JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פוטין מנסה להחזיר את רוסיה למעמדה כמעצמה

האם הרוסים מסכנים את ההגמוניה האמריקנית בעולם?

פוטין מנסה להחזיר את רוסיה למעמדה כמעצמה ד"ר יצחק דגני
יולי 25
09:30 2019

בעת האחרונה צצו ידיעות בתקשורת הבין-לאומית שלפיהן שהנשיא פוטין מתכוון לשלוח כוח צבאי רוסי לוונצואלה. מטרת הכוח לסייע לדיקטטור "הסוציאליסט" ניקולאס מאדורו לשמור על שלטונו כנגד אופוזיציה נחושה שנתמכת על ידי ארצות הברית ועוד מדינות בעלות נטייה "מערבית".

מהיכן צצה פבריקציה זו? זאת יש לדעת: ונצואלה היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. אם משטר פרו-אמריקני יתפוס את השלטון במדינה זו, הרי שעוד נתח נכבד מהמסחר העולמי בנפט גולמי יעבור להשפעה מערבית. עוד יש לדעת: רוסיה היא יצואנית נפט (וגז) מהגדולות בעולם. כשלושה רבעים מהכנסותיה במטבע חוץ מקורן ביצוא נפט, בעיקר למערב אירופה, לסין וליפן. על כן הכלכלה הרוסית תלויה בצווארה במחיר הבין-לאומי של נפט גולמי. כיום, בהשראה מערבית מכוונת, מחירי הנפט נמצאים על הרף התחתון. המחירים הנמוכים הכניסו את הכלכלה הרוסית למשבר, ועליהם נוספו הסנקציות שהטילה ארצות הברית על רוסיה בשל סיפוח חצי האי קרים והפלישה לאוקראינה.

צבא רוסי לא פועל רק באוקראינה. הרוסים מעורבים צבאית גם בסוריה. כמו כן חיל מצב רוסי פרוש במרכז אסיה, במולדובה וכן מול צ'צ'ניה וגיאורגיה. בכלל, המלחמה בצ'צניה ב-1999 והפלישה הרוסית לגיאורגיה ב-2008 הראו לעולם שהצבא הרוסי אינו יעיל, בניגוד למה שסברו בחוגים צבאיים במערב. אפילו באוקראינה הרוסים עדיין לא הצליחו לסיים את הלחימה בניצחון ברור. הרוסים עצמם למדו לקחים מהפעולות הצבאיות הכושלות הללו והחלו בתהליך לשיקום צבאם.

הבעיה העיקרית שהשלטון הרוסי נתקל בה ברצותו לשפר את הצבא, היא הסירוב של הדור הצעיר להתגייס לשירות צבאי. מאז שהקומוניזם קרס השתנה יחס האזרחים לצבא וגם גיוס החובה שהונהג בזמנו על ידי סטאלין עבר מן העולם. בצר להם דנים הגנרלים הרוסים על חידוש גיוס החובה. הם אף התחילו בניסיון כזה באזור הקווקז בדרום מערב רוסיה.

הגיע לידי מאמר העוסק בין היתר בניסיון הגיוס הרוסי החדש. את המאמר כתב היסטוריון בשם אמיל אוודליאני (Emil Avdaliani – פרסום ב.ס.א. מס' 1208 מיום 25 ביוני 2019), המלמד באוניברסיטת טביליסי בגיאורגיה. אוודליאני ההיסטוריון משווה את מצב הגיוס לצבא הרוסי כיום לגיוס בתקופות קודמות. הוא מגיע למסקנה שהגדלת הצבא הרוסי כיום באמצעות גיוס חובה תביא לתוצאות דומות למה שקרה בהיסטוריה הרוסית במאה התשע עשרה ובמאה העשרים.

אוודליאני טוען שהפוליטיקה הפנימית המסורתית ברוסיה, בייחוד בתקופה הקומוניסטית ועוד לפני כן בתקופת המונרכיה, אופיינה באחזקת צבא גדול וכפיית גיוס חובה, מפעם לפעם, על ידי המשטר המרכזי במוסקבה. בתקופה האימפריאלית עד 1917, כפי שאוודליאני מציין, גיוס החובה ברוסיה הונהג בימי שלום כבימי מלחמה. זו לא הייתה מדיניות פנים יוצאת דופן מכיוון שכל מעצמות אירופה גייסו צבאות גדולים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. מצב דומה שרר באירופה בשנות ה-30 של המאה העשרים, לפני מלחמת העולם השנייה, אז סטאלין הנהיג גיוס חובה.

אחרי הניצחון על הנאצים, החל מ-1945, הסובייטים המשיכו להחזיק צבא ענק במגמה להשתוות לעוצמה הצבאית המצרפית של נאט"ו, שמטרתה הייתה לבלום את הקומוניזם מלהשתלט על אירופה. בתקופה זו החזיק הצבא הרוסי (שנקרא אז הצבא האדום) בשירות קבע קרוב ל-5 מיליון חיילים. בעיתות מלחמה היה הצבא האדום מסוגל לגייס עוד סדר גודל של כ-7 מיליון חיילי מילואים. כל זה התקיים נוסף להפניית חלק גדול מהתעשייה הסובייטית, שגם כך הייתה בעלת פריון נמוך, לייצור כלי נשק מכל הסוגים בהיקפים גדולים מאוד.

מדיניות צבאית זו התנהלה כאשר הכלכלה, התעשייה והטכנולוגיה הרוסית היו נחותות לעומת מערב אירופה, ובוודאי לעומת ארצות הברית – כך היה גם בתקופת הצארים וגם בתקופה הסובייטית. המדיניות העמיסה על הכלכלה הרוסית עול שהיא לא יכלה לעמוד בו. אחזקת כוח צבאי גדול כל כך מחייבת מחד גיסא מציאות של מקורות פיננסיים עצומים, ומאידך גיסא גידול קבוע של האוכלוסייה שממנה ניתן לגייס צעירים מתאימים לשירות צבאי. לרוע מזלם של הרוסים, בימי הצארים ואחר כך בתקופה הסובייטית לא נמצאו ברוסיה מספיק מקורות פיננסיים. כמו כן האוכלוסייה המתאימה לשירות בצבא הלכה וקטנה, תהליך שבהחלט מתחולל גם כיום בפדרציה הרוסית, ואף ביתר שאת.

הגישה הרוסית בימינו אלה להגדיל את הצבא, לחמש אותו ולהיכנס להרפתקאות צבאיות על גבולות רוסיה של היום, ורחוק עוד יותר מגבולותיה היבשתיים – למשל בסוריה, מטילות על משרד האוצר הרוסי עול שאין ביכולתו לממן. עול כלכלי מסוג זה גרם בסופו של דבר להתרוששות האימפריה הסובייטית ולקריסתה המוחלטת בתקופת המלחמה הקרה. גם בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים התרחש ברוסיה משבר דומה.

ברוסיה של הצאר התקיים ויכוח גדול בחוגי השלטון: האם לשים דגש גדול יותר על פיתוח הכלכלה והחברה, שהיו בפירוש נחותים לעומת מערב אירופה, במקום להקדיש אמצעים וכוח אדם לפיתוח הצבא? הצאר ניקולאי השני החליט לפתח את הצבא על חשבון פיתוח כלכלי וחברתי. זאת הייתה החלטה שהביאה בסופו של דבר להתמוטטות המונרכיה הרוסית ולעליית שלטון סובייטי-קומוניסטי במדינה. הצבא הרוסי הצארי נלחם בגרמנים במלחמת העולם הראשונה במשך כשלוש שנים. בזמן זה המשטר הצארי, שמלכתחילה היה חלש, לא הצליח למנוע את המהפכה הקומוניסטית שהתרגשה ב-1917. טענת ההיסטוריון היא שאם הצאר היה מקדיש יותר אמצעים לפיתוח הכלכלה והחברה ברוסיה בזמנו, הוא היה יכול לסכל את מהפכת 1917 כפי שסיכל ניסיונות הפיכה קודמים.

המצב ברוסיה בימינו אלה מזכיר מבחינות רבות את מצבה לפני מלחמת העולם הראשונה, כמו גם את מצבה בעת המלחמה הקרה. על פי המתפרסם בתקשורת הרוסית, ממשלת רוסיה של ימינו אלה החליטה להגדיל ולפתח את הצבא. בכך היא יוצרת מצב מקביל למה שהתרחש ברוסיה לפחות פעמיים בעבר. האם רוסיה שוב עלתה על מסלול שיוביל לקריסתה הכלכלית? האם הנשיא פוטין וחברי ממשלתו איבדו את הצפון?

הדוגמאות ההיסטוריות מדברות בעד עצמן. ובעתיד – ימים יגידו. אולם לאור ההיקשים ההיסטוריים ולנוכח משוואת מערך היחסים הבין-לאומיים כיום, על עובדה אחת לא ניתן להתווכח – רוסיה לא תחליף את ארצות הברית כמעצמה הגמונית עולמית, לא בקרוב ויש להניח שגם לא בעתיד הנראה לעין.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. כרמלה יוסף
    כרמלה יוסף יולי 25 2019, 10:03
    יש שמועות שהרוסים יודעים על טראמפ

    כמה דברים שיכולים להביא לסילוקו ואולי אפילו למשפט נגדו. וזה המקור של הכוח של פוטין מולו.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני יולי 25 2019, 12:00
      לגב' כרמלה יוסף

      תודה על תשומת לבך והערתך המחייבת תשובה. המסוכן ביותר ביחב"ל הוא להאזין לשמועות ובוודאי להסתמך עליהן. אין לפוטין כוח מול טראמפ – כפי שאת כותבת. מה כבר לא פורסם על טראמפ?
      אולם המאמר עוסק בניסיון של פוטין להחזיר את רוסיה למעמד של מעצמה כמיקודם. ההגמוניה האמריקאית תמשיך להתקיים ואף להתעצם מול רוסיה גם אם טראמפ יוחלף בהדחה או בבחירות.

      השב לתגובה
  2. זווית אחרת
    זווית אחרת יולי 25 2019, 14:35
    רוסיה חלשה

    ארצות הברית חלשה
    נאטו מתפרקת
    השאלה היא לא מי יותר חזק
    אלא מי יותר חלש
    ואני לא בטוח כמו מי שכתב את המאמר

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 25 2019, 21:34
    לכותב מזווית אחרת

    טוב להיות ספקן ולשאול שאלות. אינך בטוח כיוון שכנראה אינך מכיר את הנתונים הבסיסיים. בארה"ב מייצרים כשלושה רבעים מהתפוקה המדעית בעולם. ארה"ב מייצרת כ- 200 מיליון טון גרעינים, חציים ליצוא. התקציב הצבאי האמריקאי עולה בגודלו על סה"כ התקציבים של עשר המדינות שנמצאות ברשימה אחריה. ארה"ב מחזיקה צבא בעשרות מדינות. רוסיה ב- 2. אוקראינה וסוריה. נאט"ו מתפרקת כיוון שתפקידה נגמר מזמן – כאשר הקומוניזם קרס. כיום נאט"ו הנה מועדון חברים כאשר האירופים למעשה צמצמו את צבאותיהם באופן מובהק.
    יכולתי להמשיך. אנא שים לב שאפילו בסוריה הרוסים מפציצים על פי הרשאה ישראלית.
    נכון טענת – רוסיה הרבה יותר חלשה אפילו לעומת מצבה כשהייתה קומוניסטית.

    השב לתגובה
  4. נריה כהן
    נריה כהן יולי 28 2019, 13:26
    פוטין גיבור מול האופוסיציה מבית

    היסודות של שלטונו ברוסיה מתערערים מה שיכול להביא אותו לנסות להעלות יוקרתו בזירה הבינלאומית

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!