JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

דיסוננס קוגניטיבי בתקשורת הישראלית

ביקור נתניהו בארה"ב מפר את שלוותם של פרשנינו

דיסוננס קוגניטיבי בתקשורת הישראלית ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: US Military
פברואר 20
09:30 2017

על מנת לבאר מה הוא "דיסוננס קוגניטיבי", על פי התאוריה של לאון פסטינגר (1957), אתאר לכם תרחיש: המטה הכללי של מדינה א' מתכנן בפירוט התקפה על מדינה ב'. הרמטכ"ל מופיע בישיבת הממשלה. הוא משכנע את חברי הממשלה שצפוי ניצחון מהיר ומכריע על כוחות מדינה ב'. חברי הממשלה משתכנעים ומחליטים לצאת למלחמה.

הרמטכ"ל חוזר למפקדה. הוא פוקד על הצבא לפתוח במלחמה. אלפי טנקים, תותחים ועשרות אלפי חיילים מתחילים לנוע משטחי הכינוס לנקודות ההיערכות. צוותי הקרקע מחמשים את המטוסים והטייסים ישובים במטוסים ומתכוננים להמראה. המערכה החלה אף על פי שעדיין לא נורתה הירייה הראשונה.

כאשר ראשוני הכוחות מגיעים לנקודות ההיערכות וראשוני המטוסים מכל טייסת כבר נמצאים באוויר נכנס ראש אמ"ן בריצה ובפנים לבנות אל חדרו של הרמטכ"ל וזועק בקול ניחר: המפקד, מערכת האיסוף שלנו קלטה ידיעות מכמה מקורות שמדינה ג' מצטרפת למלחמה. היא מכניסה כוחות לשדה הקרב ועשרות ממטוסיה כבר המריאו במטרה לסייע למדינה ב' להתגונן נגד ההתקפה של כוחותינו.

מדינה ג' הכריזה לא מכבר על ניטראליות בסכסוך המזוין בין מדינה א' ומדינה ב'. צבא היבשה וחיל האוויר של מדינה ג' גדולים ומשוכללים פי כמה מכוחותיהם המזוינים של שתי המדינות האחרות. עתה כשמדינה ג' הצטרפה למלחמה לצד מדינה ב', ברור לרמטכ"ל של מדינה א' שאין לו די כוח על מנת להביס את האויב. נהפוך הוא. כוחותיהם המשולבים של מדינות ב' ו-ג' ללא ספק יביסו את צבאו, ולו בשל העדיפות המספרית והטכנולוגית שלהם.

עתה עומד הרמטכ"ל של מדינה א' בפני ההחלטה הקשה ביותר בחייו. עדיין הוא יכול לעצור את התקפת צבאו על כוחות מדינה ב', כיוון שעדיין לא נורתה אף ירייה. אם יחליט הרמטכ"ל לעצור את המלחמה, מן הסתם יידרש להסביר לעמו ולממשלתו מדוע עשה זאת, או אפילו מדוע תכנן לצאת למלחמה. סביר להניח שהממשלה תדיח אותו והוא ייאלץ לפרוש בביזיון ואולי אף לעמוד לדין.

לעומת זאת, אם הרמטכ"ל לא יעצור את המלחמה, סביר להניח שהקרבות יפרצו במלוא עוזם. חיילים רבים יקפחו את חייהם, רבים ייפצעו וציוד רב-ערך יושמד. הצבא של מדינה א' יובס. ייערך משא ומתן על תנאי כניעה. במשא ומתן זה מדינה א' תושפל, אולם הרמטכ"ל וחברי מפקדתו יוכרו כגיבורים לאומיים שעמדו בפרץ ונחלצו להגנת מדינתם. מובן שזה יהיה מיתוס פרי עטם של סופרי החצר במדינה א', והרמטכ"ל המובס ידע היטב את האמת: מדינתו הובסה, צבאו רוסק – והוא יכול היה למנוע את כל זה אם היה עוצר את המלחמה בזמן.

המצב המנטאלי שבו נמצא הרמטכ"ל בזמן הקצר שבו הוא עדיין יכול למנוע את הקטסטרופה נקרא דיסוננס קוגניטיבי. הוא יודע שהוא גולש במורד אל קטסטרופה, אבל בשל שיקולים של כבוד אישי, קריירה, כשל מנהיגותי, קיבעון מנטאלי ואף שיבוש ביכולת הניתוח הלוגי – הרמטכ"ל אינו עוצר ואינו נותן לעצמו דין וחשבון.

"דיסוננס קוגניטיבי מכה בהם בחוזקה", התפוצצה בראשי המחשבה כאשר ראיתי ושמעתי את אהוד יערי וערד ניר, פרשני הטלוויזיה הבכירים, עונים לשאלותיה של יונית לוי במהדורת החדשות המרכזית בערבו של ה-15 בפברואר 2017. היה זה כמה דקות אחרי שהסתיימה מסיבת העיתונאים הלבבית שקיימו הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו עם תחילת "ועידת הפסגה" בבית הלבן. ברשימה זו איני מבקש להתייחס לצד הטקסי של מפגש המנהיגים, שגם הוא היה לבבי וחיובי ללא תקדים. אני מבקש להתייחס לדברים שנאמרו. יותר לדברי הנשיא טראמפ מאשר לדברי ראש הממשלה נתניהו.

בדרך כלל דברים ממפגשים מסוג זה מגיעים לידיעת הציבור באמצעות התקשורת. כיום אלו רשתות הטלוויזיה בזמן אמת והעיתונות הכתובה באיחור של יממה או שתיים. כל אמצעי התקשורת הללו מעסיקים פרשנים. חלק גדול מהמידע עובר סינון של הפרשנים, והחומר המגיע לאוזני הציבור ולעיניו הוא חומר מעובד בחלקו הגדול. כך במקרים רבים מתקבעת לה דעת קהל מעוותת.

גם אהוד יערי וגם ערד ניר הביעו דעות קטלניות על מה שנאמר במסיבת העיתונאים של טראמפ-נתניהו. הגדיל לעשות אהוד יערי, שבפנים חיוורות ובקול של תשעה באב מתח ביקורת חריפה. הוא טען שבדבריו קטל הנשיא טראמפ את חזון שתי המדינות וגרם לכך שתוקם כאן מדינת כל תושביה שתהיה או מדינה דו-לאומית עם רוב ערבי או מדינת אפרטהייד. גם ערד ניר הצטרף לדעה זו וחיזק אותה. אני מבקש לציין שבדברי שניהם בלט יחסם השלילי לראש ממשלת ישראל, יחס שללא ספק השפיע על דברי הפרשנות שלהם.

דווקא דבריו של צעיר הפרשנים, עמית סגל, היו מאוזנים למדי. הוא ניתח באובייקטיביות את דברי טראמפ והצביע על האפשרויות הפוליטיות החדשות שנפתחות בפני מדינת ישראל עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן.

הנשיא טראמפ אמר במפורש שהוא אינו מוכן להתערב בקביעת פתרון מדיני לסכסוך בין היהודים לפלסטינים. מה שהצדדים יחליטו בשיחות ישירות ביניהם יהיה מקובל עליו. לעומת אובמה למשל, טראמפ מפגין יותר ניסיון וחוכמה. הוא לא ייכשל כמו אובמה ומזכיר המדינה שלו קרי. הוא הבין את מה שיערי וניר עדיין לא מבינים – שפתרון שתי המדינות לא יקום ולא יהיה כאן. לכן הוא משאיר את פתרון הסכסוך בידי הצדדים עצמם.

אין ספק שטראמפ קיבל תדרוך מפורט על המצב בארץ ישראל, כולל תדרוך על הבעיות המשפטיות של ביבי והתפקודיות של רעייתו, מפי המומחים בממשל האמריקני. הוא ישב עם עבדאללה מלך ירדן וגם עם שלדון אדלסון ורעייתו לפני פגישתו עם נתניהו. איני מקבל את דברי "הפרשנים" הטוענים שלטראמפ אין מושג על מה שקורה במזרח התיכון. צריך להיות פרשן מתוסכל על מנת לומר דברי הבל כאלו על הנשיא האמריקני.

ועוד מילה על מקצועיותם של "פרשנים" בכירים כאהוד יערי וערד ניר. רבותי המכובדים, צאו מהדיסוננס הקוגניטיבי שלכם. נתחו את המציאות כפי שהיא ולא על פי נטיותיכם הפוליטיות או העדר חיבתכם למשפחת נתניהו. אחרת הציבור יתחיל לראות בכם תועמלנים של גישה מסוימת ויבין שגישה זו מאפילה על שיקול דעתכם. בעצם זה כבר קורה, ואני משער שאתם יודעים זאת. על כן, אם אתם רוצים שמעמדכם המקצועי יישמר – צאו מהדיסוננס.

אשר לפתרון שתי המדינות – האפשרות הזאת עברה מהעולם בעת שרבין וערפאת חתמו על הסכם אוסלו ב' ב-28 בספטמבר 1995. להסכם זה יש מעמד קונסטיטוציוני שמוכר על ידי ארצות הברית והפדראציה הרוסית. יערי, ערד ויתר הפרשנים – האם עוד לא הפנמתם?

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. קובי
    קובי פברואר 20 2017, 13:46
    מי שלא משתחרר מהקיבוע זה אתה

    צירוף יותר מטורף מזה של טראמפ וביבי עוד לא היה

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני פברואר 22 2017, 21:26
      לקובי היקר

      למה צירוף של טראמפ וביבי הוא מטורף? כי ארה"ב שינתה מדיניות לטובת ישראל? כי השגרירה האמריקאית לאו"ם הודיעה רשמית שארה"ב לא תחזור יותר על השגיאה של משטר אובמה שלא הטיל וטו על החלטה אנטי ישראלית של מועצת הביטחון?
      קובי – אם כך אתה כותב – אתה חייב להסביר.

      השב לתגובה
  2. שבי
    שבי פברואר 21 2017, 16:04
    כבודו, אתה באמת לא שם לב

    שמשהו פה השתבש?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני פברואר 22 2017, 21:20
      ל- שבי היקר(ה)

      בוודאי שמשהו השתבש – התכנית של גב' קלינטון לחזור לבית הלבן.
      אם לדעתך משהו אחר השתבש ולא שמתי לב לכך – אכיר לך תודה אם תלמד(י) אותי על כך.

      השב לתגובה
  3. חזי
    חזי פברואר 23 2017, 14:08
    אנשי השמאל לא נונים לעובדות לבלבל אותם

    אחרת הם נשארים ערומים מכל הנבואות שלהם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!