JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

דווקא דו"ח מאוזן

דו"ח ועדת השופטת דיוויס על צוק איתן

דווקא דו"ח מאוזן צילום: צה"ל wikimedia commons
יולי 16
09:00 2015

בימים אלה פירסמה ועדת החקירה הבין-לאומית את דו"ח ממצאיה על מלחמת "צוק איתן" . גם הפעם לא שיתפה ישראל פעולה עם הוועדה, שהרי זו מונתה מטעם גוף העוין את ישראל – מועצת האומות המאוחדות לזכויות האדם. מיד עם פרסום הדו"ח באה התגובה הישראלית הפאבלובית: "אין צורך להתייחס לדו"ח העוין והשקרי שהרי מסקנות הוועדה נוסחו עוד בטרם החלה בחקירה".

לא הכול בישראל קיבלו את עמדת הממשלה; רבים טרחו וקראו לפחות את 34 העמודים של תמצית הדו"ח שהוציאה השופטת האמריקנית בדימוס מרי מקגאוון דיוויס, והתחוור להם שהוא דווקא די מאוזן. הדו"ח הושפע מן העדויות ששמעה הוועדה בז'נבה מכמה ישראלים שלא החרימו את החקירה ובאו להעיד ולספר את סיפורם. חברי הוועדה אף מציינים כי אילו יכלה הוועדה לבקר ולראיין עדים בישראל, ככל הנראה היה מתקבל דו"ח מאוזן יותר באשר לביקורת על ישראל.

ישראל הרשמית החליטה להתעלם מן הדו"ח וממסקנותיו, וחבל. דומני שאינני בודד בהנחה ובהערכה כי צוק איתן לא היה העימות הצבאי האחרון שלנו ברצועת עזה, בהתמודדות מול כוחות מחבלים הפועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית, ואם איננו רוצים לעמוד על ספסל הנאשמים, מוטב שנלמד ונתייחס לטענות שהועלו נגדנו.

אם מעל פני הקרקע או במנהרות שמתחת, כוחות האויב פועלים מלב לבה של האוכלוסייה האזרחית. זו המציאות העגומה. אגב, אין זה מדויק לטעון כי המחבלים בוחרים להסתתר שם ולחפש מגן רק בשל תקוותם שצה"ל יימנע מלפעול נגדם בשל רצונו שלא לפגוע בחפים מפשע. העובדה היא שאנשי אויב אלה הם מיליציה שחייליה ממשיכים להתגורר עם משפחותיהם.

אנו נדרשים לתת תשובה לשלוש בעיות "אסטרטגיות" שמעלה הדו"ח בביקורתו על מדיניות הלחימה של ישראל: נוהל הקש בגג, פצצות טונה ונוהל חניבעל.

נוהל הקש בגג – נוהל זה נחשב אצלנו, ובמידה רבה של צדק, כנוהג הומני. אנו מתקשרים מראש ומורים לדיירי הבית התמימים להתרחק מן המקום כיוון שהבית עומד להיפגע ולהיהרס. משניתנה האזהרה שוב איננו אחראים למי שיישאר במקום וייפגע מן האש. כמפורט בדו"ח, אין בסיס להנחה שכל מי שיישאר במקום נמנה עם מחבלי האויב.

פצצות טונה – בידיעה שמתחת למבנה מסתתרים מחבלים, אנו משתמשים בחימוש שיחדור את כל קומות הבניין, יפגע בקומת המרתף ויחסל את כל מי שבמקום. היקף הנזק הגדול שגורמת פצצת טונה מחייב אותנו לשוב ולשקול באילו מקרים מוצדק השימוש באמל"ח זה.

נוהל חניבעל – כאשר חייו או חירותו של חייל ישראלי בודד מוטלים על הכף, ישראל וצה"ל מתעלמים מכל שיקול ופרופורציה, ואת הדוגמה הקיצונית ביותר ראינו ברפיח ביום הלחימה האחרון, כאשר הדברים קרו בלב לבו של שטח אזרחי מאוכלס בצפיפות. ראוי לשקול מחדש את התנאים להפעלת נוהל חניבעל.

שלוש נקודות אלה הן באחריות הדרג האסטרטגי – דרג ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. זה הדרג שמתווה את המדיניות, וביקורת השופטת דיוויס מוטחת כלפיו. אל לנו להתעלם מן הביקורת, ראוי לקיים ניתוח ודיון נוקבים בשאלות אלה ולהוציא הנחיות ברורות.

המלצתי: לשלב בדיונים אלה גם גורמים זרים, דוגמת ה"גנרלים" שהוזמנו להעביר לנו את חוות דעתם.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

שלמה גזית

אלוף בדימוס. שימש כראש אמ"ן, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, ומנכ"ל הסוכנות היהודית.

תגובה אחת

  1. ישראל
    ישראל יולי 20 2015, 00:27
    כמו תמיד אוהב לקרוא

    מסכים עם הרוב

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור