JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

החדרת מרגלים סובייטיים וגיוס משת"פים בישראל

יובל שנות מעורבות סובייטית במזרח התיכון (3)

החדרת מרגלים סובייטיים וגיוס משת"פים בישראל דגל ברית המועצות
דצמבר 16
19:30 2020

המדיניות המבצעית של הביון הסובייטי, לחדור אל מנגנוני המשטר במדינת ישראל, לא השתנתה עם סיום המנדט הבריטי וייסוד המדינה. נהפוך הוא. נוצר רושם שהמוטיבציה להחדרת מרגלים ומשתפי פעולה עם הביון הסובייטי למדינת ישראל הצעירה, קיבלה יותר תשומת לב במוסקבה. היו לכך סיבות רבות. ראשית, בארץ התארגנה מפלגה קומוניסטית בעלת משקל פוליטי משמעותי; המפלגה נוסדה על ידי יהודים שעלו ארצה מברית המועצות, והיו בעלי רקע אידיאולוגי מתאים. שנית, לסובייטים היה קל לתקשר עם הישראלים האלה בשל שליטתם בשפה הרוסית. שלישית, הסובייטים ידעו ליצור אינטרס כספי בקרב הקומוניסטים בארץ, כיוון שבישראל המנדטורית, ובהמשך, בראשית ימיה של מדינת ישראל הצעירה, מקורות הפרנסה היו מועטים.

המפלגה הקומוניסטית הארץ ישראלית (מק"י) התפתחה בקלות יחסית כיוון שהמשטר במוסדות "המדינה שבדרך" הונהג בידי מפלגות עם זיקה סוציאליסטית חזקה (מפא"י, מפ"ם, אחדות העבודה וכיו"ב) בתוך מנגנון ציבורי הסתדרותי, שידע לשתף פעולה עם שלטונות המנדט הבריטי.

בתקופה המנדטורית חדרו הסובייטים גם לחברה הערבית בארץ, ובעשורים הראשונים של מדינת ישראל הדבר בא לידי ביטוי בהקמתה של רק"ח, מפלגה קומוניסטית שכללה חברים ערבים וקומוניסטים יהודים שבאו מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית שהתחסלה. עד לימינו אלה (2020) אחת המפלגות הערביות (חד"ש – חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון) הנכללות ברשימה הערבית המשותפת שנבחרה לכנסת, היא מפלגה עם זיקה קומוניסטית לתפארת העבר. בין חברי הכנסת שלה יש ח"כ יהודי, שמייצג את הרעיון שמפלגה זו היא שותפות אידיאולוגית של יהודים וערבים בישראל. הגם שהרשימה המשותפת כוללת יסודות המטיפים (יעני) לשלום, הח"כים של רשימה זו הצביעו בכנסת נגד "הסכמי אברהם" עם האמירויות ובחריין. מעניין מאוד, יש הסכמי שלום והם מצביעים נגדם.

מנגנון הביון הסובייטי החדיר לישראל מרגלים רבים בתוך גלי העולים מברית המועצות. בשנות החמישים של המאה העשרים ניצלו הסובייטים את מפ"ם, שרבים ממנהיגיה הזדהו אידיאולוגית עם רוסיה הסובייטית. ביניהם ייזכרו אהרון כהן ואלעזר גרנות, שהיו קשורים עם איש ביון בכיר, אשר שירת כנספח דיפלומטי בשגרירות הסובייטית בתל אביב. בין הסוכנים שהסובייטים הצליחו לגייס ו/או להציב בישראל היו מדענים, קצינים בכירים בצה"ל, דיפלומטים ואנשי עסקים.

להלן אזכיר אחדים. הבכיר בהם היה פרופסור לפיזיקה מהטכניון בשם קורט סיטה. בעוונותיו הרבים הוא היה, לא ייאמן, חבר בוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית. גם סא"ל (מיל') ד"ר מרקוס קלינגברג, סגן מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה. לא פחות ולא יותר. במכון מתנהלים מחקרים סודיים ביותר שבוודאי עניינו את הביון הסובייטי. הדיפלומט זאב אבני שכיהן בשגרירות ישראל בבלגיה נפל אף הוא ברשת הסובייטית. כששב ארצה ביקש להצטרף למוסד. איסר הראל גילה את קשריו עם הסובייטים. הוא נעצר, נשפט ונכלא.

עד כמה שהדבר נראה מוזר, אל"מ שמעון לוינסון, שהיה הקצין הבכיר ביותר ביחידת הקישור של ישראל עם מנגנון משקיפי האו"ם, גויס על ידי הסובייטים. הוא נחשף ונענש כחוק. העולה מברית המועצות שבתאי קלמנוביץ' נשתל בישראל, הפך לאיש עסקים והתחבר כאן לבכירים במערכת הפוליטית. אולם המסוכן ביותר מבין המרגלים הסובייטים שפעלו פה היה, ללא ספק, סא"ל ד"ר ישראל בר, שהיה היסטוריון צבאי ומקורב לראש הממשלה בן-גוריון. בר נשא דרגת סא"ל בימים שדרגות אל"מ ותא"ל עדיין לא היו קיימות בצה"ל. דהיינו דרגתו הייתה גבוהה ביותר. לפיכך בר יכול היה להגיע לסודות מדיניים ממקור ראשון ולא רק לסודות צבאיים.

יש להניח שפעלו בישראל עוד סוכנים או משת"פים סובייטיים שלא נחשפו. ייתכן שחלקם חיים בינינו כיום. אולם מ"עלילות" אלה אפשר להסיק בוודאות מסקנה קריטית חשובה: המאמץ הסובייטי שהתבטא בגיוס סוכנים רבים ובהשקעה כספית לא שגרתית בישראל חרג מעל ומעבר לכל פרופורציה. הדבר מוכיח את החשיבות שהשלטונות הסובייטים הקנו למדינת ישראל.

מכאן אנו יכולים גם להשליך על המוטיבציה שהייתה לסובייטים לסייע לערבים להביס את ישראל. כך הם קיוו לתקוע טריז עמוק במקום בעל חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון. עוד ניתן להבין מהסאגה הזו שהעימות של ישראל עם הסובייטים לא התחיל ב-1967 או ב-1973, אלא הוא נהגה שנים רבות לפני כן, והתנהל באתרים שונים בארץ ובחו"ל.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

7 תגובות

  1. מ.
    מ. דצמבר 17 2020, 11:55
    בלי לדעת אני משוכנע שגם כיום יש להם

    משתפ"ים

    השב לתגובה
    • ל- מ.
      ל- מ. דצמבר 17 2020, 14:52
      אתה צודק.

      אבל היום, בניגוד לאז, אנו והם באותו הצד.

      השב לתגובה
      • ע
        ע דצמבר 21 2020, 18:54
        ממש לא

        אני מוכן להמר שיש להם אצלנו כעת יותר מרגלים

        השב לתגובה
        • ל- ע. הידען
          ל- ע. הידען דצמבר 22 2020, 00:11
          אל תהמר !

          אתה עלול להפסיד בהימור. בשביל מה הם צריכים מרגלים כאן כאשר ישראל מוכרת להם כטב"מים ויש הסכם בין התעשיות הישראלית והסובייטית על יצור משותף בתחום המטוסים. הם נותנים פלטפורמה ואנו אוויוניקה. מוכרים את המטוסים למדינה שלישית.
          ע. היקר – כדאי שתעדכן את מאגר הידע שלך. בעוד שבועיים תגיע 2021.

          השב לתגובה
  2. ח.
    ח. דצמבר 20 2020, 22:05
    חלק ממרגליהם עשו זאת תמורת בצע כסף

    חלק בגלל אידיאולוגיה!

    השב לתגובה
  3. גדעון שניר
    גדעון שניר ינואר 02 2021, 11:26
    ריגול היה ויהיה תמיד

    ריגול בין מדינות- אויבות או ידידותיות- תמיד קיים אם למטרות ביטחון ואם לכלכלה, תעשיה וכו. רק העצימות והאינטנסיביות משתנה בהתאם למצב, כפי שפולארד ריגל למען ישראל- ובצדק, כי ארהב הסתירה מישראל תמיכה באויביה בעין- כך גם ארהב מרגלת אחר ישראל כמו בנושא מכירת נשק סטרטגי למדינות האויבות לארהב- כפי זוגות נשואים "מרגלים"האחד אחר השני

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור