מרבים ידע ומגבשים השקפת עולם.
      לעומת זאת אני, משתדל בצניעות, לחשוב, שאתה, מכיוון שאין מספיק מידע בידיך מגיע למסקנות לא נכונות. ויותר מכך – לכול דיון בינינו מקודם שרבבת את שמו של נתניהו. עד היום לא ענית לי על השאלה מי יכול לבוא במקומו? אתה מתחמק מתשובה ורק מותח עליו ביקורת (בחלקה מוצדקת).
      גם לא ברור לי מאין אתה לוקח את העובדות לכתוב – "הר הגעש האדיר הצומח מעלינו וכשתתפרץ הלהבה כבר יהיה מאוחר". למה אתה מתכוון, על מה אתה מסתמך? איזה פנטזיות מחרידות מטלטלות את שלוות רוחך ומדוע?
      אולי תנסה להסביר לנו?
      שיהיה לך ברור – אני מאד מעריך את האכפתיות שלך, את התעניינותך בחומר, את זה שאתה טורח להגיב. זה מראה שאתה אדם מצפוני. אבל – דחילק – בוא תנסה להיות מציארותי ולא להיגרר אחרי חזון גוג ומגוג שאין לו כל יסוד.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור