JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ישראל תוקפנית או פועלת להגנה עצמית?

תוקפנות והגנה עצמית על פי המשפט הבין-לאומי

ישראל תוקפנית או פועלת להגנה עצמית? פרופסור ניצה נחמיאס
ינואר 02
09:30 2021

ב-27 בנובמבר חוסל ראש תוכנית הגרעין האיראנית, המדען מוחסן פחריזאדה, שהיה בכיר במשמרות המהפכה ואחראי לפרויקט הנשק הסודי של איראן. פחריזאדה נורה למוות אחרי פיצוץ מכונית תופת סמוך למכוניתו.

זו לא הייתה פעולה יוצאת דופן בהיסטוריה של מדינת ישראל. במהלך 72 שנות קיומה ישראל עוסקת בהגנה על ביטחון אזרחיה, ברמה יום-יומית. האויבים רבים, שונים, וכן גם הסיכונים. סקירה של פעולות צה"ל ומערכות ההגנה האחרות מראה שבמהלך השנים חלו שינויים רבים במהות ובאופי האסטרטגיות והטקטיקות שישראל נוקטת להגנת אזרחיה. לדוגמה, פעולות התגמול של יחידה 101 של אריאל שרון בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ההתקפה על חיל האוויר המצרי שפתחה את מלחמת ששת הימים ב-1967, חיסול אבו-ג'יהאד בתוניס, חיסול "המהנדס" עיאש בעזה, והתקפות אוויריות על מרכזי חיזבאללה בלבנון.

השאלה שעומדת על הפרק לפני כל פעולה כזאת היא האם הפעולה "כשרה" לפי המשפט הבין-לאומי? במאה ה-21 מדינת ישראל לא יכולה להתעלם ממערכת המשפט הבין-לאומית, שפועלת לפי חוקים ותקנות שמקובלים על ידי מרבית מדינות העולם, ובעיקר על ידי המדינות הדמוקרטיות המפותחות, שאליהן גם היא משתייכת. לדוגמה, אמנות ז'נבה. אף שמדינת ישראל מעולם לא הכלילה את האמנות בקודקס החוקים שלה, הכנסת הצביעה והחליטה שישראל מחויבת למלא את הכללים של אמנות ז'נבה. ישראל גם הודיעה שהיא מחויבת לאמנת ג'נוסייד (רצח עם), ולאמנות סחר, שיט בין-לאומי, בריאות, דיפלומטיה, וכמובן אמנות נגד טרור.

אבל מה לגבי פעולות צבאיות כמו, למשל, התקיפה האווירית ב-1967 וחיסול חיל האוויר המצרי? או תקיפות אוויריות בלבנון ובסוריה? האם גם פעולות אלו יכולות להיחשב כלגיטימיות לפי המשפט הבין-לאומי? עיקר הטיעון של מדינת ישראל בביצוע תקיפות אוויריות, חיסולים ממוקדים ועוד, הוא שאלו הן פעולות להגנה עצמית. הטענה היא שעל מדינת ישראל מרחף איום קיומי, והדרך היחידה להגן על אזרחיה היא חיסול האיום, אפילו אם הוא בוצע כביכול ללא תוקפנות מוקדמת נגד ישראל.

אבל האם נוכל לומר בכנות ומתוך יושר משפטי, שהתקיפה שביצע חיל האוויר ביוני 1967 הייתה אקט של הגנה עצמית? או שהחיסול של אבו-ג'יהאד בתוניס והחיסול של פחריזאדה היו אקטים של הגנה עצמית? האם ניתן לומר כי אקט של הגנה עצמית מתקיים גם למול הפגנת כוונות מילוליות בלבד, רצחניות ככל שיהיו? האם השימוש בכוח לא היה מופרז?

פרק חשוב במשפט הבין-לאומי עוסק בדיני מלחמה הקובעים מערכת. למרות החסרונות הרבים שניתן למנות במערכת החוק הבין-לאומית יש לזכור את הצלחות דיני המלחמה באיסור השימוש בנשק כימי, ביולוגי וגרעיני, בלוחמה בטרור, בביסוס העיקרון של מעמד שבויי מלחמה, באיסור שימוש במוקשים נגד אדם, ובהגנה על כוחות הצלה ומתקנים רפואיים ועוד.

גם מערכת המשפט הבין-לאומית התפתחה ופושעי מלחמה הועמדו ועומדים לדין באופן מכובד והוגן. אבל מה לגבי העיקרון של "הגנה עצמית"? הרי לא ניתן לצפות שמדינה תוותר על זכותה להגן על עצמה מתוקפנות עוינת. ואכן, סעיף 51 למגילת האו"ם קובע "שאי אפשר למנוע ממדינה להגיב בכוח (באלימות) על התקפה שבוצעה נגדה". המשפט הבין-לאומי רואה כל שימוש בכוח נגד תוקפנות עוינת כפעולה לגיטימית של הגנה עצמית. חשוב להבחין בין שימוש בכוח כתגובה להתקפה כמו במקרה של מלחמת יום הכיפורים, לבין שימוש בכוח לפני שבוצעה התקפה, כמו במקרה של מלחמת ששת הימים, או חיסולו של פחריזאדה. הרי איראן לא תקפה את ישראל, ולפני 5 ביוני 1967 מצרים לא תקפה את ישראל. כיצד נבחין בין מקרים של תקיפה לבין כוונה להתקפה?

שני גורמים חיוניים חייבים להתקיים כדי שנוכל להוכיח הגנה עצמית: א) נחיצות, ו-ב) מידתיות (פרופורציונליות). הפעולה תיחשב לגיטימית אם היא תוכח כנחוצה, דהיינו, חייבות להימצא עובדות שמוכיחות שעומדת להתקיים פעולה המסכנת את ביטחון המדינה, והתקיפה שלנו היא בעצם אקט של הגנה עצמית, כמו במלחמת ששת הימים, או כמו במקרה של איראן, כאשר ישראל טוענת שלאיראן יש יכולת צבאית גרעינית המהווה סכנה קיומית לישראל.

הגורם השני הוא מידתיות. על מנת שהפעולה תיחשב להגנה עצמית אסור שהיא תחרוג מתחומי הסכנה המיידית, שהכוח המופעל יהיה יחסי לסכנה המיידית ולא יגלוש "לסגירת חשבונות", נקמנות וכו'. גם במשפט הפלילי קיים סעיף המידתיות: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה בחייו בחירותו, בגופו, או ברכושו". המשפט הבין-לאומי מיישם זכות זאת על מדינות הפועלות להגנה עצמית תוך תקיפה עוד בטרם שהמדינה עצמה הותקפה.

כיצד מגדיר המשפט הבין-לאומי תוקפנות? פלישה, הפצצה, סגר על חופים או נמלים, התקפה על ידי כוחות חמושים, משלוח כנופיות טרור לביצוע התקפות אלימות וטרור. זו אינה רשימה "סגורה" ברם הכוונה ברורה. פתיחה באש לפני שבוצע כלפיך ירי יכולה להיחשב הגנה עצמית רק אם קיים איום ממשי נגדך מהצד השני. אולם רק פעולה שמממשת את שני העקרונות: נחיצות ומידתיות, תיחשב כפעולה לגיטימית של הגנה עצמית. האם חיסולים ממוקדים והפצצות בסוריה ובלבנון יכולים להיחשב על ידי המשפט הבין-לאומי כפעולות לגיטימיות של הגנה עצמית? נראה שכל מקרה צריך להיבחן לגופו.

על המחבר / המחברת

ניצה נחמיאס

ניצה נחמיאס

עורכת מדור: חברה. פרופסור למדע המדינה. מרצה אורחת באוניברסיטת מרילנד , (קמפוס טאוסון) ובאוניברסיטת תל אביב. מחברת ועורכת של ארבעה ספרים ומספר רב של מאמרים. מרצה בכינוסים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם.

8 תגובות

  1. גדעון שניר
    גדעון שניר ינואר 02 2021, 11:20
    זו הפוליטיקה דממיי

    התשובה היא פוליטית ולא משפטית

    השב לתגובה
  2. דינה
    דינה ינואר 02 2021, 11:28
    גם וגם

    וכך גם שכנותיה

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני ינואר 02 2021, 14:34
    לפרופסור נחמיאס הנכבדה

    מה זה אמור להיות?
    איזה מין שיקול דעת מנחה אותך?
    מה זה משפט בינלאומי?
    הכרזת האייטולות להשמדת ישראל?
    אולי בעצם לפי המשפט הבינלאומי נתיר לפלסטינים זכות שיבה?
    אולי נתיר לפחריזדה ליצר גרעין?
    האמת – אני מתפלא !!!!

    השב לתגובה
  4. יגאל נחום
    יגאל נחום ינואר 03 2021, 19:11
    אם לא נהיה חזקים והנכה באויב

    לא נהיה קיימים
    מה לא ברור?

    השב לתגובה
  5. ניר מזרחי
    ניר מזרחי ינואר 04 2021, 11:31
    מוסדות משפט בינלאומי כבר לא נחשבים

    ולא ממש משפיעים.

    השב לתגובה
  6. ח.
    ח. ינואר 05 2021, 19:01
    הישראלים נוטים לזלזל במוסדות בינלאומיים

    עד שהמציאות תטפח על פניהם

    השב לתגובה
  7. אמירה
    אמירה ינואר 06 2021, 11:52
    כל הכבוד על הצגת העמדות החשובות

    גם אם חלק גדול האנשים בארץ לא אוהבים את הדיעות האלה.

    השב לתגובה
  8. א.
    א. ינואר 16 2021, 15:01
    גם וגם

    ועוד ועוד
    גם וגם
    ואפשר היה משני הצדדים לצמצם שפיכות הדמים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור