JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הרוח שינתה את כיוונה

אופן התפתחותה של המערכת הפוליטית על ציר הזמן

הרוח שינתה את כיוונה עצרת הזיכרון והמחאה בכיכר מלכי ישראל ב- 5/11/16. מהו ההרכב הסוציו אקונומי של המשתתפים? למה? צילום: עו"ד שי פינס
נובמבר 18
13:52 2016

למי שטרם הבין, דונלד טראמפ הוא רק עוד מרכיב חשוב בשרשרת תהליכים, שתצבע את העולם הפוליטי המערבי בצבעים אחרים מאלו שהורגלנו אליהם בעשרות השנים האחרונות.

כל מערכת בחירות בכל אחת ממדינות אירופה המערבית, תביא בעשור הקרוב להתחזקות הדרגתית של הימין. תוך שנים אחדות תיווצר, מן הסתם, מציאות פוליטית שונה במדינות כמו צרפת, הולנד אוסטריה ואחרות. זה איננו הפשיזם של תחילת המאה ה-20 – כי ההיסטוריה איננה חוזרת בדיוק לאותו מקום – אבל זהו ימין שנחוש לשחרר הממסדים הדמוקרטיים מן השיתוק שאחז בהם נוכח הסכנות שמאיימות לכלותם.

אם תהיינה מפלגות מהסוג ה"ישן" שתצלחנה להיאחז בשלטון, הן תיאלצנה מן הסתם לאמץ את אותם צעדים בדיוק. הרוח שינתה את כיוונה: פחות חירויות והרבה יותר סדר… לשם פנינו מועדות!

אנשים בעלי ראיית עולם פשטנית עלולים לסבור, בטעות, כי מגמתם של תהליכים היסטוריים יכולה להיות חד-כיוונית:

בשלהי המאה ה-19 כתב פרידריך אנגלס כי העתיד שייך לסוציאליזם, אבל גלי המשב שיצר, נשאו את ההמונים – במחצית הראשונה של המאה ה-20 – אל הקוטב ההפוך, אל זרועותיהן של התנועות הפשיסטיות.

בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 דיבר אדולף היטלר על רייך אלף השנים, אולם עידן הממשלים הפשיסטיים (למעט ספרד) נקבר בחורבות מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.

גם מקימי האיחוד האירופי ראו לנגד עיניהם מודל מושלם של שלום נצחי (everlasting peace) אבל גם הנצח הזה לא יימשך לעד. ההרס חסר התקדים של שתי מלחמות עולם, הביא לרגיעה יוצאת דופן לאורך יותר ממחצית מאה, אבל גם שם, שערי הסכרים חורקים, ולא מהיום.

המערכת הפוליטית מתפתחת – כמו כל מערכת מורכבת גדולה – בדרך של עימות בין ניגודים. כמו מטוטלת במרחב, היא נעה באופן ספיראלי, בין קצוות קוטביים (משמע, היא איננה חוזרת לאותו מקום, אבל מתפתחת באותו כיוון). התהליכים הללו יכולים להימשך עשרות שנים ויציבותם הזמנית עלולה להטעות, אבל, לעולם יגיע הרגע שבו הרוח תשנה את כיוונה.

אפקט המטוטלת הוא דפוס ודאי וקבוע, שתמיד יחזור על עצמו. בה בעת שהמטוטלת נעה בכיוון האחד, הולכים ומתגברים הגורמים המאזנים, המעוניינים להטות את המערכת בכיוון האחר:

בתקופות של שלום, ביטחון וסדר חיים תקין, פורחות התנועות הליברליות המתבססות על השכל ומפיצות רעיונות מפצלים, כמו זכויות המיעוט, הרב-תרבותיות וערכים דומים נוספים.

בתקופות שבהן "הכאוס נוקש בדלת" מתחזקות תנועות המתבססות על הרגש והאינסטינקט, ומדגישות סדר, כמו זכויות הרוב, לאומיות כגורם מאחד וערכים מאחדים נוספים.

העיתונאי והסופר, תומס פרידמן, היטיב להגדיר זאת כך: "… החלוקה הגיאו־פוליטית הרלבנטית החדשה בעולם איננה עוד בין מזרח למערב, צפון לדרום, קומוניסטים לקפיטליסטים, אלא בין עולם הסדר (world of order) לבין עולם אי־הסדר (world of disorder). אזורי אי־הסדר משפיעים כעת על כל עולם הסדר" (גרינשטיין, מוסף כלכליסט 5/11/16), השכל הישר אינו מוצא דרך "לתקן" את הדרוש תיקון, וההמונים נוהרים אל אלו הפורטים על הרגש, ומבטיחים "לעשות סדר".

למה, אם כן, הרעיונות הליברליים עדיין חזקים? בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית, התהליך רחוק מלהגיע לשיאו. אבל, ככל שהכאוס יגבר, כך יגדל מספר מבקשי ה"סדר". שנית, התחושה הזאת של התערערות סדר החיים איננה רק אובייקטיבית, ויש בה צד סובייקטיבי ואינדיבידואלי, הנסמך גם על יכולות כלכליות.

קווי האישיות שלנו שונים. חלקנו נוטים להילחץ מהר מדי; חלקנו בדיוק להיפך. מכאן שחלקנו ייגררו מהר יותר לכאוס – בעקבות שינויים בסביבה – בעוד שאחרים עדיין ירגישו ביטחון.

אמונתנו הפוליטית שונה. אנשים בעלי תובנות פוליטיות שמרניות ימהרו, לפני אחרים, לתמוך ב"תנועות הסדר", ולהיפך.

גם מצבנו הכלכלי והחברתי משפיע: ככל שאנחנו אמידים יותר, מגוון הפתרונות שלנו למצבים גדול יותר, ולכן ניטה להילחץ פחות. העובדה שאנשים מבוססים חוששים מהתערערות סדר החיים פחות מאנשים לא מבוססים, מסבירה את הימצאות מעוזי הליברליזם דווקא בקרב השכבות המבוססות, בעוד שהאנשים הפחות מבוססים ייטו לשמרנות ולבריחה מסיכון.

כמה זמן יימשך הגל הנוכחי? אין מומחים לעתיד. דפוסים חוזרים במערכת מורכבת מאפשרים חיזוי, אבל אין די דפוסים חוזרים להתבסס עליהם מאז שינה העולם את פניו במהפכה התעשייתית.

הגל הקודם של "מפלגות הסדר" החל עוד לפני תום מלחמת העולם הראשונה ולולא קרס בעקבות תוצאות מלחמת העולם השנייה, היה יכול להימשך עוד כמה עשורים. האם זה סימן מעיד לבאות?

בכל מקרה, תקופת הזוהר של הליברליזם המערבי נמצאת כפי הנראה מאחורינו…

על המחבר / המחברת

Avatar

פנחס יחזקאלי

ד"ר. בעבר ראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי. מומחה לאפקטיביות מערכות מורכבות. מרצה.

8 תגובות

  1. יצחק דגני
    יצחק דגני נובמבר 19 2016, 12:39
    לד"ר יחזקאלי

    מאמר מצוין. הייתי מוסיף במקום שתצבע – שכבר צובעת. אנחנו כבר עמוק בתוך זה. הייתי ממליץ לכולנו לקרוא את הספר "התנגשות הציביליזציות" של סמואל הנטינגטון. זה כבר מתגשם ואנו רק בהתחלה. הקומוניזם היה משחק ילדים.

    השב לתגובה
  2. פנחס יחזקאלי
    פנחס יחזקאלי נובמבר 19 2016, 19:01
    "התנגשות הציביליזציות"

    מן הסתם…
    שבעים שנות שלום יחסי הן זמן דגירה ארוך להתהוויות הנוכחיות.
    נקווה רק שהם למדו לקח ומבינים, שככל שהעליה מהירה יותר, כך גם סיכויי הקריסה.
    אבל בינתיים, זו רק התחלת הדרך…

    השב לתגובה
  3. רפאל מבורך
    רפאל מבורך נובמבר 20 2016, 12:23
    אתה מתעלם מהאבולוציה החברתית

    אתה הרי לא מצפה שהעולם יחזור לעבודת אלילים ואמונה אמיתית במלכים ונביאים. פה ושם נוצרים כיסי מוגלה כמו דאעש. גם פה בארץ יש כיסונים. אבל המגמה הכללית היא קדימה. אין כמעט עבדות, יש יותר שיוויון מגדרי וכן הלאה. וזה אומר שהערכים הוכים קדימה ולא אחורה.

    השב לתגובה
    • פנחס יחזקאלי
      פנחס יחזקאלי נובמבר 21 2016, 08:00
      עבודת אלילים...

      כמובן שלא. הוא יחזור לדפוסים של ימניות קיצונית.
      תסתכל על צרפת לקראת הבחירות… כל אירופה בדרך.
      זה תהליך עמוק ושרשי והוא לא עניין לשנים ספורות!

      השב לתגובה
  4. נפתלי רוזוב
    נפתלי רוזוב נובמבר 21 2016, 11:53
    לא רק שינתה את הכוון

    אלא גם הגבירה מאד את עומתה, על כל המשמעויות

    השב לתגובה
  5. מ.
    מ. נובמבר 22 2016, 09:00
    אתה מתעלם מדבר חדוב

    מתחמק מהלגיד ברור אם זה חיובי או שלילי

    השב לתגובה
  6. אלכס
    אלכס אוגוסט 05 2018, 13:49
    עוד לא מצאתי את המומחה שיסביר לי

    את הקשר והיחסים של רוסיה עם סוריה ואיראן ומצד שני עם ישראל
    מה הולך פה?
    אין שום הסבר הגיוני

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור