JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שירת הברבור של אובמה

הנשיא אובמה וההסכם עם איראן – בין המיצרים

שירת הברבור של אובמה הנשיא אובמה צילום: The Official White House Photostream on Flickr
יולי 07
09:30 2015

ב-2 ביוני 2015 פירסמה מישל פלורנוי מאמר שבו היא סוקרת את יחסי ישראל-ארצות הברית על רקע מאמציו של הנשיא אובמה להגיע להסדר עם איראן בסוגיית הגרעין ועל רקע הקיפאון בתהליך השלום. בין השנים 2012-2009 שירתה פלורנוי כתת-מזכיר ההגנה. היא הייתה מעורבת באורח אינטנסיבי בסוגיות המזרח התיכון והיחסים הביטחוניים בין ארצות הברית וישראל. כיום היא עומדת בראש מכון מחקר אסטרטגי.

בראשית המאמר מציינת פלורנוי את העובדה שהתבטאויותיו של הנשיא אובמה לאחרונה מלמדות על רצונו להגיע להבנות אסטרטגיות עם ישראל. לשם כך, כפי שמשתמע מדבריה של פלורנוי, הוא מוכן גם להגמיש את עמדותיו בסוגיית תהליך השלום הישראלי-פלסטיני הנתונה זה שנים במחלוקת בין ממשל אובמה לממשלת נתניהו. ואכן בריאיון שהעניק לעיתון 'אל-ערבייה' (15 במאי 2015) נתן הנשיא אובמה ביטוי למגמות שונות מבעבר בכל הנוגע לתהליך השלום, הוא הבהיר אמנם את המשך דבקותו בחזון שתי המדינות לשני העמים ואת תפיסתו כי זהו הפתרון הטוב ביותר עבור שני הצדדים. עם זאת, הנשיא אובמה השמיע בפירוש ספקות באשר לאפשרות להגיע להסדר כולל ישראלי-פלסטיני בעתיד הנראה לעין. על רקע הדברים הללו, הציע הנשיא לפעול בשלב זה בכיוון של צעדים מדודים והדרגתיים בעיקר במישור הכלכלי שיעצימו את יחסי האמון בין ישראל לפלסטינים, ויאפשרו, אולי בעתיד הרחוק יותר, לגבש הסדר מדיני כולל בין שני הצדדים.

כזכור, סוגיה זו הייתה שנויה במחלוקת קשה בין ממשל אובמה ובין ממשלת נתניהו מאז נכנס הנשיא לתפקידו בראשית 2009. מיד עם כניסתו לתפקיד כנשיא הבהיר אובמה כי בכוונתו לפעול באורח אינטניסבי ומיידי להשגת הסדר מדיני כולל בין שני הצדדים. טענותיו של נתניהו כי הזמן אינו בשל להשגת הסדר כולל וכי מוטב לפעול באופן מדוד והדרגתי בעיקר במישור הכלכלי נפלו על אוזניים ערלות. ממשל אובמה סירב לשקול ברצינות חלופות להסדר כולל. הנשיא עצמו ודובריו חזרו והבהירו את חשיבותו העליונה של הסדר ישראלי-פלסטיני להעצמת מעמדה של ארצות הברית בעולם האיסלאמי בכלל, ובעולם הערבי בפרט. הם הדגישו כי להסדר כזה תהיינה השלכות חיוביות גם על יכולתה של ארצות הברית להגיע להסדר עם איראן בסוגיה הגרעינית. מכיוון שלישראל יש אינטרס עליון להבטיח שאיראן לא תהיה מדינה גרעינית, כך טענו דוברי הממשל, היא חייבת להגמיש את עמדותיה בסוגיית ההסדר עם הפלסטינים.

הנשיא לא הסתפק בכך, הוא חזר ותבע הקפאה מוחלטת של הבנייה ברחבי יהודה ושומרון, כולל ירושלים המזרחית. מעבר לכך, הנשיא הבהיר כי לא יסבול סחבת בתהליך השלום, וכי הוא מצפה לגיבוש הסכם בתאריך מוגדר. מוטיבים אלה, בין השאר, הם שהובילו לעימות המתמשך בין הנשיא אובמה לבין ראש הממשלה נתניהו. עתה, כך ניתן להתרשם, מפגין הנשיא גישה שונה. הוא מבטא עמדה מאוזנת ביחסו לישראל ולפלסטינים. הוא אינו מאזכר את ההתנחלויות ואינו קוצב זמן להסדר. פלורנוי, כאמור, מזהה בכך רצון מופגן של הנשיא להגיע להבנות עם ישראל. ברור שלא יהיה אפשר לגשר על כל המחלוקות בין שתי המדינות, אומרת פלורנוי. עם זאת, יש לשני הצדדים אינטרסים משותפים רבים, וביניהם שמירת היציבות האזורית, המאבק בטרור ומניעת הפצתו של נשק גרעיני.

כדי להגיע להבנות אסטרטגיות, קובעת פלורנוי, צריך שתהיה הבנה אישית בין שני המנהיגים על כך שאיש מהם לא יפעל באורח שיפגע ביחסים שבין שתי המדינות. נתניהו אינו חייב להסכים למדיניותו של הנשיא אובמה כלפי איראן. עם זאת, הוא צריך להתחייב לרסן את התבטאויותיו בהקשר זה בתקשורת האמריקנית ואת פעילותו בקונגרס. פוליטיזציה של התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, קובעת פלורנוי, תהיה הרת אסון לישראל. מאידך, הנשיא אובמה אינו חייב להסכים עם מדיניותו של נתניהו בסוגיית ההתנחלויות וכלפי חזון שתי המדינות לשני העמים, אך הוא צריך להפסיק את הביקורת הפומביות על נתניהו בהקשר זה.

יש להניח כי פרופ' פלורנוי העלתה הצעה זו בעקבות שיחות עם אישים בממשל. הצעה זו מצביעה בעליל על המצוקה שאליה נקלע ממשל אובמה בעקבות המשא ומתן המתמשך עם איראן בסוגיית הגרעין. לכל אורך הדיאלוג עם איראן מפגין ממשל אובמה התלהבות רבה להגעה להסדר. בריאיון עם העיתונאי ג'פרי גולדברג ציין הנשיא אובמה במפורש כי ההסכם מהווה נדבך חשוב במורשת שהוא מבקש להותיר אחריו וכי יש לו עניין אישי רב בהסדר. מגמה זו היא שהובילה את הנשיא אובמה לסטות באורח ניכר מן הפרמטרים שהוא עצמו קבע בדצמבר 2013 וגם לאחר מכן בהסכם עם איראן. פרמטרים אלה הדגישו כי איראן תוכל לפתח אנרגיה גרעינית לצורכי שלום בלבד. הנשיא עצמו קבע כי במסגרת צרכים אלה איראן לא זקוקה למתקני הגרעין בפורדו ובאראק וגם לא לצנטרפוגות מתקדמות. עתה, כבר ברור שבכל הסכם עם איראן אמורים מתקנים אלה להישאר בתפעול.

מעבר לכך, כדי להגיע להסכם היה הנשיא מוכן להגיע לעימות חסר תקדים עם צירי הקונגרס, הן בשאלה המהותית של מערכת הסמכויות של הבית הלבן והקונגרס בסוגיות מדיניות החוץ והן בשאלת תוכן ההסכם. כדי להגיע להסדר היה הנשיא מוכן גם להגיע לעימות עם בנות בריתה המסורתיות של ארצות הברית במזרח התיכון ובראשן ישראל, סעודיה, מצרים ומדינות המפרץ.

ולבסוף, כדי להגיע להסדר היה ממשל אובמה מוכן, הלכה למעשה, לזנוח את האופציה הצבאית ששימשה מרכיב מרכזי במדיניותו מול איראן בשנים האחרונות. הבהרותיו של הנשיא ואישי ממשל אחרים במהלך השנים האחרונות – כי אם הדרך הדיפלומטית לא תצלח, אזי כל האופציות, כולל הצבאית, מונחות על השולחן – התגלו כחסרות בסיס של ממש. הנשיא, מזכיר המדינה ואישים בכירים אחרים בממשל חוזרים וטוענים כי האופציה הצבאית של ארצות הברית מול איראן מוגבלת ביותר, ולכל היותר תחזיר את איראן שנתיים שלוש לאחור.

בשבוע שעבר שיגרה קבוצה של אישים נכבדים מכתב גלוי אל הנשיא אובמה. הקבוצה כללה אנשי צבא וממשל בכירים לשעבר ואנשי אקדמיה בעלי שם בין לאומי, חלקם מזוהים עם המפלגה הרפובליקנית וחלקם עם המפלגה הדמוקרטית. עם חברי הקבוצה נמנים אנשי אקדמיה בכירים כמו פרופ' גרהאם אליסון, פרופ' מייקל אייזנשטאדט, ד"ר רוברט סטלוף ופרופ' גארי סיימור. מבין אנשי הצבא והממשל בולטים שמותיהם של דויד פטראוס, סטיב האדלי ג'וזף ליברמן ועוד. במכתב מביעים החותמים את דאגתם העמוקה מן ההסכם ההולך ומתגבש בין ממשל אובמה לאיראן. החותמים קובעים בפסקנות כי ההסכם לא ימנע מאיראן להגיע ליכולת גרעינית בעתיד.

סיכומו של דבר, בימים אלה ממש מגיע מסעו של הנשיא לקצה הדרך. בקרוב מאוד יסתבר אם מאמציו העליונים להגיע להסדר עם איראן צלחו, ובהמשך תעמוד השאלה האם ההסדר שהושג יזכה לתמיכה ציבורית ולתמיכת הקונגרס.

הנשיא מודע היטב למצבו השברירי של הדיאלוג עם איראן. מאמרה של פלורנוי הוא, ככל הנראה, ביטוי למצוקה של הנשיא. כדי להעביר את ההסכם עם איראן מוכן הנשיא להגמיש את עמדותיו בסוגיית תהליך השלום. יש להניח שמסרים דומים מועברים ישירות לראש הממשלה. האם הנסיבות יובילו את שני הצדדים, בשלהי כהונתו של הנשיא אובמה, להסכם הבנות היסטורי? ספק רב בכך.

 

על המחבר / המחברת

זכי שלום

פרופסור. חוקר בכיר באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב.

2 תגובות

  1. שלום
    שלום יולי 09 2015, 11:58
    ארה"ב היא בת הברית העיקרית שלנו

    בלעדיה ישראל תתקשה לשרוד
    מבלי להיכנס להרבה פילוסופיה חייבים להבין זאת
    זה האינטרס האיסטרטגי שלנו יותר מכל דבר
    ביבי ועוד יותר חלק משריו ועוד יותר חלק מחברי הכנסת העלובים של מפלגתו לא מבינים זאת וימיטו עלינו אסון

    השב לתגובה
  2. חיפאי
    חיפאי יולי 30 2015, 11:30
    הסכם עם אירן אך לא הסכם עם הפלשתינאים

    בקרוב מאד, אחרי מאבקים רבים, יצליח אובמה להעביר בקונגרס את ההסכם עם אירן, אך מצד שני שום דבר לא יתקדם בין ישראל לפלשתינאים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!