JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

100 שנים אחרי מוסה דאג

בטבח הכורדים כמו בטבח הארמנים – טורקיה מעל לכול

100 שנים אחרי מוסה דאג ד"ר יצחק דגני
מרץ 04
09:30 2018

במחצית ינואר 2018 פלש צבא טורקי אל מעבר לגבול הבין-לאומי עם סוריה, כמה עשרות קילומטרים מזרחה מחבל אלכסנדרטה שלחוף הים התיכון. באותה שעה הופיע הנשיא הטורקי ברשתות טלוויזיה והכריז קבל עם ועולם שהצבא הטורקי עומד להרחיב את מתקפתו על המיליציות הכורדיות עד לטיהורן המוחלט מהשטח. במילים אחרות – הטורקים עומדים לבצע רצח עם במיעוט כורדי המתגורר בצד הסורי של הגבול עם טורקיה. למרבה הזעזוע אף מוסד בין-לאומי ואף שליט ממדינות העולם הנאור לא הגיב על המסר האפוקליפטי של הנשיא הטורקי האסלאמו-פשיסטי ארדואן.

הטורקים כבר רכשו ניסיון היסטורי בביצוע רצח עם. בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, בלחץ של כוחות צבא טורקיים התקבצו עשרות אלפי ארמנים נוצרים על הר ששמו מוסה דאג ובסביבתו, לא רחוק מהים התיכון בחבל אלכסנדרטה. עזיבת הארמנים את מקומות מושבם בדרום מזרח טורקיה והתכנסותם במוסה דאג במעין מחנה ריכוז גדול בהחלט מזכירים את השיטות הברוטאליות שהפעילו הנאצים, בעיקר כנגד יהודים, במלחמת העולם השנייה. בשלב מסוים החלו הטורקים להרוג בארמנים האומללים. ניצולים לא רבים מהטבח נאספו על ידי אניות מלחמה בריטיות והובאו לפורט סעיד. כך נודע לעולם על הטבח שערכו הטורקים בארמנים. טבח שערכו מוסלמים בנוצרים.

הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ וורפל, אחרי ביקור שערך בשנת 1929 במזרח התיכון, פרסם בשנת 1933 ספר ושמו "ארבעים הימים של מוסה דאג". בספר תיאר וורפל לראשונה בכתובים את דבר טבח הארמנים. עם קצת דמיון יצירתי אולי אפשר לראות בספר זה, שיצא לאור בדיוק בשנה שבה תפסה המפלגה הנאצית את השלטון בגרמניה, מעין נבואה אפוקליפטית של מה שעמד להתרחש באירופה שנים אחדות לאחר מכן. עד לימינו אלה הטורקים מכחישים את דבר רצח העם הארמני שהם הוציאו לפועל ב-1915. מבחינת הסאגה ההיסטורית הבין-לאומית העניין עדיין פתוח.

הגם שכך, כמאה שנה אחרי טבח הארמנים קם שליט טורקי ומכריז שהוא עומד לבצע טיהור אתני במיעוט הכורדי בצפון סוריה. ממש בקרבת אותם תאי שטח שבהם טבחו הטורקים במיעוט הארמני. הפעם המיעוט הכורדי הסורי מאורגן במיליציות שבמערב מכנים אותן ה-YPG. בתרגום משפתם: ה"יחידות להגנת העם" – Yekîneyên Parastina Gel. במיליציות הללו נכללים, פרט לכורדים, בני מיעוטים נוספים: ערבים, נוצרים, אשורים וכו'. חיילי המיליציות הללו היו לצנינים בעיני הטורקים בשל חשש טורקי מהשפעתם על המיעוט הכורדי הגדול המתגורר בדרום מזרח טורקיה, שבירתו הבלתי רשמית היא העיר דיארבקיר.

מיליציות ה-YPG השתתפו באופן פעיל ושיתפו פעולה עם הכוחות הסוריים והבין-לאומיים בלחימה נגד דעא"ש ובהבסת המדינה האסלאמית שלהם. האמריקנים, שבעצמם היו שותפים בלחימה נגד דעא"ש, תמכו בכוחות ה-YPG. הם סייעו להם בכסף, באספקת אמצעי לחימה ובאימון וייעוץ קרבי לאנשיהם. ההבנה בין מנהיגי ה-YPG לבין מנהיגי הלחימה נגד המדינה האסלאמית הייתה שהשותפים לניצחון, ובייחוד האמריקנים, יתמכו בכורדים הסורים ויסייעו להם, אולי גם בשותפות עם הכורדים העיראקיים, להקים ישות מדינית עצמאית משל עצמם. מיד עם תום הלחימה והבסת דעא"ש שינתה הקואליציה המנצחת את פניה. בעיקר הכזיבו האמריקנים את הכורדים, לא רק בסוריה אלא גם בעיראק. בעיראק הכורדים לוחמים כבר עשרות שנים למען עצמאותם. בעבר הם נעזרו מאוד במדינת ישראל. לפני כחצי שנה הם ערכו משאל עם ובו הצביע רוב מוחלט של כורדים לטובת הינתקותם מממשלת עיראק ויציאתם לעצמאות. תחושתם הייתה שהאמריקנים ימשיכו לתמוך בהם. אולם האמריקנים, כנראה בשל לחצים מצד גורמים מזרח תיכוניים שונים ובעיקר מצד הטורקים, למעשה בגדו בכורדים.

מה מציק לטורקים ומאתגר אותם לצאת מגבולות ארצם למלחמה בכורדים? מעבר ליריבות דתית, שגובה מחיר יקר מאוד מהמתקוטטים במזרח התיכון, יש לטורקים שיקול פוליטי-טריטוריאלי מובהק במאבקם נגד הכורדים. הטורקים חוששים שהכורדים ייצרו "גשר יבשתי" רצוף מהאוטונומיה הכורדית בצפון עיראק דרך הטריטוריות של הכורדים הסורים עד למובלעת אלכסנדרטה, ומשם הם ילחצו להשיג לעצמם גישה לים התיכון. בהמשך תחדור רוח העצמאות הכורדית מכורדיסטאן אל תוך גבולות טורקיה ותאיץ בכורדים הטורקים לדרוש עצמאות ולהעצים את מלחמת הגרילה שהם מנהלים זה שנים אחדות נגד השלטון הטורקי המרכזי באנקרה.

בכאוס שעדיין שורר בסוריה, למרות הודעתו של הנשיא פוטין שהמלחמה שם נגמרה, שלושה גורמים השיגו מטרות אסטרטגיות במלואן או באופן חלקי: הרוסים הבטיחו את מעמדם בשני נמלים בים התיכון ובשדה התעופה "חמיימים" במערב סוריה. משטר אסד הצליח לשרוד בחלק נכבד משטח המדינה הסורית. ישראל מצליחה למנוע, לפחות זמנית, את התחמשות הסורים והחזבאללה בנשק בליסטי מדויק וגם מצליחה לבוא בדברים עם הרוסים על מנת להבטיח מודוס אופרנדי ישראלי מיטבי בסוריה ובלבנון.

במשוואה הסורית יש גם מפסידים: בראש וראשונה מדינת האסלאם הרדיקלי, שהובסה, וגם הכורדים, שתקוותם למדינה עצמאית בינתיים נבלמה והאמריקנים, שלא הצליחו למצוא את עצמם במעמד הראוי להם, אף שארצות הברית היא מדינה הגמונית בעולם. האיראנים עדיין נותרו מעורבים בסוריה ובלבנון (חזבאללה). אולם מצבם הולך ומסתבך בשל פעילות אווירית ישראלית, לחץ אמריקני וניגוד אינטרסים עם הרוסים.

ראש הממשלה נתניהו נפגש לאחרונה עם הנשיא פוטין, זו הפעם השביעית תוך שנתיים. איתו היה ראש אמ"ן הישראלי. על פי מה שפורסם בתקשורת, שני המנהיגים דנו במצב בסוריה ותיאמו ביניהם מדיניות ותחומי פעולה, כך שתתאפשר לישראל פעילות מסכלת נגד האיראנים. הרוסים ימשיכו להיות מתואמים עם ישראל למגינת ליבם של השותפים האחרים להבסת דעא"ש.

ישראל פעלה נכון במשך שבע השנים האחרונות בגבולה הצפוני. רמת הגולן ממשיכה להיות בסיס קדמי מעולה להגנת גבולות צפון מזרח ישראל. על גדר הצפון בין לבנון לישראל צה"ל בונה מכשול אימתני שיהפוך פלישה משטח לבנון לבלתי אפשרית בעליל. נותר איום הטילים. יש להניח שאם האויבים יפעילו את מערך טיליהם משטח לבנון לעבר ישראל, זו לא תהסס להנחית מהלומה אפוקליפטית על אויביה אלו, מהלומה שתאיין את הרצון ואת היכולת לתקוף את ישראל פעם נוספת. באשר ליחסים עם טורקיה, ישראל חייבת לחשב מסלול מחדש, והשאלה בדבר הכרה ישראלית בשואת הארמנים נשארת על השולחן.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

8 תגובות

  1. י.
    י. מרץ 04 2018, 13:35
    האובדן של טורקיה כבת ברית איסטרטגית

    קרה לא מעט בגללנו. זוכרים מהיכן תקפו המטוסים הישראלים את הכור הסורי לפי העיתונות הזרה?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מרץ 04 2018, 17:04
      ל - י. (מדוע בעילום שם?)

      טעות בידך. טורקיה לא הייתה אף פעם בעלת ברית אסטרטגית. היו וישנם יחסים כלכליים שהולכים ומתעצמים מידי שנה. בתחום הביטחוני טורקיה הייתה סה"כ לקוח של תעשיות הביטחון הישראליות. ישראל הפסיקה את אספקת הציוד הצבאי אחרי אירוע המרמרה (שהיה טעות מבצעית ישראלית). כיום חלק מההדורים יושרו וניתן לנחש שטורקיה זקוקה לחידוש אספקה צבאית מישראל. לגבי הפצצת הכור הסורי – מצוין. טוב עשתה ישראל שהפציצה. אם מבחינה מבצעית היה צריך לעבור בתחום האווירי של טורקיה – טוב שכך נעשה.

      השב לתגובה
      • גיורא לבני
        גיורא לבני מרץ 05 2018, 12:46
        הטורקים כי היו בעלי ברית

        והטורקים כן הולכים ומתרחקים מאיתנו והם כבר על סף עוינות. אל לנו להפחית בערך הסיכון שבהתנגחות מול הטורקים.

        השב לתגובה
        • יצחק דגני
          יצחק דגני מרץ 06 2018, 21:39
          לגיורא לבני

          איזה ומתי הייתה ברית (!) עם הטורקים? איזה, איפה וכיצד עלולה להיות התנגחות עם הטורקים?
          מהיכן ראיית השחורות הזו?
          על מה מתבססת?

          השב לתגובה
  2. אוביקטיבי
    אוביקטיבי מרץ 06 2018, 13:52
    מה ישראל היתה עושה במקרה מקביל?

    ניסית לחשוב?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מרץ 06 2018, 21:45
      לאובייקטיבי

      בוודאי שניסיתי לחשוב. ויותר מזה. על איזה מקרה מקביל אתה מדבר? אתה חושב שיש או הייתה היתכנות למקרה מקביל? קראת את 40 הימים של מוסה דאג? ישראל הרגה מאות אלפים?
      תנסה לחשוב ברצינות ולהסביר למה אתה מתכוון בשאלתך.

      השב לתגובה
  3. רגוע
    רגוע מרץ 08 2018, 14:31
    מוסה דאג

    אני לא דואג
    הכל טוב ויהיה עוד יותר

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!