JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

האם קונספט "המדינה המצורעת" מחזיק מים?

לראשונה: משלחת ממדינות ECOWAS באה לישראל

האם קונספט "המדינה המצורעת" מחזיק מים? מפת ECOWAS תמונה: Glentamara commons.wikimedia.org
ינואר 28
10:07 2017

ECOWAS (או בשמו המלא: Economic Community of West African States) – הוא ארגון שהוקם על ידי מדינות מערב אפריקה בשנת 1975. המדינות החברות בארגון זה הן בורקינה פאסו, בנין, גאנה, גינאה, גינאה ביסאו, גמביה, חוף השנהב, טוגו, כף ורדה, ליבריה, מאלי, ניגריה, ניז'ר, סיירה לאון וסנגל. בסך הכול מתגוררים במדינות הללו כ-350 מיליון בני אדם, ובאחת מהן – ניגריה – מתגוררים יותר ממחציתם, כ-180 מיליון בני אדם.

באזורים הקרובים לאוקיינוס האטלנטי בניגריה, גאנה, חוף השנהב וליבריה הדת השלטת היא הנצרות, אך רוב רובה של האוכלוסייה בארצות הללו הוא מוסלמי. רוב הארצות היו בעבר קולוניות צרפתיות. ב-1975, כאשר הוקם הארגון, מלבד חוף השנהב לאף אחת מהמדינות לא היו יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

לא רק שלמדינות הללו לא היו יחסים דיפלומטיים עם ישראל, היקף יחסי המסחר ביניהן לבין ישראל היה מצומצם מאוד. בחלק מהמדינות, בעיקר אלה שהיו בעבר קולוניות בריטיות, פעלו חברות ישראליות, אולם פעילותן התקיימה בפרופיל נמוך מאוד. בדרך כלל פעלו החברות הללו בכיסוי של חברות אירופיות. למשל החברה הישראלית שמטעמה יצאתי לשליחות בת חמש שנים בניגריה, הייתה חברה-בת של חברה הולנדית שמשרדה הראשי היה ממוקם באמסטרדם.

רוב מדינות מערב אפריקה היו, והן עדיין, חברות בארגון המדינות המוסלמיות. ארגון זה נתון להשפעה ערבית בולטת. בעלי המאה בארגון המוסלמי הם בעלי הדעה. כך יצא שנסיכים סעודיים, למשל, יכלו לקנות השפעה מוחלטת על הנציגים המערב אפריקניים הדלפונים באמצעות הפטרודולרים. התוצאה הייתה שמשך שנים ארוכות היה אזור מערב אפריקה נעול וחתום, פרט לחרכים מעטים, בפני ישראלים – דיפלומטים ואנשי עסקים כאחד.

בשלהי שנת 2016 נוהלו מגעים בין גורמים ישראליים לבין הארגון של מדינות מערב אפריקה במטרה לייסד שיתופי פעולה כלכליים, הן ברמת הארגון עצמו והן – על פי עקרונות כלליים שייקבעו – ברמת יחסים הדדיים בין ישראל לבין כל מדינה מערב אפריקנית כשלעצמה. יש לכך חשיבות מיוחדת בקשר ליחסי ישראל עם כעשר מדינות מוסלמיות-פרנקופוניות, מכיוון שעם המדינות האנגלופוניות דוגמת ניגריה וגאנה כבר יש לישראל ולחברות ישראליות יחסים משמעותיים זה שנים רבות.

המשלחת בת עשרות הנציגים של ארגון מדינות מערב אפריקה שהגיעה לישראל כללה שרי ממשלה רבים, ביניהם בלטו שרי חקלאות שהדגישו שנושא הפיתוח החקלאי בארצותיהם הנו בעל עדיפות עליונה, וישראל, הם יודעים, היא השותפה המתאימה ביותר למילוי משימה זו. המשלחת כולה התכנסה באולם הישיבות שהועמד לרשות לשכת המסחר ישראל-אפריקה, שבה הנני מכהן כחבר הדירקטוריון.

נתבקשתי להרצות בפני חברי המשלחת על אפשרויות הפיתוח החקלאי בארצותיהם בהסתמך על ניסיוני הקודם באפריקה. בין היתר התמקדתי בשני נושאים חשובים: פיתוח ענף הלול והכנסת שיטות דישקייה מתקדמות לארצות הללו. דישקייה – באנגלית Fertigation – היא שיטה משולבת של פיזור דשנים מסיסים במי ההשקייה באמצעות מערכות מודרניות של השקיה בטפטוף. חברי המשלחת התרשמו משיטות החקלאות המודרנית שישראל יכולה להציע להם ואין לי ספק שמוצרים אגרו-תעשייתיים מישראל יימכרו למדינות הללו בעתיד הקרוב.

נשיא הפדרציה של לשכות המסחר של מדינות מערב אפריקה מר אסוהון מבה (Essohoun Meba) הגיע לישראל במיוחד על מנת לחתום על הסכם תקדימי עם נשיא לשכת המסחר ישראל-אפריקה מר ניסו בצלאל. ההסכם נחתם ברמת מזכר הבנה (MOU, מינוח דיפלומטי שפירושו Memorandum Of Understanding). העקרונות שהותוו במזכר זה ישמשו את הצדדים בדרכם לאתחל יחסי מסחר בין ישראל למדינות מערב אפריקה. הכוונה היא לפתוח מסלולי פעולה בין חברות מהסקטור הפרטי, בעיקר יצוא של תשומות מגוונות מישראל. היצואנים יקבלו גיבוי מגורמים רשמיים שתפקידם לבטח סיכוני סחר חוץ, וכמובן יתאפשר קשר בין מערכת הבנקאות הישראלית למערכת הבנקאות במדינות היעד על מנת לאפשר העברת תשלומים בעת הצורך ללא הפרעות.

בנאום הסיכום שלו ציין נשיא לשכת המסחר ישראל-אפריקה כי בעת האחרונה ניכרת התעוררות מרשימה ברצון של מדינות באפריקה לשתף פעולה עם ישראל, ואנו מרגישים את זה כאן בשל ריבוי המשלחות מאפריקה שמגיעות לישראל. נשיא הפדרציה של מדינות מערב אפריקה ציין כי בניגוד לעבר, כיום יש במדינות הללו רצון לשתף פעולה עם ישראל. הוא אף סיפר, כנראה בכוונת מכוון, שארגונו מקים בימים אלה חברת תעופה עצמאית וגם מתכנן להקים תשתית מודרנית לשילוח ימי. אפשר להניח שחברות ישראליות שהן בעלות ניסיון רב ומוצלח בנושאים אלה באפריקה יתבקשו ליטול חלק בשני המיזמים הללו.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

2 תגובות

  1. אבנר אזולאי
    אבנר אזולאי ינואר 30 2017, 19:01
    זה מרגיז חלק מאיתנו

    אבל מצבנו בעולם משתפר

    השב לתגובה
  2. גרוסמן אליעזר
    גרוסמן אליעזר ינואר 31 2017, 15:47
    תגובה חברית

    ליצחק דגני קראתי , נהניתי וכל הכבוד לך
    גרוסמן אליעזר מושב בצרון מיקוד 60946
    מייל grosman.eliezer@ gmail.com

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!