JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדוע צריך סוכנות לפליטים אם אין פליטים?

אונר"א – סוכנות סיוע לפליטים או ארגון מזיק?

מדוע צריך סוכנות לפליטים אם אין פליטים? פרופסור ניצה נחמיאס
ינואר 22
09:30 2018

מדי כמה שנים מאז 1949, אז הוקמה סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים הפלסטינים, מתעורר לתחייה הוויכוח. פוליטיקאים מכל קצוות הקשת, ובעצם מכל קצווי העולם, דנים בצדדים החיוביים ובצדדים השליליים שבפעילות הסוכנות כדי להחליט אם להמשיך ולממן את קיומה ואת פעילותה. אונר"א הוקמה ב-1949 כארגון זמני, והמשך קיומה תלוי באישור העצרת הכללית של האו"ם אחת לשלוש שנים. הדעות בנושא חלוקות ביותר, בין תמיכה מוחלטת בסוכנות ובסיוע שהיא נותנת ל"פליטים" הפלסטינים ובין התנגדות וקריאה לחסל אותה ולהפסיק את פעילותה לאלתר, מאחר שהיא מיותרת ומזיקה לכל הצדדים, כולל לפלסטינים עצמם. במשך 70 שנה מדינת ישראל התחמקה מהחלטה ולא גיבשה דעה רשמית ברורה בנדון.

לאחרונה העלה את הנושא הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, אשר טען שארצות הברית, התומכת העיקרית בתקציב הסוכנות, תקצץ בחדות בתמיכתה הכספית בסוכנות ואולי תפסיק אותה לחלוטין, משום שהיא מזיקה לתהליך השלום. הצהרה זאת העלתה שוב לכותרות את הדיון ביעילות הסוכנות לעומת הנזק שהיא גורמת לישראל.

אני אישית חוקרת את נושא אונר"א והפליטים הפלסטינים במשך כשלושים שנה, ורשימה זו היא תקציר של רשימות, מאמרים והרצאות שנתתי בעבר בנושא.

השאלה המרכזית שעומדת על הפרק היא: האם מדינת ישראל צריכה לתמוך בפעילות סוכנות הסיוע לפליטים הפלסטינים, מאחר שאונר"א היא גורם חיובי והיא מסייעת לשמור על הסטטוס קוו ועל השקט היחסי בעזה? או שישראל דווקא צריכה לתמוך בקו המדיני שמוביל הנשיא טראמפ, שטוען שאונר"א היא גורם מסוכן, שהיא מזיקה ומסיתה, מובילה קו לוחמני אנטי-ישראלי מעל במות העולם ופעילותה מלבה את להבות הסכסוך ומעוררת רגשות לאומיים אנטי-ישראליים בקרב הפלסטינים ובדעת הקהל בעולם? כדי לענות על השאלה יש להבין מהי סוכנות האו"ם המייצגת את "הפליטים הפלסטינים", שלטענתה עדיין חיים בפליטותם שלושה דורות אחרי מלחמת 48'.

ובכן, אונר"א הוקמה בשנת 1949 על ידי העצרת הכללית של האו"ם כארגון הומניטרי זמני שתקופת פעילותו הוגדרה שלוש עד חמש שנים, עד ליישוב הפליטים בארצות שבהן מצאו מקלט, דהיינו מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. בתקופה זאת הקימה הסוכנות אוהלים וחילקה מזון וטיפול רפואי למאות אלפי הפליטים הערבים שברחו בעת המלחמה ואשר היו זקוקים לסיוע הומניטרי. המטרה הייתה שתוך שנים בודדות ייטמעו הפליטים ויתערו באוכלוסייה הכללית. פלסטינים שעברו לירדן, לעזה או לסוריה היו יכולים להתחיל בחיים חדשים בקלות יחסית, משום שביניהם לבין המקומיים שוררת קרבה עמוקה, והם חולקים שפה, דת, תרבות ומסורת. לקראת סוף שנות החמישים פורקו אוהלי הפליטים, רובם גרו במבני קבע ויצרו חיי קבע בירדן, בגדה ובעזה, ואונר"א הייתה אמורה לסיים את תפקידה.

כאשר מדינות ערב נוכחו לדעת שהפליטים אינם זקוקים לסיוע הומניטרי והם בדרך להתערות מלאה במקומות מושביהם, הם נזעקו לשמר ולהמשיך את פעילותה של אונר"א כדי להבטיח שנושא הפליטים הפלסטינים ו"זכות השיבה" לא ירד מסדר היום של האו"ם. לדעת מדינות ערב, המשך פעילות אונר"א הוא הוכחה שהפלסטינים אינם מיושבים, שהם עדיין פליטים ומגיעה להם זכות שיבה למקומות מגוריהם המקוריים. אונר"א עצמה, כמו כל זרוע בירוקרטית אחרת, שואפת לשרוד, והביטוח שלה הוא שימור נושא "הפליטים הפלסטינים". ללא פליטים – אין צורך בסוכנות לסיוע לפליטים.

לאחר מלחמת ששת הימים קיבלו מנהיגי מדינות ערב ואונר"א זריקת עידוד. אונר"א שינתה את ייעודה מסוכנות סיוע הומניטרי ל"פטרון המגן על זכויות העם הפלסטיני" ולמעשה לסוכנות פוליטית הנלחמת בכיבוש הישראלי. כיום תקציבה של אונר"א עומד על למעלה מ-2 מיליארד דולר לשנה. היא המעסיק הגדול ביותר בגדה ובעזה ומעסיקה למעלה מ-30,000 עובדים קבועים – אף שהסוכנות עצמה זמנית. אונר"א בנתה וניהלה כ-1,000 בתי ספר וגני ילדים, מאות מרפאות רפואיות ועשרות מרכזי חינוך ותרבות כולל מועדוני נוער, מחנות קיץ, מכללות למורים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים, ועוד. כל אלה אינם שירותים הומניטריים אלא שירותים חברתיים שכל רשות מקומית וכל ממשלה נותנת לאזרחיה תמורת תשלומי מיסים.

הסוכנות נמצאת בתהליך גדילה מתמיד לאור גידול אוכלוסיית מקבלי הסיוע, שהוא מהגבוהים בעולם. עם זאת, המספרים יסודם בהטעיה, שכן "תעודות הפליט" שאונר"א מנפיקה אינן חוקיות. המשפט הבין-לאומי מעניק מעמד של "פליט" רק לאדם שברח מביתו מחשש לחייו ואינו יכול לחזור אליו. מעמד הפליט אינו עובר בירושה ואינו מוענק לאדם שלא עבר בעצמו רדיפה על בסיס דת, גזע, לאום או רדיפה פוליטית. שנית, מעמד של פליט ניתן לאדם מהמדינה הקולטת אותו ולא מארגון בין-לאומי. לסוכנות הומניטרית אין זכות משפטית להעניק מעמד של פליט. רק מדינת ישראל או המדינות שקלטו את הפליטים רשאים לעשות זאת. תעודות הפליט שאונר"א מעניקה לכל ילד פלסטיני שנולד אינן חוקיות, וכל הסטטיסטיקות על מספר הפליטים מבוססות על הונאה ואחיזת עיניים. הנתונים מראים שמקבלי הסיוע של אונר"א אינם פליטים, ולרבים אין כל קשר למשפחות שברחו מכפריהם ב-1949. והנה הם מקבלים חינוך חינם, טיפול בריאות חינם, פעילות חברתית חינם, הם כולם מיושבים, עובדים, גרים במגורי קבע ורובם בעלי מקצוע. אין פלא שתעודות פליט הפכו למצרך מבוקש בגדה ובעזה.

הטעות העקרונית היא ההתייחסות לאונר"א כארגון של האו"ם. למעשה האו"ם אינו מפקח על אונר"א כלל. ראשית, באו"ם יש גורמים רבים שמעוניינים לנגח את ישראל, לכן מעדיפים להניח לאונר"א ואף לסייע לה. שנית, אונר"א הייתה הגוף הבין-לאומי הראשון שהקים האו"ם כדי לסייע לפליטים, והיא הוקמה בחופזה וללא מנגנוני בקרה. הניסוח של תקנון אונר"א איום, למעשה לא כתוב שם כלום. אין ועד מנהל ואין ועדת ביקורת ולאו"ם אין כל שליטה. אחת הדוגמאות היא הניסיון הכושל של האו"ם ללמד עקרונות של תכנון משפחה בקרב הציבור הפלסטיני דרך אונר"א. זהו נושא שהאו"ם מקדם בכל העולם ומן ההיגיון שיפעל גם בעזה, שם הריבוי הטבעי הוא הגבוה בכל מדינות ערב. אך אנשי אונר"א מסרבים לדון בנושא בנימוק שמדובר בעניין דתי והם נמנעים מלהתערב. דוגמה נוספת היא חומרי הלימוד בבתי הספר – מורי אונר"א מלמדים מהספרים שמספקת הרשות השלטת, קרי חמאס.

