JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קיפאון תודעתי

סטגנציה מוחית לעומת קליטת שינויים בזמן אמת

קיפאון תודעתי ד"ר יצחק דגני
אוגוסט 13
09:54 2016

השתוללות טרור, בעיקר אסלאמי, בעשור האחרון מניעה חוקרים בדיסציפלינות שונות של מדעי החברה לחקור על מנת לנסות לאתר את מניעי הטרוריסטים ושולחיהם לבצע טרור. בד בבד החוקרים מנסים להבין מדוע הציבור אינו מפנים את חומרת ההתפתחות הזאת ואינו פועל בעוצמה הנדרשת כדי לדכא את הטרור. ביטאון מדעי אמריקאי נחשב,SCIENTIFIC AMERICAN, הקדיש את גיליון מאי-יוני 2016 לסוגיות הללו.

עורכי הביטאון מביאים אסופת מאמרים המנסים לברר כיצד מצליחים מחוללי הטרור "לאלף" את אלו שנשלחים לבצעו. האילוף יכול להתבצע באופן ישיר-פרונטאלי או בעקיפין, דהיינו באמצעות השראה דתית-רדיקלית, ברשתות האינטרנט, הטפה במסגדים וכיוצא באלו. מן העבר השני של זירת המלחמה המלוכלכת הזאת עורכי הביטאון מביאים מאמרים שכותביהם מנסים לפענח מה אומרת לנו הפסיכולוגיה על התעוררות לפעולה נגד קיצוניות טרוריסטית.

לכל מי שמנסה ללמוד את המבנה הפסיכולוגי, או במילים אחרות את אופן הפעולה\תגובה של מוח האדם, ברור לחלוטין שהאתגר לפיצוח אניגמה זו הוא בבחינת חזון אחרית הימים. אך יחד עם זאת, כבר בשלב הזה של הצטברות הידע (החלקי למדי) על אופן התהוות הפעילות האנושית, ניתן להסיק מסקנות אופרטיביות ברמת דיוק מתקבלת על הדעת. במאמר זה אני מבקש להתרכז בצד אחד של המשוואה, בצד של החברה האנושית המותקפת, ולהותיר את הדיון בצד של מפעילי הטרור ומבצעיו למאמר אחר.

בפתח הדיון אני מבקש לחלק את הדברים לשתי דיסציפלינות: האחת היא "רמת הפרט", דהיינו מה שמתרחש, או לא מתרחש, במוחו של אדם אחד. אם מדובר ב"אדם מן הרחוב" הרי שהחשיבות של ההתרחשויות ברמת הפרט הנה בעלת ערך נמוך יחסית. אם להתרחשות ברמת הפרט בכל זאת קיימת חשיבות מסוימת, הרי שהיא קשורה ליכולת ההשפעה המצרפית של הפרטים על מקבלי ההחלטות. המחליטים המכונסים ברמת ההנהגה הם, בסופו של דבר, אלו שמחליטים כיצד להפעיל את האמצעים שמעמידה לרשותם המדינה, במטרה ליישם את אחד מתפקידיה הלגיטימיים – הפעלת כוח.

הדיסציפלינה השנייה מכונסת במנגנון הביטחוני-צבאי של המדינה. אפשר להגדיר את מאפייני פעולת דיסציפלינה זו כסכום העמדות של חברי הקבוצה השלטת. כמובן אין "מוח מאוחד" לחברי קבוצה זו. בשפה מדעית קבוצה זו מכונה "אליטה". סכום העמדות שלה נובע כמובן מאינטרסים שלטוניים של חבריה, ובראש ובראשונה מהשאיפה להנצחת שלטונה. באופן מובהק עמדות הקבוצה השלטת במכלול של תחומים יהיו מוכוונות לשימור הקיים מבלי לערער את המציאות בפועל.

על אינטרס דומיננטי זה מתווספת פרדיגמת הקיבעון של מוח האדם, כתוצאה ממערך סוציאליזציה שמופעל עליו, תוך כדי הפיכתו מצעיר לבוגר. גם בהיותו בוגר, וככל שתפקידו בחברה בכיר יותר, מתפתח אצלו מנגנון פסיכולוגי המקבע את תפיסת הסביבה שלו ואת עמדותיו האידאולוגיות. על כן מאובחן אצל מנהיגים, וכן אצל בעלי תפקידים בכירים אחרים בצבא ובחברה האזרחית, קיבעון מחשבתי. קיבעון זה הולך ומתבסס ככל שהאדם מתבגר וככל שהוא שוהה יותר שנים בעמדה שלטונית או בעמדה דומיננטית אחרת בחברה האזרחית.

