JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

צפון קוריאה, אולי הפעם

מדוע דווקא לנשיא טראמפ יש סיכוי להגיע להסכם

צפון קוריאה, אולי הפעם דונלד טראמפ צילום: Michael Vadon en.wikipedia.org
יוני 14
09:30 2018

אם היה מוקם בוושינגטון מוזיאון הנאיביות, אין ספק שדמויותיהם של הנשיאים קלינטון, ג'ורג בוש הבן וג'ימי קרטר (שפעל בשליחותו של בוש בנושא הצפון קוריאני) היו זוכות בו למקום של כבוד, בזכות סיועה הנדיב של משפחת קים לדורותיה. מיותר לציין שגם מקומו של הנשיא ברק אובמה לא היה נפקד שם, בשל הבורות שהפגין בכל האמור להלכות המזרח התיכון בכלל והאסלאם (למרבה האבסורד) בפרט, אך זה כבר אגף אחר באותו מוזיאון וירטואלי.

בטרם יצא הנשיא טראמפ לפגישתו עם שליט צפון קוריאה, הקבילו את פניו אוהדיו באירועים אחדים בקריאות קצובות: "נובל נובל", ואכן בהחלט ייתכן שהיום החל הנשיא טראמפ צועד לעבר שטוקהולם, ודרך זו תעבור או אף תסתיים בטהרן, מן הסתם.

כידוע לא מדובר בהסכם ראשון בין צפון קוריאה וארצות הברית, ובעבר כבר התחייבה פיונגיאנג לפרק את הכור הגרעיני שהיה ברשותה ולחדול מתכנית הגרעין הצבאית, בתמורה להסרת הסנקציות ואף הליכי נורמליזציה בין שתי המדינות. בדיעבד לא רק שפיונגיאנג לא עמדה בסיכומים עמה, אלא שאף נופפה בהתרסה על פי סולם ריכטר בהתקדמותה בתחום הגרעין הצבאי והטילים.

חרף תקדימי העבר, דומה שדווקא הפעם הסבירות להצלחת המגעים בין פיונגיאנג וּוושינגטון גבוהה מבעבר, משני טעמים עיקריים.

ראשית, כשיוצאים לנהל מו"מ עם אדם מוטרף בכל קנה מידה שהוא, אין מקום להציב מולו דיפלומטים, פסיכולוגים או סוציולוגים, אלא בר-שיח ששפתו כמעט זהה לזו של אותו מטורף ושהתנהגותו גם היא בלתי צפויה ובלתי חזויה מראש. לדוגמה, שליט צפון קוריאה שמע אמירות טראמפיות טיפוסיות בנוסח "בשביל מה יש לנו כל כך הרבה פצצות אטום אם אנחנו לא משתמשים בהן". באוזניים מערביות משפט שכזה מעורר חלחלה, אולם אצל פרטנר כקים ג'ונג און זה עשוי דווקא להיתפס כאמירה של אדם חזק ונחוש שאיתו אפשר ואולי אף כדאי לעשות עסקים, ולא לנסות להוליכו שולל כפי שעשה אביו קים ג'ונג איל עם הנשיאים שקדמו לטראמפ.

כבר ביום פגישת הפסגה (יום שלישי) נשמעה ביקורת על כך שהנשיא טראמפ וצוות המו"מ שלו לא העלו כלל את נושא דיכוי האוכלוסייה בצפון קוריאה והאכזריות שהמשטר נוהג בעמו. אין לי ספק שאם היה נושא שכזה מועלה על שולחן המו"מ, אותו שולחן היה נותר מיותם בתוך זמן קצר. ובאותו קו או רוח אנטי-הומנית אינני בטוח כלל – ושוב, בניגוד להיגיון מערבי אופייני – שאספקת מזון לאוכלוסייה גוועת זה אכן נושא בעל חשיבות בסדר העדיפויות של הרודן הצפון קוריאני. לסיכום נקודה זו, רוצה לומר שדווקא הקווים המשותפים לשני המנהיגים מגבירים מאוד את הסיכוי שהשניים יגיעו לכדי סיכומים, ושסיכומים אלה גם יכובדו ויעמדו במבחן הזמן בעתיד.

שנית, בניגוד לעבר, זו הפעם הראשונה שמתנהל מו"מ בין שתי מדינות לכאורה שוות מעמד, לפחות בראייה הצפון קוריאנית, שכן ברשותם של אלו כשישים ראשי קרב גרעיניים, על פי הערכות מודיעיניות. לשון אחר, אנחנו הצפון קוריאנים איננו באים למו"מ מעמדת נחיתות או חולשה, כפי שהיה בעת שג'ורג' בוש הבן ישב בבית הלבן, אלא עתה אנחנו באים כמעצמה גרעינית אזורית זקופה וחזקה, ועל כן גם תוצאות המו"מ – שוב, בראייתו של קים ג'ונג און – סביר שיהיו הפעם מאוזנות יותר ולא ניתן יהיה לפרשן ככניעה או כהשפלה לאומית.

האנשים האמונים על חלוקת פרס נובל לשלום כבר הוכיחו בעבר שהם מסוגלים להיות מהירים מהמועמד שלהם לפרס. כך מיהרו ועשו בזמנו עם הנשיא אובמה כשהעניקו לו את הפרס ממש בתחילת כהונתו, עוד בטרם עשה פעולה כל שהיא שאפשר לקושרה לשלום עולמי. אקט מוזר זה היה למעשה מעין סינדול, שנועד להתוות לנשיא החדש את קווי פעולתו העתידיים.

הפעם כאמור דרכו של הנשיא טראמפ לקבלת הפרס עוברת בטהרן. כאן עולה התהייה, האם תרגיל "הדרך השוודית" או תרגיל אובמה יחזור על עצמו, כלומר האם בשטוקהולם ימהרו להכריז על הנשיא טראמפ כמועמד לקבלת הפרס, בהנחה שבכך יקטינו את הסבירות שטראמפ יתפתה לפעול בכוח כנגד טהרן אם וכאשר יסתלקו האיראנים מהסכם הגרעין.

עד כמה פעולה שכזו אכן עשויה – או בראייה ישראלית עלולה – למתן את הנשיא טראמפ ולהרחיק אותו מפעולה צבאית באיראן, זאת אין לדעת, שהרי כאמור האיש באמת בלתי צפוי לחלוטין. להתרשמותי קיים כבר סיכום בין ירושלים וּווֹשינגטון שאם איראן אכן תפרוש מהסכם הגרעין ותשוב לסורה, ארצות הברית וישראל יצאו לפעולה צבאית משותפת, והפעם כשארצות הברית כבר פנויה ומשוחררת מחזית מתיחות נוספת שהייתה, לפחות עד היום, קרובה להתלקחות.

האם פרס נובל זריז יותיר אותנו לבדנו מול הבעיה האיראנית? כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, והדבר נכון כפל כפליים כששאלה זו נסובה באדם מורכב כנשיא טראמפ, לא כל שכן כשהעלילה מתרחשת במזרח התיכון.

על המחבר / המחברת

דודי ירון

דודי ירון

סופר ספרי מתח צבאיים, פרשן צבאי/ביטחוני, סא"ל מיל' במודיעין חיל האוויר.

9 תגובות

  1. נ.
    נ. יוני 14 2018, 16:41
    דודי התחלת להיות זהיר

    פרשננו רוצים לשמוע פרשנות מה יהיה. להגיד שאי אפשר לדעת מה יהיה זה תא באמת לפרשן.

    השב לתגובה
  2. דודי ירון
    דודי ירון יוני 14 2018, 17:08
    נכון,ואגב, טרם התמחתי בקריאה בקפה

    נ. נכבדי האנונימי
    אינני חושש בד"כ להביע את דעתי, גם אן זו אינה מתיישרת על הקו של מרבית הפרשנים. במקרה דנן, הסברתי מדוע הסיכוי להצלחה הפעם גדולים מניסיונות העבר. לגבי טראמפ ואיראן ואו פרס נובל, אכן נקטתי זהירות ואף הסברתי מדוע

    השב לתגובה
  3. Ram Yair
    Ram Yair יוני 14 2018, 20:18
    תפיסה עסקית מקובלת

    עבורי טראמפ לא כזה לא צפוי. אני לגמרי מבין את הראש שלו. אין סנטימנטים, אין אידיאולוגיה, יש בעיקר תפיסה עסקית מקובלת ולא ממש מתוחכמת. האיום על קים לפני הפגישה היה המסר לקים שעוד מעט המחיר יעלה וכדאי לסגור עכשיו. אין כאן כלום מלבד טקטיקה עסקית. ובבוא היום.. כשימתחו כל החוטים במסגרת הדיל המזרח תיכוני, הוא לא יראה ממטר את ביבי וינסה לסגור גם את העסקה הזאת. אירן עבור טראמפ היא רק תחנה בדרך שתאפשר עסקה גדולה וטובה.

    השב לתגובה
    • דודי ירון
      דודי ירון יוני 16 2018, 12:28
      עם מקבץ תכונות כזה, לא יכול להיות יציב

      רם מסכים שהאיש חסר סנטימנטים ואו אידיאולוגיה, אך כשלכך מתווספים עילגות ובורות, גזענות וסות רוח ונרקסיזם, איש כזה לא יכול להיות צפוי

      השב לתגובה
  4. עודד גרטמן
    עודד גרטמן יוני 15 2018, 12:00
    שני מטורפים יכולים להסתדר

    אבל התוצאה לא תהיה טובה

    השב לתגובה
    • דודי ירון
      דודי ירון יוני 16 2018, 12:21
      מינוס ומינוס

      עודד לך תדע, אולי דווקא טיפוס כטראמפ יצליח סשכונה המטורפת שלנו, היכן שכל קודמיו נכשלו (הגם שידוע שמינוס ומינוס הם פלוס)

      השב לתגובה
  5. צחי
    צחי יוני 16 2018, 12:19
    האם יש משהו שאנחנו לא יודעים?

    או שטראפמ סתם משתולל בחוסר אחריות

    השב לתגובה
  6. אפרים כהנא
    אפרים כהנא יוני 18 2018, 15:50
    פרס נובל לשלום על מניעת נשק גרעיני מאיראן

    אם טראמפ יקבל פרס נובל לשלום על פגישותיו עם שליט צפון קוריאה, הדבר איננו רלוונטי לגבי מדיניות ארה"ב מול איראן.
    טראמפ, כמו קלינטון בעבר הגיעו להסכמים מול צפון קוריאה בגלל תפיסתם שמאוחר מדי לפעול צבאית מול מדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית.
    איראן עדיין לא שם,היא שואפת לנשק גרעיני וחשוב למנוע זאת ממנה בכל דרך אפשרית לרבות האופציה הצבאית.
    מניעת נשק גרעיני מאיראן, מצדיקה הענקת פרס נובל לשלום.
    הרומאים הבינו זאת ואמרו:
    Si vis pacem, para bellum.
    הרוצה בשלום יכון למלחמה.

    השב לתגובה
  7. לא מאמין
    לא מאמין יוני 18 2018, 15:55
    איך אנשים מתלהבים מהסדר רדוד

    איך ההסכם יכול להיות רציני. למה לכאורה מקבלים כאן הכל ללא כל הבטחה ואילו את ההסכם האירני פירקו למרות שהאירנים קיימו חלקם בהסכם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!