JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מה מתגלה כעת על שהתחולל במהלך נשיאות אובמה

דברים שקשה להאמין בהווייתם

מה מתגלה כעת על שהתחולל במהלך נשיאות אובמה הנשיא אובמה צילום: The Official White House Photostream on Flickr
יולי 21
09:30 2020

על פי החוקה בארצות הברית, נשיא נבחר אחת לארבע שנים. הבחירות לנשיאות נערכות בתחילת חודש נובמבר בשנה מסוימת. הנשיא הנבחר מחליף את הנשיא הקודם בעשרים בינואר בשנה העוקבת. לפיכך תמיד מתקיימת תקופת "בין המצרים" הנמשכת כשלושה חודשים כאשר הנשיא היוצא מסיים את תפקידו. אין הוא חייב דבר לאיש ואינו נזקק לתמיכה ציבורית כלשהי. הנשיא הנבחר עדיין לא מכהן בתפקיד. הנשיא היוצא חופשי לעשות כרצונו כדי להשלים משימות או לבצע דברים שחלו עליהם מגבלות כלשהן בעת תקופת נשיאותו.

בתקופת בין המצרים מתקיימת אחת משתי אפשרויות – הנשיא נבחר לקדנציה שנייה, ועל כן לתקופה זו אין משמעות, או שהוא לא נבחר לקדנציה שנייה או מסיים נשיאות אחרי שתי קדנציות, ואז לתקופת בין המצרים עלולה להיות משמעות חמורה. לעיתים הנשיא היוצא מבקש לנצל תקופה זו כדי לסגור חשבונות או להותיר מורשת שלא היה ביכולתו להחילה בעת כהונתו.

בעת האחרונה מתפרסמים נתונים מעניינים מאוד על שהתרחש בתקופת בין המצרים של הנשיא אובמה, כמו גם נתונים על עשייתו בקדנציה השנייה לנשיאותו, שהינם בעלי השלכות חמורות ביותר כלפי מדינת ישראל.

חשד בטוהר של מניעי הנשיא אובמה התגנב ללבי כאשר למדתי שהוא דחף בכל כוחו, במחצית שנת 2015, לחתימת הסכם הגרעין עם האיראנים. משטר האייתוללות נחוש זה עשרות שנים להגיע לעמדה דומיננטית במזרח התיכון. על כן האיראנים נעולים על המטרה להשיג נשק אטומי. מצד שני האיראנים זקוקים נואשות לסיוע טכני ומדעי בתחומים רבים מהמערב. לכן הם החליטו לשמור על האופציה הגרעינית, והסכימו לעצור למשך עשר שנים את פיתוחה. לפיכך עוד כארבע וחצי שנים מהיום היה פג תוקפו של הסכם הגרעין.

בהרצאה שהתקיימה בכנס של האגודה להיסטוריה צבאית, ביום 28 בנובמבר 2019, למדתי מפי אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן, המכהן כיום כסגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, שהנשיא אובמה הותיר בידי האיראנים, בסודיות מוחלטת, מכתב המתיר להם להמשיך לפתח נשק גרעיני בתום עשר שנות העיכוב. דהיינו במחצית 2025 יוכלו האיראנים להמשיך בפיתוח הגרעין, כאשר בידם "רישיון רשמי בכתב" מאת נשיא אמריקני. לא ייאמן כי יסופר.

בתקופת בין המצרים שלו ניסה הנשיא אובמה להשיג עוד דבר שאמור היה להיות בעל חומרה יוצאת מגדר הרגיל כלפי ישראל. הוא ניסה להעביר במועצת הביטחון של האו"ם החלטה שהייתה אמורה לכפות על מדינת ישראל הקמת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1948. הייתה זו החלטה מס' 2334 של מועצת הביטחון, הקובעת שישראל מפרה את החוק הבין-לאומי מעצם ישיבתה בשטחים שנכבשו ב-1967 (מלחמת ששת הימים).

עד אז ארצות הברית תמכה בצד הישראלי. אם מועצת הביטחון עמדה לקבל החלטות אנטי ישראליות משמעותיות, ארצות הברית תמיד מנעה זאת על ידי הטלת וטו. שגריר ישראל באו"ם בעת ההיא דני דנון עלה על העניין והפנה את תשומת לבו של ראש הממשלה נתניהו. ראש הממשלה פנה רשמית לנשיא אובמה בבקשה להסתלק מן העניין על פי מסורת היחסים הטובים בין שתי המדינות. אובמה סירב. בצר לו פנה נתניהו לנשיא פוטין בבקשה להסתייע ברוסיה על מנת שתטיל וטו על הצעת ההחלטה האמריקנית. לאחר דין ודברים הסכים פוטין למלא את בקשת נתניהו. רוסיה הודיעה שתטיל וטו על ההצעה האמריקנית. היה צפוי להיווצר מצב שבו הצעה נגד ישראל הייתה מופלת בשל וטו רוסי.

אובמה לא שקט על שמריו. הוא המשיך במאמציו האנטי ישראליים. כשלושה שבועות לפני צאתו מהבית הלבן הוא המשיך במאמציו להעביר את החלטה 2334. ביום 23 בדצמבר 2016 התקיימה ההצבעה במועצת הביטחון. הרוסים התנגדו ונציגת ארצות הברית השגרירה סמנתה פאוארס נאלצה להימנע בהצבעה. שימו נא לב – 23 בדצמבר, רגע לפני ש"כל העולם" יוצא לחופשת חג המולד וצפוי לשוב לעבוד רק אחרי השלושה בינואר בשנה העוקבת. מה זה אומר על הנשיא אובמה? – יסיק כל קורא את מסקנותיו. כך או כך כשלושה שבועות לאחר מכן נכנס הנשיא טראמפ לבית הלבן והכול התהפך לטובת מדינת ישראל.

ב-30 בינואר 2019, בנאום פומבי, מתח הנשיא טראמפ ביקורת קשה על הערכות המודיעין האמריקני בתקופת הנשיאות של קודמו בנוגע לסכנות הגלומות בהתנהלות האיראנית. מדברי הנשיא היה ניתן להבין כי המודיעין האמריקני הושפע מהעמדות הפוליטיות של ה"מפקד העליון" (אובמה) כלפי איראן. ב-12 בפברואר 2018 פרסם מכון המחקר הוושינגטוני MEMRI מסמך רשמי המתאר, באמצעות דוגמאות מהמציאות, כיצד האיראנים רימו והוליכו שולל את המודיעין האמריקני.

האיראנים לא מילאו אחר התחייבויותיהם במסגרת הסכם הגרעין. השבתת כור הפלוטוניום באראק לא פסקה. הם יצרו מצג שקרי כאילו השביתו את פעילות הכור. הונאה זו נחשפה בריאיון לתקשורת האיראנית שנתן, ביום 22 בינואר 2019, ראש הארגון לאנרגיה אטומית האיראני עלי אכבר צאלאחי.

בעת המשא ומתן עם האמריקנים הודיעו האיראנים, כדי להקנות לעצמם יותר אמינות, כי המנהיג העליון האייתוללה חומייני הוציא פאתווה (פסק דין דתי מוסלמי) נגד פיתוח נשק גרעיני, ייצורו, אחזקתו ושימוש בו. לאחר חתימת הסכם הגרעין ניסו האמריקנים לאתר את הפאתווה הזו. היא לא נמצאה. התברר שהיא לא הייתה קיימת. האמריקנים רומו.

האיראנים טענו שלהמשך פעילותם בתחום הגרעין אין ממד צבאי אלא אזרחי בלבד. הם לא הרשו לפקחי סבא"א (סוכנות הפיקוח הבין-לאומית על הגרעין שמושבה בווינה) לבקר באתרי הגרעין באיראן בתואנה שאלו מחנות צבא שאינם נתונים לביקורת אזרחית. בנוסף למעשי רמייה אלה האיראנים המשיכו לפתח טילים בליסטיים בעלי יכולת נשיאה של ראשי קרב גרעיניים לטווח של אלפי ק"מ. האמריקנים, בחפזונם, וברשלנות בלתי אופיינית, לא כללו בהסכם הגרעין את עניין פיתוח הטילים.

דברים אלה מצביעים על התנהלות צבועה ומסוכנת של הנשיא אובמה ואנשי ממשלו שעמלו על הסכם הגרעין עם איראן. שערו נא בנפשכם מה היה קורה אם גברת קלינטון הייתה נבחרת במקום טראמפ. להזכירכם – היא הייתה מזכירת המדינה בקדנציה הראשונה של אובמה. במהלך מסע הבחירות שלה היא הכריזה רשמית שאם היא תיבחר, תקופת נשיאותה תהיה משולה לקדנציה שלישית של הנשיא אובמה. כישראלים אנו יכולים להתחלחל לנוכח אפשרות שכזו.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

6 תגובות

  1. תמיר
    תמיר יולי 21 2020, 17:53
    נראה שאתה מעריץ את טראמפ

    קרב היום בו יתברר סופית שעשה לישראל לעומת או במה שהי אוהב ישראל אמיתי, למרות שפה ושם היו יכולות להיות אי הסכמות

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני יולי 22 2020, 01:46
      לתמיר היקר

      טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הידידותי ביותר כלפי ישראל מכל אלה שישבו בבית הלבן.
      לגבי אובמה, זה ברצינות? אובמה היה אוהב ישראל אמתי?
      איפה אתה חי? בארץ להד"מ?

      השב לתגובה
  2. יוסי שובל
    יוסי שובל יולי 23 2020, 10:47
    מה טראמפ עשה יותר מאובמה?

    נתן לנו יותר תמיכה כספית?
    נתן לנו יותר נשק?
    חיסל יותר טרוריסטים?

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 23 2020, 14:11
    למר יוסי שובל הנכבד

    תודה על תשומת לבך ושאלותיך הנכונות. אני משער שהן נשאלו מחוסר ידיעה.
    קודם כל ביטול הסכם הגרעין והטלת הסנקציות על איראן הנם תיקונים משמעותיים ביותר שעשה טראמפ כדי לתקן את הטעויות של אובמה.
    לעניין שאלותיך –
    טרוריסטים – כן. בסדרי גודל. כולל הפעילות המתנהלת כיום נגד החיזבאללה והאיראנים בסוריה.
    נשק – אזכיר לך את הוטו שהטיל אובמה על הוצאת חימוש אווירי מהמחסנים האמריקאים בעת מבצע צוק איתן.
    תמיכה כספית – קיימת מסגרת חוקית של 38 מיליארד דולר למשך 10 שנים. חוק זה נחקק בתקופת אובמה למרות התנגדותו.
    התמיכה הכספית בזמן שלטון אובמה ניתנה על פי חקיקה שהתקבלה בתקופת נשיאות קודמו.
    יוסי שובל היקר – לא יזיק לך להעמיק בלימוד הנושא.

    השב לתגובה
  4. גיורא קימל
    גיורא קימל יולי 23 2020, 14:31
    העיקר שטראמפ לא תומך באויבינו

    ישראל חזקה ולא זקוקה לנדבות, אפילו לא למנהיגים פרו-ישראלים. אבל אוי לנו ממנהיגים פרו טרוריסטים. יש רשימה ארוכה של תרומת ישראל לאנושות. מה תרמו לעולם הפלשתינים והאירנים? בידוק ביטחוני בשדות התעופה. לכן אובמה אהב אותם.

    השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני יולי 23 2020, 18:18
    לתמיר וליוסי - להזכירכם

    אובמה נכנס לבית הלבן ב- 20 בינואר 2009
    ב- 4 ביוני 2009, כ- 4 חודשים אחרי שהיה לנשיא, נשא אובמה את נאומו המפורסם באוניברסיטת אל אזהר בקאהיר שבו הצהיר: "אני אחד מכם וארה"ב עומדת לשנות את מדיניותה כלפי הערבים".
    העולם הערבי החל לתסוס.
    ב- 4 בינואר 2011 בועזיזי שרף את עצמו בתוניס.
    החל האביב הערבי.
    ב- 11 בפברואר 2011 מובארק הודח במצרים.
    אובמה במפורש נתן כתף להדחתו ועליית האחים המוסלמים שם.
    היתר כתוב בספרי ההיסטוריה.
    יש הטוענים שמדיניות אובמה גרמה להאצת האביב הערבי.
    בזמנו אובמה ואנשיו טענו שהדמוקרטיה באה לארצות ערב.
    נו – ומה קרה?
    הודו לאובמה כי טוב כי לעולם חסדו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור