JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"אסטרטגיית על" לישראל

מומחים עמלים כעת על מיצוב מעמדה הבין-לאומי של ישראל

"אסטרטגיית על" לישראל צילום: Valdoria
מאי 23
21:51 2014

בחודשים האחרונים החלה לפעול יוזמה עצמאית לגיבוש "אסטרטגיית על" לישראל. מדובר ביוזמה שאימצה תהליך דומה שמתקיים בשנה האחרונה בארה"ב. הרעיון הוא לגבש מסמך או מסמכים שיתבססו על הסכמה בנוגע לאופי הראוי למדינה שיש סבירות גבוהה ליישמו, על בסיס האתגרים, האיומים, המשאבים והמחירים הנדרשים ושסביר לשלמם לצורך השגתו. כל זאת כמובן לנוכח התמורות המהירות המתרחשות בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט, בתחומי הטכנולוגיה, הלאומיות, ההשפעות הדתיות, השפעת הציבור על הממשל, הכלכלה, האנרגייה והסביבה.

ביוזמה נוטלים חלק קרוב לשמונים בכירים לשעבר במערכות המדינה השונות ובתחומים שונים: חוץ וביטחון, חברה וכלכלה, מדע וטכנולוגיה, ועמם חבורת צעירים שכבר השיגו הישגים בתחומים אלה. הפעילות במסגרת היוזמה מתבססת על מפגשים ועל סיעורי מוחות בכתב. הכוונה היא לאתר את השאלות המרכזיות: האתגרים והפערים, התרחישים, הגישות והחלופות, וכן את התשובות האפשריות להן בתצורה של הצעות למדיניות.

אחד הנושאים המרכזיים שמלובנים הוא מיצובה של ישראל ומעמדה הבין-לאומי בעשור הבא ומעבר לו. זאת מתוך הבנה שלנושא זה השפעה מהותית על ביטחון המדינה ואזרחיה, על חוזק כלכלתה, על רמת התעסוקה ואיכות החיים של האזרחים, על כושר המדע והטכנולוגיה של המדינה ועל שימור יתרונה היחסי בתחומים קריטיים.

במסגרת ליבון נושא זה עולות סוגיות מהותיות, שלרובן קשר דו-צדדי הדוק למדיניות וליישומה בתחומי הפנים, הכלכלה החברה. סוגיה בסיסית אחת היא מעמדה של ישראל כמדינה המשרתת את העם היהודי ומייצגת אותו, או מדינה שהעם היהודי הוא הגורם המשרת ומזין אותה. זאת על רקע התהליכים של הצטמקות הקהילות היהודיות בשל התבוללות או עלייה לישראל, ועל רקע שאלות של הזדהות יהודי העולם, ובמיוחד היהודים בארה"ב, עם המסרים הערכיים של המדינה.

סוגיה אחרת היא עניין ההסדרים בין ישראל לסביבתה – הפלסטינית והאזורית הרחבה יותר. על רקע הבנה הולכת ומתגברת כי הסיכוי להגיע להסדר בילטראלי עם הפלסטינים בטווח הנראה לעיין הוא זעיר, נדרשת חשיבה על פתרונות יצירתיים ארוכי טווח הנוגעים לדמות המדינה פנימה ולייצובה בעולם בעשורים הבאים. עולה השאלה אם יש איומים קיומיים ארוכי טווח על אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה ועל ביטחונה הפיסי. צפה ועולה כמובן גם הסוגיה של מדיניות ישראל ומעמדה האזורי והבין-לאומי, בעידן שבו ייתכן שאיראן תתקיים כמדינת סף גרעינית לאורך זמן.

חשוב להביא בחשבון את התהליכים ואת כללי המשחק הבין-לאומיים המתחדשים, שכן הללו ישפיעו על ישראל ועל חופש פעולתה. הנושא מחייב לימוד והתייחסות מעמיקים, תוך מתן מענה לאילוצים ולהזדמנויות שהוא מעמיד. בהקשר זה עולה למשל סוגיית הכדאיות של המשך מיצוב ישראל לעידנים הבאים כבעלת ברית טבעית של ארה"ב, מעצמת העל הנחלשת כפי שנראה עתה, או שמא כדאי דווקא לנסות להיות מזוהים עמה פחות, לטובת השגת מרווח פעולה בין המעצמות העיקריות שמנסות היום לזנב בה. עולה גם סוגיית הלגיטימיות והשימוש ההולך וגובר בזירה הבין-לאומית, ובמיוחד על ידי המערב, באמצעי לחץ כלכליים כדי להשיג יעדים מדיניים והשפעה על מדינות סוררות.

בתחומי הפנים עלו כמה סוגיות עיקריות שיש להן השלכות דרמתיות על מעמד ישראל ועל מיצובה הבין-לאומי: סוגיית המיעוטים הלאומיים והדתיים בישראל, שילובם בחברה ובמערכות המדינה, שעשוי לתרום לחיזוק מעמדה של ישראל, או אי-שילובם וכתוצאה מכך הדרתה, החלשתה וערעור מעמדה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית לגיטימית בעיני העולם; סוגיית המונוליתיות הדתית האורתודוקסית היהודית, ומידת השילוב של הציבור הדתי לאומי, ובמיוחד החרדי והחרד"לי, במערכות המדינה בעידן התחרותי הגלובלי, שבו לקיום ציבורים שאינם משולבים בכלכלה ובחברה יש השפעה הרסנית על כושר התחרות ועל האינטרס לבריתות ולשיתופי פעולה כלכליים, מדעיים וטכנולוגיים; סוגיית החלוקה הצודקת בתוך החברה משמעותיתגם היא, הן בשל התפתחות נורמות והן בהקשר של יצרנות, תחושת סולידריות חברתית והשפעתן על העוצמה הלאומית; השינויים הדרמטיים החלים בשנים אלה במעמדה של ישראל ממדינה רוכשת אנרגייה למדינה המייצאת אנרגייה, צריכים להיבחן אף הם בראיית השפעתם ארוכת הטווח ובראיית ההזדמנות ששינויים אלה מייצרים מהבחינות המדינית והכלכלית.

כשניגשים לעבודה מסוג זה יש לזכור כי פיתוח ושכלול המדדים ואפשרויות המדידה הם מהתחומים היותר מתפתחים במדע היום. האפשרויות להסיק מסקנות מהבסיס העובדתי ועל בסיסןלפתח מדיניות – השתכללו מאוד, והדבר פותח פתח לגישות מתקדמות לפיתוח תפיסות ומדיניות.

בעידן שבו השינויים מתרחשים בקצב מהיר כל כך, קשה מאוד לחזות את ההתפתחויות ואת ההשלכות הרוחביות שלהן בראייה של עשורים קדימה. די אם נשאל עצמנו מה מהמתרחש בימינו נחזה על ידי טובי המומחים לפני עשור, והתשובה היא – מעט מאוד. אם כך נראה שיש יתרון לפיתוח כלים ולהגדרת כיווני התפתחות ומגמות רצויים מעשיים, ולאו דווקא למתן תשובות או תכניות עתידיות מפורטות. המגמה היא לשמר גמישות שתאפשר למנהיגי המדינה והחברה לפעול בסביבה משתנה ולא צפויה, לנצל הזדמנויות ועתודות ולאפשר הסתת משאבים וניוד אנשים במהירות בהתחשב בשינויים במגמות.

פיתוח אסטרטגיית על למדינה קטנה כישראל, שכל כך רגישה לשינויים הגלובליים, היא משימה מרתקת ומאתגרת. יש רק לקוות שהתהליך יהיה מיטבי, ושבסיומו יקדישו הציבור וקובעי המדיניות זמן ותשומת לב לעמוד על טיבו וישכילו להשתמש בפירותיו לטובת המדינה ואזרחיה.

על המחבר / המחברת

איתמר יער

איתמר יער

אל"מ (מיל) שימש בתפקידי פיקוד, ניהול ותכנון אסטרטגי בצה"ל. היה נספח צה"ל בלונדון, ומשנה לראש המועצה לביטחון לאומי. כיום יועץ ודירקטור בחברות עסקיות.

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור