JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

על ימין ועל שמאל

האם הימין הלאומי הוא המרכז הבין-לאומי החדש?

על ימין ועל שמאל תמונה: RRZEicons commons.wikimedia.org
יוני 21
11:02 2014

כולנו אוהבים להשתמש בסיסמאות. אחדות מהסיסמאות המקובלות ביותר בשיח הציבורי בישראל הן " שמאל" ו"ימין". אידאולוגיות שונות בסוגיות חברתיות וכלכליות, ומעין מקבילה לסוציאליזם ולקפיטליזם בהתאמה. במקומות אחרים ההבדלים מקבלים גוון של ליברלי מול שמרני-מסורתי, לעתים כך מסמלים את אנשי זכויות האדם מול תומכי החוק והסדר המתנגדים בחריפות להגירה לארצותיהם.

בישראל התקבעו מושגים אלה בעשרות השנים האחרונות כשני צדי המתרס של סוגיה אחת עיקרית: הגישות השונות לפתרון או להסדר הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. בואו נודה, זוהי הסוגיה העיקרית המונחת על שולחן ארוחת שישי בערב או במפגשים חברתיים סביב כוסות בירה וצלחות עמוסות. אפילו במגרשי הכדורגל שלנו הימין זה בית"ר ובמידה פחותה מכבי, והשמאל זה הפועל.

באופן דומה תופסים רבים מאתנו את המציאות גם בארצות אחרות, ומנסים להשליך מעמדותינו כאן על הגורמים הימניים או השמאלניים בעולם. הסוגיה עלתה לכותרות בתקופה האחרונה סביב שלושה אירועים: ניצחון סוחף של מפלגת "ימין לאומני" בהודו, ניצחון של מפלגות הימין בארצות שונות בבחירות לפרלמנט האירופי והמאבק באוקראינה בין תומכי רוסיה "השמאלניים" לבין הלאומנים "הימניים" האוקראינים. במציאות זו קשה לזהות מי הטובים ומי הרעים, מאחר שבתוך הקבוצות הימניות עצמן יש מגמות שמוצאות חן בעינינו ויש כאלה שמפחידות אותנו. כחלק מההתנגדות לזרים בימין האירופי וההודי שונאים מוסלמים וזרים, ובאותה נשימה בחלק מהמקומות שונאים גם יהודים. גם בקרב השמאל באירופה יש מנהיגים שדעותיהם אינן פחות מאנטישמיות, ובוודאי אנטי-ישראליות קיצוניות.

רבים בישראל בירכו על עליית הימין בהודו. אך האם ברור לחלוטין שהתחזקות של מגמות בדלניות לאומניות ודתיות הינדיותבהודו, אנטי-מוסלמיות, ישרתו את הפתיחות לישראל? ישראלים רבים רואים בנשיא אובמה ובמדיניותו ביטוי לחוסר האהבה של השמאל האמריקני לישראל, אך שוכחים כי רוב מוחלט של יהודי ארה"ב הם תומכי המפלגה הדמוקרטית "השמאלנית". בקרב הרפובליקנים הימניים בארה"ב יש יחס דו-ערכי לישראל. מסורתית ממשלים רפובליקניים ימניים היו לרוב ידידותיים פחות לישראל. הימין הדתי האמריקני התומך ברפובליקנים חצוי בגישתו כלפי ישראל. חלק ממנו נמנה עם תומכי ישראל והחלק האחר הוא מהמתנגדים לה ומהמחרימים הקיצוניים שלה. רק בימים האחרונים התוודענו לכך שהסנטור היהודי הרפובליקני היחיד (!), מאבד את מקומו לטובת איש מהקצה הימני של המפלגה הרפובליקנית. ובמקום אחר – האם ניתן כלל לזהות את הנשיא פוטין ואת המדיניות שלו בתור שמאלניים רק בשל העובדה שהלאומניים האוקראינים, שנאבקים במגמות הדומיננטיות ובכוחנות שלו כלפי אוקראינה, מזדהים כימניים וחלקם מביעים עמדות גזעניות וניאו-נאציות?

ההבנה בנוגע למהות הימין באירופה בעייתית עוד יותר. חלק מהימין האירופי הוא מהתומכים המובהקים בישראל, וחלק ממנו בעל מאפיינים אנטישמיים מובהקים. ברלוסקוני ותנועתו מיצגים גישה פרו-ישראליתמאוד, וכך גם ממשלות הימין בגרמניה, בצ'כיה, בהולנד ואחרות, בעוד מפלגות ימניות אחרות מתנגדות לישראל. ברור שהימין הקיצוני, שהוא זרם שהתחזק במידה רבה באירופה לאחרונה, בעייתי יותר לישראל וליהודים, אך גם כאן אין גישה אחידה. לאחרונה למשל עושה מארין לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, מאמצים ניכרים לבדל את עצמה ואת מפלגתה מאנטישמיות.

הימין האירופי מתחזק בזכות הבעיות הבסיסיות שהביאה החלשת הלאומיות במסגרת האיחוד האירופי, ובעקבות כך המגמה לחזרה לבדלנות אפילו בתוך אירופה. המשבר הכלכלי העולמי שהחל ב-2008 הזין אף הוא מגמות אלה, כשם שמשברים כלכליים קודמים חיזקו את הימין בעבר השחור של אירופה. רק בבחירות האחרונות לנשיאות צרפת זכה מועמד השמאל פרנסואה הולנד והדיח את מועמד הימין המתון הנשיא סרקוזי, אך כיום מפלגת הימין הקיצוני היא כוח גדול ועולה בפוליטיקה הצרפתית. גם בבריטניה מתחזק הימין הלאומני, הן באנגליה והן בסקוטלנד, אך מנגד מאבדת המפלגה השלטת הימנית השמרנית את ההובלה בציבור ליריבתה הגדולה – מפלגת העבודה הבריטית שבראשה מנהיג יהודי.

למעמד הימין האירופי השלכות חשובות על עתיד האיחוד האירופי, שכן בדרך כלל מפלגות ימין קוראות לפרישה ממנו. הסוגיה נמצאת אפילו פורמלית על הפרק בבריטניה, ואולי בעתיד אף ביוון, בצרפת ובמדינות אחרות.

עולה השאלה אם המתרחש בנושאים אלה אמנם חשוב כל כך כפי שהיה בעבר, כשאירופה שלטה בימים ובחלקים גדולים בעולם. התשובה המעשית היא לא. לישראל חשוב המתרחש במזרח התיכון, באיראן ובארה"ב יותר מהמתרחש באירופה, אפילו שאירופה היא שותפת הסחר הגדולה שלנו. אך למתרחש באירופה השפעה עצומה גם היום במישור התרבותי ובמישור הבין-לאומי הכללי. כוחה הפוליטי, הכלכלי והמוסרי של אירופה גדול, והמדיניות האירופית משמעותית למתרחש אפילו במזרח אסיה, בשל קשריה עם השחקנים וכוחה בארגונים הבין-לאומיים. כוחה גדול ומשמעותי בין היתר כי גם הכוחות הבין-לאומיים החדשים המתחזקים, כמו סין והודו, עדיין עסוקים במידה רבה במתרחש בתוכם ובגבולותיהם ולא מממשים מדיניות אקטיבית בזירה הבין-לאומית.

אם כך עלינו להיות מוטרדים מהפיכת הימין הקיצוני לתנועה לגיטימית מרכזית, ועלינו להיזהר ממסקנות מלאות סיפוק מהיחלשות "השמאלנים" ומהתחזקות "הימניים" או להפך. ובכלל, אולי זו הזדמנות לבדוק את מושגי היסוד של "ימין" ו"שמאל" גם בישראל.

 

 

תגיות
שתף

על המחבר / המחברת

איתמר יער

איתמר יער

אל"מ (מיל) שימש בתפקידי פיקוד, ניהול ותכנון אסטרטגי בצה"ל. היה נספח צה"ל בלונדון, ומשנה לראש המועצה לביטחון לאומי. כיום יועץ ודירקטור בחברות עסקיות.

תגובה אחת

  1. ע
    ע"ר יוני 21 2014, 20:00
    אתה מדבר על ימין שהוא גם שמאל

    ושמאל שהוא גם ימין
    אבל הבעיה היא כל אלה שאינם לא שמאל ולא ימין
    יש לנו יותר מידי כאלה
    אדישים שלא איכ]ת להפ מכלום

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור