JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

קריסת "כלכלת הפנטזיות" המוסלמית במזרח התיכון

שחיתות וקיצוניות דתית שוחקות את שכנותיה של ישראל

קריסת "כלכלת הפנטזיות" המוסלמית במזרח התיכון ד"ר יצחק דגני
ספטמבר 02
09:30 2018

במזרח התיכון מתקיימות שלוש "מעצמות אזוריות" מוסלמיות: טורקיה, איראן ומצרים. מדינות אלו נמצאות כיום בדרך לקריסה כלכלית, אם לא בדרך להפוך למדינות כושלות. לטורקיה, איראן ומצרים כמה מאפיינים משותפים. ראשית בשלושתן התפתחו לראשונה בהיסטוריה האנושית הכתובה מבנים פוליטיים אנושיים. בשלושתן התחוללה לראשונה המהפכה החקלאית, שבמהלכה הפכו בני האדם מלקטים-ציידים לחקלאים בקהילות של יושבי קבע במקומותיהם.

שלוש הארצות הללו עתירות בשטחים פוריים. שורר בהן אקלים טוב לחקלאות והן עשירות במקורות מים. בעת המודרנית שורטטו על המפות גבולות מוכרים לשלוש המדינות הללו. שטחה של טורקיה הוא 780 אלף קמ"ר, של איראן 1.65 מיליון קמ"ר, ושל מצרים 1.01 מיליון קמ"ר. באיראן מתגוררים כ-82 מיליון תושבים, בטורקיה כ-80 מיליון ובמצרים כ-100 מיליון תושבים. הדת הדומיננטית המשותפת לשלושתן היא האסלאם, הגם שבאיראן האסלאם הוא שיעי, ובטורקיה ובמצרים סוני. לכל שלוש המדינות היה תפקיד בתקופה הקולוניאלית. טורקיה הייתה מדינה קולוניאלית ואילו איראן ומצרים היו קולוניות של מעצמות אירופיות.

הגורם הדומיננטי והמשפיע ביותר על הכלכלה, החברה וניצול משאבי טבע ואנוש בשלוש המדינות הללו הוא קיומם של צבאות גדולים מאוד ומנגנוני ביטחון פנים, שאחזקתם מהווה עול כבד ביותר על המשקים של החברות הסדוקות והשבירות הללו. עול שאינן יכולות לעמוד בו ואשר סופג בכוח את המזומנים המצויים בקופותיהן הלאומיות.

מעניין לציין כי הכלכלה הישראלית פורחת וחברות הדירוג הכלכלי העולמי העלו את דירוג האשראי בישראל לרמה הגבוהה ביותר מאז ייסודה. לעומת זאת, בשלוש המדינות דנן דירוג האשראי שקבעו חברות הדירוג הבין-לאומיות, ירד לרמת ניירות ערך שהסיכוי לפדותן בבוא היום שואף לאפס.

ב-13 באוגוסט נשא בנו הבכור של נשיא טורקיה ארדואן נאום באסיפה ציבורית באיסטנבול. הוא טען שישראל היא המתכננת של הרס כלכלת טורקיה והיא התחילה לעשות זאת עוד בתקופת הכנס הכלכלי בדאבוס בשנת 2009. מר ארדואן האב, שהיה אז ראש ממשלת טורקיה, נטש בכעס את מקומו באמצע ריאיון טלוויזיוני משותף עם שמעון פרס באולם הכנסים בדאבוס. בנו החכם של ארדואן לא שם לב כי בהאשימו לכאורה את ישראל בהרס כלכלת טורקיה, הוא בעצם מייחס לישראל עוצמה אדירה, עד כדי כך שישראל, המונה 8 מיליון תושבים, מסוגלת לשבש כלכלה בטורקיה שבה 80 מיליון תושבים.

איראן מתמודדת בחודשים האחרונים עם אינפלציה גואה. כוח הקנייה של הריאל ירד באופן דרסטי. משקי הבית נותרים ללא מזומנים לקניית מזון במידה מספקת. הפגנות רחוב המוניות פורצות מעת לעת בערים הראשיות של המדינה. בינתיים משמרות המהפכה והמשטרות המקומיות מצליחים לדכא את ההפגנות. לא ברור עד מתי דיכוי ההפגנות יחזיק מעמד ולחץ ההמונים יזעזע את משטר האייתולות.

הסכם הגרעין השערורייתי שחתמו הנשיא אובמה ושר החוץ הסתום שלו קרי, שחרר לטובת האיראנים עשרות מיליארדי דולרים שהיו מוקפאים בבנקים במערב, בשל הסנקציות שהוטלו על איראן. במקום לנצל את הכסף הזה לרווחת העם האיראני ולבניית כלכלה יציבה, בזבזו האייתולות סכומי עתק על סיוע לחיזבאללה, לחמאס, לרשתות טרור במקומות נוספים בעולם, לקימום וחימוש משטר אסד בסוריה, לתמיכה מאסיבית במורדים החותים בתימן ולפיתוח חימוש גרעיני וייצור טילים בליסטיים, שיוכלו לשאת חימוש גרעיני למרחק אלפי קילומטרים מה"בייס" האיראני. סכומי עתק אלו ירדו לטמיון וכיום בני העם האיראני המתרושש זועקים בהפגנות הרחוב ודורשים ממשטר האייתולות להפסיק לבזבז כסף ביוזמות התוקפניות הללו, ולהפנותו לשיפור המצב הפנימי הרעוע בתוך איראן.

הממשל המצרי מצליח להאכיל 100 מיליון פיות רעבים בעזרת יבוא של כמה מיליוני טונות של גרעינים: חיטה, תירס ופולי סויה מארצות הברית. אין כל סיכוי שללא טכנולוגיה חקלאית מודרנית (שמצויה בגדול בישראל) תוכל החקלאות המצרית לייצר מספיק מזון בסיסי להזנת כל התושבים במצרים. התיירות, שהייתה המקור העיקרי למטבע חוץ למשק המצרי קרסה לחלוטין בשל היעדר ביטחון אזרחי במדינה.

לא רק החקלאות בשלוש המדינות דנן מפגרת וכושלת, גם מצב התעשייה בהן איננו יותר טוב. מבין השלוש, התעשייה הטורקית מעט יותר מפותחת מהתעשיות במצרים ובאיראן. הסיבה לכך היא ההתמערבות מבית מדרשו של כמאל אתא טורק. אולם הנסיגה אל חיק האסלאם הקיצוני שמאפיינת את מדיניותו של ארדואן גורמת גם לדעיכה איטית של התעשייה. הסכסוך הטרי בין ארדואן לטראמפ תורם גם הוא להעצמת המשבר הכלכלי בטורקיה ופגיעה בתעשיות הפלדה והאלומיניום, שעיקר תוצרתן מיוצאת כחומר גלם לתעשיות יסוד במערב.

ההיסטוריה מספרת לנו שלכל שלוש המדינות הללו יש עבר מעניין של שותפות ויריבות עם מדינת ישראל. בין איראן לישראל התקיימו יחסים מצוינים עד שנת 1979. בשנה זו תפסו האייתולות את השלטון באיראן. היחסים עם ישראל הסתיימו והפכו לעוינות גלויה מהצד האיראני. טורקיה מקיימת עם ישראל יחסים בתחומים רבים. יחסים אלו ידעו עליות ומורדות וכיום הם נמצאים בנסיגה, הגם שיחסי הכלכלה לא נפגעו. עם מצרים כיוון התפתחות היחסים עם ישראל הינו הפוך לעומת אלו עם איראן. בעוד שעד 1979 שרר מצב מלחמה טוטאלי בין שתי המדינות, הרי שמאז הסכם השלום היחסים מתפתחים באיטיות עד שכיום מתקיים שיתוף פעולה ביטחוני ביניהן כנגד גורמי אסלאם רדיקאלי.

הסוגיה המרכזית שחייבת לעניין אותנו היא מדוע, למרות עושר האמצעים, הרקע ההיסטורי והאפשרויות החקלאיות המפליגות בכל שלוש המדינות הללו, הן לא מצליחות להתפתח ולהביא את עצמן אל המאה העשרים ואחת. סוגיה זו חשובה לנו ביותר מכיוון שמדובר בכ-260 מיליון בני אדם, המתגוררים על שטח של כ-3.5 מיליון קמ"ר, ומצויים ברמה כזו או אחרת של מודוס אנטי ישראלי. לעומתם בישראל מתגוררים כיום כ-6.5 מיליון יהודים על שטח של כ-22 אלף קמ"ר (גבולות 1967). דהיינו אוכלוסייה מוסלמית גדולה פי 40 מאשר האוכלוסייה בישראל, המתגוררת בשטח גדול פי 160 משטחה של מדינת ישראל.

מדוע כלכלת שלוש המדינות המוסלמיות הללו אינה מצליחה להתפתח או לפחות לייצר מספיק מזון עבור אוכלוסייתן? התשובה נמצאת במבנה החברתי שלהן המבוסס על שבטיות ועל תרבות דתית שאף הולכת ומקצינה. בלם נוסף הוא שחיתות שלטונית שסותמת את מסלולי הקידום האנושי. השחיתות גם מעלימה אל כיסיה את מעט העושר שבכל זאת מצליח להיווצר במדינות הללו. קיימת טענה שישראל משתלבת במרחב. האם זו טענה נכונה?

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

10 תגובות

  1. גיורא קימל
    גיורא קימל ספטמבר 02 2018, 17:48
    יצוא חומרי גלם ומוצרי מזון בסיסיים לא מביאים חוסן כלכלי

    היום התרומה של משאבי טבע ופוטנציאל לייצור מזון מהווים תרומה קטנה לתל"ג. תעשיות מתוחכמות, שרותים, תקשורת ותיירות יכולים להפוך מדינה ללא עורף חקלאי ובלי אוצרות טבע לעשירה ומדינות בהן חלק גדול של האוכלוסיה עוסק בכריית אוצרות ובחקלאות תהיה עניה. השווה את שוויץ עם רומניה.

    השב לתגובה
  2. kobi
    kobi ספטמבר 02 2018, 19:24
    שרק לא נידבק

    חס וחלילה

    השב לתגובה
    • אמציה איל
      אמציה איל ספטמבר 03 2018, 11:47
      שלום ובהצלחה

      מדבריך אפשר ללמוד כיצד רוכשים מקצוע חדש.
      חלק מאי ההסכמה ביננו יפתר בפגישה שתבוא בעתיד.
      כול טוב

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני ספטמבר 04 2018, 03:43
        אמציה איל היקר

        תודה על תגובתך ותשומת לבך. הנך מציין שקימת בינינו אי הסכמה. אכיר לך תודה אם תוכל לפרט מהי אותה אי הסכמה. אם ברצונך לפגשני על מנת לדון בהבדלי הדעות בינינו הנך מוזמן בכבוד למסעדת טיטו בקניון גבעתיים, בשעה 13:00 בכל יום שתחליט ותודיע לי על כך. הארוחה על חשבוני.

        השב לתגובה
  3. ציפי קלרמן
    ציפי קלרמן ספטמבר 04 2018, 10:43
    כאשר לשכנות המשמעותיות בעיות כלכליות

    אז הן מחפשות להסיח דעת העם שלהם באמצעות מתיחויות בטחוניות.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 04 2018, 16:41
      לציפי קלרמן הנכבדה

      האם את יכולה להביא דוגמה, נניח מהעשור האחרון, שמוכיחה שאיזו "שכמה משמעותית" יצרה מתיחות ביטחונית בשל בעיות כלכליות?

      השב לתגובה
  4. א.
    א. ספטמבר 05 2018, 12:51
    אוהב מאמרים כאלה בלי ססמאות ריקות

    עובדות ודעות מבוססות והגיוניות וקו ברור.

    השב לתגובה
  5. מירי
    מירי ספטמבר 06 2018, 13:09
    ולאן מוליכות השחיתות והרקיצוניות הדתית

    בארץ?
    אז אל תשווה אותנו לארצות מפגרות
    תשווה לעולם המפותח והנאור

    השב לתגובה
  6. תהל פז
    תהל פז ספטמבר 07 2018, 06:49
    ולשאלתך

    כן
    סימנים ראשונים שאנחנו משתלבים במרחב

    השב לתגובה
  7. נ
    נ ספטמבר 11 2018, 19:59
    סיימת בשאלה

    מה דעתך בנושא
    אתה בדרך כלל מביע אותה בקול רם

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!