JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עימות טלוויזיוני

פולמוס קלינטון-טראמפ: שכנוע והשפעותיו

עימות טלוויזיוני ד"ר יורם רבובסקי
אוקטובר 01
09:31 2016

פולמוסים נשיאותיים טלוויזיוניים הנם מהתכניות הנצפות ביותר ששודרו אי פעם.

חוקרי התקשורת הפוליטית התמקדו רבות בשאלה האם פולמוסים פוליטיים מייצרים שינויים בעמדות הצופים כלפי מועמדים, ובכך משפיעים על ההצבעה. האמנם יכולים הפולמוסים הללו ונאומי המתמודדים להשפיע על תוצאות הבחירות?

בדיקת הספרות המחקרית תעלה טענות סותרות על אודות יכולתם של פולמוסים אלו להשפיע. חלק גדול מהסתירות הללו ניתן יהיה ליישב, אם נתייחס – בחקר ההשפעות – לאוכלוסיית הקולות הצפים כאל אוכלוסיית המטרה. בדיקת נתונים על אודות מידת ההשפעה של פולמוסים טלוויזיוניים מראה, כי ההשפעה על תוצאות הבחירות באמצעות פולמוסים משתנה בהתאם לאחוז הבוחרים אשר טרם החליטו, או אלו הנמצאים בסתירה (conflicted voters). ניתן להתייחס לאוכלוסייה זו כאל אוכלוסיית היעד העיקרית שאליה פונים הפולמוסים, ואליה, למעשה, מכוונים מנהלי מסעות הבחירות מתוך השקפה, כי חשיבותה הנה בפוטנציאל אשר היא טומנת בתוכה להכריע את תוצאות הבחירות.

מחקרים אשר הציגו השפעה נמוכה או זניחה של הפולמוסים על תוצאות הבחירות, הסתמכו לרוב על העובדה שלפיה אחוז גבוה מבין הבוחרים עיצבו, כבר טרם קיום הפולמוסים, את החלטתם. אולם, כאשר מערכת הבחירות צמודה, קיימת לעתים חשיבות לתפישתם של מנהלי מסעות הבחירות, בהכוונת הקולות הצפים למחנהו של מתמודד. המתמודד אשר מצליח, לדידם, בכלים כאלו ואחרים, למשוך אליו קולות אלו, יכול בדרך זו להכריע את תוצאות הבחירות, לעתים על חודם של קולות ספורים. טרם הדיבייט הראשון של קלינטון וטראמפ, הצביעו הסקרים על שוויון כמעט מוחלט, ולכן דומה שהיה להם פוטנציאל של יכולת השפעה.

בבואנו לבדוק מה מידת השפעתם של פולמוסים, אנו נתקלים בבעיות מסוימות, ביניהן הקושי להוכיח השפעה. מחקרים רבים התייחסו לשאלת ההשפעה של פולמוסים מאז שהחלה התייחסות לתקשורת של מסע בחירות טלוויזיוני בשנת 1960. תוצאות המחקרים לא היו אחידות וחד-משמעיות, אף שבסך הכול הן רמזו על השפעה מועטת. הכמות המכרעת של המחקרים האמפיריים מצביעה על כך שפולמוסים נשיאותיים שנערכו במהלך הבחירות הכלליות, מגבירים למידה של הצופים על אודות המועמדים ועמדותיהם הנושאיות. עם זאת, הפוטנציאל ללמידה של הבוחרים משתנה בין תחרויות נשיאותיות שונות, ובכך מסביר את התוצאות שלפיהן כמה מחקרים מנוגדים לא מצאו השפעות למידה משמעותיות. הלמידה מתרחשת בדרך כלל יותר במערכות בחירות שבהן אין נשיא מכהן פופולארי, ובפולמוסים המתרחשים מוקדם יותר במסע הבחירות. אולם, מרבית המחקרים, מציגים כי סדרי הגודל והחשיבות של השפעות אלו הנם צנועים, ועקב כך הם לא עומדים ברף הציפיות שנקבע לפני הפולמוס.

אם השפעות למידה הנן ברורות, אף על פי שהנן צנועות, השפעות שכנועיות הנן מפוקפקות אף יותר. עובדה זו תסכלה חוקרי תקשורת פוליטית עוד מאז העימות הטלוויזיוני הראשון בין קנדי לניקסון בשנת 1960. מרוב המחקרים עולה כי פולמוסים מחזקים מחדש השקפות, אך לעתים רחוקות בלבד הם משנים אותן.

אולם, בנסיבות ספציפיות, פולמוסים נשיאותיים הם בעלי פוטנציאל לאימפקט על תוצאות בחירות.

סוג אחד של נסיבות כרוך בפולמוסים המתרחשים מוקדם במסע הבחירות, בייחוד במהלך הליך קביעת המועמד (בפרט אם אין זו המפלגה הנמצאת בשלטון). במהלך שלב זה הדעות עדיין לא מעוצבות ולכן השפעת תקשורת ההמונים הנה, בפוטנציה, הגדולה ביותר. לפיכך, סביר מאוד שפולמוסים טלוויזיוניים ישפיעו על תדמיות מועמדים, במקרים שבהם המועמדים אינם מוכרים היטב. דונלד טראמפ נשען על כך שהבוחרים אינם מכירים אותו, כדי לכבוש את ראשות המפלגה הרפובליקנית. כך ניתן להבין את חשיבות פולמוסי הפריימריז לגבי מועמד מפלגה אשר אינה נמצאת בשלטון. מועמד כזה יכול לנצל את החופש היחסי הניתן לו (בשל "אלמוניותו" היחסית), כדי לעצב תדמית קורצת ומושכת לשם השגת רווח אלקטורלי עתידי. בנימין נתניהו (ב-1993) ואהוד ברק (ב-1997) "נעזרו" במיעוט נתונים על אודותיהם וביכולתם לבנות תדמית הנהגתית מועדפת, כדי לכבוש את ראשות מפלגותיהם.

סוג שני של נסיבות שבהן יכולים פולמוסים נשיאותיים להפעיל השפעה, קשור במערכות בחירות שבהן קיים מספר משמעותי של בוחרים שטרם החליטו (undecided voters) או הנמצאים בסתירה. אחוז נמוך של בוחרים הנו נתון קבוע בכל מערכות הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שבה נדיר שאחוז ההצבעה יגיע למחצית מאוכלוסיית הבוחרים. בוחרים הנמצאים בסתירה (conflicted voters) הם אלו אשר חוסר הכרעתם נובע מסתירה אפשרית בין הזדהותם המפלגתית המסורתית, לבין אישיות המועמד ו/או מצע מפלגתם – אשר אינם משקפים עוד במלואם את דעתם הנוכחית. קיימת גם אפשרות שלפיה מועמד המפלגה היריבה ניחן בסגולות או באיכויות הקוסמות לבוחר (הנמצא בסתירה).

סוג שלישי של נסיבות שבהן יש השפעה פוטנציאלית לפולמוסים, קשור בפער האלקטורלי בין המועמדים המרכזיים. מערכת בחירות כלליות ישירה (כמו גם פריימריז מפלגתיים) מתאפיינת במשחק-סכום-אפס, שבו ה'מנצח לוקח הכול'. לפיכך, יש משמעות רבה למידת הקִרבה של המתמודדים מבחינת אחוזי התמיכה של הבוחרים.

ברור מאליו, שאם אחד מהמתמודדים מוביל בפער גדול על יריביו – אזי תהא לכך, במשחק- סכום-האפס, השפעה מינורית על תוצאות ההצבעה. ברם, אם המאבק בין המתמודדים צמוד – יש חשיבות רבה ליכולת המועמד לנצל את הפולמוסים, לשם יצירת יתרון אלקטורלי.

מכאן שגוף המחקר על אודות פולמוסי בחירות מראה, כי עבור צופים בעלי העדפות מוגדרות בבהירות באשר למועמדים, נוטים הפולמוסים לחזק את אותן עמדות. בכך הם יוצרים אפקט של חיזוק מחדש. אולם עבור בוחרים חסרי העדפה או בעלי העדפה חלשה למי מבין המועמדים – הפולמוסים לרוב מסייעים לעצב, או אפילו משנים, את עמדתם על אודות מועמדים, לעתים קרובות יש בהם די עוצמה כדי לשנות כוונות הצבעה. כך, פולמוסים נוטים להשפיע משמעותית במהלך הליך בחירת המועמד ובמהלך בחירות כלליות שבהן מספר ניכר של בוחרים טרם החליטו או נמצאים בסתירה. ההקשר הפוליטי שבו מתרחשים הפולמוסים – קובע את מידת הפוטנציאל שלהם להשפעה.

בפולמוס הנשיאותי הראשון שהתקיים בחודש ספטמבר 2016 בארה"ב הסתמנה תמימות דעים: הילרי קלינטון ניצחה, ואף בפער ניכר. האם יש בכך כדי לסמל את תוצאות מסע הבחירות? טרם. זכור לכולנו העימות הראשון בין רייגן (הנשיא המכהן מאז 1980), לבין מונדייל בשנת 1984. הפולמוס הראשון של שנת 1984 הציב את רייגן, "המתקשר הגדול", מול מונדייל, אשר נתפש בדרך כלל כנוקשה ומשעמם בהופעתו הטלוויזיונית. קיימות ראיות טובות שלפיהן בפולמוס הראשון שני המועמדים לא ענו על ציפיות הצופים. הופעתו של מונדייל, אשר הייתה חלקה, מיושבת וחמימה, היוותה חריגה חיובית מהציפיות; בעוד הופעת רייגן, שנראתה מקוטעת ולא בטוחה, היוותה חריגה שלילית מהציפיות. הסקרים שיקפו תנועה מיידית לכיוונו של מונדייל.

עם זאת, ציפיות הנן חרב פיפיות. תפקיד רייגן כ"אנדרדוג" בפולמוס השני היווה יתרון. אף שהופעת מונדייל הייתה טובה גם בפולמוס השני, הוא לא התרומם לדרגת הציפיות המוגזמות. חלק מההסבר ל-"comeback" של רייגן בפולמוס השני הוא שהציפיות היו נמוכות יותר עבורו וגבוהות יותר עבור מונדייל משהיו בפולמוס הראשון. יתר על כן, בנטרלו את נושא הגיל, השתמש רייגן במשפט המחץ: "אני לא מתכוון לנצל, למטרות פוליטיות, את גילו הצעיר וחוסר ניסיונו של יריבי". הערה זו היא הזכורה ביותר מהפולמוס כולו.

בימים הקרובים נראה אם תתחיל מפולת בסקרים או שמא יצליח טראמפ לשמור על ההישגים שאליהם הגיע במהלך החודשים האחרונים. לדיבייט הבא, סביר שיתכונן יותר. כישלון בו – יקשה עליו להשיג הישג משמעותי בבחירות הקרבות לנשיאות ארצות הברית. כל עוד הסקרים מראים על שוויון בין המועמדים, אחוז הבוחרים הנמצאים בסתירה או שטרם החליטו עדיין גדול, הרי שהכול עוד פתוח.

*

ד"ר יורם רבובסקי הינו בעל תואר דוקטור במדע המדינה. מרצה לרטוריקה, תעמולה וחינוך לערכים במכללת עמק יזרעאל, מכללת תל חי ומכללת גורדון לחינוך. מייסד מועדון הדיבייט – "הפולמוסיה", במכללת הגליל המערבי ומרצה בקורסי הדרכת מורים.

ב-1987 נפצע במהלך שירותי הסדיר בצה"ל בהיתקלות עם מחבלים, והינו עיוור. את לימודיו ערך לאחר הפציעה.

על המחבר / המחברת

Avatar

יורם רבובסקי

ד"ר במדעי המדינה. מרצה לרטוריקה, תעמולה וחינוך לערכים במכללת עמק יזרעאל, ומכללת תל חי.

7 תגובות

  1. מ.מ.
    מ.מ. אוקטובר 01 2016, 11:09
    עד כה הסקרים לא הוכיחו עצמם

    את השפעת הדיבייט מודדים באמצעות סקרים
    אותם סקרים שכבר מזמן לא מוכיחים עצמם
    כידלון אחרי כשלון

    השב לתגובה
  2. אברהם ס.
    אברהם ס. אוקטובר 01 2016, 13:27
    אין ספק

    טראמפ הביתה.

    השב לתגובה
  3. סיון נ.
    סיון נ. אוקטובר 02 2016, 20:04
    תודה לך יורם

    על מאמר כל כך מבהיר את המצב גם למי שלא מתמצא

    השב לתגובה
  4. גרי
    גרי אוקטובר 03 2016, 09:25
    לדעתי העימותים לא משפיעים

    הם תמיד משכנעים את המשוכנעים משני הצדדים.

    השב לתגובה
  5. קארין
    קארין אוקטובר 04 2016, 13:53
    מרתק ומחכים. תודה!

    מרתק ומחכים. תודה!

    השב לתגובה
  6. ע' נ'
    ע' נ' אוקטובר 05 2016, 10:13
    קובעים היחצנים והאסטרטגים

    והחוקרים הפרטיים וכל יתר המועסקים ע"י המועמדים. המועמדים עצמם צריכים רק להתאמץ לא להגיד שטויות.

    השב לתגובה
  7. אבי שמואלי
    אבי שמואלי אוקטובר 28 2016, 13:43
    זה מקרה קלאסי

    טראפ הוא המנצח ….. את עצמו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור