JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מולדובה: מדינה בע"מ

ניתוח מצבה הגיאופוליטי של מולדובה

מולדובה: מדינה בע"מ
יולי 29
09:30 2019

לדעת אנשי מדע המדינה ופרשנים פוליטיים רבים, גל הדמוקרטיזציה האחרון במזרח אירופה; הבחירות הדמוקרטיות השוויוניות וההוגנות באוקראינה ב-2019; שינוי המשטר בארמניה שהביא לשלטון אליטה אנטי-רוסית חדשה ב-2018; המחאה האנטי-רוסית בגיאורגיה בחודש האחרון; והשינויים הפוליטיים במולדובה, אשר הובילו להתפטרותו של ראש הממשלה הפרו-רוסי ולכינון ממשלה פרו-מערבית – שיקפו ומשקפים את יחסי הכוח בפוליטיקה העולמית.

הגל הנוכחי של הדמוקרטיזציה לצד התפנית מערבה, היוו צעדים משמעותיים לעבר ערעור דרמטי ביציבות השלטון ברוסיה עצמה, שבה המונים מבקשים להיות אזרחים שווים, "כמו שכנים", בעלי זכות הצבעה, ואפשרות להפגין כדי להביע את דעתם. שינויים פוליטיים מעין אלה מהווים חלק ממגמה של שינוי חשוב בעיצובה של מזרח אירופה, ולמעשה, של העולם כולו.

בחודש האחרון חוותה מולדובה משבר לגיטימציה חריף אשר כלל שתי טענות נפרדות לריבונות. נקרא בית המשפט החוקתי נקרא להכריע בין שתי הטענות. משברים מן הסוג הזה הפכו לשגרה במרחב הפוסט-סובייטי, העובר שינויים משמעותיים בעקבות ההתחזקות וההתפשטות הטריטוריאלית של רוסיה. משבר הלגיטימציה במולדובה הינו תוצאה של "שינויים טקטוניים" בגיאופוליטיקה: מצד אחד, מדובר בהופעתם של "שחקנים" חדשים בפוליטיקה העולמית, ומצד שני, ארה"ב שבה ומנסה לאחוז בתפקיד ההגמון. מולדובה חוותה ניסיון של הפיכה, כשכל צד מאשים את הצד שני בפעולות שאינן מתיישבות עם שלטון החוק.

בבחירות הכלליות במולדובה, אשר נערכו ב-24 בפברואר השנה, לא קיבלה אף מפלגה מספיק מנדטים על מנת להרכיב קואליציה. על פי החוק במולדובה לראש המפלגה החזקה ביותר בפרלמנט יש 90 ימים לנסות להרכיב ממשלה קואליציונית. ולדימיר פלוחוטניוק, יו"ר המפלגה הדמוקרטית ואוליגרך מקומי, נקט צעדים שאינם דמוקרטיים על מנת להוסיף ולהישאר בשלטון. ב-8 ביוני הודיעה מערכת המשפט החוקתי של מולדובה, כי תמה התקופה המוקצית להרכבת הממשלה, ועל כן יש לפזר את הפרלמנט.

באותו יום, המפלגות הפוליטיות היריבות לשעבר: המפלגה הסוציאליסטית והפרו-רוסית של הנשיא איגור דודון, והברית הפרו-אירופית "אקום" (ACUM), התכנסו לישיבת חירום והקימו ממשלה. מאיה סאנדו, אחת ממנהיגיה של "אקום", הנהיגה את ממשלת הפשרה הלא-טבעית אשר נוצרה בעקבות העסקה. נציגת המפלגה היריבה, זינאידה גרצ'אניה, נבחרה לתפקיד יו"ר הפרלמנט במדינה. המפלגה הדמוקרטית של פלוחוטניוק לא הסכימה להסדר כזה, מכיוון שבגינו היא איבדה מכוחה הפוליטי. למחרת, בית המשפט העליון במולדובה, הנוטה חיבה מיוחדת כלפי פלוחוטניוק, השעה את סמכויותיו של הנשיא הפרו-רוסי דודון על מנת לאפשר בחירות בזק לפרלמנט. לפני כן, הנשיא דודון סירב לפזר את הפרלמנט, אף שהמועד האחרון שלפניו ניתן להרכיב את הממשלה חלף לו.

בחודשים האחרונים לשלטונו איבד ראש ממשלת מולדובה פאבל פיליפ אף הוא את הלגיטימיות שלה זכה בתקופה שבין ינואר 2016 לפברואר 2019. לאחר הבחירות האחרונות בפברואר לא הצליח פיליפ להביא את הכוחות המנוגדים במולדובה המשוסעת לשיתוף פעולה, וניסה לתקן את המצב באמצעות הכרזת בחירות חדשות בספטמבר הקרוב, החלטה שהוציאה המונים לרחובותיה של עיר הבירה קישינב. במולדובה, כמו בוונצואלה, נוצר מצב שבו מתפקדות במקביל שתי ישויות ריבוניות: בצד אחד הנשיא המושעה על ידי בית המשפט אשר טוען לריבונות, ובצד השני ראש הממשלה פיליפ, שבין היתר הוא גם ממלא מקומו של הנשיא.

כעבור כמה ימים התפטרה ממשלתו של פיליפ; פלוחוטניוק עזב את המדינה, ותומכי המפלגה הדמוקרטית הסירו את המחסומים שהוצבו קודם לכן בצד בניינים ממשלתיים. ב-15 ביוני הממשלה החדשה בראשות סאנדו התכנסה לישיבה הראשונה והמכוננת שלה. סאנדו דורשת שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפטית, כולל שינויים בהרכב של בית המשפט החוקתי. היא אף דורשת לבצע חקירה פלילית נגד פלוחוטניוק, אשר לדידה היה מעורב בלא מעט פרשיות שחיתות. בינתיים, המשפט החוקתי ביטל את החלטתו להשעות את הנשיא, בטענה שהחלטה זו התקבלה תחת לחץ פוליטי, והנשיא דודון חזר לכהן.

לפי נתוני המרכז האקדמי האמריקני קרנגי, מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה, התערבה ארה"ב למעלה משמונים פעמים בשינויי משטר שהתרחשו בארבעים וחמש מדינות שונות. מולדובה אינה יוצאת מן הכלל בעניין זה. סאנדו, בוגרת אוניברסיטת הארוורד, נחשבת כאדם "הנכון" מבחינתם של האמריקנים. היא התבטאה באופן חריף נגד רוסיה, אשר ממשיכה להחזיק בטראנסדניסטריה – שטח בדלני במולדובה המאוכלס על ידי רוסים- אתניים ובה מוחזקים, דרך קבע, למעלה מאלף חיילים רוסים עד עצם היום הזה. מוקדם יותר השנה, טרם פרוץ המחאה נגד האליטה הפרו-רוסית במולדובה, רווחה ההערכה כי התנאים הגיאופוליטיים יחייבו את מולדובה להתקרב אל הרוסים.

הרוסים לא הבחינו בכך שמצדו השני של המתרס עמדו ארה"ב והאיחוד האירופי, וכן מפגינים מולדובים שקראו לרפורמות ליברליות כמו גם להתרחקות מרוסיה. במלחמה הקרה כמו במלחמה הקרה, ארה"ב תמכה ואף ממנה את מערכת הבחירות למפלגתה של סאנדו, בשעה שרוסיה מימנה את המפלגה הסוציאליסטית. לדידם של האמריקנים, מולדובה הינה "מדינה בע"מ", שבה ניתן למקם "שחקנים" משלה במשחק הגיאופוליטי הגדול מול רוסיה.

באופן לא מפתיע, הפרלמנט במולדובה חוקק חוק, המהווה מעין קריאת זעקה של התנגדות, ולפיו המדינה "נכבשה" בידי כוחות זרים. מצד שני, רוסיה ניחנה ביכולת לשלוח לשם לוחמים סמויים, שיתמכו במיעוט הרוסי, יגרמו לגיוס המונים, וכך מולדובה תמשיך לפעול בהתאם לתרחיש האוקראיני ב-2014 או הגיאורגי ב-2008 – כיבוש צבאי ומלחמת אזרחים.

ובחזרה למולדובה: פלוחוטניוק ברח מהמדינה מחשש ל"חיסול חשבונות" ברגע שהממשלה החדשה תצא לדרכה. פלוחוטניוק היה לאחד האנשים החזקים במדינה, בהיותו מקורב הן לשופטים והן לכוחות ביטחון הפנים. למרות שיצר מנגנון שלם של תמיכה, הוא לא הצליח להרכיב קואליציה. מפלגתו זכתה ב-30 מושבים בפרלמנט המולדובי, בעוד שנדרשים למעלה מ-51 מושבים (מתוך 101 מושבים בפרלמנט) על מנת להרכיב קואליציה. למקום הראשון הגיעה המפלגה הסוציאליסטית הפרו-רוסית, מפלגתו של הנשיא עם 35 מושבים, ואילו למקום השלישי הגיע הגוש של סאנדו עם 26 מושבים.

בסיטואציה שבה מתהוות ופועלות שלוש מפלגות גדולות: המפלגה הסוציאליסטית, המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הפרו-מערבית, נוצר צורך בחיבור כלשהו של שתי המפלגות הגדולות, לפחות. ההפתעה הגדולה התרחשה לנוכח העובדה שהמפלגה הפרו-מערבית הגיעה להסכם עם המפלגה הסוציאליסטית, וסאנדו הנהיגה את הממשלה החדשה. מכיוון שלא מדובר בשותפים טבעיים לקואליציה, ספק אם החיבור הזה יחזיק מעמד.

במולדובה, בדומה לרוסיה, אין מוסד של מעבר השלטון, כפי שקיים בדמוקרטיות מערביות. במדינות שבהן מוסד זה קיים, מעברי השלטון מתבצעים באופן חלק. ברוסיה מוסד זה אינו קיים, ולכן מעבר שלטון ילווה בשינוי המשטר, והדבר יכול להוביל לשינוי של המערכת כולה, כמו גם, חלילה, לפירוקה של המדינה. חילופי משטרים במדינות שבהן אין מוסד (לא פורמלי, קרי מסורת) של מעבר השלטון, עלולים להוביל למלחמת אזרחים או לפגיעה רחבה ורצחנית בשלטון הקודם ובתומכיו. זו הסיבה לכך שבמדינות אלה האחיזה בשלטון מבטיחה שימור של חיים פיזיים לשליטים ובני משפחותיהם. שינוי משטר, בשונה מהחלפת ממשלה, עלול להוביל ל"סגירת חשבונות" עם שליטי העבר. לכן, במהלך המשבר במולדובה הגורמים שחשו סיכון לחייהם או לחירותם, פשוט ברחו מהמדינה. חילופי אליטות באמצעות בחירות דמוקרטיות, הם הדרך היחידה למנוע יצירת משטרים פרסונליסטיים בנוסח "משטר מדורו", "משטר אסד" או "משטר פוטין". אם נוצר משטר פוליטי פרסונליסטי, הוא יצטרך לחלוף מהעולם בד בבד עם מות המנהיג (כגון משטר קדאפי, מובארק, ועוד). בדמוקרטיה צעירה כמו מולדובה, ראינו שינויי שלטון ולא שינוי משטר – דבר מעודד, מאחר ששינוי השלטון מתבצע בדרך "חלקה", בשעה ששינויי משטר מלווים בדרך כלל באלימות מצד המדינה ומתנגדי המשטר.

מחקרים רבים הדנים בהתפתחות מדינות במזרח אירופה, עוסקים בחשיבותו של הגורם הכלכלי בשמירה על היציבות ובמניעת מהפכות. מולדובה היא מדינה ענייה מרודה: השכר הממוצע במשק הוא כ-350 דולרים בחודש. סוציולוגים טוענים כי העוני הוא תנאי הכרחי לפרוץ התקוממות עממית. המחקרים החדשים במזרח אירופה מצביעים על מקרים שבהם למרות מצב כלכלי בעייתי, לא פרצה התקוממות, וההמונים לא יצאו לרחובות. לדוגמה: בלארוס ומולדובה. לעומת זאת, נצפו מקרים אחרים שבהם הגורם הכלכלי לא היה בעל משמעות. למשל בקזחסטן, העשירה במקורות טבע, ראינו התקוממות עממית בעד דמוקרטיזציה.

במולדובה, הנתונים המאקרו-כלכליים הבעייתיים מתחדדים עוד יותר, בעקבות הבריחה של כוח אדם ממנה לעבר מדינות האיחוד האירופי, אשר מקבל את העובדים הזרים מהמדינה הענייה ללא דרישה בוויזה. גם הכלכלה המולדובית היא תמונת הראי של השסע בין רוסיה למערב: מצד אחד, הנשיא דודון, הפרו-רוסי, ומהצד השני, ראש הממשלה סאנדו, שמבטיחה לבצע רפורמות מהר ככל האפשר. השסע בין המזרח למערב בא לידי ביטוי בדברי שר החוץ המולדובי, ניקו פופסקו, שבימים אלה ממש הצהיר, כי פניה של מולדובה מופנות לאיחוד האירופי, ובה בעת בכוונתה לשמור על יחסים תקינים עם רוסיה.

בניסיון לחזות את שרידותו או את נפילתו של המשטר בקישינב יש להביא בחשבון גורמים רבים. החשיבות הגיאופוליטית של השינויים במולדובה, כמו גם הקושי לחזות אותם, מצביעים על הצורך בחשיבה מקיפה ושיטתית, שתנסה לשכלל את המודלים שלנו להערכת הסיכויים ליציבות המשטר, ואז לנתח את הפוטנציאל הקיים להפעלת אלימות. הסיכוי להישרדותה של הקואליציה החדשה בראשות סאנדו הוא נמוך, מכיוון שהשותפים הקואליציוניים הצטרפו אליה ללא מכנה משותף אלא עקב רצון עז לחסל פוליטית את פלוחוטניוק, שצבר כוח רב במדינה. המדינה נמצאת על התפר שבין מזרח למערב – דבר שמקשה על קונסולידציה פוליטית.

על המחבר / המחברת

Avatar

יבגני קלאובר

ד"ר. מרצה באוניברסיטת ת"א, בבית הספר למדע המדינה. חוקר בתחום מזרח אירופה, ורוסיה במזרח התיכון. חיבר שני ספרים.

11 תגובות

  1. ליאל ס.
    ליאל ס. יולי 29 2019, 11:52
    מאמר מעניין מאוד

    מאמר מצויין!!!
    תודה רבה!

    השב לתגובה
  2. ג.
    ג. יולי 29 2019, 12:29
    קשה להניח שרוסיה תוותר בקלות

    היא תבחש ותתערב ללא כל היסוס

    השב לתגובה
  3. גלית
    גלית יולי 29 2019, 17:39
    תגובה למאמר

    מעניין מאוד ,מצויין

    השב לתגובה
  4. נחמיה גורמן
    נחמיה גורמן יולי 30 2019, 11:26
    היחסים בין פוטין וטאמפ מאד מוזרים

    רב הניסתר
    הפתרון והתוצאות בכל העולם תלויים באמת
    שלא ידועה לנו

    השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 30 2019, 15:57
    למר נחמיה גורמן

    ביחב"ל תמיד רב הנסתר על הגלוי. לעתים דברים נגלים אחרי שנים ולעתים אחרות דברים לא יתגלו בכלל.
    ולד"ר קלאובר – שוב תודה על מאמר חשוב. בד"כ אין לנו כיסוי טוב למה שקורה בארצות כדוגמת מולדובה. מאמר זה מחזק את הערכתי בדבר חולשתה של רוסיה כיום והמשך היחלשותה בעתיד הקרוב. משטר פוטין הגיע לשיאו ומעתה צפויה הידרדרותו, אם כי אטית למדי. יש לקוות שמי שיבוא במקומו יהיה ביחסים טובים עם נתניהו לא פחות מרמת יחסי פוטין-נתניהו.

    השב לתגובה
  6. י.
    י. יולי 31 2019, 12:53
    פעם אחת הייתי שם

    וזוכר מאוד לטוב ה

    השב לתגובה
  7. אלעד צור
    אלעד צור אוגוסט 01 2019, 12:56
    בארץ כותבים כל הזמן על ארצות הברית

    ואירופהה המערבית ואפילו על המזרח הרחוק אבל מזרח אירופה ממש לא מסוקרת ולכן המאמרים שלך עושים שירות חשוב

    השב לתגובה
  8. מומחה קטן
    מומחה קטן אוגוסט 01 2019, 20:32
    יש לי בשבילך מדינה מעניינת לניתוח

    אלבניה שחברה בנאטו

    השב לתגובה
  9. אורנה גורן
    אורנה גורן אוגוסט 02 2019, 19:00
    בסוף המוקרטים ינצחו

    בעולם הפתוח של היום אי אפשר להסתיר את האמת.

    השב לתגובה
  10. רינת ג.
    רינת ג. אוגוסט 07 2019, 12:34
    לא שמעתם על קישינב?

    פוטנציאל לא ממומש. הקומוניסטים הרסו אותם.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!