JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הריבון והעולם

מה משמעות המושג "מדינה ריבונית"?

הריבון והעולם פרופסור ניצה נחמיאס
אוגוסט 21
09:30 2019

אנחנו מרבים להשתמש במושג "ריבונות", מדינה ריבונית", ואומרים "ישראל היא מדינה ריבונית", אבל האם אנחנו באמת מבינים למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו משתמשים במושגים האלו?

אפשר להניח שהמושגים "ריבונות" או "מדינה ריבונית" מייצגים עוצמה של מדינה ואת יכולתה להגן על עצמה, לכלכל את אזרחיה ולדאוג לרווחתם ולשלומם. ברם, הסברים אלו מותירים שני מושגים חשובים ללא התייחסות: עצמאות, או שליטה עצמית על טריטוריה (אוטונומיה).

נתייחס לפירוש הראשון – "עוצמה", מדינה ריבונית חייבת להיות בעלת עוצמה. אלא שכאן אנחנו נתקלים בבעיה של הגדרת המושג "עוצמה". יש המגדירים "עוצמה" כיכולת המדינה לכפות על גופים אחרים לבצע פעולות אשר הם אינם רוצים בהן, או להפך – למנוע מגופים אחרים לבצע פעולות שהם מעוניינים בהן. ברם ההגדרה המקובלת עליי מגדירה עוצמה כ"יכולת המדינה להשיג את מטרותיה", בעיקר מטרות המשרתות את אזרחי המדינה. אם נמשיך בכיוון זה נוכל לומר שמדינה ריבונית היא מדינה שיש לה עוצמה מספקת להשיג את מטרותיה.

עם זאת, עדיין לא התייחסנו למושג ריבונות במשמעות של "עצמאות" ו"אוטונומיה". החוקר סטיבן קרסנר מתייחס לריבונות במשמעות של "חופש מהשפעות חיצוניות", או היכולת של המדינה להתמודד עם השפעות חיצוניות לא רצויות ולדחות אותן. ככל שגדלה יכולתה של מדינה להדוף השפעות חיצוניות, כן חזקה יותר ריבונותה. למעשה, אומר קרסנר, מדינות היום מתמודדות עם תופעה של כרסום והיחלשות הריבונות בשל תופעה של "תלות הדדית". קרסנר קורא לתופעה זאת "inter-dependent sovereignty", שמשמעותה ריבונות התלויה בדבר. ככל שהתלות של המדינה בגופים חיצוניים גדולה יותר, הריבונות שלה חלשה יותר. לדעתו של קרסנר זוהי התמודדות אוניברסאלית, וכל המדינות, חזקות יותר וחזקות פחות, מתמודדות איתה.

קרסנר רואה את הכרסום בריבונות בתחומים שונים, למשל הגירה לא מבוקרת, גבולות פתוחים, גלובליזציה, סחר בין-לאומי, בעיות סביבה, זיהום אוויר, שינויי אקלים ועוד. קרסנר מזהיר אותנו לא לבלבל בין המושגים "שליטה" ו"ריבונות". אין ספק שהמדינה הריבונית מאבדת שליטה בשל הגירה לא חוקית, שינויי אקלים ובעיות סחר בין-לאומי. כדי להבהיר את הדברים קרסנר מציע שלושה מושגים שונים להגדרת המושג ריבונות.

המושג הראשון הוא "ריבונות פנימית" או ריבונות פנים-לאומית (Domestic sovereignty). הגדרה זאת מתייחסת לתיאוריות של הובס ורוסו, והיא אומרת שמדינה ריבונית מגבשת את החברה במדינה לחברה בעלת מסד ערכים משותפים, מוסדות שלטון מקובלים על כל האזרחים ומערכת חוק המחייבת את כל האזרחים באופן שוויוני. מערכת החקיקה, מערכת המשפט והאכיפה השוויונית יוצרות את הריבונות הלאומית.

ההגדרה השנייה של קרסנר היא "ריבונות חוקית-בין-לאומית". הגדרה זאת רחבה הרבה יותר מההגדרה הראשונה, והיא מתייחסת למקומה של המדינה הריבונית במערכת הריבונית הבין-לאומית. הגדרה זאת כוללת אפיונים כמו הכרה של מדינות העולם בריבונות המדינה, הכרה של מדינות העולם בחוקיות הריבונות הלאומית, השתתפות בארגונים בין-לאומיים, מחויבות לחוק הבין-לאומי ועוד. מכאן שקרסנר טוען כי ריבונות לאומית אינה מספקת בימינו. מדינה ריבונית זקוקה להכרה בריבונותה החוקית הבין-לאומית.

ההגדרה השלישית של קרסנר לריבונות מתייחסת לשליטה גאוגרפית (המודל הווסטפאלי משנת 1648), שלפיה ריבונות משמעה שמדינות זרות מכבדות את גבולך ואינן מתערבות בעניינים הפנימיים ובמדיניות שלך. זהו "מודל הביליארד", שמשמעו שכל המדינות בעולם הן כמו כדורי ביליארד על שולחן משחקים, כולן שוות בערך הריבונות שלהן, גדולות כקטנות כולן ריבונות בשטחן, ולשום מדינה אין סמכות או זכות להתערב בענייניה של מדינה אחרת.

כשאנחנו מדברים על ישראל כמדינה ריבונית, אנחנו מקפידים על העיקרון השלישי. אבל לגבי העיקרון השני, הדעות במדינה חלוקות. יש רבים שטוענים שריבונות בין-לאומית היא בעצם בדיה שאינה קיימת. המחזיקים בדעה זו מזלזלים בחוק הבין-לאומי, במוסדות הבין-לאומיים ובהחלטותיהם של הארגונים הבין-לאומיים. הניסיון מוכיח שדעה זו שגויה מיסודה ועלולה להזיק – ואולי כבר מזיקה – לריבונות שלנו. אל לנו לשכוח את העיקרון הראשון של ריבונות – ריבונות עם תלות. מדינת ישראל תלויה במדינות רבות בעולם בנושאי סחר, ביטחון, כלכלה, תרבות, מדע, חינוך ועוד.

לדעתי חיוני להבין את משמעות המושג ריבונות כדי להימנע מהטעות הנפוצה המזהה אותה בלעדית עם עוצמה צבאית וכלכלית. הגדרה זו של ריבונות טומנת בחובה סכנות להבנה לא נכונה של מצבנו במרחב האזורי והעולמי. ההגדרה הלא נכונה שגורה בפי רבים ממנהיגינו, וזה מוביל להחלטות מוטעות ומסוכנות. ואין צורך להרחיב או לתת דוגמאות. נזכיר רק את חוק ההסדרה, שבהחלט מפר את עקרונות הריבונות.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

7 תגובות

  1. לפרופ' נחמיאס
    לפרופ' נחמיאס אוגוסט 21 2019, 11:20
    ריבונות

    ריבונות היא בעלות של חבר בני אדם על שטח גאוגרפי מסוים המוגדר על פי חוק (JURISDICTION). כל יתר הנושאים שתוארו במאמר הנם משתנים במסגרות פנימיות ו\או בינלאומיות המתקיימים בין היחידות הפוליטיות הריבוניות.

    השב לתגובה
    • פרופ' ניצה נחמיאס
      פרופ' ניצה נחמיאס אוגוסט 25 2019, 03:31
      ריבונות משמעה עצמאות

      ריבונות היא לא שליטה על שטח , שליטה על שטח זוהי בעלות, לא ריבונות. ריבונות משמעה עצמאות פוליטית שכוללת זכויות רבות, הרבה מעבר לבעלות על קרקע. האם אתה יכול להגדיר התנחלות כ"ריבון על הקרקע שהיא בנויה עליה"???

      השב לתגובה
    • די
      די אוגוסט 25 2019, 11:58
      מתווכחים על השוליים

      ולא על המסר המרכזי

      השב לתגובה
  2. מלי לנגמן
    מלי לנגמן אוגוסט 21 2019, 13:23
    מאמריך תמיד רציניים

    יש להם מסר
    אבל הם לא פופוליסטים

    השב לתגובה
  3. x
    x אוגוסט 22 2019, 13:13
    כבר ניבהלתי שהתחלת לכתוב על ריבון עולם

    אבל קראתי ונרגעתי
    הכותרת קצת מטעה

    השב לתגובה
  4. מישל
    מישל אוגוסט 23 2019, 12:32
    הריבון זה מי שיש לו

    את הכוח

    השב לתגובה
  5. רחמים ש.
    רחמים ש. אוגוסט 25 2019, 18:59
    המאמר מעניין

    אבל קצת תיאורטי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!