JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לא לחכות לגולדסטון

יש להתחיל מיד בקמפיין הסברה

לא לחכות לגולדסטון צילום: Scott Bobb
יולי 30
08:00 2014

כמה חודשים לאחר שהסתיים סבב הלחימה הקודם בעזה חטפה ישראל פגיעה ישירה מדו"ח גולדסטון. כנפילת פצמ"ר ללא התראה נחת דו"ח גולדסטון על קרקע התודעה הציבורית בישראל ובעולם בימים שבהם שגרת החיים התנהלה כסדרה. "עופרת יצוקה" הסתיים בינואר 2009 והדו"ח פורסם בספטמבר אותה שנה, לאחר שוועדה מיוחדת בראשות השופט היהודי אוסטרלי ריצ'רד גולדסטון שמעה עדויות שתיארו בעיקר את ההרג ואת ההרס שהיו מנת חלקם של הפלסטינים. התדמית הישראלית נפגעה קשות.

ממשלת ישראל סירבה בעקשנות להשמיע את עמדתה בפני הוועדה, ולאחר פרסום הד"וח פתחה במסע דיפלומטי ובין-לאומי מפרך בניסיון לקעקע את מסקנותיו ולהוכיח בדיעבד, כתגובה ולא כיוזמה, ש"אין לנו אחות". אז יצאנו מזה בשן ועין, אם כי הפגיעה הייתה בעיקר תדמיתית בשל הווטו שהטילה ארצות הברית על סנקציות נגד ישראל.

לפני שבוע החליטה מועצת האו"ם לחקור את התקפות ישראל בעזה במסגרת מבצע "צוק איתן". תגובת ישראל הייתה שההחלטה מגוחכת. על ההיערכות ההסברתית של ישראל למתקפות של מועצת האו"ם לזכויות אדם אפשר לומר רק שהיא מעציבה ומייאשת. ב-2009 ניתן היה למנוע את הנזק התדמיתי העצום שנגרם לישראל וחובה להילחם למניעתו כיום.

ב-2009 היה דרוש קמפיין מקצועי ומסודר נגד חקירת האו"ם. אל מול מועצת האו"ם, שבעורמה תקשורתית בחרה בשופט ממוצא יהודי לבדוק את פעולות צה"ל בגדה, ולנוכח הידיעה שלמעשה התנהלה חקירה כל העת (הציבור הישראלי לא היה ער לכך), ראוי היה לנהל קמפיין לקעקוע המסקנות עוד בזמן התנהלות "החקירה". בהנחה שמדיניות חוסר שיתוף הפעולה הייתה נכונה, היה על מדינת ישראל לנקוט יוזמות תקשורתיות בין-לאומיות שיבליטו את הרכבה הבעייתי של המועצה, את הפרת זכויות האדם השיטתית המתקיימת במדינות היושבות בה ואת עברו האנטי-ישראלי של העומד בראשה. קמפיין ישראלי היה מעמיד דרך קבע את המשפחות של קורבנות החמאס מול משרדי הוועדה כשהן מחזיקות בתמונות יקיריהם והיה מארגן אותן לפשיטות על אולפני הטלוויזיה האירופיים והאמריקנים. קמפיין כזה היה מקים קומנדו-רשת להפצת חומרים שיציגו את הוועדה במערומיה המוסריים ואת ההחלטות המוטות שלה, וקונה שטחי פרסום באינטרנט וברשתות הטלוויזיה הבין-לאומיות לבליץ הסברה ממוקד לקראת פרסום מסקנות הוועדה.

לקחי מלחמת ההסברה שלא הייתה אז צריכים להילמד היטב היום. לחימה צבאית משפיעה על ביטחוננו כאן ולחימה הסברתית משפיעה על ביטחוננו גם כאן וגם בתפוצות. לא עניין לזלזל בו. תגובת שרת המשפטים להחלטת המועצה הייתה "חפשו אותי". וללא ספק הם יחפשו. אם ללמוד מן העבר, הפעם הם יתורו אחר אלוף צה"ל בדימוס שיעמוד בראש ועדת החקירה. הם מנהלים את הקמפיין שלהם ברצינות. ניתן לקוות שממשלת ישראל לא תתעורר רק בבוקר פרסום מסקנות הדו"ח הבא ומלחמה אבודה לפניה. עליה להתחיל את הקמפיין היום.

על המחבר / המחברת

Avatar

לימור בר און

יועצת אסטרטגית ומרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת. לשעבר ראש מטה שרת התרבות והספורט, שותפה ב"ארד תקשורת".

3 תגובות

  1. אביב
    אביב אוגוסט 01 2014, 09:14
    אנחנו לא טובים בראית הנולד

    אל תצפי

    השב לתגובה
  2. ניסים...
    ניסים... אוגוסט 31 2014, 17:00
    יש משהו בזה

    כתוב בטוב טעם… ויש דברים שגם אחרי 20 שנה לא משתנים ולא נשכחים

    השב לתגובה
  3. זאבי
    זאבי אוגוסט 31 2014, 17:26
    מהו סוד הכח ??

    גם לנו כמדינה חשובה מגבלת הכח. ואנו מתנהגים באופן טבעי של אנשים שנמשכים לכח .. ומוכנים לעשות המון כדי ליהנות ממנו. המאמר בהחלט חשוב ורואה את הנולד בייחוד היום…. משום שגם עוד עשרים שנה נזכור זאת ונתגעגע למאמר כזה . לדעתי רק אנחנו יכולים לחקור בצורה אמיתית בראשות שופט בדימוס והכח משכר….וטבעו של האדם להיות צמוד לחזק…ותמיד טוב לחזור למקורות…. .

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!