JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל במאה ה- 21 (17)

המאבק נגד המדינה האסלאמית בסוריה

שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל במאה ה- 21 (17)
אוקטובר 10
09:30 2017

בסוף אוגוסט שב ראש ממשלת ישראל מביקור בזק ברוסיה למטרת שיחה בת שעות אחדות עם הנשיא פוטין. מפגש פסגה מסוג זה חשוב ביותר במסגרת שימור וחיזוק הקשר בין מנהיגי שתי המדינות. משנה חשיבות יש לייחס למפגש זה מכיוון שהוא התקיים עם תחילתו של שינוי משמעותי בכיוון של מלחמת האזרחים בסוריה. מלחמת אזרחים מתחוללת בסוריה זה שנה שביעית. אם עד כה לא היה אפשר להעריך מה יהיה סופה של המלחמה ומתי יגיע, הרי שעתה מתברר שמשטר אסד שורד ומתחזק ואילו המדינה האסלאמית (דאעש), שנוסדה לפני כשש שנים על אדמות סוריה ועיראק, הולכת לקראת תבוסה.

שרידות משטר אסד לא הייתה יכולה להתרחש ללא מעורבות ישירה ופעילה של כוחות איראניים ושל לוחמי חזבאללה וללא תמיכה רוסית מאסיבית, בעיקר של חיל האוויר הרוסי. שילוב של כוחות אלו עם שרידי הצבא הסורי יצרו עדיפות מוחלטת לעוצמה שהתייצבה נגד לוחמי המדינה האסלאמית. ריק שנוצר בשטחים סוריים שמהם סולקו כוחות המדינה האסלאמית המובסים, מתחיל להתמלא בכוחות של משמרות המהפכה האיראניים. תהליך זה יוצר מצב מדיני וביטחוני חדש בסוריה, מצב שמחייב תשומת לב רבה והתארגנות בהתאם מצד מערכת הביטחון הישראלית.

לכן הנני מוצא לנכון לדחות את פרסום החיבור על הפדרציה הרוסית למאמר מס' 18 שיפורסם בהמשך ואת מאמר מס' 17 שלהלן אקדיש למה שמתחולל ממש בימים אלו בגבולה הצפון מזרחי של מדינת ישראל והשלכותיו על ביטחון המדינה. אין ספק שלמדינת ישראל יש במחסני החירום שלה די והותר אמצעים להגן על שטח המדינה ועל ביטחונם של תושביה. נדרש אך להתריע בפני מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, על מנת לעודד אותם להפנים את המתחולל בסוריה ולבצע מהלכים נחוצים כדי לסכל כל מזימה. באמרי מהלכים נחוצים כוונתי, בין היתר, גיבוש תשתית בין-לאומית – אם לא לתמיכה ממש בישראל, הרי שלנטרול התנגדויות אם יתעוררו, כאשר ישראל תיאלץ להניף שוב את החרב.

החשוב ביותר הוא לארגן את האמצעים הצבאיים הנדרשים למשימה זו: לאמן את החיילים ואת המפקדים לקראת הבאות והעיקר להכין תכנית אופרטיבית לסכל כל איום על ישראל ולהקצות את המשאבים הכספיים הנדרשים.

בשנתיים האחרונות הצליחה איראן לשפר את מעמדה הפוליטי והכלכלי באופן משמעותי ביותר. הסיבה העיקרית למהפך שחל במעמדה של איראן היא הסכם הגרעין שנחתם עם איראן ביולי 2015. ממשל אובמה ובעיקר מזכיר המדינה שכיהן באותו הזמן ג'ון קרי דחפו בכוח את ההסכם כנגד דעתם של מומחים אמריקנים רבים ובייחוד נגד עמדתה הגלויה של ממשלת ישראל. רבים נוטים לחשוב שגולת הכותרת של הסכם זה היא פסק זמן בן עשר שנים שבו האיראנים הסכימו, לכאורה, לא להתקדם לקראת ייצור "הפצצה האיראנית". מבחינה זו לא השתנה דבר. ראשית, גם ללא ההסכם היו האיראנים רחוקים מפיתוח נשק גרעיני משלהם. שנית, וזה אולי חשוב יותר, האיראנים יכולים לסייע לצפון קוריאנים במימון פיתוח פצצה גרעינית. כך הם לא יפרו את הסכם הגרעין שנחתם עמם, אבל יהיו להם זכויות בעלות מסוימות על הפצצה הצפון קוריאנית. לכן ההסכם עם האיראנים שעליו חתם מזכיר המדינה קרי לא שווה לערך הנייר ששורבט עליו.

מסתבר שהיתרון העיקרי שמעמיד הסכם זה לאיראן הוא שחרור יותר ממאה מיליארד דולר שהיו מוקפאים בבנקים במערב כתוצאה מהסנקציות שהטיל האו"ם, בלחץ אמריקני בלתי מתפשר, על איראן ועל נכסיה בעולם. אותן סנקציות גרמו למיתון עמוק ואף בלמו יצוא נפט גולמי מאיראן לרוב המדינות בעולם. משטר האייתולות הועמד בלחץ אדיר של אוכלוסיית איראן בשל חוסר בכסף, במזון ובאמצעי מחיה אחרים. כיום איראן כבר לא סובלת ממחסור בכסף. נהפוך הוא. עם שפעת המזומנים שבידיו הצליח המשטר האיראני להרגיע לחלוטין את התסיסה האופוזיציונית, שיפר את מצב משמרות המהפכה ואפשר לכוחות הפרו-איראניים בתימן, בעיראק, בלבנון ובסוריה להעצים את הפעילות המלחמתית הגלויה שלהם, וכן את פעילות הטרור באזורים הללו, שהיא ברובה נחבאת אל הכלים.

הנהנים הראשונים והבולטים ביותר מהכסף האיראני החדש, באדיבות ממשל אובמה, הם גדודי חזבאללה בלבנון ובסוריה, ממשלת סוריה עצמה וצבאה וגופי טרור אסלאמי נוספים, שמשמעותם בולטת פחות. התפתחות זו יצרה מצב חדש בשני תחומים שנוגעים ישירות לישראל. הראשון – התעצמות משטר אסד בסוריה, התייצבותו וניצחונותיו הראשונים זה שנים אחדות על ארגוני טרור שסוריה משופעת בהם. הגורם השני הוא חזבאללה. הארגון מקבל באופן שוטף נשק מאיראן דרך שדה התעופה בדמשק. מפקד חיל האוויר היוצא האלוף אמיר אשל דיבר בטקס חילופי המפקדים ואמר כי בזמן האחרון הפציץ חיל האוויר הישראלי בשטח הסורי לפחות מאה פעמים והשמיד שיירות נשק שזרמו מאיראן לחזבאללה.

כאמור, בשל הכסף האיראני החדש התאושש משטר אסד בסוריה. הסורים החלו לשחרר את השטחים שכבשו אנשי המדינה האסלאמית ולחסל את המורדים במשטר אסד. כיום סוריה מחולקת לכמה אזורים שנשלטים בידי קבוצות אתניות שונות. עם זאת יש כוחות חיצוניים שמעורבים עד צוואר בסוריה. לכוחות אלו יש אינטרסים שונים, לעתים אינטרסים שעולים בקנה אחד עם אינטרסים של אחרים ולעתים לא.

אנו נוכחים לדעת שהגורמים המעורבים באפוקליפסה הסורית הם בראש וראשונה ממשלת אסד, שהצליחה לשרוד בשש וחצי שנות מלחמת האזרחים, והעדה העלאווית, שעליה מתבסס שלטונו של בית אסד. נוסף אליהם מעורבים האיראנים, הרוסים, חזבאללה, מדינות ערב סוניות, הכורדים, הטורקים ובמידה פחותה גם כוחות ארצות הברית ונאט"ו. כמובן שלא ייפקד מקומה של ישראל בכל הסאגה הזאת, שהרי ביטחון צפון ישראל קשור ישירות למה שקורה מעבר לגבולה הצפוני והצפון מזרחי של המדינה.

ריבוי הגורמים המעורבים במלחמת האזרחים בסוריה יצר סבך אינטרסים חסר תקדים במדינה ערבית כלשהי. לכן סיום המלחמה אינו מסתמן באופק הנראה לעין. העימות הפוליטי הראשוני בסוריה מתחולל בין ממשלת המיעוט העלאווי לבין עשרות קבוצות של מורדים סוניים. השלטון העלאווי בהנהגת משפחת אסד ומקורביה אינו יכול להרשות לעצמו לאבד את השלטון במדינה. במקרה זה סביר שהשלטון ייפול לידי קבוצות סוניות, ואלו ימהרו ליטול נקמה מהשליטים העלאווים הנוכחיים. משמעותה של נקמה זו היא טבח רבתי שיתבצע במיעוט העלאווי כנקמה על טבח חמה שהתקיים בימי שלטון חאפז אסד, אביו של בשאר אסד, נשיא סוריה הנוכחי.

הגורם השני בעל האינטרסים בסוריה הוא הפדרציה הרוסית. רוסיה, שבימי השלטון הסובייטי הייתה פרוסה כמעט בכל המזרח התיכון, סולקה מהאזור כמעט לחלוטין במהלך המאה ה-21. המקום היחיד שהרוסים עדיין יושבים בו הוא החוף הים-תיכוני של סוריה. הרוסים הקימו בסיסי ים בנמלים לטקיה וטרטוס, הכוללים שירותי חוף לאניות, מספנות לתיקון ולתחזוקת ספינות, מחסני נשק, אספקה צבאית וכדומה. נפילת משטר אסד הייתה עלולה לשים קץ לנוכחות הרוסית במקומות אלו. על כן הרוסים תומכים במשטר אסד ויצאו להגנתו בעוצמה צבאית מאסיבית, בעיקר של חיל אוויר.

גם למשטר האייתולות באיראן יש אינטרס חשוב בסוריה. האיראנים, במסגרת שאיפתם התיאולוגית להפוך את האסלאם השיעי לדומיננטי בעולם המוסלמי, מתאמצים ליצור את מה שנקרא "הקשת השיעית", דהיינו קשר יבשתי רציף מאיראן דרך עיראק וסוריה עד למחוזות חזבאללה בלבנון ועד חוף הים התיכון. הדבר יקנה לאיראנים מעמד אסטרטגי איתן במזרח התיכון וייצור בעיה ביטחונית רצינית ביותר לישראל. תוצאה משנית שעלולה להתפתח מרצון האיראנים להשתלט על השלטון בסוריה היא עימות בין האיראנים לרוסים, שגם הם מבקשים לתפוס עמדה דומיננטית בסוריה. ישראל חייבת להיות עירנית למתרחש בסוריה, להתערב בכוח במקום הדרוש ובזמן הדרוש ולעקוב בדריכות אחרי התפתחויות אפשריות בין האיראנים לרוסים.

גורם נוסף אשר נוטל חלק באפוקליפסה הסורית הוא הכורדים. קבוצה אתנית זו היא קיבוץ בני אדם הגדול ביותר בעולם שאין לו מדינה ואף לא זכה עד היום להגדרה עצמית. הכורדים מחולקים בין ארבע מדינות: טורקיה, סוריה, איראן ועיראק. בצפון עיראק כבר מתקיימת אוטונומיה כורדית. בעוד שבועות אחדים עומד להתקיים בכורדיסטאן העיראקית משאל עם אשר צפוי לתמוך באופן יורידי בהקמת מדינה כורדית לכל דבר. התפתחות זו צפויה להשפיע על הכורדים תושבי טורקיה ואיראן במגמת התנתקות מארצותיהם והצטרפות למדינה הכורדית. בסוריה הכורדים כבר מנהלים אוטונומיה הלכה למעשה. הם מבקשים ליצור חיבור יבשתי רציף בין כורדיסטאן העיראקית דרך צפון סוריה ובצמוד לגבול הטורקי עם חבל אלכסנדרטה, וכך ליצור חיבור ישיר לים התיכון. חשיבות המהלך היא שהכורדים יוכלו לייצא נפט ישירות דרך הים התיכון ולא יצטרכו לעבור בשטח טורקי. לכך כמובן מתנגדים הטורקים – והרי לכם עוד מישור חיכוך בין בעלי אינטרסים שונים בסוריה.

גורם נוסף המעורב ישירות בכאוס הסורי הוא ארגון חזבאללה. בית היוצר של ארגון זה הוא העדה השיעית המתגוררת בדרום לבנון. עדה זו התארגנה, בסיוע מאסיבי של האיראנים, לארגון רצחני המאיים על ישראל. הארגון נתון לפיקוד איראני ישיר, ועם פרוץ האביב הערבי קיבל הוראות מטהראן לסייע ככל יכולתו למשטר אסד לשרוד. כתוצאה מכך ירד הלחץ הביטחוני על צפון ישראל, לדעתי באופן זמני בלבד. חזבאללה שלח את מרבית אנשיו לסוריה להשתתף בלחימה להגנת המשטר שם. עד כה ספג חזבאללה יותר מאלפיים הרוגים וכעשרת אלפים (הערכה זהירה) פצועים. בין היתר נהרגו מפקדים בכירים של הארגון. קשה מאוד למלא את מקומם, וקשה גם לגייס לוחמים חדשים לגדודי חזבאללה בדרום לבנון.

הגם שכך, חזבאללה אגר מלאי אדיר של טילי קרקע-קרקע המהווה איום משמעותי ביותר על מדינת ישראל. יש להניח שעם ההצלחה למוטט את המדינה האסלאמית ישובו לוחמי חזבאללה ללבנון והאיום על ישראל משם יתחדש ויתגבר. כבר כ-11 שנים שורר שקט בגזרת לבנון, כנראה כתוצאה מההרתעה שהשיג צה"ל במלחמת לבנון השנייה. אולם לא לעולם חוסן. אם וכאשר יתחדשו פעולות האיבה מגבול לבנון, ישראל תצטרך להגיב בעוצמה ללא תקדים. מובן שעדיף להרתיע וכך למנוע התפרצות פעולות איבה. לא בטוח שנוסחה זו עובדת תמיד.

גם לירדנים יש עניין במתרחש בסוריה. לפחות פעמיים תמכו הסורים במרידות של פלסטינים נגד השלטון ההאשמי בירדן. ישראל סייעה לממשל הירדני להתגבר על האיומים הללו ("ספטמבר השחור") ולשרוד. לאחרונה הפציצו מטוסים ירדניים כוחות של מורדים בדרום מערב סוריה, בסמוך למשולש הגבולות ישראל-ירדן-סוריה. הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. האזור המדובר נמצא בסמוך להר הדרוזים. לא מן הנמנע שגם הדרוזים יבקשו לעצמם הגדרה עצמית. בכך הם יכולים להיעזר באחיהם הדרוזים הישראלים. יש להניח שכבר כיום מתקיים קשר כזה או אחר בין ישראל לבין הציבור הדרוזי המאכלס את הר הדרוזים.

האמריקנים שומרים על פרופיל נמוך בזירה הסורית. הם מסייעים לכורדים העיראקים והסורים במאבקם. הם מחזיקים מאות אחדות של חיילי כוחות מיוחדים לסיוע במאבק נגד המדינה האסלאמית. מדי פעם הם מפציצים יעדי אסלאם קיצוני בסוריה. הפעולה הבולטת ביותר שלהם בתחום האווירי הייתה שילוח 59 טילי שיוט (מסוג טומאהוק) אל הבסיס האווירי הסורי שממנו המריאו המטוסים שתקפו בגזים רעילים ריכוזי מורדים בממשל העלאווי, כולל נשים וילדים שהיו במקום. זו הייתה אמירה אמריקנית בעלת משמעות, והיא אמנם נקלטה על ידי השלטונות בסוריה, אולם גם ציינה את החלטתה של ארצות הברית להימנע ממעורבות עמוקה יותר במתחולל בסוריה, לפחות בשלב זה.

גם לסעודיה ולאמירויות המפרץ יש אינטרס בסוריה. מדינות אלו תומכות בקבוצות מורדים סונים בסוריה ויש עשרות קבוצות מסוג זה. הסונים מהווים רוב גדול מאוד בקרב תושבי סוריה. הסעודים ונסיכי האמירויות חוששים מהתפתחות הקשת השיעית ובכלל מאיראן המיליטנטית. על כן גם הם רואים צורך לסייע לפעילות נגד האיראנים. על רקע זה חלה לאחרונה התקרבות בין המדינות הסוניות הללו לבין מדינת ישראל.

בכל הסאגה האפוקליפטית הזאת גם הטורקים מעורבים עד צוואר. הם סולדים ממשטר אסד ומייחלים לנפילתו. הם לוחמים נגד הכורדים במקום מושבם בדרום מזרח טורקיה וגם נגד הכורדים בסוריה. הם פלשו לתוך שטח סוריה כדי למנוע מהכורדים להשתלט על שטח שהיה מאפשר להם להתחבר ישירות מכורדיסטן העיראקית עד לים התיכון. הם הפילו מטוס קרב רוסי והסתכסכו עם הרוסים. אחרי זמן מה הם חידשו את קשריהם עם הרוסים, אולם היחסים לא שבו להיות כמקודם. הטורקים הסתכסכו עם האמריקנים בשל סירובה של ארצות הברית להסגיר לטורקיה איש דת טורקי אשר לפי הטענות עמד מאחורי ניסיון ההפיכה בטורקיה שחל ביולי 2015. כתוצאה מכך הטורקים מגבילים את השימוש של האמריקנים בבסיס האווירי באינצ'רליק. הטורקים גם מתרחקים מהאפשרות להתקבל כחברים באיחוד האירופי וגולשים לאט במדרון לכיוון "פאשיזם מוסלמי" בניצוחו של הנשיא האוטוריטרי ארדואן.

לסיכום פרק זה: המצב בסוריה החל להשתנות בכיוון שעלול ליצור סיכון הולך וגובר לישראל. יש להניח במידה רבה של ודאות שיש בישראל מי שעוקב אחרי ההתרחשויות בסוריה ומכין תגובות הולמות לכל התפתחות בשטח.

בחלק הבא בסדרה זו נמשיך לדון בתמורות שחלו ביחסי ישראל עם המעצמות, ועל הפרק תעמוד הפדראציה הרוסית.

 

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

9 תגובות

  1. דודי ירון
    דודי ירון אוקטובר 10 2017, 11:14
    ""ניצחון"" פירוס

    יצחק יקירי,
    אינני חולק על ניתוח העניינים שהוצע בהרחבה על ידך, אין אינני מקבל את הסייפא, שלפיו סוריה עלולה לחזור ולהוות איום על ישראל. לזה כמובן יש לסייג "הטרדות" שיתכן ויתפתחו ברמת תקריות גבול ע"י גורמים שונים בסוריה, ולכך אין לי ספק שישראל נערכת בהתאם (למשל: קביעת קו/ציר שכוחות אלו לא יחצו אותו מערבה, דרישה ישראלית שכנראה מקובלת/מתואמת עם רוסיה).
    באשר לסוריה והשגתי לגבי יכולתה לשוב ולהוות איום על ישראל. גם עם ניצחונות כאלו ואחרים, סוריה נדונה לבלקניזציה. 6 מיליון פליטים ברחו ממנה ובהם לא מעט בעלי תפקידים מהותיים בכלכלה, בבריאות ובתחומים נוספים. מיליונים נוספים הפכו לפליטים. מהצבא הסורי (המוכר לי היטב), לא נותר הרבה, לא בהיקפו ולא בציודו. שיקום ההרס העצום בכל רחבי סוריה מצריך סכומי עתק דמיוניים ממש, ואינני רואה גם בהתגייסות עולמית, כיצד ניתן להגיע לסכומים אלו. לשון אחר, יחלפו עוד דורות, עד שסוריה אם בכלל, תוכל לשוב ולהוות גורם מאיים מהותי על מדינת ישראל.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 10 2017, 23:11
      לדודי ירון הנכבד

      תודה על תגובתך. מסכים עם דבריך לחלוטין. הייתי מוסיף שאין כיום סוריה. כנראה שגם לא תהיה כפי שהייתה קודם. גם בלקניזציה היא הגדרה פושרת מדי. למעשה מה שקרה בסוריה הוא נכבה בהתגלמותה.
      עם זאת אנו יודעים שהאיראנים משקיעים הון עתק ביצירת רצף טריטוריאלי מטהראן גם דרך סוריה לים התיכון. מכאן עלולה לצמוח סכנה לישראל. אם חו"ח איראן תתגרען הסכנה תהפוך למשמעותית.
      יש לישראל מספיק כוח לסכל כל סיכון מהכיוון הזה. גם ללא ארה"ב. אתה בוודאי יודע שמתכוננים. אני מקווה שתהיה בישראל מנהיגות שבבוא הזמן תדע לקבל את ההחלטות הנכונות.

      השב לתגובה
  2. אל רום
    אל רום אוקטובר 10 2017, 16:35
    מיתוסים מינוס ....

    תודה על הפוסט , אלא שעם כל הכבוד , הוא מלא בפירכות וקצת פחות ממיתוסים ידועים , תקצר כאן היריעה , רק חופן :

    ותחילה , מלחמת לבנון השניה , הייתה בחירה מובהקת של מדינת ישראל . חיזבאללה חטף חיילים , זה נכון !! אלא שנסראללה , חשב שציפי ליבני ואולמרט טירונים ( כדבריו , ראה לינקים ) ואין סיכוי שיכנסו למלחמה רצינית , ואפילו נאם בפאתטיות :

    כנסו למשא ומתן על החיילים , ואל תתקפו בלבנון הוא גרס . הוא היה מורתע כך או כך !! לא חשק ולא חפץ במלחמה , ולא שיער שתפרוץ מלחמה . כדבריו , אחד למאה , לא היה חוטף החיילים , אם היה צופה הדבר . הוא ירה רקטות פה ושם , סתם לשאו אוף , אבל , הרי החלטת מועצת הביטחון בעקבות המלחמה ( UNSC 1701 ) היא זו , שהרחיקה אותו מקטיושות בצפון . כך , שהוא היה מורתע מאוד , ככה וככה . המלחמה הייתה פרי בחירה של מדינת ישראל , הוא לא צפה אותה כלל .

    נסראללה , אחד למאה לא היה פותח במלחמה :

    http ://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000126563

    טירונים לגבי נסראללה ( אולמרט וכו… ) :

    http ://www.israeldefense.co.il/he/content/כבר-נתנו-הנחיה-לתקוף-את-תשתית-החשמל-של-לבנון

    ועוד : זה מיתוס ידוע , שהאיראנים , מנסים להשליט שיעה . אין לזה שום שחר. היריבות התיאולוגית הינה זניחה ביותר לגבי דידם . הסונים מחשיבים אותם כפגאנים , לא הם את הסונים כך . הם מחפשים דווקא אחדות של העולם האיסלאמי , כנגד המערב וארה"ב וישראל בעיקר . שיעה נ' סונה , לא ממש הסיפור . הראיה ? אם כך , התמיכה שלהם ללא סייג , בחמאס , ובפלסטינאים , ואין בה שמץ של התניה , לגבי דת האמת לגבי דידם . כך הם גם עוזרים לרויינגים בבורמה , מקיימים קשרים הדוקים עם אינדונזיה , מלזיה וכדומה …. ( מדינות סוניות בעיקרון ) .

    כאן למשל אפשר לקרוא ממש בשמץ :

    http ://www.timesofisrael.com/khamenei-urges-islamic-unity-against-real-enemies-us-and-israel/

    לגבי איראן והפצצה , לא נישאר צעירים פה …

    תודה

    השב לתגובה
  3. אל רום
    אל רום אוקטובר 10 2017, 17:42
    ענין טכני ....

    לקוראים ולחברי המערכת :
    .
    אני בודק הלינקים שאני משאיר בתגובותי , ונוכח , שהעתקה והדבקה של הלינק , לא מביא ליעד . כדאי היה אולי לבדוק זאת ( באופן עצמאי נבדק , ומחוץ לבלוג כאן , הוכחה ההגעה ) . בין לבין , לגבי תגובתי לעי"ל , אזי , משאיר הכותר והאתר , ומי שירצה , ימצא זריז בגוגל :
    .
    – עיתון גלובס , תחת הכותר :
    .
    " נסראללה: אם הייתי יודע שיש סיכוי 1 ל-100 שחטיפת החיילים תוביל למלחמה, לא הייתי מבצע אותה "
    .
    – Israel defense , תחת הכותר :
    .
    " כבר נתנו הנחיה לתקוף את תשתית החשמל של לבנון "
    .
    – עיתון : Times of Israel , תחת הכותר :
    .
    Khamenei urges Islamic unity against real enemies: US and Israel
    .
    תודה

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 10 2017, 23:12
    למר אל-רום

    תגיד – מה אתה רוצה?

    השב לתגובה
  5. DD
    DD אוקטובר 12 2017, 12:39
    ישראל מוכנה לעימות עם אירן בסוריה

    כפי שהיתה מוכנה לעימותים בעזה ובלבנון, מול כוחות קטנים וחלשים יחסית (ועודנה מוכנה באותה מידה כנראה)

    השב לתגובה
    • ישראלי
      ישראלי אוקטובר 13 2017, 05:35
      ל- DD

      לישראל יש כיום עוצמת אש הרבה יותר מסיבית ומדויקת ויכולת הגנתית הרבה יותר משוכללת לעומת מה שהיה לה בעימותי עזה ולבנון. בתגובתך שבסוגריים אני קולט שאינך שבע רצון ממוכנות ישראל כיום. מה לדעתך על ישראל לעשות שעדיין לא נעשה?
      נמתין תשובתך וכמובן נודה לך על כך.

      השב לתגובה
  6. אבנר זקן
    אבנר זקן אוקטובר 13 2017, 11:07
    את ההשוואה בין אובמה וטראמפ ע

    יהיה טעם לעשות בעוד שנתיים. סביר להניח שתחשוב קצת אחרת.

    השב לתגובה
  7. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 13 2017, 21:46
    לאבנר זקן

    תודה על הערתך החשובה. בפוליטיקה הכל משתנה כל הזמן. ראה כהוכחה נאומו של טראמפ מהערב לעומת נאומיי אובמה רק לפני פחות משנה. בוודאי שבעוד שנתיים נחשוב בהתאם למה שיתפתח. האינדיקציה העכשווית היא שמה שיתפתח יהיה לטובת ישראל.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!