במקום ארגון הומניטרי א-פוליטי, אונר"א הפכה לזרוע של הרשות הפלסטינית והמייצגת שלה במערכת הבין-לאומית. בפרסומיה היא מכריזה שתמשיך להתקיים עד שכל דרישות הפלסטינים יתמלאו, כולל בית לאומי ו"זכות השיבה", וחלק גדול ממאמצי השרידות שלה כולל גיוס של דעת הקהל העולמית נגד ישראל, שלדברי אונר"א שוללת מהפליטים הפלסטינים את זכות השיבה. היא מפרסמת דו"חות שנתיים אנטי-ישראליים על מצב העוני, התעסוקה, הבריאות, התשתיות הלקויות וחוסר התפקוד של הרשויות המקומיות בגדה ובעזה – והאצבע המאשימה מופנית לישראל, אשר לפי פרסומי אונר"א מחזיקה את מיליוני הפלסטינים תחת משטר כיבוש ודיכוי, והיא הגורם למצב הקשה של האוכלוסיה הפלסטינית בגדה ובעזה.

ידידי היקר פרופ' עמנואל מרקס, שחקר גם הוא את נושא הפליטים הפלסטינים במשך שנים רבות, אומר שאונר"א חייבת להיות אנטי-ישראלית. אין לה ברירה. כדי להמשיך בפעילותה ולמשוך תקציבים היא חייבת להשתמש בישראל ולהפוך אותה למרכז הבעיה. מרקס מוסיף שישראל לא הבינה את המצב לאשורו, ועדיין אינה מבינה. היא מנציחה את אונר"א ופועלת לצידה מכיוון שהיא רואה בה כתובת הומניטרית שתדאג לפליטים לאוכל ולחינוך ובזכותה יתפוגג העניין בנושא. משרד החוץ מחזיק בדעה זו באדיקות, וגם אנשי צבא בכירים מעדיפים לעבוד איתה במקום עם הרשויות הפלסטיניות. "עם מי את רוצה שנדבר בעזה, עם חמאס?" הם שואלים. "עדיף לדבר עם אונר"א. זה ארגון מסודר, מדברים אנגלית יפה, יודעים הנהלת חשבונות. נהדר". ומה התוצאה של גישה זאת? סוכנות אונר"א שיש לה מעטפת של האו"ם מלמדת במוסדות החינוך שלה חומרי לימוד של חמאס!

לסיכום, סוכנות אונר"א אינה מטפלת בפליטים. היא נותנת שירותי רווחה לאוכלוסייה הפלסטינית במסווה של דאגה למחזיקי "תעודת פליט", אף שלמעשה התעודה אינה חוקית. כל הארגונים הפלסטינים, כולל הרשות הפלסטינית, חמאס והג'יהאד האסלמי, כולם תומכי אונר"א נלהבים. הם נלחמים כאריות נגד כל פגיעה בפעילות הארגון והתוצאה היא פגיעה בישראל, בפלסטינים ובכל ניסיון להגיע להסדר. עד היום גם ממשלות ישראל לדורותיהן תמכו באונר"א. האם הגיע זמן לשינוי?

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

7 תגובות

  1. יוחנן כהן
    יוחנן כהן ינואר 22 2018, 10:25
    פעם ראשונה שאני נתקל בהסבר רציני

    על האירגון הזהחייב להגיד שזה שינה במשהו את דעתי בנושא

    השב לתגובה
  2. דר גדעון שניר
    דר גדעון שניר ינואר 22 2018, 10:56
    כבר מזמן

    אכן, הגיע הזמן זה מכבר
    הבעיה עומדת לפתחנו גם כשמדובר במסתננים מאפריקה לישראל

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני ינואר 23 2018, 00:43
    אונר"א

    תודה והערכה רבה לפרופ' ניצה נחמיאס על מאמר מאלף בעניין אונר"א. ראוי שהגורם הרלוונטי בממשלת ישראל יקרא ויפנים את הדברים. אונר"א חייב להתחסל תוך תכנון מתאים כדי למנוע אסון הומניטרי בטווח הקצר.

    השב לתגובה
  4. צ.
    צ. ינואר 23 2018, 13:10
    אהבתי לגלות שהכותבת לא תמיד אוטומטית

    נגד עמדת השלטון
    אני רואה שאת תומכת בעמדה הרשמית נגד הארגון הזה
    כלומר הכל לגופו של ענין
    זאת הדרך הנכונה

    השב לתגובה
  5. עירית אור
    עירית אור ינואר 24 2018, 10:04
    אחד המאמרים היותר טובים

    רציני מנומק ולא פופוליסטי ולא מתלהם כפי שנהוג לכתוב אצלנו

    השב לתגובה
  6. גדי מירון
    גדי מירון ינואר 25 2018, 12:33
    מי שיקבל את הריקושטים זאת ישראל

    האמריקנים הגיבורים לא חיים ביחד עם הערבים והפלשתינאים.

    השב לתגובה
  7. דניאל י.
    דניאל י. ינואר 26 2018, 13:00
    כפיים

    שאפו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!