JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מי מפחד מבתי הדין הבין-לאומיים?

לקראת סיפוח: ישראל ומערכת המשפט הבין-לאומית

מי מפחד מבתי הדין הבין-לאומיים? פרופסור ניצה נחמיאס
יולי 02
09:30 2020

נושא הסיפוח, כמו נושאים רבים הקשורים למדיניות של ישראל בשטחי "הגדה המערבית" או בשטחי "יהודה ושומרון", עומד בימים אלו על סדר היום של הקהילה הבין-לאומית. השטחים שנכבשו על ידינו במלחמת ששת הימים ואשר עד המלחמה היו תחת שלטונה של ירדן, נחשבים בעיני הקהילה הבין-לאומית כשטחים "כבושים", ודינם להיות מוחזרים לבעליהם לאחר תום המלחמה. כשאנחנו אומרים "הקהילה הבין-לאומית" אנחנו מתכוונים ל-93 המדינות החברות באו"ם המייצגות את מרבית המדינות בעולם.

ממשלות ישראל לדורותיהן ראו ביהודה ושומרון חלק בלתי נפרד מממלכת ישראל הקדומה וממדינת ישראל המודרנית. חילוקי דעות אלו נמשכים מאז 1967: ישראל קובעת עובדות בשטח, ובתגובה הקהילה הבין-לאומית מביעה מחאות בלתי פוסקות בכל הארגונים הבין-לאומיים הרלוונטיים. לבתי הדין הבין-לאומיים יש השפעה משמעותית על מדיניותה של ישראל ביהודה ושומרון. לדוגמה: ב-9 ביוני 2004 קבע בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג שהתוואי של חומת ההפרדה שישראל בנתה בגדה המערבית מפר את החוק הבין-לאומי, בג"ץ הסכים עם קביעתה זו והורה על הזזת חלקים מהחומה לקווי 1967 (בג"ץ 5488; 6080; 3648). ידוע גם המקרה של שרון אשר נמנע מלהגיע לבלגיה כי ממשלתה הוציאה נגדו צו מעצר בין-לאומי לאחר אירועי סברה ושתילה.

מערכת המשפט הבין-לאומית כוללת 3 בתי משפט נפרדים: בית הדין הבין-לאומי לבוררויות, בית הדין הבין-לאומי לצדק, ובית הדין הבין-לאומי לפלילים – השניים האחרונים הם המשפיעים ביותר. בית הדין הבין-לאומי לצדק מקבל החלטות בנושאי מדיניות הכיבוש, ובית הדין הבין-לאומי לפלילים עוסק בפעולות צבאיות כמו החקירה בתקרית המרמרה.

נושא הסיפוח יעמוד על סדר היום של בית הדין הבין-לאומי לצדק שטוען שמדיניות הסיפוח של ישראל נוגדת את החוק הבין-לאומי, ובעיקר את אמנות ג'נבה האוסרות על ישות כובשת ליישב שטחים שנכבשו במלחמה. סביר להניח שבעקבות סיפוח חלקים מהגדה ובעיקר חלקים שהם בבעלות פרטית פלסטינית, יפסוק בית הדין הבין-לאומי לצדק נגד ישראל וידרוש החזרת הקרקעות לבעליהן.

הוויכוח מתמצה בשאלה האם בית הדין הבין-לאומי לצדק מסוגל לכפות את החלטותיו על ממשלת ישראל? מאחר שלמערכת החוק הבין-לאומי אין אמצעי אכיפה (אין משטרה ואין מוסדות ענישה אחרים) מערכת המשפט הבין-לאומי מצפה מהמדינות החברות באו"ם לבצע את החלטות בית בדין, דהיינו להעניש בעצמן את ישראל על אי-ביצוע פסק הדין.

אמצעי הענישה של המדינות יכולים להיות יעילים יותר או פחות, הכול לפי רצונה של המדינה להיכנס לסכסוך פוליטי עם ישראל. המדינות יכולות לקרוא לחרם על יצוא מישראל או על יבוא לישראל, הן יכולות להטיל סנקציות כלכליות ומוניטריות וכן לאסור על אזרחים ישראלים להיכנס לשטחן. יחסי ישראל עם מדינות העולם ייקבעו לפי מערך האינטרסים של המדינות, והשאלה היא האם ישראל מוכנה לקחת את הסיכונים הכרוכים בתגובה בין-לאומית קשה למהלך הסיפוח.

בכל החלטת ממשלה בנושא הסיפוח, ממשלת ישראל חייבת להביא בחשבון את "ההשקעה, ה-cost מול התמורה או ה-benefit", זאת מאחר שאי-אפשר שלא להתחשב במערכת הבין-לאומית בכלל, ובבתי הדין הבין-לאומיים בפרט.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

10 תגובות

  1. עמירם נובק
    עמירם נובק יולי 02 2020, 22:13
    אמנם האכיפה שלהם איטית מאד אם בכלל

    אבל אם ארצות משמעותיות יעמדו מאחורי בית המשפט הזה מולנו נשלם ביוקר. אנחנו לא סתם מדינה נידחת שאין לה קשרים חיוניים עם העולם המפותח

    השב לתגובה
  2. ג.
    ג. יולי 03 2020, 09:30
    לא להקל ראש בהתנגשות עם החוק הבינלאומי

    אפשר וחשוב להמנע מכך.

    השב לתגובה
  3. ל - ג.
    ל - ג. יולי 03 2020, 13:52
    חוק בין-לאומי

    אין דבר כזה – חוק בינלאומי. איזה פרלמנט חוקק אותו? מה שטח השיפוט שלו? מי אוכף אותו?

    השב לתגובה
    • ש. מ.
      ש. מ. יולי 03 2020, 18:20
      ל-ג תתפלא יש

      ל-ג תתפלא יש דבר כזה, חלקו מקורו אמנןת בינלאומיות. למשל אמנה איך צריך צבא כובש להתנהג. האכיפה היא לא על ידי משטרה סדירה. אבל יש.

      השב לתגובה
  4. ל- ש.מ. הידען
    ל- ש.מ. הידען יולי 04 2020, 10:23
    חוק בינלאומי ???

    בריטניה במלווינאס? טורקיה בקפריסין? רוסיה בקרים? סין בהונג קונג?
    אה כן, שכחנו – ישראל ביהודה ושומרון.
    חוק בינלאומי הוא פיקציה שאתה עצמך כותב עליה ש"אין אכיפה סדירה".

    השב לתגובה
    • ש. מ.
      ש. מ. יולי 05 2020, 18:20
      הדוגמה של תורכיה וקפריסין

      בתגובה על זה שתורכיה אינה מאפשרת את איחוד קפריסין, הביאה עליה: הפסקת השיחות על צירופה לאיחוד האירופי. 2) סנקציות של האיחוד האירופי שגורמות לתורכיה נזק כלכלי גדול. ירידה בשער המטבע והאצת האינפלציה.
      ישראל יותר תלויה בסחר שלה באירופה.
      סין זאת לא דוגמה. ישראל זה לא סין.

      השב לתגובה
      • ל- ש.מ. הידען
        ל- ש.מ. הידען יולי 05 2020, 21:43
        קצת עידכונים

        אין סנקציות אירופיות משמעותיות על תורכיה. הבעיות של תורכיה נובעות ממקומות אחר4ים. הסירוב לצרף את תורכיה לאיחוד האירופי נובע מסיבות אחרות ולא משאלת קפריסין. תתעניין בנושא ותיווכח בסיבות הללו.
        ולגבי אירופה – שמע סיפור: במלחמת פוקלנד כתבו עיתונים רבים בבריטניה שצריך להטיל סנקציות על ישראל כיוון שהיא מוכרת טילי גבריאל לארגנטינה. הלכו הבריטים ובדקו. הסתבר שישראל מוכרת לבריטניה ציוד צבאי בכמות פי כמה וכמה מאשר בריטניה מוכרת לישראל. זה היה סוף הסנקציות.
        ודווקא סין – הדוגמה היא מוסרית.
        הסר דאגה מליבך.

        השב לתגובה
  5. אלמוני
    אלמוני יולי 05 2020, 13:16
    משום מה כל הגיבורים הגדולים

    מפחדים רק ממנדלבליט
    והרי מי שלא עשה רע אין לא כל סיבה לפחד

    השב לתגובה
    • אלמוני יקר
      אלמוני יקר יולי 05 2020, 18:39
      מה - לא שמעת ?

      על קהלני, על רפול, על ריבלין, על נאמן, על תעלולי רות דוד וזה רק קצת.
      מה התמימות הזו ?

      השב לתגובה
  6. אבישי זאבי
    אבישי זאבי יולי 06 2020, 12:44
    אני רוצה לראות מישהו ממנהיגינו

    או מהקצינים הבכירים שמצהיר שהוא לא מפחד ולא חושש להיתקל בבתי הדין הבינלאומיים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור