JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לסבא (סבא"א) "אין שיניים"

הפיקוח של סבא"א על איראן כבר אינו אפקטיבי

לסבא (סבא"א) "אין שיניים" צילום: National Nuclear Security Administration
נובמבר 30
09:30 2019

סבא"א, הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), הוקמה ב-29 ביולי 1957 ביוזמת האומות המאוחדות וארצות הברית, במטרה לקדם את ניתובה של האנרגיה האטומית לצרכים אזרחיים, ובמקביל למנוע את השימוש בה לצרכים צבאיים. היא מורכבת ממועצת מנהלים, אסיפה כללית ומזכירות. סבא"א מוגדרת כסוכנות מיוחדת של האו"ם, אך לא נחשבת כחלק ממנו.

ב-1970 נכנסה לתוקפה האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, שהכירה בחמש מדינות כבעלות נשק גרעיני (ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת וסין), כלומר המדינות שערכו ניסוי גרעיני עד ה-1 בינואר 1967. לכל המדינות האחרות אסור להחזיק בנשק גרעיני. כל המדינות החתומות על האמנה, מלבד החמש, התחייבו שלא לפעול להשגת יכולת גרעינית צבאית. כמו כן, כל המדינות החתומות על האמנה התחייבו לאפשר לפקחי סבא"א לפקח ולוודא שלא מתבצעת בתחומן פעילות גרעינית צבאית, ולפקח שכורי הכוח האזרחיים שלהן עומדים בתקני בטיחות. חמש המדינות הגרעיניות המוכרות פטורות מפיקוח זה.

כיום חברות באמנה למניעת תפוצה גרעינית כל מדינות העולם, מלבד ארבע הידועות כבעלות יכולת גרעינית צבאית (ישראל, הודו, פקיסטן וצפון קוריאה). מדינות אלו השיגו יכולת גרעינית צבאית לאחר כניסת האמנה לתוקף. זהו כישלון של סבא"א שלא הצליחה למנוע מהן השגת יכולת גרעינית צבאית. המדינות הגרעיניות דה-פקטו שאינן חתומות על האמנה אינן מחויבות לאפשר לפקחים לפקח בתחומן. ישראל איננה מאפשרת לפקחי סבא"א גישה ופיקוח בדימונה. לעומת זאת, מבלי שישראל מחויבת לכך, היא מאפשרת לפקחי סבא"א לפקח בכור המחקר בנחל שורק.

סבא"א הפכה להיות "השוטר" של האמנה, אך לא הצליחה במשימותיה. הסיבה העיקרית לכך הייתה שעל פי תנאי האמנה, פקחי סבא"א לא היו רשאים לערוך ביקורות פתע. ברור לכול כי ביקורת מתואמת עם המדינות איננה אפקטיבית.

תוקף האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני היה ל-25 שנים. לקראת תאריך פקיעתה ב-1995 נערכו דיונים קדחתניים בדבר האפשרויות להארכתה. ארצות הברית, בעיקר, הייתה מעוניינת לשפר את האמנה ולהכניס בה סעיף שיאפשר ביקורת פתע. אולם בשל החשש שהכנסת סעיף כזה תגרום למדינות רבות לא לחתום על האמנה המחודשת, סוכם כי יוסיפו פרוטוקול. איראן, למשל, חתומה על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.

בשנת 2003, בעקבות הגילוי שאיראן מפתחת יכולת גרעינית צבאית וכתוצאה מלחצים דיפלומטיים של מדינות אירופיות, חתמה איראן על הפרוטוקול הנוסף של סבא"א שאפשר לסוכנות לאנרגיה אטומית לפקח באופן הדוק יותר על תוכנית הגרעין האיראנית.

אף שהסכם הגרעין עם איראן היה אמור לאפשר לפקחי סבא"א פיקוח הדוק יותר על איראן, הרי שבפועל הפיקוח לא התהדק. על פי הסכם הגרעין, הפקחים עורכים ביקורת במתקנים הגרעיניים של איראן אחת לשלושה חודשים, רואים את מה שהאיראנים מראים להם וכותבים דו"ח.

על פי סעיפי האמנה, הפקחים אינם רשאים לבקר במתקנים לא-גרעיניים לרבות במתקנים צבאיים. להערכות גורמי המודיעין המערביים, פעילות גרעינית צבאית מתקיימת בהסתר במקומות נוספים. על פעילות אחת כזאת, המתקיימת במתקן הצבאי בפרצ'ין, יודעים בוודאות. שם אמורים להתקין את המרעומים לראשי הקרב הגרעיניים.

הסכם הגרעין קובע שבאתר זה תהיה "גישה מבוקרת" (MANAGED ACCESS) של הפקחים. זהו סעיף די עמום, ועל פי הפרשנות האיראנית, הפקחים לא מורשים להיכנס לפרצ'ין. הם מגיעים לאיראן, יושבים על כיסאות מחוץ למתקן והאיראנים מוציאים להם דגימות מהמתקן. פיקוח שכזה אינו יכול להיחשב כרציני. למתקנים אחרים החשודים בפעילות גרעינית צבאית שאינם מתקנים גרעיניים, הפקחים כלל לא מורשים להיכנס.

בעבר היו מנכ"לי סבא"א מומחים לתחום הגרעין. המנכ"ל הקודם יוקיטו אמנו היה משפטן, אך לא מומחה לגרעין. בהיותו בעל רקע דיפלומטי הוא החליט "להיות בסדר" עם איראן (לא להרגיז אותה יתר על המידה). אמנו הנחה את הפקחים לערוך את הפיקוח על פי הספר בלבד, כפי שמחייבת אותו האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. מחשדות נוספים לגבי פעילותה הגרעינית הצבאית של איראן הוא פשוט התעלם. ארכיון הגרעין, שהעתקים ממנו הועברו על ידי ישראל לסבא"א, פשוט נגנזו שם, והוא הורה לא לבדוק את החשדות שנמצאו בארכיון.

הפיקוח פשוט לוקה בחסר. מי שמעוניין באמת בפיקוח גרעיני על איראן, צריך להטיל את המלאכה על גוף אחר בעל סמכויות. זה כבר נעשה בעבר. לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991 הקימה מועצת הביטחון של האו"ם גוף מיוחד שנקרא UNSCOM – UN SPECIAL COMMISSION, שפקחיו ערכו ביקורות רבות, כולל ביקורות פתע, בעיראק, הפכו בה כל אבן, ובכך תרמו להתפרקות עיראק מיכולות של נשק להשמדה המונית (גרעין וכימי).

בהתחשב באוזלת היד של סבא"א, חשוב שהקהילה הבין-לאומית תעתיק את מודל UNSCOM גם לאיראן, תקים גוף בין-לאומי נוסף, שהפקחים מטעמו יוכלו לערוך ביקורת באיראן בכל עת ובכל מקום שיראו לנכון, אפילו אם מדובר במתקנים לא צבאיים תמימים למראה.

צעד זה בשילוב עם אמצעים כלכליים מחמירים כלפי איראן, יכולים להיות הערובה לכך שאיראן לעולם לא תוכל ולא תשאף להשיג יכולת גרעינית צבאית.

על המחבר / המחברת

Avatar

אפרים כהנא

פרופסור. עמית מחקר במכון אירופה באוניברסיטת בר אילן.

18 תגובות

  1. יוחאי ליאור
    יוחאי ליאור נובמבר 30 2019, 11:31
    לעצור את הגרעין האירני לפני שיגיע לנקודת האל חזור!

    מאמר מצויין, שמבהיר את הסכנה שבגרעין האיראני.
    צודק מאוד פרופ׳ אפרים כהנא כי חלק ניכר מן הבעייה, זאת העובדה שלסבא״א – הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אין ממש שיניים.
    המסקנה המתבקשת היא שהמעצמות הדימוקרטיות לא יכולות להמשיך לשבת בשקט, ולהיווכח בהתעצמות הגרעין האירני, ולעצור אותו לפני שיגיע לנקודת האל חזור.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני נובמבר 30 2019, 16:50
      למר יוחאי ליאור

      נכון הגבת למאמרו המצוין של פרופסור כהנא. אולם יש אשליה מסוימת בסיום תגובתך – אין סיכוי ש"המעצמות הדמוקרטיות" יתערבו בעניין הגרעין האיראני. האינטרס שלהם הוא להמשיך למכור לאיראן ולקבל ממנה תשלומים במט"ח או בנפט גלמי. האיום על ישראל לא נוגע להם. נהפוך הוא, כנראה שבשל סיבות כאלה ואחרות, ביניהן גם אנטישמיות (עיין ערך קורבין) הם דווקא מבסוטים שאיראן מאיימת על ישראל.
      על כן המסקנה היא שעלינו לדאוג לעצמנו. אם אפשר (וכנראה שאפשר) לעבוד במשותף עם האמריקאים. בכל מקרה ישראל תצטרך לחסל את הגרעין האיראני לפני שהם יצליחו ליצר פצצה, תוך איום שאם תהיה התקפה איראנית על ישראל איראן תחטוף מכה איומה ונוראה וכנ"ל גם אם חיזבאללה או העזתים יתקפו את ישראל.
      זה ואין בלתו.

      השב לתגובה
  2. דודי ירון
    דודי ירון נובמבר 30 2019, 12:22
    "לפיקוח לוקה בחסר"? העדר פיקוח!

    "הפיקוח פשוט לוקה בחסר," כותב פרופסור כהנא, אך על פי מצב העניינים העולה מהמאמר, דומה שההגדרה אין או העדר פיקוח, הרבה יותר נאמנות למציאות

    השב לתגובה
  3. ניצנה ב.
    ניצנה ב. נובמבר 30 2019, 14:24
    כל סוכנויות הפמקוח כושלות

    גם את הפיתוח שהיה בישראל הצליחו להסוות למרות שהיו ביקורות.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני נובמבר 30 2019, 16:39
      לגב' ניצנה ב - נא לדייק

      ישראל לא חתומה על ההסכם לפיקוח על תפוצת נשק גרעיני – לכן לא היו ביקורות שלהם בישראל.
      הדבר היחיד שהיה בישראל, בזמנו של הנשיא קנדי, הוא ביקור של אמריקאים בכור בדימונה. המבקרים האמריקאים דווחו שלא מצאו בדימונה דבר מעורר חשד. את יכולה לתאר לעצמך שהיו "שיחות" עם אותם אמריקאים.
      למעשה בארה"ב ידעו והסכימו בשתיקה למה שקורה בישראל בתחום זה.

      השב לתגובה
  4. דפנה
    דפנה נובמבר 30 2019, 16:07
    רעיון נכון לנוכח המצב הקיים

    הכותב צודק בהעלותו הצעה שאולי תשנה את הקיפאון המסוכן הקיים.

    השב לתגובה
  5. אורי
    אורי נובמבר 30 2019, 16:08
    לאסונה של האנושות, לעיתים הדרך היחידה היא כוח

    פרופסור כהנא הנכבד, כפי שכתבת, פיקוח משמעותי ויעיל בעיראק התבצע לאחר מלחמת המפרץ, בה הובסה עיראק על ידי ארה"ב. לצערי נראה שאם שילטון האייתולות הקיצוני לא יובס גם כן, לא יהיה פיקוח אמיתי על פיתוח הנשק הגרעיני באירן. תודה על הכתבה המעניינת.

    השב לתגובה
    • שרון לוי
      שרון לוי דצמבר 01 2019, 09:35
      סבא״א היא עלה תאנה בלבד

      על מנת לאכוף את הפיקוח ההדוק על אירן, חייבים להמשיך בלחץ ובסנקציות אפקטיביות.
      צודק אפרים כהנא שכיום לסבא״א ממש אין בכלל שיניים, והיא מהווה רק עלה תאנה.

      השב לתגובה
  6. נחום גנצרסקי
    נחום גנצרסקי דצמבר 01 2019, 08:28
    חוסר בשיניים

    לדעתי הבעיה היא איננה הפיקוח אלא השיניים. בכל הסכם יש איזשהו סעיף של עונש במידה וחלק בזה או אחר לא מתקיים. במקרה האירני הסנקציות מוטלות עליה מכח החלטת האום ולכן בנראה אינן מחייבות את כל המדינות. העובדה היא שסנקציות כלכליות אינן מועילות הרבה – ראה חרם ערבי, סנקציות על אירן, על ברית המועצות וכד. העולם ידע להפעיל כח על מדינות יוגוסלויה לשעבר בזמן מלחמותיהן, האם ידע לעשות זאת גם בקשר לאירן? ברור לכולם כי האירנים יפעילו את פצצות האטום שייצרו.

    השב לתגובה
  7. יואב גוטמן
    יואב גוטמן דצמבר 01 2019, 13:04
    ולחלשים

    לא תהיה תקווה!

    השב לתגובה
  8. מני
    מני דצמבר 01 2019, 13:05
    לא סתם תודה

    תודה רבה ודולה ביותר!

    השב לתגובה
  9. דני ע.
    דני ע. דצמבר 01 2019, 17:48
    שכחנו את רוסיה?

    רוסיה , שונאת מוסלמים ופוחדת מהטרור שלהם.
    רוסיה פועלת לשליטה במרחב שמדרומה כולל על אירן.
    רוסיה היא מעצמה אזורית גרעינית, שלא רוצה לאבד העליונות באזור ובטח שלא רוצה שמוסקווה תהייה תחת איום גרעיני אירני.
    גם אזרביז'ן ויתר המדינות עם עתודות הנפט סביב הים הכספי לא רוצות אירן גרעינית
    ראוי להכניס אותם למשוואת הכוחות.

    השב לתגובה
  10. חיים שפירא
    חיים שפירא דצמבר 02 2019, 15:43
    הכול של אירן נובע מהתמיכה שהיא מקבלת

    למעשה מרוסיה וסין

    השב לתגובה
  11. עליזה לוי
    עליזה לוי דצמבר 03 2019, 18:40
    למי כן יש שיניים

    ראה טראמפ וצפון קוריאה

    השב לתגובה
  12. יפתח
    יפתח דצמבר 04 2019, 18:51
    ומה אתה אומר לדוקטור בריל

    שכתב כאן במדור רק לפני כמה ימים שכנראה לאיראנים יש כבר נשק גרעיני.

    השב לתגובה
    • אפרים כהנא
      אפרים כהנא דצמבר 05 2019, 10:03
      גורמי המודיעין עלולים לטעות. לפי שעה כולם סבורים שלאיראן אין עדיין יכולת גריעינית צבאית

      המודיעין עלול לטעות. כרגע כל גורמי המודיעין מעריכים כי לאיראנים אין עדיין פצצה/ראש קרב גרעיני. אך הם מעשירים אורניום והפריצה להעשרת אורניום בדרגה צבאית ומכאן לרש"ק עלולה להיות מהירה מאד ולהפתיע את גורמי המודיעין. אך מי יודע אולי הם מצליחים להסתיר יכולת זו כל כך טוב עד שכל גורמי המודיעין ובמיוחד המודיעין הישראלי שהוא הטוב בעולם עלולים להיות מופתעים. המודיעין הוא איננו תעודת ביטוח. לפיכך, בנוסף למניעת גרעין צבאי מאיראן צריכים לפתח כתכנית מגירה גם דוקטרינת הרתעה מול איראן.

      השב לתגובה
  13. גלי סלע
    גלי סלע דצמבר 05 2019, 12:08
    כאשר את כל הצדדים הנוגעים בדבר

    מובילים מנהיגים לא אחראיים התוצאה עלולה להיות גרועה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!