JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מה הרוסים מחפשים בסוריה?

העבר הסובייטי וגישת מוסקבה כלפי סוריה כיום

מה הרוסים מחפשים בסוריה? en.wukupedia.org
ספטמבר 20
09:30 2019

בכל יום עיון או הרצאה על רוסיה מקפידים הדוברים לציין שרוסיה הסובייטית התמוטטה והתפרקה, אבל הפדרציה הרוסית, שירשה את נכסיה, היא בכל זאת מעצמה. האומנם?

תחת שלטונו של ולדימיר פוטין, שהיה קודם לכן קצין בכיר בק-ג-ב הסובייטי, רוסיה של היום מנסה לחזור להיות מעצמה, ומבקשת לאתגר מחדש את ההגמוניה האמריקנית העולמית.

הפדרציה הרוסית נוסדה ב-1991 על חורבותיה של רוסיה הסובייטית. "הרוסים החדשים" ניסו ליצור ברית עמים חדשה ששמה "חבר המדינות". כוונתם הייתה ליצור ארגון מדינות שקודם לכן נשלטו על ידי הקומוניזם הרוסי. הרוסים החדשים טענו שאמנם ברית ורשה התחסלה עם התמוטטות האימפריה הסובייטית, אבל ברית נאט"ו נותרה קיימת וממשיכה לאיים על המזרח. כפי שניתן היה להבין מראש, לחבר המדינות לא היה סיכוי להצליח. במדינות שהיו תחת כיבוש סובייטי, השנאה והתיעוב כלפי "אימא רוסיה" נטועים לעומק בקרב החברות האזרחיות. על כן ניסיון ארגונן מחדש תחת הגמוניה רוסית כשל לחלוטין.

בתוך כך מדינות כליטא, לטביה, אסטוניה, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ועוד החלו להתקרב למערב. חלקן הצטרפו לאיחוד האירופי וחלקן אף הצטרפו לנאט"ו. נמצא שהרוסים החדשים החלו להילחץ מבחינה ביטחונית. אל לחץ זה נוסף גם קושי כלכלי שרוסיה נחשפה אליו בשל ירידת מחירי הנפט והגז, המהווים כשלושה רבעים מהכנסת רוסיה במטבע חוץ.

כל הסאגה הזאת הגיעה לנקודת שבר כאשר נשיא אוקראינה, הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ', ביטל את המגעים עם המערב שמטרתם הייתה להתקרב לקהילייה האירופית וכנראה אף לצרף את אוקראינה כחברה נלווה לברית נאט"ו. במקומו נבחר לנשיאות פטרו פורושנקו, שהיה פרו-מערבי במוצהר. ינוקוביץ' נמלט לרוסיה וקיבל חסות אצל פטרונו פוטין. פורושנקו שב למגעים עם המערב. כיום כבר ידוע שה-CIA האמריקני היה ברקע הדברים.

אירועים אלה הכניסו את ממשלת פוטין ללחץ ניכר, מכיוון שצירוף אוקראינה למחנה המערבי היה מעביר למחנה זה את השליטה על נמל סבסטופול. נמל סבסטופול הוא גורם אסטרטגי ממדרגה ראשונה בים השחור. שליטה מערבית על הנמל תמנע דומיננטיות רוסית בים השחור ותנתק את רוסיה מגישה חופשית למצרי הבוספורוס והדרדנלים, כולל גישה חופשית לים התיכון. שליטה בסבסטופול תחסום גם את הגישה מהים השחור לים אזוב, הנתון לשליטה רוסית. בידי הרוסים תיוותר רק רצועת חוף מוגבלת בים השחור, מהעיר סוצ'י עד העיר נובורוסיסק, שמשמעותה מבחינה אסטרטגית בטלה בשישים.

את ההתפתחות הזאת רוסיה של פוטין לא יכלה לספוג ללא תגובה. על כן בתחילת 2014 פלשה רוסיה בכוח צבאי רב לחצי האי קרים, כבשה אותו מידי אוקראינה וסיפחה אותו לשטחה. עם זאת, צבא רוסי פלש גם למזרח אוקראינה במטרה ליצור קשר יבשתי בין הטריטוריה הרוסית לחצי האי קרים. המלחמה במזרח אוקראינה הסתבכה והרוסים לא יכלו להשיג הכרעה מהירה. יש להניח שעובדה זו מצביעה על נרפות וחוסר יעילות של צבא היבשה הרוסי כיום.

מעט לפני ההתרחשויות באוקראינה פרץ במזרח התיכון האביב הערבי. שרשרת האירועים זלגה מצפון אפריקה והגיעה גם לסוריה. המשטר הפרו-רוסי של אסד הבן הועמד בסכנה. יש לזכור שהמדינה היחידה במזרח התיכון שבה, בעת ההיא, נותרה לרוסים דריסת רגל הייתה סוריה. כל זמן שמשטר אסד הבן לא עמד בסכנת קריסה, הרוסים לא התערבו במלחמת האזרחים הסורית באופן משמעותי.

אולם לפני למעלה משנתיים, כאשר כוחות המורדים למיניהם החלו לסכן את משטר אסד, הרוסים החליטו להתערב. היה ברור להם שאם משטר אסד ייפול הם עלולים להיות מסולקים משני המקומות החשובים ביותר שנותרו בחזקתם במזרח הים התיכון: הנמל הימי הגדול בעיר הסורית טרטוס ושדה התעופה "חמיימים", הנמצא כעשרים ק"מ מדרום מזרח לנמל הימי בטרטוס.

אולם על מנת לפעול בסוריה ללא הפרעה הרוסים היו זקוקים לשת"פ עם ישראל. הכוח האווירי והשליטה המודיעינית הישראלית על סוריה הם ברמה גבוהה ביותר. היחסים הטובים בין פוטין לנתניהו היו גורם מפתח בהנגשת פתרון רוסי לסוגיה זו. בהסכמת ישראל החלו הרוסים לפעול, בעיקר באמצעות כמה עשרות מטוסי קרב-הפצצה ומסוקים, שהם העבירו לשדה התעופה חמיימים מהטריטוריה הרוסית.

הרוסים הצילו את משטר אסד מקריסה, כמו גם את בני עמו העלאווים משחיטה נוראה במסגרת נקמת דם מוסלמית מסורתית. שרידותו של משטר אסד היא גם אינטרס ישראלי. אחרי הצלת משטר אסד החל להתפתח עימות בין האיראנים לרוסים על השליטה בסוריה של אסד. גם בסוגיה זו יש חפיפת אינטרסים בין ישראל לרוסים. שני השותפים האלו נאבקים כיום, בהצלחה רבה יש לומר, על מנת לסלק את האיראנים מסוריה.

בסיכומו של דבר אפשר לציין שהמאבק הרוסי על כיבוש חצי האי קרים ועל השליטה בנמל סבסטופול עולים בקנה אחד עם המאבק הרוסי על שמירת המעמד בסוריה, שמשמעותו שליטה על נמל טרטוס ושדה התעופה חמיימים. אלו שתי זירות אסטרטגיות המהוות מעין רצועת ביטחון אחת המגינה על שטחה של אימא רוסיה מפני השפעה וחדירה מערבית אל הליבה הרוסית מדרום מערב.

גישה אסטרטגית זו אינה סתם גחמה של ממשלת פוטין. שמירת גישה לים התיכון וניסיון להתבססות מחודשת בו היא תמיכה חשובה ביותר בכלכלה הרוסית. הן בים השחור והן בים התיכון, ובסמוך אליהם, עוברים קווי תחבורה המחברים את מקורות האנרגיה במזרח התיכון אל השווקים העשירים במערב אירופה. כאמור הסחורה העיקרית שהרוסים מוכרים למערב אירופה היא נפט וגז. שליטה על זרימת סחורה זו למערב היא למעשה עורק חיים חשוב ביותר לשגשוגה של רוסיה ולשימור עוצמתה.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

6 תגובות

  1. עמי צוף
    עמי צוף ספטמבר 20 2019, 14:30
    ומה האמריקנים מחפשים שם?

    בסך הכל המדינות הגדולות מחפשות אחיזה כלכלית פוליטית וצבאית וכמו כן סימבול לעוצמה

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני ספטמבר 20 2019, 19:33
    לעמי צוף הנכבד

    נכון מאד. ועוד – החלק המעניין ביותר בתגובתך החשובה מתמצה במונח שהבאת – "סימבול לעוצמה". דהיינו בעוד שלאמריקאים מחזיקים בעוצמה אמתית, הרוסים מחפשים "סימבול לעוצמה" כיוון שאינם מחזיקים בעוצמה אמתית.

    השב לתגובה
  3. חנוך צביאלי
    חנוך צביאלי ספטמבר 20 2019, 19:48
    כעת פוטין כבר לא ישב מול נתניהו

    עם חילופי השלטון בישראל יישב מולו אולי גנץ כשלצידו ליברמן
    וזה כבר סיפור אחר
    יש לכם דיעה אחרת משלי?
    לדעתי זה יתן לנו יתרון
    כי גם טראמפ יעלם בקרוב מהבמה
    והנשיא האמריקאי החדש לא יהיה בידי פוטין

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 21 2019, 21:16
      לחנוך צביאלי הנכבד

      תודה על תשומת לבך והערתך. אם אכן גנץ (עם או בלי ליברמן)ישב מול פוטין יש לכך פוטנציאל אדיר. לגנץ יש את כל הנתונים להיות נערץ על ידי הרוסים.
      גם כלפי האמריקאים יש לגנץ יתרון – אחרי הכל הוא היה רמטכ"ל, צנחן, נספח צה"ל בארה"ב שהייתה סביבו הדרת כבוד מאת האמריקאים.
      גם אם טראמפ יעלם מהבמה בעוד שנה וחצי או בעוד חמש וחצי שנים הגישה הכללית של הממשל האמריקאי כלפי ישראל לא תשתנה. עולם כמנהגו ינהג. אחרי הכל אנו המדינה ה- 51.

      השב לתגובה
  4. שלמה עזוז
    שלמה עזוז ספטמבר 21 2019, 21:17
    ומה האמריקאים מחפשים בישראל?

    עוצמה של מעצמה נמדדת גם בבריתות שלה. והוכח שהרוסים לא נוטשים בני ברית.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני ספטמבר 22 2019, 11:56
      לשלמה עזוז היקר

      אולי מוטב שתשאל – ומה הישראלים מחפשים באמריקה?
      מה הקשר של שאלתך עם נושא המאמר?
      ועוד – איפה ועל ידי מי הוכח שהרוסים לא נוטשים בני ברית?

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!