JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

נשיא טורקיה ארדואן משחק באש

התנגשות אינטרסים בים התיכון

נשיא טורקיה ארדואן משחק באש דגל טורקיה תמונה: David Benbennick commons.wikimedia.org
ספטמבר 18
09:30 2020

לפני עשר שנים בערך גילתה השותפות של "דלק קידוחים" עם חברת "נובל אנרגיה" האמריקנית את מאגר הגז הגדול "לוויתן", שיש בו לפי הערכה 450 מיליארד מטרים מעוקבים של גז. מאז התגלו במזרח הים התיכון עוד תגליות גדולות: בים ליד חופי מצרים גילתה חברת הנפט האיטלקית ENI מאגר גדול ובים ליד חופי קפריסין התגלו מאגרים אחדים על ידי מספר שותפויות וחברות: ExxonMobil האמריקנית, "רויאל דאטש של" (בשותפות עם דלק קידוחים) וחברת הנפט הצרפתית Total בשותפות עם החברה האיטלקית ENI.

לנוכח התגליות האלה גם הטורקים רוצים למצוא נפט או גז. אבל השאיפות של טורקיה עוררו סכסוך מסוכן עם יוון וקפריסין. למעשה זה סכסוך ישן שעכשיו החריף. אם תעיינו במפה של הים האגאי שמפריד בין יוון וטורקיה, תראו שכל האיים הרבים שם הם טריטוריה של יוון, ואחדים נמצאים במרחק קטן מאוד מהחוף המערבי של שטח טורקיה. יוון טוענת שכל שטח הים מסביב לאיים האלה הוא או המים הטריטוריאליים שלה או השטח הכלכלי שלה.

לפי האמנה הבין-לאומית משנת 1982 "חוקי הים" (Law of the Sea), המים הטריטוריאליים הם עד 12 מייל ימי מהחוף (כ-22 ק"מ), השטח הכלכלי עד 200 מייל (כ-370 ק"מ) והמדף היבשתי (שגם בו יש למדינה זכויות) עד מרחק של לא יותר מ-350 מייל (כ-648 ק"מ) ועומק מים של לא יותר מ-2,500 מטר. שלוש מדינות במזרח התיכון לא חתמו על האמנה הזאת: טורקיה, סוריה וישראל. ההגדרות האלה קשות ליישום במצב הגיאוגרפי בים האגאי. טורקיה דוחה מכול וכול את הטענות של יוון וטוענת לזכויות לחיפוש נפט וגז בים בשטח שמשתרע עד מאות קילומטרים מחופיה.

בנובמבר 2019 שלחה טורקיה אוניית מחקר לבצע סקר סייסמי בשטח שלדעת קפריסין הוא בשטח הכלכלי שלה. טורקיה שלחה אוניות קרב ללוות את אוניית המחקר ולשמור עליה. נוסף לעימות עם קפריסין, פעולתה מעוררת עימות ישן עם האיחוד האירופי, שמתנגד מאז 1974 לפלישת הצבא הטורקי לחלק הצפוני של קפריסין ולשליטתו שם.

סכסוכים התגלעו לא רק בים אלא גם ביבשה. בשנים האחרונות טורקיה התערבה בנעשה בסוריה והיא מפעילה את צבאה במאמץ לחסל את האזור הכורדי בצפון סוריה. פעולתה זאת מנוגדת למדיניות של ארצות הברית, צרפת וערב הסעודית, שמעוניינות שהכורדים ימשיכו להילחם בכוחות של דאע"ש שעדיין מתקיימים בחלקים של סוריה.

אם לא די בעימותים האלה, טורקיה פנתה לזירה נוספת והתערבה במלחמת המיליציות בלוב. בצד האחד של מלחמת האזרחים בלוב ניצבת הממשלה, המוכרת על ידי האו"ם. הממשלה שולטת בבירה טריפולי ומשתפת פעולה עם מיליציות אסלאמיסטיות. בצד השני עומדים כוחות בראשות הגנרל הפטאר (Haftar), שמקבל תמיכה ממצרים, מאיחוד האמירויות, מרוסיה ומצרפת. בסוף 2019 התחילה טורקיה להתערב בנעשה. גנרל הפטאר עמד לנצח ולכבוש את טריפולי, וטורקיה שלחה כוחות צבא ונשק לעזרת הממשלה בעיר. לצרפת יש אינטרס במצב בלוב. לחברת הנפט Total יש השקעות גדולות בשדות הנפט שבלוב, בשטחים שבשליטת הגנרל הפטאר. ביוני השנה הדבר הביא להתנגשות בין פריגטה של הצי הצרפתי לשלוש אוניות טורקיות שמנעו ממנה לבדוק אוניית מטען שנחשדה שהיא מובילה נשק ללוב.

התמיכה של טורקיה בממשלת לוב-טריפולי הביאה בין השאר לחתימתן על "חלוקה" ביניהן של רצועה רחבה של השטח בים התיכון שמשתרע מחופי טורקיה עד חופי לוב (כ-700 ק"מ). הן הסכימו ביניהן שכל השטח הזה הוא האזור הכלכלי שלהן. הרצועה הזאת כוללת שטח על יד האי כרתים ומתעלמת מהזכויות של יוון ליד כרתים וליד האי רודוס.

הרצועה הזאת חוצה את הנתיב של צינור הגז המתוכנן באורך של 1,900 קילומטר בשיתוף בין ישראל, קפריסין ויוון, שיגיע עד איטליה. אף שספק אם הצינור הזה, שעלותו מוערכת ב-6 עד 7 מיליארד דולר, יוקם אי פעם, הצעד הטורקי-לובי הוא פרובוקציה שפוגעת בשלוש המדינות.

לאחרונה הפעילה טורקיה אוניות מחקר נוספות לבצע בדיקות סייסמיות, אחת בשטח קרוב לרודוס על יד האי Kastellorizo, שנייה ממזרח לקפריסין בשטח שבין סוריה וקפריסין, ושלישית ממערב לקפריסין. אוניות המחקר מלוות באוניות קרב טורקיות.

התערובת הזאת של קידוחי גז ונפט, כוחות צבאיים שמעורבים במלחמות בסוריה ובלוב והטמפרמנט הבריוני של ארדואן יכולה בקלות להתפוצץ ולגרום להתלקחות מלחמה.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

5 תגובות

  1. יצחק דגני
    יצחק דגני ספטמבר 19 2020, 02:39
    תודה לד"ר בורוכוב על מאמר חשוב.

    המאמר מפנה את תשומת הלב שלנו לאיום האסטרטגי הפוטנציאלי שטורקיה מהווה כלפי ישראל וגם כלפי מדינות אחרות במזרח התיכון.
    החל משנת 2002 שבה מפלגת AKP בראשות ארדואן עלתה לשלטון טורקיה הולכת ומתאסלמת ומוחקת את המורשת שהותיר אחריו כמאל אתא טורק.
    גם אם ארדואן יוחלף כנראה שיהיה קשה להחזיר את טורקיה למצבה בטרם עלה ארדואן לשלטון.
    כלכלת טורקיה התדרדרה. פרט למה שציין ד"ר בורוכוב הטורקים כיום מעורבים צבאית בקטאר, בסומליה, בעיראק, באיזור הכורדי בטורקיה ועוד.
    טורקיה הסתכסכה עם ארה"ב שביטלה אספקת 35F לטורקיה כיוון שהטורקים קנו סוללות טילי טק"א מודרניים מרוסיה. הם שילמו לרוסים הון עתק אולם מערכת הטילים לא פועלת וכנראה שלא תופעל בעתיד.
    ישראל חייבת לנהל את מגעיה עם טורקי בזהירות רבה. יש להיזהר כדי שלא להסתבך עם מדינה שמובלת על ידי נשיא שכנראה איבד את שפיותו.

    השב לתגובה
  2. גילי לרר
    גילי לרר ספטמבר 20 2020, 20:48
    זה לא רק משחק באש

    ארדואן כבר קרוב לחומרי נפץ.

    השב לתגובה
  3. גדעון שניר
    גדעון שניר ספטמבר 21 2020, 08:13
    הבריון השכונתי

    שאלה נוספת היא – כיצד זה טורקיה "מרשה לעצמה, להתנהג כראות עיניה הביריונית בזירה הביןלאומית? לכך ניתן מספר חסברים
    1. טורקיה מחזיקה את אירופה ביצים בכך שהיא מהווה וסת לכמות המהגרים מאסיה השואפים להגיע ללב אירופה, ולכן אירופה אינה רוצה להרגיז את ארדואן ומוכנה לשלם את האתנן המבוקש
    2. טורקיה חברה בנאט"ו וארהב אינה מוכנה לוותר על בסיסי האוויר הקידמיים שלה שם
    3.התקווה שטורקיה הסונית תהווה מחסום מפני אירן השיעית
    4. טורקיה שואפת לבסס מעמד עילי במזרח התיכון כמגן האיסלם וצריכה להפגין זאת במאבק הבין גושי ועוד

    לכן טורקיה מרגישה מספיק חזק כדי להכתיב סדר יום המועדף עליה כמו בריון השכונה

    השב לתגובה
  4. י.
    י. ספטמבר 21 2020, 23:17
    יש לי הרגשה שאחרי הקורונה כאשר כל

    הארצות יהיה בור כלכלי גדול, ארדואן יתחיל להשתולל כי לא יהיו לו פתרונות של ממש.

    השב לתגובה
  5. א.
    א. ספטמבר 22 2020, 22:49
    אני תקווה שאחרי הסתלקותו

    טורקיה תחזור להיות מדינה שפויה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור