JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

רק הסכמה ולא כפייה

על תוכנית המאה שטראמפ מנסה להכתיב

רק הסכמה ולא כפייה אלוף בדימוס שלמה גזית
פברואר 27
09:30 2020

ישראל הולכת שוב לבחירות. התחרות בין שני המתמודדים לראשות הממשלה – נתניהו וגנץ – היא ללא ספק יוצאת דופן. לקראת פרסום תוכנית המאה של טראמפ, נסעו השניים לוושינגטון, וציפו, כל אחד בתורו, להתקבל לפגישה אצל הנשיא.

האומנם אנו זקוקים לנשיא טראמפ שיכריע בין השניים ויקבע מי מהם ראוי שיעמוד בראש המדינה? ישראל היא מדינה דמוקרטית, יש לנו את כל המוסדות המדיניים, אנו מקיימים בחירות הקובעות מי יעמוד בראש המדינה, ואיננו זקוקים לוושינגטון שתקבע סדר עדיפויות לבוחר הישראלי. אין ספק שהסיטואציה הזו בוושינגטון הייתה חריגה ואף מביכה.

אולם הדבר שמטריד אותי אף יותר הוא היעדרם של הפלסטינים מן התהליך. כלום מתכוונים שני הצדדים – ישראל וושינגטון – להגיע להסכם מדיני אשר יתעלם מן האינטרסים של תושביו הערבים של השטח? בשטחה של ארץ ישראל, ובמיוחד של הגדה המערבית, יושבים היום ועתידים לשבת שני לאומים – הישראלי והפלסטיני. זו המציאות שלנו, וגם אם היא מורכבת – עימה אנו חייבים להתמודד, אנו חייבים למצוא את הפתרונות לדו-קיום ולאורך זמן.

הסכם מדיני בר-קיימא בארץ ישראל חייב להיות בין שני הלאומים, כששני הצדדים מעורבים בתהליך ובמו"מ להשגתו, וזאת כדי שסיכוייו לשרוד לאורך זמן יהיו סבירים. מעורבותם של ישראל והפלסטינים היא שתקבע את מידת אמונתם בכך שההסכם הוא הטוב ביותר שהושג עבור כל אחד מהם בנסיבות הקיימות.

אנחנו כמובן מודים לוושינגטון על מעורבותה, כמו גם על פעילותה להשגת ההסכם, אולם איננו מבקשים הסכם כפוי, שיוכתב בוושינגטון. מכאן החשיבות של מעורבות ושותפות מלאה, לכל אורך התהליך, של שני הצדדים – ישראל והפלסטינים.

חוששני כי וושינגטון וירושלים אינן מייחסות חשיבות ראויה לצורך בשילוב שני הצדדים במו"מ ובתהליך קבלת ההחלטות. קיימת אשליה כי ניתן יהיה לכפות את ההסכם שיושג על הצד השני, זה שלא היה שותף לתהליך הדיונים והמו"מ. הסכם שייכפה על הצד הערבי-פלסטיני – לא יוכל להחזיק מעמד.

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

5 תגובות

  1. ח.
    ח. פברואר 27 2020, 12:06
    על הכוחנות ועל ההתיימרות שלנו נשלם ביוקר

    ברור שצריכים להגן על עצמנו. ברור שאם לא נדאג לעצמנו אף אחד לא ידאג לנו. אבל המחשבה שאנחנו לבד נחליט ונקבע והכל יהיה כרצוננו מבלי להתחשב באלה גרים אתנו באותה שכונה, זאת טעות טראגית.

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני פברואר 27 2020, 16:12
    לאלוף גזית היקר - אולי לא שמת לב

    נחתמו שורה של הסכמים בינינו לבין הפלסטינים. ההסכם החשוב ביותר נחתם ב- 28 בספטמבר 1995. להסכם זה יש מעמד קונסטיטוציוני ועל פיו מתנהלים רוב העניינים בין הנהר לים.
    נכון שיש בשני הצדדים קיצוניים שמתנגדים להסכם. נכון שהטרור עדיין משתולל הגם שלמדנו להתמודד עמו בהצלחה.
    ההסכם משתכלל עם חלוף הזמן והצעת הנשיא טראמפ במידה רבה היא צילום המצב הקיים עם הצעות מעולות בעיקר לצד הפלסטיני. יש להניח שמצב זה ימשיך להתקיים ולהתפתח.
    אבל באמת אין לזה קשר לכאילו ניסיון שבאמריקה יחליטו מי יהיה כאן ראש הממשלה. זה בכלל לא לעניין. לא צריך לערבב חלב עם בשר.

    השב לתגובה
  3. אורה עוז
    אורה עוז פברואר 29 2020, 12:32
    הסכמים שצד אחד כופה אותם בכוח על השני

    סופם שיקרסו במהרה ובקול גדול.

    השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני פברואר 29 2020, 21:49
    לאורה עוז הנכבדה

    אם צד אחד כופה הסדר מדיני על הצד השני – זה אינו הסכם. יש לדייק בהגדרות. אם נכרת הסכם בין שני צדדים (יצירת מצב דה-יורה) וכעבור זמן מסוים צד אחד מפר אותו – זו הפרת הסכם. כאשר צד אחד כופה הסדר על הצד השני נוצר בשטח מצב דה-פקטו.
    כעת בואי נערוך "תרגיל במדע המדינה". קיים הסדר כזה או אחר בין ישראל לפלסטינים. בשלב מסוים ההסדר אינו מוצא חן בעיני הפלסטינים. הם מפרים אותו ופורצת אינתיפאדת סכינים. מה יקרה אז? או מה יקרה אם הסורים יפרו את הסכם ההפרדה בגולן? מה יקרה אז? לפלסטינים? לסורים? לישראל?
    אורה היקרה, האם את יכולה לכתוב "תסריטים" לשני המצבים הללו?

    השב לתגובה
  5. גדעון ביגר
    גדעון ביגר יולי 01 2020, 22:11
    רוב מהומה על מאומה

    ב 18 ליוני כתבתי באתר כי ב 1 ליולי לא יתבצע כל סיפוח. והנה עבר ה 1 ביולי ואכן לא קרה דבר. רוב מהומה על מאומה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור