JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שונאים סיפור אהבה?

יחסי ארה"ב-ישראל בעבר, בהווה ובעתיד

שונאים סיפור אהבה? הנשיא אובמה צילום: The Official White House Photostream on Flickr
אוקטובר 26
09:30 2015

ניגוד אינטרסים, קצרים בתקשורת ופער אידיאולוגי משמעותי שקנו שביתה בין הבית הלבן של הנשיא אובמה, לבין משרד ראש הממשלה של נתניהו, מעלים סימן שאלה ענק לגבי יציבות מרקם היחסים הבילטראליים בין ארה"ב לישראל. לא בכדי בחרתי בשמה של הנובלה שכתב הסופר היהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר, ככותרת למאמר העוסק ביחסי ארה"ב-ישראל. יחסים אלה מתאפיינים בתקופות מחזוריות של שיא ושפל החל מקום מדינת ישראל ועד ימינו אלה (אוקטובר 2015). אמנם מהתבוננות בזווית הנטייה של עקומה רגרסיווית המתארת את התפתחות יחסי ארה"ב-ישראל, על ציר הזמן מ-1948 עד היום, אפשר ללמוד שיחסי הקרבה בין שתי המדינות הולכים ומשתפרים בחלוף הזמן, למרות משברים ועימותים שהתחוללו בנקודות זמן מסוימות. על כן, בהתנהלות הקלוקלת של מערכת היחסים בין ממשל אובמה לממשלת נתניהו אין כל חדש. למעשה ניתן לציין כי בעבר כבר היו מקרים אחדים, שבמהלכם ההידרדרות ביחסים הללו הייתה עמוקה יותר מאשר החריקות, עד כדי עוינות אישית, בתקופת נתניהו-אובמה. עם כל זאת ניתן לקבוע ללא כל ספק, כי למערכת היחסים שבין ארה"ב לישראל לא רק שאין דומה, אלא גם אין "דגם מתקרב", בכל מכלול היחסים הבין-לאומיים בין מדינות בעולם.

לפיכך ראוי ואף נדרש לבחון מתוך גישה ביקורתית את התפתחות שיתוף, או אי-שיתוף, הפעולה בין אובמה לנתניהו. בחינה זו ראוי לה שתיערך קודם כול על בסיס הכרת ההיסטוריה של יחסי ארה"ב-ישראל, העליות והמורדות שאפיינו היסטוריה זו ומצב היחסים העכשווי בין שתי המדינות. רק כך ניתן להעריך את התנהלותו של נתניהו מול אובמה ואת התועלת, או הנזק, שהתנהלות זו השיתה על מדינת ישראל. זאת ועוד, יהיה מעניין לעקוב אחר התוצאות מפגישת אובמה-נתניהו המתוכננת להתקיים בבית הלבן בוושינגטון במחצית נובמבר הקרוב.

כיום מסתכם הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל בכ-3 מיליארד דולר לשנה. סיוע זה נגזר מההתחייבות הנשיאותית שנתן הנשיא בוש הבן לראש הממשלה אולמרט ב-2008 ותוקפו נקבע עד 2018.

הווה אומר כ-11.5 מיליארד שקל על פי שער הדולר לשקל בשלהי 2015. תקציב הביטחון השקלי הישראלי נע סביב 56 מיליארד שקל. היינו ערכו של הסיוע הכספי השנתי האמריקאי הנוסף לצה"ל הוא כ-20% מעל התקציב המקומי. לתוספת תקציב זו משמעות יוצאת מן הכלל, ולא רק זאת, הסכום כולו מועבר לרשות ישראל בתחילת כל שנת תקציב. כמו כן על פי חוק מיוחד ישראל יכולה להמיר כ-600 מיליון דולר ממנו לשקלים לטובת רכישות של מערכת הביטחון ממפעלים ישראליים בארץ. על פי הפרופסור אברהם בן-צבי בספרו "מטרומן ועד אובמה" זו הטבה ייחודית לישראל. אף מדינה אחרת בעולם לא זכתה להטבה מסוג זה. הדבר מאפשר לישראל לפתח את התעשיות הצבאיות שלה, וזאת למגינת לבם של יצרנים אמריקאים שהיו רוצים שמלוא סכום הסיוע יינתן אך ורק לרכישות מתעשיית הביטחון האמריקאית.

מענק כספי זה מאפשר למדינת ישראל לרכוש בארה"ב כלי טיס למיניהם, חלפים, תחמושת למיניה, כלים משוריינים, מערכות נ"מ ואמצעי הגנה מתקדמים אחרים. ישנם האומרים כי מתן הסיוע האמריקאי, באמצעות העמדת אמצעים כספיים לרכישה בתעשייה האמריקאית, מהווה בעצם הזרמת כסף מהאוצר הפדראלי האמריקאי לתעשייה האמריקאית ובכך מעודד ומקדם אותה. אולם עד כמה שטיעון זה תקף אין להתעלם מערכו החשוב למדינת ישראל. בנוסף לכך, כפי שמציין בן-צבי בספרו, ישראל נהנית מתמיכה מדינית ודיפלומטית אמריקאית במוסדות בין-לאומיים לרבות האו"ם ומשירותי תיווך של מחלקת המדינה האמריקאית בין ישראל לגורמים ערביים מגוונים כאשר עולה הצורך והזמן מתאים.

הגם שמ-2007 ישראל אינה מקבלת סיוע אזרחי ישיר מארה"ב, עדיין מאז 1992 מעניקה ארה"ב לישראל ערבויות לצורך נטילת אשראי במערכת הבנקאות הבין-לאומית. אשראי זה שימש בתחילה לצורך סיוע חיוני בקליטת גל העלייה הגדול מברית המועצות בעקבות נפילת הקומוניזם. בהמשך נוצל הכסף למטרות שונות מפעם לפעם. על כל אלה יש להוסיף מערכת רחבה של הסכמים, כתובים ובלתי-כתובים לשיתוף פעולה מודיעיני, אסטרטגי, תעשייתי ואקדמי בין שתי המדינות. בהרצאה שנשא לאחרונה באוניברסיטת בר אילן פירט האלוף במיל' יעקב עמידרור (כיהן כראש המל"ל במשרד רו"מ) את מסלולי מערכת הקשרים השוטפים בין ישראל לארה"ב בצירים הללו: הבית הלבן מול משרד ראש הממשלה; הפנטגון מול משרד הביטחון; המטכ"ל וזרועות צה"ל מול המטות המשולבים וגופים מקצועיים של צבא ארה"ב; מחלקת המדינה מול משרד החוץ; קהילת המודיעין הישראלית מול סוכנות המודיעין המרכזית (CIA) של ארה"ב. על כך יש להוסיף קשרים בתחום הדתי והמסחרי, קשרי משפחה ורקע אידיאולוגי פוליטי והיסטורי משותף. מכל הללו ברור לחלוטין שאין אף דוגמה מקבילה או דומה למערכת קשרים כוללת בין מדינות כפי שהיא קיימת כיום בין ארה"ב לישראל. נשאלת אפוא השאלה: האם לעולם חוסן? האם היה זה נכון, מתאים וראוי מצד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לצאת בגלוי ובבוטות נגד הנשיא אובמה בעת שהוא נאבק להיבחר לקדנציה שנייה? האם טוב עשה נתניהו כשפעל בעוצמה נגד הנשיא אובמה ומזכיר המדינה שלו ג'ון קרי, בסוגיית הגרעין האיראני? וגם – האם חלה שחיקה ביחסי הקרבה המיוחדים בין ארה"ב לישראל?

בהידרשנו לסוגיה זו אין להימנע ממבט לאחור, לעבר כשבעים שנות היסטוריה של קשרי ארה"ב-ישראל. לא תמיד היו הקשרים הללו כל כך מפותחים ועמוקים. נהפוך הוא. בשנת 1947, עם החלטת כ"ט בנובמבר באו"ם ותחילת הפינוי הבריטי, הטיל האו"ם, בלחץ בריטי שגרר תמיכה אמריקאית, אמברגו על יצוא נשק למזרח התיכון. אמברגו זה היה תקף לגבי היישוב היהודי בארץ ישראל ובהמשך לגבי מדינת ישראל הצעירה. הצבאות הערביים (בעיקר העיראקי, המצרי והירדני) היו בקשרים עם הבריטים ולגביהם האמברגו לא היה בר תוקף. לאמריקאים ולבריטים היו אינטרסים חשובים במזרח התיכון הערבי. שירותי המודיעין הבריטי והאמריקאי מסרו לממשלותיהם הערכות מודיעיניות, שבמקרה מלחמה הערבים יביסו ויחסלו את היישוב היהודי (שמנה אז 600 אלף נפש בלבד) בתוך שבועות אחדים. מזכיר המדינה האמריקאי הגנרל רב המוניטין מרשל ומזכיר ההגנה הדומיננטי פורסטל הפעילו לחץ על הנשיא טרומן לבל יכיר במדינת ישראל. שניהם, בשיתוף עם הפקידות הבכירה במחלקת המדינה פעלו נגד האינטרסים של ישראל הצעירה. האיפא"ק עדיין לא הוקמה אז. יש הטוענים ש"רוח אנטישמית" נשבה במסדרונות של מחלקות המדינה וההגנה של מרשל ופורסטל. ידוע כי גם הבולשת הפדראלית (FBI) פעלה נגד גופים יהודיים ואחרים שאספו כספים וקנו ציוד צבאי מעודפי מלחמת העולם השנייה בארה"ב כדי להעבירם לארץ ישראל. שנים אחדות לאחר קום המדינה נרשמה אפיזודה חמורה מאוד מבחינתה של ישראל, כאשר הנשיא אייזנהאואר פקד על ראש ממשלת ישראל המיתולוגי, דוד בן גוריון, לסגת מחצי האי סיני שנכבש על ידי ישראל באוקטובר 1956. כיבוש סיני אז היה מוצדק בשל סיבות אחדות: עסקת הנשק המצרית-צ'כית הראשונה; ארגון ושילוח הפדאיון מסיני ומרצועת עזה לחבל בישראל; הסיטואציה שנוצרה אחרי מהפכת הקצינים החופשיים במצרים והלאמת תעלת סואץ על ידם.

האמברגו האמריקאי על משלוחי נשק לישראל החל להיסדק עם היבחרו של ג'ון פיצג'ראלד קנדי לנשיאות ארה"ב. האמברגו בוטל כליל כשלוש שנים לאחר מכן בעקבות הניצחון הישראלי המזהיר במלחמת ששת הימים. מאז "גילתה" ארה"ב את ישראל וזו הפכה לגורם מוביל במזרח התיכון. האם מאן דהו יכול להעלות על דעתו מהפך קיצוני יותר ביחסים בין שתי מדינות מאשר גישתה של ארה"ב כלפי ישראל משלהי 1947 עד שנות השישים המוקדמות של המאה שעברה, לעומת גישתה של ארה"ב כלפי ישראל החל מראשית המאה העשרים ואחת? האם נשיא אמריקאי, יהא זה אובמה או כל נשיא אחר, יכול כיום לפקוד על ראש ממשלה ישראלי לסגת ממקום כלשהו, כפי שפקד הנשיא אייזנהאואר על דוד בן גוריון ב-1956?

מכאן עולה תובנה פוליטית חשובה – ישראל כיום איננה מדינה "ואסאלית" של האמריקאים. למעשה מאז פרוץ "האביב הערבי" ישראל הפכה למקום היחידי במזרח התיכון שמטוס אמריקאי יכול לנחות בו ואף להמריא ממנו בבטחה. הנה לפנינו חומר למחשבה בבואנו להשיב על השאלה: האם טוב עשה ראש ממשלת ישראל בהעמידו עצמו, בהזדמנויות אחדות, מול הנשיא אובמה?

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

6 תגובות

  1. י.
    י. אוקטובר 26 2015, 10:24
    אובמה עוזר לישראל מאד

    ללא העזרה והתמיכה של אובמה מצבה של מדינת ישראל בטחונית וכלכלית ופוליטית היה הרבה יותר גרוע
    ההשמצות וההשתלחות נגדו של אנשי הימין איננה מוצדקת
    הוא מטפל בטרור האיסלמי הרבה יותר טוב מאשר ממשלת ישראל

    השב לתגובה
    • ד
      ד"ר יצחק דגני אוקטובר 27 2015, 23:32
      אובמה ?

      אכן ללא העזרה והתמיכה האמריקאית מצבה של ישראל היה הרבה פחות טוב.
      העזרה היא אמריקאית. לא אובמאית.
      אם זה היה תלוי באובמה – אבוי לנו.
      אובמה מטפל רע מאד בטרור האיסלמי. לא מזמן הוא חתם הסכם עם האיראנים שישחרר להם כ- 150 מיליארד דולר. זה יהיה כמו בנזין על מדורת הטרור האסלמי.
      כבר היום הוא נחשב לאחד הנשיאים הגרועים ביותר בהיסטוריה האמריקאית וכנראה שבעתיד כשלא ישב בבית הלבן ההיטוריה תשפוט אותו בחומרה עוד יותר גדולה.

      השב לתגובה
  2. ל.
    ל. אוקטובר 26 2015, 19:04
    מה דעתך על משולש?

    שישראל תנהל יחסי אהבה בנפרד עם רוסיה ועם ארה"ב. זה יכול להביא הרבה הישגים!

    השב לתגובה
    • ד
      ד"ר יצחק דגני אוקטובר 27 2015, 23:23
      ל - ל.

      אתה 100% צודק.
      אכן ישראל מנהלת "יחסים" גם עם רוסיה וגם עם ארה"ב.
      זה בהחלט מביא הישגים.

      השב לתגובה
  3. מממ
    מממ אוקטובר 30 2015, 09:49
    ראיתם היום מה אמר המועמד הרפובליקאי

    הוא טוען שאובמה שונא את ישראל

    השב לתגובה
  4. עולה נארה
    עולה נארה"ב נובמבר 09 2015, 11:43
    היום בפגישה של ביבי ואובמה הכל יתברר

    מתחת למילים הפוליטיות מי שיודע לנתח יבין את גודל הקרע שכל כך חבל

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!