JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מי שמאמין לא מפחד

נוסח אלטרנטיבי לסאגת ג'ון קרי

מי שמאמין לא מפחד ד"ר פנחס יחזקאלי
מאי 21
10:20 2014

אחת הפרשיות המרתקות והמוזרות של העשור האחרון היא ניסיונו של ג'ון קרי לחולל שינוי במזרח התיכון. בעיני רבים היה הניסיון הזה הזוי וחסר סיכוי, אולם אנו העוסקים במורכבות יודעים כי קפיצות מדרגה, הן במדיניות והן בעסקים, תמיד נראות "לפני" כהימור אבוד. רבים נוטים לזלזל בסיכוייהם של יזמים לפני שמתממש אקזיט או של מנהיגים המובילים שינוי שהוא, לכאורה, נגד כל הסיכויים. אם בכל זאת הצליחו משתנה הטון, והמושמץ הופך לגאון.

האלוף גרשון הכהן, שמרבה לכתוב ולדבר על מורכבות בביטחון לאומי, מתפלמס בסוגיה זו בספרו החדש, שעומד לראות אור בימים אלה, עם המזרחן והמומחה ליחסים בין-לאומיים ולאסטרטגיה פרופ' יהושפט הרכבי. בשל מבחן התוצאה קשר הרכבי כתרים לראשו של בן גוריון, על שהעז והכריז על הקמת המדינה בניגוד לדעת רבים מחבריו, וחרף הפלישה הוודאית של צבאות מדינות ערב. לעומת זאת הציג הרכבי את בר כוכבא כ"בר כוסיבא", כיוון שהוביל את עמו לפני כאלפיים שנה למרד חסר סיכוי בעיניו בכובש הרומי,והביא לחורבן, לשמד ולגלות שתוצאותיה ניכרות עד היום. הכהן, לעומת זאת, טוען כי כיוון שהתוצאה היא בדרך כלל תוצר של אי-ודאות, בשני האירועים נקטו המנהיגים תהליך דומה. שניהם ביצעו הימור מחושב של מדיניות, רק שאחד הצליח והאחר לא.

אחת התכונות של מערכת מורכבת היא שתהליכים מתפתחים בה שלב על גבי השלב שקדם לו, וכל שלב משפיע על ההמשך בהתאמה. מנהיג הוא מעין זרז (קטליזטור) ברשת. האנרגייה העצומה שאצורה בו נובעת מהאמונה ומתחושת השליחות שלו, לא פחות מהערכת המצב ה"אובייקטיבית" (להזכירכם, בחיזוי העתיד אין אובייקטיביות. מומחים מתמחים במה שהיה ולא במה שיהיה). המנהיג מחולל דינמיקה במערכת המורכבת, ומאמין שהדברים ינועו לכיוון הנכון, וגם שהמזל יעשה את שלו (שהרי מרכיב אי-הוודאות הוא קריטי בכל התרחשות מורכבת): אין גאולה בלי מעשה תחילה, והמעשה יוצר את זרעי ההתהוות העתידית. כלומר עושים את שניתן לעשות ומקווים לגאולה.

אתאר את התהליך הזה בהיבטים טכניים יותר: שרטטו רשת של הסביבה המשימתית ובתוכה ה"שחקנים", וטוו ביניהם את קשרי הגומלין – אותם צינורות המעבירים ביניהם חומר ומידע. המנהיג הוא מקור הכוח של הרשת. מעין גנרטור רב-עוצמה (והרי אמונה היא כוח הנעה יוצא דופן) שדוחף את האנרגייה הזו דרך קשרי הגומלין לבעלי העוצמה האחרים ברשת. אם הוא מצליח להניע גם את הגנרטורים שלהם בכוח האמונה שלו, הם מכפילים ומשלשים את מפלס האנרגייה של הרשת, ויוצרים התהוות שבעזרת המזל מתעצבת בכיוון שאליו הולך המנהיג.

הבעיה נעוצה בכך שאי-הוודאות עובדת לכל הכיוונים: ה"משיחיות" של ג'ון קרי (משיחיות במערכות מורכבות, בהקשר כזה, היא גורם מניע בעל הקשר חיובי!) לא הצליחה. הדינמיקה הייתה שלילית. פרץ האנרגייה שלו לא הצליח להדליק גנרטורים נוספים, ושרפת האנטרופיה במערכת הייתה גבוהה בהרבה מיצירתה. אבל חשוב לזכור כי הכישלון הוא חומר הגלם שעליו נבנות הצלחות עתידיות, והשתנות המערכת כתוצאה מניסיונו של קרי נמצאת רק בתחילת התהוותה.

(הערה – מאמר זה נטול הקשרים פוליטיים. הוא עושה שימוש באירועים אלו להבנת המורכבות של חיינו והדינמיות שלהם.)

**

ד"ר פנחס יחזקאלי הוא מומחה לאפקטיביות של מערכות מורכבות. כיהן בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, וכמנהל הידע שלה.

על המחבר / המחברת

Avatar

פנחס יחזקאלי

ד"ר. בעבר ראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי. מומחה לאפקטיביות מערכות מורכבות. מרצה.

2 תגובות

  1. גבי לוין
    גבי לוין יולי 24 2014, 11:06
    משיחיות ככוח מניע יכול להיות גם מקור לכשלון

    המאמר אכן מנתח יפה ומצביע על הדרך בה מתהוות הצלחות וגם כשלונות. הטענה שכשלונות עשויים להיות אבני הבניין של ההצלחה הבאה היא טענה מוצדקת – אבל אינה אקסיומה שתמיד נכונה ולא צריך להוכיחה. אקסיומות כאלו כנראה קיימות רק במתמטיקה. מתי משיחיות הופכת לבעייה יותר גדולה מהבעייה שהיא באה לפתור? כאשר המשיחיות יוצרת ציפיות גבוהות מאוד ולא מאוזנות אצל אחד מצדי הסכסוך ואכזבה ותסכול גדול מאוד אצל השני. במצב הזה הצד המחוזק נוטה לצפות להצלחה ללא ויתור כלשהו – והצד המוחלש נוטה להסתגר ולהתבצר בעמדתו.בעצם זה מה שקרה כאן באזורנו – המשיחיות שמקורה עוד לפני קרי יצרה כאלו ציפיות מצד אחד והסתגרות מהצד שלנו.
    להט משיחי עשוי להיות כח מניע גדול – אם הוא מאפשר לשני הצדדים לבוא לידי סיפוק סביר, ולא נותן לאף אחד מהצדדים תחושה של נבגד. המשיחיות של קרי התחילה עוד לפניו בימי "השינוי" (בעל סממנים משיחיים לכל דבר) שהוביל אובמה הן בתוך ארצו והן מחוצה לה. במבחן התוצאה הולך ומתברר שהמשיחיות הזו עוד לא הביאה שינוי לטובה לא בזירה הפנימית ולא בחיצונית.
    גבי לוין

    השב לתגובה
  2. פנחס יחזקאלי
    פנחס יחזקאלי יולי 24 2014, 17:27
    משיחיות...

    גבי,
    "משיחיות" לטעמי היא הכוח להניע. אין לה צבע ואין לה ריח, אין לה מפלגה ואין היא מבטיחה תוצאות (בר כוזיבא, זוכר?). במובן זה בו גוריון היה משיחי; כך גם מנהיגים רוחניים של המתנחלים; וכך גם תנועת השלום של היום. כל רעיון שיש לו מוביל אנרגטי נכנס להגדרה הזו; ובין שני גורמים יש 4 אפשרויות: יכול עם להיות מובל ע"י מנהיג משיחי ולהצליח אך גם להיכשל; ובעת אחרת להיות פסיבי ללא כוח מניע משמעותי ולהצליח, אך גם להיכשל…
    בריאות…

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור