JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לא חד-צדדי

כמעט בלתי אפשרי לבצע מהלכים ללא תיאום עם הפלסטינים

לא חד-צדדי wikimedia commons
יוני 04
12:08 2014

בימים אלה עוסקים גורמים שונים בישראל, ברשות הפלסטינית, במדינות ערב ובזירה הבין-לאומית באיסוף השברים של "התהליך המדיני" שהוביל מזכיר המדינה האמריקני קרי, ובניסיון לאבחן מה היה ומה אפשר לעשות בהמשך. בישראל עולה מחדש הרעיון לביצוע מהלכים חד-צדדיים. גורמים שונים בממשל, בפוליטיקה, באקדמיה, במכונים לגיבוש מדיניות ובתקשורת, מצביעים על האופציה הישראלית החד-צדדית כאופציה מועדפת על מנת לצאת מהמבוי הסתום, לייצר פעילות ולקדם את האינטרסים הישראלים, איש איש לשיטתו ולחזונו.

רבים מתבססים על היכרותם עם המהלכים החד-צדדיים לתפיסתם שביצעה ישראל בעבר. הדוגמה הפופולרית להתייחסות זו היא היציאה מחבל קטיף ב-2005 וההתנתקות מעזה. כדאי אם כך לבחון האם הייתה זו בכלל פעולה חד-צדדית? האם מהלך דומה או שונה בחלקו באיו"ש יכול להיות פעולה חד-צדדית?

אם כן, ברובו לא היה זה מהלך חד-צדדי! השטן, נהוג לומר, נמצא בפרטים הקטנים. ואלו מראים שהכותרת "חד-צדדי" נמחקה משם התכנית שבוצעה אז, בשלב שבין ההצהרה הפומבית של ראש הממשלה שרון על אסטרטגיה של התנתקות מהפלסטינים, לשלב שבו הובאה תכנית מגובשת להתנתקות לאישור הממשלה ולאחר מכן לחקיקה בכנסת. נמחקה ולא בטעות, אלא משום שבעת עיבוד המהלך הובן שלא ניתן לבצע את התכנית ולהשיג את מטרותיה באופן חד-צדדי.

הרעיון האסטרטגי המנחה כלל את הרצון של ישראל להגיע להסדר שלום עם הפלסטינים ועם שאר מדינות ערב; את הצורך לייצב ולשפר את המצב הביטחוני והמדיני המעורער; את הצורך להעמיק את ההפרדה הפיזית, הפוליטית והכלכלית בין המערכות והציבורים; את הצורך של ישראל ליזום גם אם הצד השני אינו שותף ליוזמה; ואת הרצון לחזק את האחריות ואת התפקיד המעשי של הקהילה הבין-לאומית ושל מדינות ערב ובמיוחד מצרים, לרצועת עזה ולתהליכים המתרחשים בה. זאת בצד האחריות הישראלית והצורך להוכיח לציבור בישראל, למתנחלים שבתוכו, לרשותהפלסטינית ולציבור הפלסטיני, למדינות ערב ולזירה הבין-לאומית, כי ההתנחלויות בשטחים אינן סוף פסוק ואינן סותמות את הגולל על הקמת מדינה פלסטינית. זאת מאחר שמדינת ישראל מסוגלת לפנות גם אותן, ובוודאי את צבאה, ברגע שהממשלה והכנסת יראו בכך אינטרס ישראלי ויחליטו על כך, אפילו מול התנגדות נחרצת של הימין והמתנחלים בישראל.

בתכנון המהלך לפרטיו ובמימושו היו שותפים בחלקים כאלה ואחרים גם גורמים רשמיים בראשות הפלסטינית, כולל גורמים כלכליים, משפטיים וביטחוניים; גורמים ערביים רשמיים אחרים כולל מצרים וירדנים; האמריקנים וממשלות זרות אחרות; גורמים באו"ם ובסוכנויותיו; הבנק העולמי וארגונים בין-לאומיים רבים אחרים המקיימים נציגות גם בשטח; אקדמאים ואנשי עסקים ישראלים, ערביים (כולל מהמפרץ) וממדינות נוספות והתקשורת.

רק שלוש החלטות ישראליות חשובות התקבלו בתהליך חד-צדדית: עצם ההחלטה על יציאה מרצועת עזה, ההחלטה לא להישאר באף מטר רבוע משטח הרצועה למרות היתרונות המסוימים שבהישארות בכמה נקודות ועיתוי היציאה. כל שאר ההחלטות התקבלו על סמך עבודה מקיפה שבוצעה יחד עם הגורמים הפלסטינים והזרים השונים שהוזכרו. מימוש היציאה, כולל פינוי התושבים והציוד, בוצע בתיאומים מסוגים שונים. אמצעים ומידע תשתיתי רב עברו לפלסטינים כדי לאפשר את חיי התושבים ביום שאחרי ללא יצירת משבר הומניטרי חריף. מבצע הפינוי עצמו עבר ללא נפגעים רק בזכות העובדה שבתיאום עם ישראל פרסו הפלסטינים כוחות גדולים בשטח, ובכלל זה כוחות שהובאו מאיו"ש. משטר התנועות, הפעילות במעברים, המסחר, האספקה ועוד ועוד סוכמו מראש. פעילויות משותפות רבות נוספות נדונו עם הגורמים הפלסטיניים והבין-לאומיים לפרטי פרטים, גם אם חלקן לא מומש לבסוף בשל לחצים פוליטיים ותדמיתיים של הרשות הפלסטינית. הדוגמה המובהקת לכך היא הרס המבנים, בניגוד לאינטרסים הישראלי והפלסטיני גם יחד. היציאה מעזה לא הייתה אפוא מהלך חד-צדדי, מאחר שהובן שבמהלך חד-צדדי לא יתאפשר להשיג את המטרות האסטרטגיות שעמדו בבסיס התכנית.

בבואנו לבחון היום אופציות להמשך עיצוב יחסינו עם הפלסטינים ולחיינו יחד במרחב שבין הים לנהר הירדן, חשוב לגבש בבירור את המטרות האסטרטגיות של ישראל ולבחון אילו מהן אפשר להשיג, באיזה מהלך ובאיזה מחיר. גם פינוי מאחזים לא מורשים, פינוי ישובים על פי החלטת הממשלה והכנסת ובוודאי יציאת כוחות הביטחון מאזורים מסוימים, מחייבים תיאום מסוים עם הפלסטינים אם ברצוננו להשיג את היתרונות ולא רק לסגת בשיטת "אחריי המבול". כדי להשיג תיאום ושיתוף פעולה שייצבו את המצב ולא יובילו לכאוס ולהתדרדרות בתחומים האזרחיים, הכלכליים והביטחוניים, יש להביא את הפלסטינים ואת הגורמים הבין-לאומיים, כולל את האמריקנים, להבנה שהמהלך ואופן מימושו יפעל גם לטובתם. בכך יש להתחשב, ויש לכך עלות מבחינה ישראלית לא רק בכסף, אלא גם בצורך להתפשר.

בעולם הגלובלי של היום לא ניתן לבצע מהלכים אסטרטגיים בלי שיהיו להם השלכות רחבות בהקשרים שונים. על כן אפילו מעצמות מתקשות לבצע מהלכים חד-צדדיים מוצלחים. תיאום טוב, אם כן, הוא מצב שלWin – Win .

על המחבר / המחברת

איתמר יער

איתמר יער

אל"מ (מיל) שימש בתפקידי פיקוד, ניהול ותכנון אסטרטגי בצה"ל. היה נספח צה"ל בלונדון, ומשנה לראש המועצה לביטחון לאומי. כיום יועץ ודירקטור בחברות עסקיות.

2 תגובות

  1. רני
    רני יוני 05 2014, 23:02
    חד צדדי

    אין חד צדדי זו רק סיסמנ

    השב לתגובה
  2. אלי
    אלי יוני 05 2014, 23:05
    חד צדדי

    מדובר בפתרונות המחייבים תאום

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור