JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מחממים מנועים

ועידת המדינות החתומות על האמנה לאיסור הנשק הכימי

מחממים מנועים ד"ר ניר חסיד
דצמבר 10
09:30 2018

האמנה לאיסור הפיתוח, הייצור, האגירה והשימוש בכלי נשק כימיים נכנסה לתוקף באפריל 1997, ונכון לשנת 2018 חתומות עליה 193 מדינות. כיום נחשבת אמנה זו כמקיפה ביותר בתחום פירוק הנשק הלא-קונבנציונאלי וכוללת התייחסויות קונקרטיות ומפורטות בהוראותיה לחיסול הנשק הכימי, ולשלוש קטגוריות של כימיקלים הכוללים: חומרים אסורים לסחר; חומרים המוגבלים לסחר עם מדינות חברות בלבד; וחומרים מותרים לסחר אך תחת שורת הגבלות, זאת מכיוון שמדינות רבות מחזיקות בחומרי מוצא למטרות אזרחיות בתעשייה וברפואה לדוגמה, אשר ניתנים להמרה לכימיקלים אסורים. כמו כן מעגנת האמנה את עקרון התכלית הכללית – עיקרון ייחודי שלפיו כל מה שיכול לשמש חומר לחימה כימי או חומר מוצא לחומר לחימה, בין שהוא קיים בהווה או בין שיתקיים בעתיד, הינו אסור על פי האמנה.

האמנה גיבשה מנגנון פיקוח ואימות מפורטים לצד הסדרת עזרה והגנה למדינות בעתות איום בשימוש בנשק כימי, או אם הותקפו בפועל בנשק כימי. מנגנון זה אף כולל את האפשרות לביצוע ביקורת בנוהל שמעולם לא התקיים עד כה, שבו מדינה החושדת בהפרת האמנה מצד מדינה אחרת, יכולה להזמין על בסיס ראיות והליך ארגוני ביקורת של פקחי הארגון במדינה החשודה. בכך, מהווה אמנה זו את עמוד השדרה של משטר הביטחון הבין-לאומי למניעת תפוצה של נשק כימי, הכולל הסכמים נוספים, ועדות, משטרי ספקים וכיוצא באלו.

ארגון האמנה הממוקם בהאג, משמש כגוף הביצועי ליישומה באמצעות מנגנון פיקוח ואימות לחיסול הנשק הכימי, מחויב לספק הגנה וסיוע מפני הנשק הכימי, ומעודד שיתוף פעולה לשימושים אזרחיים בתעשייה הכימית. במסגרת הארגון מתקיימים מפגשים שנתיים סדורים של "ועידת המדינות החברות" שבהם דנים ומתפעלים באופן שוטף את יישום האמנה, ומדי חמש שנים מתקיימות ועידות סקר, המוגדרות כדיונים מיוחדים לסקירת יישום הוראות האמנה ובחינת הצורך בתיקונה. ועידות אלו משמשות כזירת התגוששות פוליטית המקשה על קידום הבנות משותפות כלפי עתיד האמנה, וכאשר מתקבלות הבנות, הן בדרך כלל מרוככות כך שיכללו את המכנה המשותף הרחב ביותר בקרב במדינות החברות.

כמה אתגרים מרכזיים העומדים לפתחה של האמנה בעשור האחרון, נידונים בוועידות הסקר במטרה לגבש הסכמות רחבות ככל הניתן. בין האתגרים הללו מצויים הפיקוח על כימיקלים במדינות שבהן היציבות הפוליטית מעורערת, הגנה פיזית על מתקנים ומפעלים כימיים וההתמודדות עם טרור כימי ושימוש בנשק כימי על ידי שחקנים מדינתיים ולא מדינתיים. לראיה, בשלוש השנים שבין 2014–2017 נרשמו 106 מופעים של שימוש בנשק כימי או איום בשימוש. אתגר נוסף, המאפיין אמנות ביטחון בכלל, הוא ביכולת המוגבלת להתמודד עם מקרים של הפרה או אי-ציות לאמנה, כפי שהתרחש בוועידת הסקר שהתקיימה ב-2013 ובה הואשמה סוריה בשימוש בחומרי לחימה כימיים, על אף הצטרפותה לאמנה באותה שנה.

ועידת הסקר הרביעית לאמנה התכנסה לפני ימים אחדים בצל המשך האישומים נגד משטר אסד בסוריה, ולפיהם המשטר המשיך להשתמש בנשק כימי בכל שנה מאז 2013, עת הואשם לראשונה, ובכך שבר את נורמת אי-השימוש שהתהוותה ביתר שאת בעקבות השימוש בנשק כימי במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80.

כמו כן, לפני ימים אחדים הפנתה ארה"ב אצבע מאשימה כלפי איראן על הפרת האמנה. אומנם, על פי טענת הבית הלבן, לא ידוע על כך שאיראן מייצרת נשק כימי, אך היא שמרה את המפעלים והציוד המשמשים לייצור, וזאת בניגוד להוראות האמנה. האשמת ארה"ב, כך נדמה, היא חלק מהקמפיין הכלכלי-מדיני הרחב יותר שאותו היא מנהלת נגד איראן במטרה ללחוץ על המשטר ולהביא לבידודו. יתר על כן, כבר ביום 21.11.2018 הפילו חברות הארגון את יוזמתן המשותפת של רוסיה וסין, בתמיכת איראן, להקים קבוצת מומחים שתבחן את מנדט ארגון האמנה להקמת צוות שיוך – כזה שיוכל להצביע על מדינה מפרה באופן מפורש, ולא רק לקבוע ששימוש בנשק כימי התבצע בשטח זה או אחר כפי שהתרחש לדוגמה בסוריה. לפיכך, פעילות מנגנון השיוך צפויה כעת להתחיל כבר בפברואר 2019.

סביר להניח כי המתיחות בין ארה"ב לרוסיה, וניגודי האינטרסים ביניהן, בעיקר במרחב הגיאופוליטי של המזרח התיכון, יבואו לידי ביטוי בוועידת הסקר. ייתכן גם שמשולש האינטרסים שבין רוסיה, איראן וסוריה יתבטא בניסיון להביא לערעור לכידות המדינות החברות סביב האמנה, ובכך להביא להחלשת כלל המשטר למניעת תפוצתו של נשק כימי.

על המחבר / המחברת

ניר חסיד

ד"ר ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, ירושלים. מתמחה במשטרי ביטחון, באמנות ביטחון מהתחום הלא-קונבנציונאלי, ובסוגיות בקרת נשק.

12 תגובות

  1. נעמי שני
    נעמי שני דצמבר 10 2018, 10:05
    נראה שהעולם הולך לקקאת בלאגן מתוח

    אמנות נפרצות, מדינות יוצאות מהסכמים. לטאמפ ופוטין עם האישיות הפרובוקטיבית שלהם חלק גדול בכך. והמנהיגים הקטנים יותר עהולכים בעקבותיהם.

    השב לתגובה
  2. ע.
    ע. דצמבר 10 2018, 15:41
    אני מאמין שיש ארצות שונות שמחזיקות נשק

    כימי כדי להרתיע אויבים או כדי להחזיר למשתמשים בנשק כזה. אני סתם קונספיטור?

    השב לתגובה
    • ניר
      ניר דצמבר 11 2018, 09:30
      ע. היקר,

      יש כיום רק 4 מדינות מחוץ לאמנה (ישראל, מצרים, קוריאה הצפונית ודרום סודאן). בכל יתר המדינות הושלם פירוק הנשק הכימי המוצהר, פרט לארה"ב שמצויה בשלבי סיום (סוריה לדוגמא הצהירה שפירקה את כל המאגרים הכימיים, ובארבע השנים שלאחר מכן נעשה שם שימוש בחומרי לחימה כימיים-חל"כ). לפי האמנה גם אסור לאיים בשימוש בנשק כימי. לגבי המדינות שמחוץ לאמנה, ההשלכות ההתקפיות של שימוש בנשק שכזה יכול להיות הרי אסון, כלומר עצם אחזקת חל"כ מהווה גורם מרתיע (מה גם שיעילות הנשק הכימי, על פני סוגי נשק אחרים ובהם קונבנציונאליים, היא מוגבלת ובעלת ממד פסיכולוגי יותר). לגבי ישראל זה מעניין- לדעתי אין לישראל תמריץ להכנס לאמנה בשלב זה, בוודאי לאור ההתפתחויות בסוריה, אבל בעיקר, לדעתי, בגלל מבנה האמנה: היא מאוד חודרנית מבחינת פיקוח (יכול לסכן סוגיות של ביטחון לאומי, ריגול תעשייתי בהקשר לכימיקלים וכדומה) ומגבילה (לדוגמא בסוגיית אמצעים לבקרת מהומות, יכולות שיתכן וישראל מעוניינת לשמר). מעבר לעוד כלי בארסנל התגובות של ישראל, קשה לדמיין תסריט שישראל תגיב בחל"כ ממגוון סיבות (נורמטיבית, מוסרית- בעיקר לאור השימוש בחל"כ בשואה, משפטית, ביטחונית ויחב"לית). בכל מקרה, הכל יתכן גם אם בתרחישים פחות סבירים, כך שאתה לא קונספירטור:)

      השב לתגובה
    • אריה נאמן
      אריה נאמן דצמבר 11 2018, 13:52
      ישראל לא הצטרפה עדיין לאמנה

      מה זה אומר? חשבת?

      השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני דצמבר 10 2018, 23:16
    עם אילו אויבים יש לנו עסק?

    תודה לד"ר ניר חסיד על מאמר חשוב מאד. בואו נראה מי השתמש בעבר ועד לימינו בנשק כימי.
    ובכן הגרמנים במלחמת העולם הראשונה והאיטלקים בפלישתם לאתיופיה.
    מעבר לכך – הטורקים במלחמתם נגד הכורדים, המצרים במלחמת תימן, העיראקים במלחמת איראן-עיראק ובמלחמתם נגד הכורדים והסורים במלחמת האזרחים שעדיין לא הסתיימה.
    שימו נא לב – פרט לפשיסטים האירופים רק מדינות ערביות ומוסלמיות השתמשו במלחמותיהם בנשק כימי. טוב לדעת עם אילו אויבים ועם איזו רמה מוסרית יש לנו עסק.

    השב לתגובה
  4. ל.
    ל. דצמבר 11 2018, 10:48
    איך יתכן שישראל לא הצטרפה

    וכולם שותקים

    השב לתגובה
  5. למה?
    למה? דצמבר 11 2018, 20:55
    למה ישראל צריכה להיות עם סודן

    קבוצה מביישת

    השב לתגובה
  6. ח.
    ח. דצמבר 13 2018, 20:57
    דוקא עם ישראל צריך להיות רגיש

    לגזים שנועדו להרוג

    השב לתגובה
  7. גיורא טירן
    גיורא טירן דצמבר 14 2018, 16:57
    ומה שווה אמנה אם ארצות שחתומות עליה

    מפרות אותה

    השב לתגובה
    • ניר
      ניר דצמבר 14 2018, 18:45
      גיורא היקר

      אתה צודק- אחד האתגרים המרכזיים באמנות ביטחון בפרט זה נושא ההתמודדות עם אי-ציות/הפרה. יחד עם זאת, הערך של האמנה הוא רב: הסדרה כמעט גלובאלית של תפוצת כימיקלים, השרשת נורמת אי-השימוש, יצירת דין מנהגי וכיוצא באלו. במקרה הסורי לדוגמא, הייתה ביקורת על אוזלת היד שגילו האמריקנים בתגובתם לשבירת הנורמה.

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני דצמבר 15 2018, 09:08
        לניר הנכבד

        נכון. הנשיא אובמה בזמנו הפגין חוסר אונים כאשר משטר אסאד הבן השתמש בגז במלחמת האזרחים בסוריה.
        לעומת זאת הנשיא טראמפ (זה שחכמי הדור אמרו עליו שהוא רק מדבר) ירה, פעמיים, מטחים של עשרות טילי שיוט על הסורים מיד אחרי שהשתמשו בגז נגד יריביהם. להערכתי זאת הסיבה העיקרית שמשטר אסאד הפסיק את השימוש בגז במלחמה הנ"ל.

        השב לתגובה
        • ניר
          ניר דצמבר 15 2018, 10:09
          תודה יצחק

          מזכיר לך שמאז התקיפה האמריקנית שציינת עלו חשדות נוספים להמשך שימוש בחל"כ כנגד המורדים- כפי שהתרחש רק בחודש שעבר באלפו (סוריה).

          השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!