JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אנטומיה של הרס עצמי

מנכ"ל "בצלם" הטיף נגד מדינתו במועצת הביטחון

אנטומיה של הרס עצמי ד"ר יצחק דגני
אוקטובר 29
19:30 2018

כאשר נודע כי מר חגי אלעד הוזמן לכינוס החודשי של מועצת הביטחון, כדי ללמד קטגוריה על מדינת ישראל, היה נדמה שידיעה זו בטעות יסודה. עוד לא קרה בהיסטוריה האנטי-ישראלית של מועצת הביטחון, שאזרח ישראלי, מנכ"ל של ארגון אזרחי מוכר, ידבר בלשון כל כך משמיצה ובוטה בפני מועצת הביטחון נגד מדינת ישראל.

שגריר ישראל באו"ם ענה לו ובתוך כך קרא לו משת"פ (משתף פעולה עם האויב) ובוגד. אינני סבור שההגדרות משת"פ ובוגד רלוונטיות, לפחות במקרה זה, לגבי מר חגי אלעד. גם לא עצם העובדה שהוא מתפרנס מעבודתו כמנכ"ל "בצלם", שחייב לספק "סחורה" לנותני לחמו, היא הנותנת במקרה זה. את המפתח להבנת התנהגותו המזעזעת של חגי אלעד יש לחפש בתחום מנטאלי מסוים. גם ההגדרה "אידיוט שימושי", שהוצמדה לאנשים מסוגו של אלעד, אינה מתאימה לו. וכל כך למה? – את התשובה לשאלה זו ניתן למצוא בתוך סטנוגרמת "נאומו" של אלעד במועצת הביטחון ביום ה-18 באוקטובר 2018. על פי דבריו, שאין להבין מי ומה גרמו לו להתבטא בסגנון כל כך חמור ודמיוני, ראוי שהאיש יעבור אבחון מנטאלי מקצועי.

אחרי שנכתבו דברים אלה יש לראות "מי ומה בחוברת". ראשית יש לברר מי הוא הפונקציונר שהזמין את אלעד לנאום בפני מועצת הביטחון. כידוע, במועצת הביטחון חברות 15 מדינות. בהן חמש קבועות: ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת, והן מחזיקות בין היתר בזכות וטו על החלטות המועצה. עשרת המדינות הנוספות מבין חברות האו"ם, המשמשות כחברות זמניות במועצה, מתחלפות מפעם לפעם, כפי שנקבע במגילת היסוד של האו"ם. גם השגריר היושב באופן זמני על כס יו"ר מועצת הביטחון מתחלף אחת לחצי שנה. כיום (אוקטובר 2018) מכהן בתפקיד יו"ר המועצה שגריר בוליביה באו"ם.

בוליביה אינה מקיימת כיום יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל. נשיא בוליביה איוו מוראלס ניתק את היחסים הדיפלומטים עם ישראל בתחילת שנת 2009. הדבר אירע בשל לחץ מצד גורמים אסלאמיים, שהתעצם עם תחילת מבצע עופרת יצוקה, ב-27 בדצמבר 2008. זאת ועוד, כחצי שנה לפני ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל גירש מוראלס את השגריר האמריקני מבוליביה. בכך הוא הביא את יחסי מדינתו עם ארה"ב למשבר שעד היום משפיע על יחסי שתי המדינות.

בעבר הרחוק היו יחסי ישראל-בוליביה טובים למדי. מייד עם הקמת מדינת ישראל נרקמו קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות, וכעבור שנים אחדות נחתם הסכם, שאחד מסעיפיו כלל ויתור הדדי על הנפקת ויזות לאזרחי שתי המדינות. כאשר אזרחי ישראל ביקשו לבקר בבוליביה וההפך הם יכלו לעשות זאת ללא עיכוב ובכל זמן. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות אף התפתח לסיוע ישראלי בתחומי החקלאות, הבריאות והביטחון בבוליביה.

בינואר 2006 נבחר מר איוו מוראלס לתפקיד נשיא בוליביה. הוא הנשיא הראשון ממוצא אינדיאני במדינה זו. מוראלס, בן למשפחת חקלאים ענייה מרודה, שירת תקופה קצרה בצבא. לאחר מכן עסק עם משפחתו בחקלאות והחל בפעילות פוליטית במסגרת מפלגה מקומית סוציאליסטית. בוליביה היא מדינת עולם שלישי טיפוסית. היא אחת מספקיות הקוקאין המוברח לצפון אמריקה. מייד עם תחילת כהונתו כנשיא החל מוראלס בהלאמת מפעלים והרס כלכלת ארצו. הוא התקרב להוגו צ'אווס, נשיא ונצואלה, אשר חיבר אותו עם המשטר האיראני. באותו הזמן איראן נשלטה על ידי האנטיסמיט הקיצוני מחמוד אחמדינג'אד.

ב-2014 הכריז מוראלס כי ישראל היא מדינת טרור. יש לשער שהוא זכה במענק כספי מכובד מהחברים האיראנים החדשים שלו. בעת ההיא, על פי דיווחי המודיעין האמריקני, החלו להגיע לבוליביה ולהתארגן בה קבוצות טרוריסטים מוסלמים אשר סיכנו את ארה"ב מחד גיסא, והשפיעו על התארגנות כנופיות של אסלאם קיצוני גם בניקרגואה ובאקוואדור מאידך גיסא.

בוליביה היא חברה באו"ם. מתוקף חברותה ותקנות תפעול מוסדות האו"ם, היא נהייתה ליושבת ראש תורנית של מועצת הביטחון. שגריר בוליביה באו"ם, שהוא עושה דברו של נשיא בוליביה, יושב בימים אלה בראש שולחן המועצה ומנהל את דיוניה. איש קיצוני זה הזמין את החבר הנכבד חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, שמתפרנס בנדיבותה של הקרן לישראל החדשה, ללמד קטגוריה על מדינת ישראל. אני מניח שאלעד לא ידע הרבה על אופי מדינתו ושליחותו של שגריר בוליביה באו"ם. נראה שהוא לא ידע על ההיסטוריה של בוליביה בכלל, ובפרט על טיב והתפתחות יחסיה של מדינת עולם שלישי זו עם ישראל.

אחרי שנוכחנו לדעת על קצה המזלג איזו מדינה היא בוליביה ומה הוא מקור סמכות היו"ר הזמני של מועצת הביטחון, יש לברר מי הוא מר חגי אלעד, מהיכן צמח ומה מקור השקפת עולמו.

מר חגי אלעד, יליד ישראל, הוא כיום כבן חמישים. הוא מחזיק בתואר שני בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. בשנים 1997 עד 2000 שהה אלעד במכון היוקרתי לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד כתלמיד לתואר שלישי. נראה שהוא לא הצליח לסיים את המטלות לתואר שלישי וחזר לירושלים, היישר אל תוך תקופה שבה החלה לצוץ באוניברסיטה פעילות להט"בית. בשנת 2000 הוא התמנה למנכ"ל עמותת "הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות".

נראה כי אלעד זנח את האקדמיה והתמסר לפעילות במסגרות "המתקדמות" החדשות. מן הסתם הוא התבלט כלוחם למען זכויות האזרח, עד שבשנת 2008 הוא נבחר למשרת מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח. אלעד כיהן בתפקיד זה על מי מנוחות במשך שש שנים. יש להניח שהוא לא מצא סיפוק במאבק "סתם" על זכויות אזרחיות.

בעת ההיא פעילי ארגון השמאל הקיצוני "בצלם" חיפשו מנכ"ל. חגי אלעד, שכבר אז התמחה במאבקים חברתיים, נבחר על ידי פעילי "בצלם", בשנת 2014, לשמש בתפקיד מנכ"ל הארגון. במעמדו החדש החל אלעד לחבל במאמצי צה"ל להרגיע את הטרור באיו"ש, להגיש תלונות לגופים מחוץ לישראל נגד חיילי צה"ל ומפקדיהם. בקיצור – להוציא בחו"ל את דיבת הארץ רעה ומזיקה.

זה האיש וזו בוליביה ששגרירה באו"ם הזמין את חגי אלעד לדבר נגד מדינת ישראל במועצת הביטחון. בהופעתו במועצה השמיץ אלעד קשות את מדינת ישראל ואת אלה שנלחמים למענה נגד הטרור. בכך הוא שילב ידיים עם משטרי עוולה "סוציאליסטיים" אנטי-ישראליים מדרום אמריקה, ועם האיראנים שדוחפים את טרור האסלאם הרדיקלי ומתנכלים לישראל מדי יום ביומו.

ישראל היא חברה ומדינה דמוקרטית. בשל רגישות פוליטית וחברתית קשה לחברה הישראלית להתמודד עם אחד מבניה שהתדרדר לתרבות אנטישמית והרסנית כלפי המדינה. הגם שכך, חייבת המדינה לטפל בדסטרוקטור מסוגו של חגי אלעד. אם לא במישור המנטאלי-חינוכי אזי למצער במישור הפלילי.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

11 תגובות

  1. ראובן שחורי
    ראובן שחורי אוקטובר 29 2018, 23:13
    בדמוקרטיה מותר להגיד מה שרוצים ומאמינים

    מי דעובר על החוק צריך להעמידו לדין
    אבל הוא לא עבר על שום חוק

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 30 2018, 09:21
      לראובן שחורי הנכבד

      צודק. מי שעובר על החוק יש להעמידו לדין.
      במקרה שנדון כאן מר חגי אלעד בפירוש עבר על החוק.
      הוא סייע ומסייע לאויב תוך כדי מלחמה.
      אולי לא שמת לב – אנו במצב מלחמה, מצד אחד עם האיראנים ומצד שני עם ארגוני האסלאם הקיצוני בעזה. יום יום הם מנסים להתנכל לנו. לשרוף את ארצנו ולנסות להרוג בנו.
      כיום מכיוון שהם לא יכולים לפלוש לארצנו המלחמה הפכה את עורה. מלחמת גרילה, הכנת טילים, והכי חשוב – מלחמה בזירה הפוליטית הבינלאומית. גם בזה הם נכשלים (אתמול אפילו חל מהפך לטובתנו בברזיל הרחוקה).
      כל מי שמסייע לאויבי ישראל בזירה הבינלאומית באותו האופן שחגי אלעד עושה – יש להעמידו לדין.
      עוד דבר – בדמוקרטיה אפשר לומר הרבה מאד. אבל לא להטיף להרס הדמוקרטיה, לטרור, להרס ולשנאה.

      השב לתגובה
      • אברהם גלר
        אברהם גלר אוקטובר 30 2018, 13:06
        מה פתאום

        אם היה עובר על החוק היו מעמידים אותו למשפט. זה נעשה בגלוי בפומבי ובפני כל העולם. האמירה שלך לא נכונה. אנחנו מדינה דוקרטית ולכל אחד דעה משלו. אני לא הייתי עושה מה שהוא עשה. אבל גם לא הייתי אומר חלק ממה שאומרים חברי כנסת מהקואליציה. אבל צריך להבין שבדמוקרטיה צריך אפילו לעודד דעות אחרות וביקורת.

        השב לתגובה
        • יצחק דגני
          יצחק דגני אוקטובר 30 2018, 17:26
          אברהם גלר היקר

          אם תקרא את החוק העוסק בסיוע לאויב בעת מלחמה תגלה שמעשהו של חגי אלעד עונה במפורש על כמה מסעיפי חוק זה. דהיינו יש מספיק ראיות על מנת להעמידו לדין. אין זה משנה אם זה נעשה בגלוי או בסתר. אכן צריך בדמוקרטיה לעודד ביקורת ודעות אחרות. אולם יש גבול שאותו לא עוברים. ראה תגובתו של ד"ר גדעון שניר שמופיעה כאן גם כן.

          השב לתגובה
          • ברוך
            ברוך נובמבר 02 2018, 19:58
            אולי אתה טועה?

            אני בטוח שאם אפשר היה להעמיד אותו לדין היו עושים זאת בהתלהבות. זאת הרי ממשלה ששונאת אותו ואת תנועתו. אולי הם לא יודעים מה שאתה יודע.

            השב לתגובה
  2. גדעון שניר
    גדעון שניר אוקטובר 30 2018, 11:55
    ישר מהמקפצה

    הבעיה החמירה כאשר מדינות בכירות באיחוד האירופאי (ממנות ארגון בצלם) גינו את "ההשתלחות" של נציג ישראל באו"ם שאמר בעברית למנכל ב"צלם" שהוא משת"פ.. וזו בעיה יותר חמורה מאשר בוליביה!
    הבעיה המרכזית שלנו היא שאף שלכול מדינה יש את הקוויזלינגים שלה, לצערנו אנחנו משופעים בכאלה..

    אכן במדינה דמוקרטית מותר לאמר הכול, אבל כאן מדובר בהסתה של ממש מלווה בשקרים, וחד צדדיות ברורה.
    אם כוונת בצלם היא להאיר פינות בעיתיות לדעתם במדינות הישראלית, היא יכולה לעשות זאת בבית פנימה. הבחירה ל"השתין עלינו מהמקפצה" של במת האו"ם- מעידה על ניסיון חבלה ממשי בדמוקרטיה הישראלית

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 30 2018, 17:32
      גדעון מכובדי

      מסכים אתך לחלוטין. אדם קרוב מאד אלי נעצר פעם בבריטניה לחקירה שנמשכה שעות אחדות בשל "השתנה מהמקפצה" (כמו שאתה קורא לזה) של קוויזלינגים מסוגו של חגי אלעד. אם תשאל את אותו אדם מוצדק לעשות לאלעד "שמיכה" כמו שעשו לרס"פ מסוים במחנה 80 ש"השתין מהמקפצה" על טירונים. ודי לחכימא.

      השב לתגובה
  3. פנחס אלדור
    פנחס אלדור אוקטובר 31 2018, 18:54
    אני מאוד מאוד נגד המעשה

    ומאוד מאוד נגד המעשים של בצלם
    אבל חס וחלילה לא לקרוא להם בוגדים
    חס וחלילה לא לטעון שהם עבריינים (אם היו עוברים על החוק היו מעמידים אותם למשפט)
    במדינה דמוקרטית אנחנו
    ולא כל מי שחושב אחרת ממפלגות השלטון או מכותב הכתבה צריך להיות מושלך לרחוב או לכלא
    כוחנו בצדקתנו
    והרי הרוב איתנו

    השב לתגובה
  4. שי ענבר
    שי ענבר נובמבר 01 2018, 08:11
    שנאה עצמית

    יצחק היקר
    לא ברור לי מה מטרת המאמר מעבר לכך שהוא ביטוי להסתייגות חריפה מפעולותיו של האיש. אין לי דברי סנגוריה מיוחדים למעשיו ואני גם לא כל כך מבין את המוטיבציה שלו. חשבתי שאבין יתר בעקבות המאמר אך לא כך. לדעתי גם אין ממש חשיבות אם עבר או לא עבר על החוק. מה שחשוב זו המוטיבציה להרס עצמי שאולי נובעת משנאה עצמית, שהיא תופעה מוכרת בפסיכולוגיה ואם כך די מיותר לעסוק בה, באיש ובארגון.
    ברמה העקרונית ביקורת היא דבר חיובי גם אם אנחנו לא אוהבים אותה. אני אישית חושב שבצלם הלכו רחוק מידי אך כנראה לא רחוק עד כדי עברה על החוק. הניסיון להאשים אותם בסיוע לאויב בזמן מלחנה הוא ניסיון בעיתי עבורנו ולא נראה לי שכדאי ללכת לשם.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני נובמבר 02 2018, 00:15
      שי מכובדי (וגם למר פנחס אלדור)

      על פי הגדרות ברורות של החוקים העוסקים בסיוע לאויב בעת מלחמה חגי אלעד עבר על החוק. אנא קרא את החוק והשב לי אם להבנתך אני טועה. אזכיר לך את דו"ח גולדסטון שהדיווחים המעוותים של בצלם נזכרים בו. גולדסטון עצמו, כאשר האמת נודעה לו התנצל באופן רשמי. אזכיר לך גם את פרובוקציות המצלמות וכו'. לפי הבנתי מעשיו של אלעד, למצער, יותר חמורים ממעשי אהרונצ'יק כהן, אודי אדיב וישראל בר.

      השב לתגובה
  5. דולגין
    דולגין דצמבר 12 2018, 17:32
    צריך חוק מוות

    מר דגני כל הכבוד. אני חושב בדיוק כמוך אבל הכתיבה שלי לא די טובה כמו שלך יש. בכלל צריך לקבל את הדרישהה של ליברמן בענין חוק מוות למחבלים. בחוק החשוב הזה צריך שיהיו גם מחבלים יהודים. אולי מר דגני תכתוב על זה. בבקשה ממך.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!