JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עלייתו של הפוסט-מקארתיזם

האמצעים המפוקפקים במאבק על דעת הקהל

עלייתו של הפוסט-מקארתיזם ד"ר דוד אלטמן
מרץ 07
09:30 2019

השינויים בחברה האנושית נגרמים בדרך כלל כתוצאה מ"מוטציות" חברתיות, אשר בדומה למצב בטבע יוצרות ומפתחות דפוסי חיים חדשים. כאלו הם השינויים שעוברת החברה. מחברה של נוודים לחברה של יישובי קבע ולמהפכות חברתיות. סוציאליסטים, קומוניסטים, קפיטליסטים, נאצים, לאומנים, פונדמנטליסטים דתיים ופילוסופיות שונות. כל אלה הן מהפכות חברתיות שהוטבעו בחברה האנושית ושינו את צורתה.

אחת התופעות המוכרות שהטביעו את חותמן על האנושות הייתה המקארתיזם. ג'וזף מקארתי היה סנטור אמריקני ששמו הפך למילה נרדפת לרדיפה פוליטית בעוון חוסר נאמנות למדיניות המשטר. מקארתי היה איש אחד שיצר מושג חברתי שהוביל אומה שלמה, האומה הגדולה בעולם, בדרך משלו. עלייתו המטאורית, הרצופה חשדות, מעקבים, רדיפות ופרסומים עוינים, הטילה צל כבד על החברה האנושית.

בדומה להשפעה שהייתה לג'וזף גבלס, שר ההסברה ונביא הפרופגנדה הגרמנית בעת עלייתם של הנאצים לשלטון בגרמניה ולאורך מלחמת העולם השנייה, מקארתי הטביע את חותמו בדעת הקהל בארצו ובדעת הקהל ברחבי תבל, והשפעתו מורגשת עד ימינו אלה. שיטותיו ודרכו, המזוהות כל כך עם שמו, הפכו לנחלת העולם כולו ואומצו לחיקם של כוחות שונים ומשטרים שונים ברחבי העולם.

המקארתיזם חלחל כתנועה וכתפיסת עולם, אך נחשב לתופעה חולפת ולא זכה להכרה כתנועה פוליטית חברתית. אך למעשה, בדומה לתנועות קיצוניות כמו פוסט-קומוניזם, פוסט-פאשיזם, נאציזם ופאן-אסלאמיזם פונדמנטליסטי, המקארתיזם הוא אחת התופעות המסוכנות בחברה האנושית.

כדי להגדיר את הפוסט-מקארתיזם צריך להבין כיצד התפתח רעיון החשדנות של מקארתי והפך למכשיר אדיר בהשפעתו על הפוליטיקה בארצות הברית ולאחר מכן בעולם כולו. באותן שנים – אמצעה של המאה ה-20 – חיה האומה האמריקנית בחשש כבד מהשתלטותה של ברית המועצות על ארצות מזרח אירופה. הדרך להגביר את האימה בחברה האמריקנית וליצור גלי הדף שיאפשרו פעילות יזומה בתוך החברה נסללה במשפטו של אלג'ר היס, עובד מחלקת המדינה של ארה"ב שנחשד בריגול למען הקומוניסטים. היס לא הואשם בריגול אלא במתן עדות שקר, מכיוון שהכחיש שהיו לו קשרי עבר עם הקומוניסטים. הוא נשפט באורח ציבורי על ידי ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית והביא למודעות הציבור את הסכנה שבמרגלים סובייטים בחברה בארה"ב.

בעקבות משפט זה נשא מקארתי נאום בפני נשות וירג'יניה והאשים נציגים רבים בחברה האמריקנית בקומוניזם, באהדה לקומוניזם ובקשרים עם הקומוניזם. הוא העלה נושאים ופרטים רבים לביסוס חשדותיו, אף שבמקרים רבים היו ההוכחות קלושות ובחלקן חסרות שחר לחלוטין.

מקארתי עצמו נדהם מהכיסוי שקיבל נאום זה. התהודה לנאומיו הביאה את הסנאט להקים ועדה, וזו הפריכה בסופו של דבר את רוב חשדותיו, אך לא פיזרה את העננה שמקארתי הצליח לפזר בחברה האמריקנית. בשנים 1950–1953 האשים מקארתי את הממשלה בחוסר טיפול בבעיה והאשמות אלה אפשרו את חדירתו לאמצעי התקשורת השונים.

אין ספק כי המקארתיזם הביא למפלה גדולה בקרב מועמדים רבים במפלגה הדמוקרטית, ורבים מייחסים את ניצחון הרפובליקנים ב-1952 ואת נשיאותו של הגנרל אייזנהאואר לפופולריות של מקארתי. מקארתי עצמו מת משחמת הכבד ב-1957, ובשנותיו האחרונות הלך כוחו ונחלש, אך מבחינה היסטורית קשה למצוא דוגמה לפעילות של אדם אחד שגרמה לזעזוע שלטוני רחב היקף בכל הפוליטיקה האמריקנית, והתרבות המקארתית הפכה לחלק מכלי הניגוח הפוליטיים שנלמדו על ידי גורמים שונים ברחבי ארה"ב והעולם כולו.

בשנת 1995 נחשפו לציבור "מסמכי וינונה", שהיו פענוח של שדרים סובייטים מוצפנים שחשפו מאות קשרים בין אמריקנים לסובייטים. המומחים סוברים כי למקארתי לא הייתה גישה למסמכי וינונה, אך האף-בי-איי העביר לו מידע. ב-2009 הציע משרד החינוך בטקסס לשנות את ספרי הלימוד בבתי הספר ולכתוב כי מסמכי וינונה מאשרים את חשדותיו של מקארתי, ושוב התעוררה מחלוקת בקרב ההיסטוריונים לגבי אמיתות החשדות. עם זאת, כיום קיים מעין קונצנזוס כי רוב האנשים שנרדפו לא היוו סיכון ביטחוני של ממש.

לכאורה אפשר היה לסמן נקודה זאת כסופה של פרשת מקארתי, אך למעשה תום המלחמה הקרה והמאבק על דעת הקהל, שהלך והתרחב ברחבי העולם עם הגדלת האינפורמציה הציבורית והיעדר הפרטיות והחדירה הבלתי פוסקת לעולמם הפרטי של היחידים, הביאו לתחייה מחודשת של המקארתיזם, ובראש ובראשונה לחיסול פוליטי באמצעות הפצת חשדות ובאמצעות הנגשת חשדות אלה לציבור הרחב.

החיסול הפוליטי היה חלק מהמערך הפוליטי לכל אורך ההיסטוריה. מנהיגים בעולם הקדום חוסלו לא פחות ממנהיגים המחוסלים היום בעולם המודרני. שיטות החיסול הותאמו לתקופה – השימוש ברעל היה נפוץ בתקופת המסיבות ההדוניסטיות – בתקופה הרומית ובתקופה היוונית; השימוש באלימות, סכינאות והתנקשויות היה מקובל בראשית המאה ה-20; השימוש בפצצות לצורכי התנקשות הלך וגדל לאחר גילוי אבק השריפה; והחיסול המשפטי החל בזמנו של המשטר הנאצי ומשפטי הראווה שלו ואומץ במערכת הקומוניסטית מעבר למסך הברזל ובשאר המקומות שבהם נעשה שימוש במערכת המשפטית לחיסול פוליטי, והתלוו לו מעצרים והוצאות להורג. מערכת זו שינתה את פניה עם התפתחות העולם המקוון, עם הרשתות החברתיות והתקשורת שחדרה לחיינו, והפוסט-מקארתיזם מככב בעולם זה בלי לזכות ב"כבוד" הראוי, מכיוון שאין כל התייחסות לפעילותו כמקור הרשע.

כיום מתנהלת בעולם תחרות בשיסוי, החשדה וחיסול חשבונות באמצעות הדלפות מכוונות במערך החברתי והעולם השיתופי. עם ירידת קרנה של מדינת הלאום ועם התפתחות מעמד הרשתות החברתיות גדלה עוצמתה של הרשת העולמית והיא הפכה לכר פורה לשינויים חברתיים ופוליטיים.

היכולת לחסל מתחרה באמצעות רשת חברתית ממומשת כבר היום בקרב ילדי בתי הספר העממיים. התופעה אינה נעצרת שם אלא מתפשטת כאש בשדה קוצים למוסדות להשכלה גבוהה ולקהילות שונות. לא לחינם מכונים השיתופים האינטרנטיים "שיתופים ויראליים", שכן מדובר בהתפתחות ויראלית שקשה מאוד לעצור אותה והיא מוצאת את ביטוייה בנושאים שונים.

חלק ממדינות העולם מבססות את מלחמתן החדשה במאבק על דעת הקהל באמצעות ויראליות אינטרנטית ויצירת מציאות וירטואלית – אם מבוססת אמת אם מסולפת לחלוטין – המופצת ללא בקרה ברשתות השונות. דיקטטורות מודרניות המשתדלות להציג את עצמן כדמוקרטיות נזקקות לאמצעים של טיפוח דעת הקהל ושימוש ברשתות החברתיות כדי להפיץ את האמת שלהן וכדי לקעקע יריבים. השימוש באמצעי התקשורת הפומביים והפרטיים, כמו הרשתות האינטרנטיות מזה ואמצעי התקשורת מזה, חושף את המלחמה הבלתי פוסקת על דעת הקהל.

כיום כל מנהיג פוטנציאלי חשוף לחיסול פוליטי בדרכים שונות, והשרידות מחייבת אמצעים חדשים להתמודדות עם הסכנות. המציאות מוכיחה כי הצורך להגיע להישגים במאבק על יכולת ההשפעה העולמית מחייב לא רק עוצמה כלכלית, לא רק עוצמה גרעינית וצבאית, אלא גם עוצמה תקשורתית ויכולת השפעה על ההמונים ככל האפשר. זוהי משימתם של המתמודדים החדשים בהנהגה העולמית בימינו.

לדוגמה השלטון הפונדמנטליסטי של איראן זיהה בזמנו את הסכנה המיידית לאיראן לא רק בארצות הברית או בארצות המערב, אלא דווקא בשכן הקרוב סדאם חוסיין. מסקנותיה של איראן היו כי מעצמה עולמית תתקשה לקיים איום ממשי ולפעול באורח פיזי מבלי שתאותגר בסכנה מוחשית, ולכן הפיצה כי סדאם חוסיין מאיים פיזית בנשק להשמדה המונית על המרחבים מסביבו, כולל בנות בריתה של ארצות הברית, ועשוי לסכן את המערב באמצעות הנשק להשמדה המונית המתפתח אצלו במחשכים. באמצעות מידע שיקרי, דיס-אינפורמציה ופייק ניוז הניעה איראן את המערב לחסל את הסכנה המיידית בדמותו של סדאם חוסיין. "האקדח המעשן" העיראקי מעולם לא נמצא.

דוגמה נוספת: מנהיג טורקיה טאיפ ארדואן חשש כי הצבא הטורקי, שהופקד על שמירת הדמוקרטיה ברפובליקה של טורקיה החילונית, מהווה סכנה מתמשכת, לכן הציג בפני העולם ניסיון הפיכה בלתי מתקבלת על הדעת, כושלת ולא מתוכננת, שאפשרה לו לכלוא למעלה ממחצית מהגנרלים של צבא טורקיה, לחסל את הסכנה מהצבא ולהצביע על מתנגדיו. פטהוללה גוּלֵן, שבא מהזרם הדתי והיווה תחרות עבורו, הואשם בניסיון ההפיכה הכושל, אף שלא עמד בראש המרד. יש להניח שמקור היוזמה למרד היה בתוך ממשל טורקיה ובעידוד הנשיא עצמו. כך השתמש ארדואן בהאשמותיו לחיסול יריביו הפוליטיים.

גם המאבק של ארדואן בסעודיה, שהוא חושש שמנהיגיה מתחרים בטורקיה על הנהגת העולם המוסלמי, הופך אותו לחשוד העיקרי, הפעם בנושא השיסוי נגד בכירי הממשל בסעודיה תוך שימוש בחצאי אמיתות ובשחזור עובדות והיצמדות בלתי מוסברת לרדיפת צדק, שבדרך כלל אינה מאפיינת את התנהגותו של ארדואן.

בעולמנו המודרני מתנהלת מלחמה קשה ורצופה תוך שימוש באמצעי שלטון שונים לשמירת חוק, במערכות משפטיות ובמשפטי שדה כדי לשנות מציאות פוליטית. הקלפי כיום איננה המקום האופטימלי לשינויי שלטון, ולא תמיד חזקה דיה כדי לשמר את מנצחי המאבק הפוליטי באמצעים דמוקרטיים. למעשה הפוסט-מקארתיזם קורא תיגר על הארגונים הקיימים, שמטרתם לשמר את זכויות הציבור, ומטיל ספק באשר ליכולת שיפוט אובייקטיבית וליכולת הכרעה אובייקטיבית של כל מערכת שהיא. רוב ממשלות העולם מתקשות לזכות באהדה ובתמיכה גורפת של ציבורים שונים, וזהו האתגר הניצב בפני המנהיגות העתידית.

בהעדר מערכת שלטון מסודרת, על כל חלקיה, לא נותר לפרט אלא לצפות בעיניים כלות בעולם הנעשה אנרכיסטי וחושף אותו להשפעות חוץ מתגברות, בעודו מאבד את האובייקטיביות ואת יכולת השיפוט העצמי. עולם שבו ניתנה הזכות לכל אחד ואחד לחדור לנבכי חשיבתו של הפרט ולמידע שלו, ואף ניתן להפיץ את המידע הזה במגמתיות, מציב אתגר עצום בפני כל מי שחפץ בעולם המושתת על חוק וסדר אמיתיים ועל המושג "אמת מארץ תצמח".

 

על המחבר / המחברת

דוד אלטמן

דוד אלטמן

עורך מדור: מוניציפאלי. ד"ר. סגן יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה. בעבר סגן נשיא בכיר במכללה האקדמית נתניה, מנכ"ל קרן תל אביב לפיתוח, מנכ"ל וסגן נשיא אוניברסיטת בר-אילן.

9 תגובות

  1. דרור שמטוב
    דרור שמטוב מרץ 07 2019, 13:07
    מה הסיבה שאין התייחסות לישראל

    מה קורה אצלנו עם ההסתות?

    השב לתגובה
  2. יניב
    יניב מרץ 07 2019, 16:46
    דרור למה בללכלך?

    ישראל דמוקרטיה אמיתית מכל הבחינות.נא לא להשמיץ.

    השב לתגובה
  3. אזרח ותיק
    אזרח ותיק מרץ 07 2019, 20:38
    מקארתיזם היה ומת

    כעת ביביזם

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני מרץ 08 2019, 00:03
    מקארתיזם

    אין בישראל מקארתיזם ובוודאי לא פוסט מקארתיזם.
    בארה"ב נולד המקארתיזם אחרי שהתברר שסודות אטום אמריקאיים הודלפו לרוסים.
    ארה"ב הייתה מוכנה עם 2 פצצות אטום באוגוסט 1945. הרוסים ששאפו להגיע לאיזון אסטרטגי עם ארה"ב החלו לפתח תכנית גרעין שהגיע לבשלות ב- 1949 והייתה הזרז הראשי להתפתחות המלחמה הקרה.
    הסובייטים, באמצעות הקומינפורם שתלו אלפי מרגלים ברחבי העולם, בבריטניה,איטליה,צרפת, ועוד, וכמה מאות מהם גם בארה"ב. גם בישראל הצעירה הושתלו עשרות מרגלים סובייטיים בשיתוף עם מפלגות שמאל ישראליות.
    בארה"ב הממשל נכנס לפאניקה. הסנאט הקים וועדה לחקר העניין בראשות הסנאטור הרפובליקני מקארתי. גם ניקסון, שאח"כ נבחר לנשיאות היה יו"ר וועדת משנה אצל מקארתי. המידע לחקירות מקארתי הגיע מה- FBA בראשות אדגר הובר האגדי.
    בארה"ב המקארתיזם הצליח לבלום את החתרנות הסובייטית. נכון שהיו חריגות לא נעימות – אבל כשחוטבים עצים נופלים שבבים.
    אין סיבה לבנות תיאוריה על פוסט מקארתיזם. גם אין זה נכון לומר היום שכל הנ"ל היה עניין שולי. כל זה היה חלק מבלימת הקומוניזם הסובייטי שאיים להשתלט על העולם.
    מזל שלנו שניצלנו מהסוציאליזם הסובייטי. תשאלו את העולים מחבר העמים.

    השב לתגובה
    • ע.
      ע. מרץ 11 2019, 10:22
      כאשר שר מהליכוד פוסל פרופסור

      למשרה מקצועית בשל דעותיה הפוליטיות?

      השב לתגובה
  5. דליה מידן
    דליה מידן מרץ 08 2019, 12:31
    כאשר יש רק גישה אחת שצודקת כביכול בכל

    וכל מי שחושב אחרת הוא בוגד, זאת הדרך הבטוחה לאסון.

    השב לתגובה
  6. מאיר
    מאיר מרץ 09 2019, 21:21
    צודק ואקטואלי

    צודק לחלוטין,רדיפת טראמפ בארצות הברית, ורדיפת ביבי בישראל, שתי דוגמאות מצוינות.
    נכון, שני מהמנהיגים שיחקו לידיהם של תוקפיהם "הליברלים הטורפים", טראמפ בעבר עשיר בסיפורים עסיסיים, ובחריגה ממוסכמות.
    ביבי בנהנתנות מיותרת…

    השב לתגובה
    • ישראלי
      ישראלי מרץ 09 2019, 22:48
      למאיר

      נכון – צודק ואקטואלי.
      אולם מה לזה ולמקארתיזם או לפוסט-מקארתיזם???

      השב לתגובה
  7. ס.
    ס. מרץ 27 2019, 13:11
    מי שלא חושב כמו הימין

    לא יקבל כיום משרה רצינית במוסדות השלטון ובמוסדות קרובים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!