JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

חזרה לעידן הבדלנות?

שינויים אפשריים במגמת הגלובליזציה בעידן טראמפ

חזרה לעידן הבדלנות? דונלד טראמפ צילום: Michael Vadon en.wikipedia.org
מרץ 06
09:47 2017

האם תחזור ארצות הברית לתקופת מדיניות "הבדידות המזהירה"?

רבים תוהים כעת כיצד תשפיע בחירתו של דונאלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, על מגמת ה"גלובליזציה" שהייתה, עד לאחרונה, מרכיב מרכזי בהתנהלות העולמית של התרבות, הכלכלה, הביטחון, והיחסים הבין-לאומיים הנגזרים מכך.

בסוף פברואר התקיים בבולטימור (ארה"ב) הכנס השנתי של האגודה ליחסים בין-לאומיים. בכנס נידונו ההיבטים התיאורטיים והמעשיים של היחסים הבין-לאומיים. מעמדה הגלובלי של ארצות הברית במאה ה-21 היה אחד מהנושאים המרכזיים שהוצגו בכנס.

דעות המשתתפים השונים נעו בין מדיניות חוץ אמריקנית של התערבות עמוקה (DEEPENGAGEMENT) באזורי סכסוך ומשבר לבין מדיניות של אי-התערבות (DISENGAGEMENT).

ג'ון מירשהיימר, פרופסור נחשב בתחום היחסים הבין-לאומיים ייצג את תפיסת הבדלנות שצריכה, לדבריו, לאפיין את מדיניות החוץ של ארצות הברית; לדבריו, בזירה הבין-לאומית של ימינו, אין מי שיכול לאיים על ארצות הברית עם עליונותה הצבאית-גרעינית.

האינטרס הלאומי-ביטחוני של ארצות הברית הוא למנוע ממעצמה אחרת להפוך לשחקן הגמוני. בתקופת המלחמה הקרה דאגה ארצות הברית שברית המועצות לא תהפוך לשחקן הגמוני היכול לקרוא תיגר על עליונותה. בעולם החד-קוטבי העכשווי, רוסיה, לדבריו, איננה מהווה עוד איום, וכל יתר אזורי העולם, לרבות המזרח התיכון, משניים בחשיבותם ולא מצדיקים התערבות.

לעומת זאת, הוא גורס כי האיום המתהווה היחיד, שאותו יש לבלום בעודו באיבו הוא סין. היכולות הצבאיות והכלכליות של סין ממשיכות להתפתח והן עולות על אלו של ברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה. סין היא איננה מדינת סטאטוס-קוו והיא מצהירה על כוונותיה ההגמוניות ועל מטרתה להגיע לאיזון אסטרטגי מול ארצות הברית. כל אלו צריכים להדליק נורות אדומות בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון.

מירשהיימר, המייצג את האסכולה הריאליסטית ביחסים הבין-לאומיים, עורר את זעמם של יהודי ארצות הברית כאשר טען שאנשי השדולה הישראלית בארצות הברית (איפ"ק) המריצו את הממשל האמריקני לצאת למלחמה מיותרת נגד עיראק.

בכנסים קודמים של "האגודה ליחסים בין-לאומיים", במושבים שבהם השתתפו אנשי אקדמיה ישראלים, הטיח מירשהיימר טענות קשות על כך שישראל ממריצה את הממשל האמריקני לצאת לפעולה צבאית שתכליתה לעצור את שאיפותיה הגרעיניות של איראן והוסיף שלארצות הברית אין אופציה צבאית.

מדבריו אפשר להבין שארצות הברית התעייפה מהאופציה הצבאית, כל עוד לא נשקף לה איום ממשי ומיידי, אך אם רצונה להמשיך להיות מעצמת-על אחת ויחידה, עליה גם לגלות אחריות מעצמתית ולדאוג לסדר העולמי. המעמד של מעצמת-על בנוסף להיותו פריבילגיה, נושא בצדו גם חובות ואחריות בין-לאומית.

למרות דבריו של מירשהיימר, נוקבים ככל שיהיו, עדיין נותרת פתוחה ועומדת הסוגיה, מה תהיה "המדיניות בפועל" שתאומץ על ידי הממשל האמריקני?

גם על פי התפיסה שבחירתו של דונאלד טראמפ מסמלת את המחאה שהלכה והתעצמה כנגד מגמת הגלובליזציה, עדיין נשארו עומדות כמה שאלות מפתח משמעותיות:

כיצד יכולה ארצות הברית להיות "שוב חזקה", אם היא תותיר את מוקדי הסכסוך העולמיים המאיימים על השלום העולמי, ללא התערבות משמעותית של המעצמה "מספר אחת" בעולם?

מדיניות בדלנית של ארצות הברית, שעיקרה התרכזות בשיקום הכלכלה והצמיחה בארצות הברית, לא יכולה לפעול כיום במנותק משאר העולם, וזאת מהסיבה שחלפו הימים שבהם ניתן היה להסתגר, להתבודד, להתעצם ורק "להגן על הגבולות".

נכון אמנם, שהממשל החדש של דונאלד טראמפ יפעל יותר בדגש על הצורך בהקמה מחדש של התעשייה בארצות הברית; הממשל של טראמפ יהיה אולי "הרבה יותר קמצן" בסיוע ביטחוני ישיר או באמצעות נאט"ו, אבל הוא לא יוכל להתעלם מן העובדה שהתמורות החברתיות, הכלכליות, והמדעיות שהתרחשו כבר במאה הקודמת, וביתר שאת במאה הנוכחית, הם בלתי רברסיביליים.

"בדידות מזהירה" הייתה אולי אפשרית בתקופה שבה התנועה העולמית לא הייתה פועל יוצא של תקשורת גלובלית, תעבורה של בני אדם וסחורות בפסקי זמן קצרים ביותר.

נכון הדבר ש"מטוטלת" השינויים בעולם, נוטה כעת לקראת ניסיונות בלימה של הגלובליזציה, וסביר להניח כי אכן תושג מידה של האטה בזכות השינויים הגיאופוליטיים שכבר התרחשו, ובזכות אלו שעוד עתידים להתרחש.

השינויים הפוליטיים בבריטניה (הברקזיט); היבחרו של דונאלד טראמפ בארצות הברית; התפוררות האיחוד האירופי וכו', אכן מעידים כי צפויה התמתנות משמעותית בהליכה, ויש אומרים ב"ריצת האמוק", לקראת עולם גלובלי, מאוחד.

אך עם זאת, יש גם להכיר בעובדה, שהבדלנות וההסתגרות, אין בהן "מזור" לחוליי העולם.

סביר לפיכך גם להניח, שתוך זמן לא רב ייווכחו ההמונים, כי "חישוב המסלול מחדש" לא מביא עמו את "דרך הקיצור" לשגשוג ולשלווה שכה רבים מייחלים להם.

על המחבר / המחברת

אפרים כהנא

פרופסור. עמית מחקר במכון אירופה באוניברסיטת בר אילן וחבר מועצה במפלגת "צדק חברתי".

23 תגובות

  1. אריאל
    אריאל מרץ 06 2017, 10:40
    בדלנות או איזון חוץ אזורי?

    מעניין. אך האם מדובר באמת על בדלנות או על 'אוף-שור בלאנסינג'?
    נראה שמשתרר קונצנזוס סביב כריס ליין.מאמצי איזון צריכים להיות תוך-אזוריים וארה"ב תתערב רק אם אלו ייכשלו.

    השב לתגובה
  2. עליתי מזמן מארהב
    עליתי מזמן מארהב מרץ 06 2017, 13:27
    אתה מפספס

    טראמפ וביבי ואתה מובילים לנתק גדול של התפוצה הכי גדולה של יהודים ממדינת ישראל גם בגלל הרפורמים וגם בגלל התמיכה במתנחלים הקשים

    השב לתגובה
  3. דני
    דני מרץ 06 2017, 18:13
    מוצא הטוב מאדם טוב.

    האימפריה הרומית הקדושה,ברה"מ הקומוניסטית…,שלא לדבר על הנאצים הוכיחו שהשאיפות הגלובליות הביאו אסון לאזרחיהן ולעולם. אוי לנו מהאידאולוגים והאנטלקטואלים שמכירת רעיון הגלובליזציה משרת אותם על הבמות האקדמיות והתקשורתיות.

    השב לתגובה
  4. גדעון ברמן
    גדעון ברמן מרץ 06 2017, 21:36
    השינויים פועלים כמטולטלת

    ניתוח קולע של הדילמה האמריקאית.
    צודק פרופ' אפרים כהנא, כי השינויים בעולם מתנהלים כמטוטלת; תחילה ריצת אמוק לכיוון עודף גלובליזציה, ולאחר מכן ״מקצה שיפורים״ בדמות טראמפ.

    השב לתגובה
  5. מאיה תבור
    מאיה תבור מרץ 06 2017, 23:21
    השאלה שעדיין קשה לתת עליה תשובה, היא לכמה ״עידני חורף״ צועד העולם

    זה נכון שיש כאן אפקט מטולטלת, אך השאלה היא לכמה ״עידני חורף״ צועד העולם? והאם ״ההקפאה״ לא תהיה עמוקה מדי? עד כדי כך שיקח המון המון זמן ל״הפשרה״….

    השב לתגובה
  6. נתי סגל
    נתי סגל מרץ 07 2017, 06:54
    בדלנות עושה רע למדינות

    ועוד יותר רע לאזרחים באותן מדינות

    השב לתגובה
  7. מנחם בן אור
    מנחם בן אור מרץ 07 2017, 08:12
    ואחר כך.... יהיה יותר טוב

    כבר ולדימיר לנין אמר פעם: ״כדי שיהיה טוב, צריך קודם שיהיה יותר רע״….
    אם כך, אז אירי טראמפ, יהיה יותר טוב 🙂

    השב לתגובה
  8. אביגדור צוויג
    אביגדור צוויג מרץ 07 2017, 16:00
    עידן הבדלנות בחסות טראמפ, עלול להידרדר לעידן מלחמת אזרחים

    טראמפ עלול לגרור את ארה״ב למלחמת אזרחים!
    השסעים בחברה אמריקנית גדולים מאוד, התוואי של מלחמת הצפון והדרום עדיין לא הגליד.
    עוד כמה חודשים של הטפת עוינות מצידו של טראמפ, ואמריקה שהפכה להיות ״שוב גדולה״…. תידרדר למלחמת אזרחים.
    נשק הרי יש לכולם שם בשפע…..
    סיבות הזויות לשימוש בו, נותן טראמפ בשפע.

    השב לתגובה
  9. מיכה ארנון
    מיכה ארנון מרץ 08 2017, 16:58
    מה צפוי ל״ברית״ של ארצות הברית?

    ארצות הברית של אמריקה, נשענות על הסכמה רחבה, לפיה כל מדינות הברית פועלות במתואם ומתוך סולידריות.
    האידיאולוכיה הבדלנית של דונלד טראמפ, עלולה לערער לא רק את הסולידריות עם שאר העולם, אלא גם, ואולי בעיקר, את הסולידריות בתוך ארה״ב.

    השב לתגובה
  10. טלי אמיתי
    טלי אמיתי מרץ 08 2017, 20:45
    גלובליזציה הינה כורח המציאות, אך ״לא בבת אחת״....

    זה נכון שיש היום ריאקציה נגד הגלובליים המואץ, אך חייבים לזכור כי בעבר הלא רחוק, היתה החברה האנושית הרבה יותר מפוצלת ומפולגת.
    עצם כינונן של מדינות, במקום שבטים ונסיכויות מפוצלים, זאת הוכחה שהמגמה הינה התייחסות גלובלית.
    אלא שאסור לעשות זאת בחופזה וללא צעדים משלימים ותומכים.

    השב לתגובה
  11. יניב מ.
    יניב מ. מרץ 09 2017, 00:23
    התבודדות אינה אופציה

    הכלכלה הסינית והאמריקנית שלובות זו בזו יותר מכדי שאפשר להתיר

    השב לתגובה
    • סימה בנבנישתי
      סימה בנבנישתי מרץ 09 2017, 11:28
      מי בולע את מי?

      לזה בדיוק מתכוון דונאלד טראמפ.
      הכלכלה של ארה״ב התחילה מאז תקופת ניקסון לשלב את השוק הסיני.
      הבעייה ארעה כאשר השיק הסיני החל באופן משמעותי ומאיים, לגמד את הכלכלה האמריקאית.

      השב לתגובה
  12. עמי לוי
    עמי לוי מרץ 09 2017, 16:50
    אנחנו עדיין לא נמצאים בעולם אוטופי

    מה לעשות, שעדיין אנחנו לא נמצאים בשלב של עולם אוטופי.
    הגלובליזציה, הפכה להיות מעוותת ושרתה בעיקר את אלה שהטיפו למענה.
    אך גם הריאקציה מסוכנת ועלולה להיות הרסנית.
    מה שממשל טראמפ עושה כעת, זה דהירה לכיוון ימים אפלים.

    השב לתגובה
  13. יעל
    יעל מרץ 09 2017, 17:14
    אטיאס

    אין כבר דרך חזרה. האינטרנט מוחק גבולות גם אם מנהיגים רוצים לשמר אותם. טראמפ מנהל ״קרב מאסף״.
    המאמר מאד מעניין. תודה.

    השב לתגובה
  14. מיקי לוריא
    מיקי לוריא מרץ 09 2017, 17:55
    טראמפ היזהר, תהליך ההדחה בדרך

    בהערכה זהירה אפשר לנבא שטראמפ לא יוציא את ימיו כנשיא.
    תוך זמן קצר הוא הצליח להקים עליו בנוסף לדינו קראים, גם רבים מהמפלגה הרפובליקנית.
    אין לפיכך להתפלא, אם בעתיד הלא רחוק, יתחיל הקונגרס בתהליך של הדחה.

    השב לתגובה
  15. שרון אפק
    שרון אפק מרץ 10 2017, 03:09
    המאמר של פרופ׳ כהנא, מציג היטב ונכון את אפקט המטולטלת

    בין שנרצה, או לא נרצה, העולם בדרך לגלובליזציה.
    מה שאנו חווים בינתיים, זה אכן ״אפקט המטולטלת״.
    כאשר הקצב של הגלובליזציה חורג מ מידתיות והתזמון, נוצרת כמעט בהכרח – ריאקציה.
    ככה זה קורה עם הרבה תהליכים מגה-חברתיים.
    כאשר תהליכים טבעיים וחיוביים, נרתמים לעגלה של אינטרסנטים, (קליקת וולסטריט למשל), אזי, נעשים ״תיקונים״….

    השב לתגובה
  16. מיכאל אסייג
    מיכאל אסייג מרץ 10 2017, 10:15
    צפו ל״תוהו ובוהו״

    זה לא הזמן ל״בדלנות״!
    מול איראן עם השאיפה להקמת אימפריה שיעית.
    מול ארדואן שרוצה להחזיר את ימי האימפריה העות'מאנית.
    מול רוסיה שיצאה מ״ההקפאה״, ומחייה את עוצמת הגוש הסובייטי.
    מול אירופה המתפוררת.
    מול כל אלה, אם ארה״ב תברח מאחריותה, העולם כולו יכנס במהרה לתוהו ובוהו.

    השב לתגובה
  17. אורלי לוין
    אורלי לוין מרץ 10 2017, 11:39
    הגלובליזציה הפכה שלא בצדק למושא לחשש וניכור

    בשל התעלקות תאווי הון וכוח על משאבי הציבור, הפכה הגלובליזציה לשם נרדף לניצול וניכור.
    את הגלובליזציה צריך לטפח בצורה מבוקרת למען כל בני האנוש.
    בשעה שרק מעטים נהנים ממנה, אזי הקרקע הפוליטית מצמיחה תופעות של לאומנות וקיצוניות.

    השב לתגובה
  18. דוד גורן
    דוד גורן מרץ 10 2017, 15:22
    יש תופעות שאי אפשר לבלום אותן

    הגלובליזציה היא תופעה כזאת. היתרון לגודל ביצור. האינטרנט. הערכים הבסיסיים. כל אלה מניעים את התופעה קדימה. נסיונות בלימה לא יעצרו התופעה.

    השב לתגובה
  19. נ
    נ מרץ 10 2017, 21:58
    הגישה של מדינה קרובה אל עצמה

    תמיד נובדת.העניין הוא שאין דבר שמקדם מדינה יותר משיתוף עם מדינות אחרות.

    השב לתגובה
  20. אליהו אביב
    אליהו אביב מרץ 11 2017, 17:20
    דונאלד טראמפ משול לפיל החנות חרסינה

    צריך ״להדק את החגורות״ ולהתכונן לתקופה ארוכה של תוהו ובוהו.
    טראמפ עדיין לא מבין, כי לא מספיק להיות ״צודק״ (כביכול), אלא גם חכם.
    כאשר יבין זאת, זה עלול להיות מאוד מאוחר.

    השב לתגובה
  21. חנה פרידמן
    חנה פרידמן מרץ 11 2017, 22:26
    האם אמריקה יכולה להיות ״בראש סולם העדיפויות״ מבלי להיות מעצמה עולמית דומיננטית?

    יש משהו לא לוגי במשוואה מבית מדרשו של דונאלד טראמפ:
    אם אמריקה אמורה שוב להיות גדולה, אז היא לא יכולה להסתגר בד׳ אמותיה.
    חלפו הימים בהם ניתן היה לבנות מעצמה גדולה שהיא רק חזקה, סגורה ומבוצרת.
    טראמפ יכול היה אולי להיות רלבנטי באמירותיו לתחילת המאה הקודמת, אך הוא מהווה כעת רק ״בלון של סיסמאות״ שאין בהם כל הלימה לעולם המתהווה, שמה לעשות, הוא גלובלי יותר ויותר.

    השב לתגובה
  22. דפנה
    דפנה מרץ 13 2017, 11:00
    המטוטלת תחזור למרכז

    מוקדם מדי להעריך את המדיניות של ממשל טרמפ, עם זאת להערכתי לא יהיו שינויים של ממש בנאטו או בבריתות אחרות של ארצות הברית הבנויות על אינטרסים אמריקאים ברחבי העולם.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!