מהות חברה אנושית כוללת בתוכה תחומי פעולה רבים הן ברמת הפרט והן ברמת החברה. תחומי פעולה אלו מתחלקים לפעילות מעשית ולחשיבה מופשטת. מובן שישנם קשרי גומלין בין תחומי הפעולה לבין העשייה והחשיבה. הן הפרט בחברה והן החברה עצמה מקיימים קודם כול תהליך של חשיבה ולאחר מכן יוצאים לעשייה, על פי שיקולים ולקחים שהופקו מתהליך החשיבה.

בבסיס תהליך החשיבה עומד מערך קליטת המידע. מערך קליטת המידע מורכב מחמשת החושים הקוגניטיביים בתוספת מערכת אוטונומית המופעלת באמצעות חיישנים פנימיים שלפרט אין שליטה קוגניטיבית עליהם. כתוצאה מכל אלו מידע מגיע למוח ומתחיל תהליך עיבודו להנחיות עשייה. כאשר תהליך זה מתחולל בקרב קבוצת אנשים, נניח ממשלה, מטכ"ל, הנהלת חברה, קבוצת מחקר מדעי וכיוצא באלו, מתרחש תהליך נוסף – העברת מידע בין חברי הקבוצה. מנגנון זה מבטיח פרספקטיבה רחבה יותר ומעלה את הסיכוי לקבלת הנחיות לפעולה נכונות יותר. או במילים אחרות הנחיות לפעולה שיבטיחו תוצאות טובות יותר בתחום העשייה הפיזית.

תחום הפעילות האנושית הקריטי והרגיש ביותר לתקלות ועיוותים בשל אי יכולת, או מעצור, בקליטת מידע ובעיבודו הוא תחום המחקר המדעי. מדענים חייבים להיות בעלי יכולת יוצאת מהכלל להיות פתוחים לקליטת מידע. גם, למשל, אם הוא עומד בסתירה למבנה פסיכולוגי אחר שנקבע קודם לכן בתודעתם. ללא יכולת זו אדם אינו יכול להיות מדען. בגלל יכולת זו מתחוללים לעתים ויכוחים נוקבים בין מדענים שונים. לכן רק פרטים מעטים מאוד הופכים לדרווין, פאולינג, פסטר, איינשטיין או, להבדיל, בן-גוריון.

קריאת מפה גאוגרפית, הבחנה בשינויים המתחוללים בה, התפתחויות בתחומי מאזן כוחות, צבירת יכולת מדעית-טכנולוגית, קידום או נסיגה בכלכלה, מעמד בין-לאומי, איכות חיים ורמת בריאות לאומית, רמת תרבות, אמנות ועיתונות כתובה ומשודרת, שינויים באיכות הסביבה ומן הסתם פרמטרים משתנים אחרים – כל אלו מהווים תנאים הכרחיים ליכולת הפרט, ואיתם מנגנוני החברה לקלוט מידע, לעבדו ולהפיק ממנו לקחי אמת-נכונים כבסיס להנחיות הפעלה.

מִשאֵלות – שלעתים מתפתחות לוויכוחים (מפרים וחיוביים) – בקבוצות דיון שבהן הנני משתתף, או בהרצאות וסדנאות שהנני מעביר, אני נוכח חדשות לבקרים שאצל אנשים רבים מנגנוני קליטת המידע בזמן אמתי אינם משוכללים דיים. אירועים בממדים מגוונים אשר מתרחשים בהווה, או התרחשו בעבר הקרוב, אינם נקלטים במערכת החשיבה של רבים. אפשר להניח שכך קורה כתוצאה מ"חסמים מנטאליים" שחוסמים מסלולי קליטת מידע. אפשר שמסלולי קליטת מידע ועיבודו נחסמו כתוצאה מעולם ערכים פוליטי מסוים שקפא על שמריו (ראו התמוטטות הקומוניזם בברית המועצות או הטרגדיות שגורם "האביב הערבי").

על פי אותה לוגיקה אפשר להניח שמצויים במקומותינו רבים שזוכרים את תקופת הפדאיון, את הצנע והשוק השחור, את הפנתרים השחורים, את תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים ("האחרון שיוצא בשדה התעופה לוד שלא ישכח לכבות את האור"), את האמברגו הצרפתי (ספינות שרבורג), את המיתון והאינפלציה, את בגידת עשרות מדינות באפריקה ועוד כהנה וכהנה.

בינינו מסתובב עיתונאי ותיק שהיה עוזרו של ראש ממשלה. הוא חזר לעולם העיתונות ואני קורא באדיקות את מאמריו. הוא נחשב לשותף סוד ובקיא. ממאמריו ניתן להתרשם שהאיש עדיין נמצא בזמן עבר מנטאלי. הוא עדיין מתייחס לדברים כפי שבוודאי היה עושה כששירת בתפקיד בכיר ביותר במשרד ראש הממשלה.

שרים ואלופים לשעבר גם הם מושכים בעט – וטוב שכך. אך לעתים אפשר להתרשם שהזמן קפא בתודעתם. אף ייתכן שמסלולי קליטת מידע אל תודעתם אינם פועלים במידה שהיו בעבר. גם לקוראי שורות אלו, אם יורשה לי, הייתי מציע להיפתח לקליטת מידע עכשווי ולעבד במוחם נתונים ריאליים במקום פרדיגמות ארכאיות או מחשבות מדומיינות.

מדינת ישראל והחברה הישראלית בכלל נמצאות היום במקום אחר לעומת מקומן ב- 1948, 1956, 1967 או 1973. לרוע המזל, מקומה החדש של מדינת ישראל אינו מקבל ביטוי הולם בשיח הציבורי המתנהל כיום בחברה הישראלית. הגיע הזמן שנתבגר כפי שהמדינה התבגרה. הגיע הזמן שנכיר בערכנו.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. גולש קבוע בגוקופוסט
    גולש קבוע בגוקופוסט אוגוסט 14 2016, 15:13
    גם אתה צריך לבדוק מחשבותיך

    הכל בעיניך טוב ונהדר ואף פעם לא היה כל כך טוב

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 16 2016, 22:07
      לגולש הקבוע

      אתה צודק. אני בהחלט בודק את מחשבותיי.
      נכון. מצבה האסטרטגי של ישראל כיום הוא הטוב ביותר לעומת אי פעם.
      אם אתה חושב אחרת – אתה מוזמן לכתוב ל- JOKOPOST ולנסות להוכיח.
      לכלכלה, יצוא, יחסים בינלאומיים ועוד הרבה – אינני מתייחס בתגובה זו.
      אולי תגיד אתה מה דעתך על אלו?
      אגב – אף פעם לא כתבתי שהכול טוב ונהדר. יש הרבה מה לשפר. אולם לא זה היה נושא המאמר שאליו הגבת.
      תנסה להתייחס לגופם של דברים ולא להפריח אמירה סתמית.
      מה לדעתך ממה שכתבתי לא נכון?

      השב לתגובה
  2. תמרה
    תמרה אוגוסט 15 2016, 17:04
    כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה ומאמין

    מי קבע שדוקא העמדה שלך היא שצודקת?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוגוסט 16 2016, 22:19
      תמרה היקרה,

      תודה על תשומת לבך ותגובתך החשובה.
      בהחלט – כל אחד יכול לחשוב – וגם לכתוב – מה שהוא רוצה ומאמין בו.
      כך אני עושה תמיד.
      ראשית – כל אחד (ואחת) יכול לקרוא, לנסות להפנים ולהחליט אם עמדת הכותב צודקת או לא.
      כול ויכוח מפרה את הסביבה האינטלקטואלית ומקדם במשהו את הבנת הדברים.
      אכיר לך תודה אם תוכלי, במידה שאכן את חושבת "שעמדתי אינה צודקת" לכתוב על כך ולהוכיח לי שאני לא צודק.
      לא יהיה לך קל מכיוון שתמיד בכתיבתי אני מבסס את הנכתב על מחקרים ודברי מומחים כאשר המקורות נמצאים בהישג ידי.
      בנושאים שאותם אני חוקר ומתמחה, אני הקובע וזה מקובל על מי שעניינו בכך.
      כך מקובל בעולמם של אלו שתפקידם לחקור ולייצר ידע חדש.

      השב לתגובה
  3. מסכים לדבריך
    מסכים לדבריך אוגוסט 17 2016, 13:51
    אנשי השמאל לא מוכנים לראות

    אל תיתן לעובדות לבלבל אותם.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור