JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

2016 – שנת סיכונים וסיכויים

בעיות העולם הבוערות והשפעתן על ישראל

2016 – שנת סיכונים וסיכויים תמונה:Kattigara he.wikipedia.org
ינואר 27
09:28 2016

תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה. כך נוהגים בני ישראל לברך זה את זה בחגי תשרי. בעת הזאת, עם חלוף שנת 2015 וכניסת שנת 2016 במקומה, דומה שהצטברו והתנקזו ליחידת זמן אחת מכלול עניינים במערך הכלכלה והיחסים הבין-לאומיים ברחבי העולם. אמנם ישראל היא מדינה קטנה יחסית, אך למרות מידותיה הזעירות, היא נמצאת במרכזן של התרחשויות הרות גורל בזירה הבין-לאומית. הגם שכך, בעת כתיבת שורות אלו (ינואר 2016) מתגבשת תובנה שממשלת ישראל תצטרך לקבל החלטות משמעותיות, ואולי אפילו קשות מאוד, בשנה הבאה עלינו לטובה.

שני תרחישים דומיננטיים תופסים את המקום החשוב ביותר במערך היחסים הבין-לאומיים: צלילת מחיר האנרגיה (נפט גולמי וגז) והתפרצות חסרת תקדים של מגיפת טרור בכל העולם. עד כמה שהקשר בין שתי התופעות הללו נראה לא ברור, מסתבר שקיים ביניהן קשר אינטגראלי. ראשית, צניחת מחירי מחיר האנרגיה מותירה פחות מזומנים בידי ממשלות תומכות טרור, ועל כן תמיכתן בארגוני הטרור, שכיום רובם ככולם הם ארגוני אסלאם רדיקלי, הולכת ופוחתת. קרוב לוודאי שבשל כך התקפות הטרור יתרבו ועוצמתן תתגבר. ניתן לשער שתופעת ה"בומרנג", דהיינו התקפות טרור על גורמים במדינות שמממנות אותו תלך ותתעצם, במטרה להפעיל לחץ על "תורמי" הכסף.

צניחת מחיר האנרגיה גורמת למשברים כלכליים חריפים במדינות המייצאות נפט וגז. על רוסיה עובר בעת הזאת משבר כלכלי שאפילו גרר את יישובי הערבה בישראל, המייצאים פלפלים לרוסיה, למשבר כלכלי חריף. בשל חוסר במט"ח צמצמו הרוסים את היבוא, כולל יבוא ירקות, לארצם. המשבר הכלכלי ברוסיה הנו ללא ספק בין הגורמים המעצימים את התוקפנות הרוסית בזירה הבין-לאומית.

בצד השני של העולם, בניגריה, שקרוב ל-100% מהכנסותיה מקורן בנפט, התפתח משבר כלכלי חמור ביותר. מאות חברות ישראליות שעושות עסקים עם מדינה זו סופגות הפסדים כבדים. דומה לזה המצב בסעודיה ובמדינות המפרץ. אמנם למדינות אלו יש רזרבות גדולות במטבע חוץ אשר מושקעות בבנקים במערב, אבל אותות המיתון מורגשים גם שם. עשרות אלפי פועלים זרים שעובדים במדינות אלו החלו לחזור לארצות מולדתם. תזרים המזומנים שהם יצרו אל תוך ארצות מוצאם הולך ומצטמצם, מה שמעצים את מצוקת העוני בארצות הללו שממילא נכללות בין העניות בארצות העולם.

הסרת הסנקציות הכלכליות מעל איראן, החל בשבוע שבו נכתבות שורות אלו, פותחת את שוק הנפט האיראני ליצוא ללא המגבלות שהושתו באמצעות הסנקציות. לפיכך מאות אלפי חביות נפט ביום יתווספו להיצע הנפט בשוק הבין-לאומי. מכאן שייווצר עד מהרה עוד לחץ להוזלת מחירו. דבר זה עלול להחמיר את הקשיים הכלכליים של יצואניות הנפט. התוצאה הצפויה תתבטא בהעמקת חוסר יציבות פוליטית בארצות הללו. זעזועים פוליטיים גורמים להתגברות הטרור הן בתוכן והן זה המיוצא מהן לארצות אחרות.

כתוצאה מהסרת הסנקציות מעל איראן גם יופשרו סכומי כסף אדירים, בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר, שיעמדו לרשות ממשלת איראן. הצפי הוא שחלק נכבד מכסף זה ימצא את דרכו לקופתן של משמרות המהפכה. אלו מצדן יגדילו את התמיכה בארגוני טרור אסלאמיים קיצונים במזרח התיכון, בדרום אמריקה, באפריקה ואף במזרח הרחוק ובאירופה. לרוע המזל הזרמת כסף למשמרות המהפכה האיראנית מבשרת רעות לישראל. החיזבאללה בלבנון, החמאס בעזה, וכנראה גם שלוחות טרור במדבר סיני ובישראל נהנות מסיוע פיננסי שמקורו באיראן. אפשר להניח במידה רבה של ודאות שיותר כסף בידי משמרות המהפכה יפיח יותר רוח גבית בטרור הרדיקלי המאיים על המערב ובייחוד על ישראל.

אמנם החיזבאללה בלבנון ספג אבדות רבות בסוריה וכוחו נחלש, אך הוא עדיין מהווה איום אסטרטגי פוטנציאלי על מדינת ישראל. ישראל לא תוכל להתקיים בבטחה כאשר ארסנל אדיר של טילי חיזבאללה חבוי בדרום לבנון וממתין ליום פקודה. במוקדם או במאוחר ישראל תיאלץ לצאת מגבולותיה על מנת לסכל איום זה. לא מן הנמנע שהגבול הלבנוני יתחמם והזמן לסכל את האיום הזה יגיע במהלך השנה הקרובה.

שנת 2016 היא שנת בחירות לנשיאות (כמו גם לחלק מבתי הנבחרים) בארצות הברית. על כן ההנחה היא שנשיא ארצות הברית יימנע ככל יכולתו מהעמקת המעורבות הצבאית האמריקנית במזרח התיכון. לא רק בשל רצונו להותיר מורשת מתונה אלא גם בשל היותו מעין "איסלאמופיל". ירידת קרנה של ארצות הברית במזרח התיכון במשמרתו של הנשיא אובמה היא עובדה ידועה. לכך מצטרפת גם עובדת סיום התלות האמריקנית במקורות האנרגיה של המזרח התיכון.

התפתחויות אלו הביאו למשבר ביחסי ארצות הברית עם שתי המדינות הערביות החשובות – מצרים וסעודיה. מצרים מנהלת משא ומתן עם הרוסים לקניית ציוד צבאי במימון סעודי. ציוד זה אמור לבוא במקום ציוד אמריקני שבו הצטייד הצבא המצרי במשך כ-35 שנים. אמנם תעשיית הנשק האמריקנית לא מעוניינת לוותר אפילו על חלק משווקי הנשק המצרי והסעודי, אבל אין ספק שהאווירה הציבורית בארצות הברית פועלת נגד העמקת המעורבות הצבאית של אמריקה בעולם בכלל ובמזרח התיכון בוודאי.

בשלהי 2015 שינו הרוסים את מדיניותם במזרח התיכון. לשינוי מדיניות זה ישנם שני היבטים חשובים מאוד מבחינת מדינת ישראל. ראשית, הרוסים החלו להתערב באופן פעיל במלחמת האזרחים בסוריה. ושנית, צבא רוסיה הקים עם צה"ל ועדה צבאית משותפת, אשר בראשה יושבים שני סגני הרמטכ"לים של שני הצבאות במעמד שווה. לשיתוף פעולה זה משמעות אסטרטגית מהפכנית עבור מדינת ישראל. יש לשער שהאמריקנים אינם "מאושרים" מהרומן המתפתח בין צה"ל לצבא הרוסי. ממשלת ישראל תהיה חייבת לנהוג משנה זהירות בהחלטותיה בעניין זה על מנת להימנע מ"שבירת כלים" עם הממסד הביטחוני האמריקני.

במבט כללי נראה שהמעורבות הרוסית בסוריה עד כה לא מצליחה "לכבות את השריפה" שם. הדיקטטור אסד-הבן עדיין לא הולך לשום מקום. מלחמת האזרחים, במה שקודם לכן הייתה מדינת סוריה, נמשכת כבר חמש שנים. ממדי ההרס עצומים. מאות אלפי הרוגים. מיליוני פצועים ופליטים. כנראה שמלחמה זו עומדת להיות "מלחמת שלושים השנה" של הלבנט. כל הסאגה הזאת מתרחשת בטווח נק"ל מגבולה הצפוני של ישראל ובנקל היא יכולה לזלוג אל תוך ישראל. מצב זה מחייב ערנות מרובה וכוננות מתאימה כדי לתת מענה לכל מצב שעלול להתפתח. מעל לכל ישראל חייבת להרוס כל תשתית טרור שעלולה להיבנות ברמת הגולן הסורית ולסכל בכוח העברות נשק חדיש לחיזבאללה בלבנון. כל אלו מבשרים שנה מתוחה מאוד בצפון ישראל.

לאחר כשש שנים של מתח פוליטי הולך ומתעצם בין טורקיה לישראל נשמעות לאחרונה זמירות חדשות מהצד הטורקי. אם אסון המרמרה סימן נקודת מפנה לרעה ביחסי טורקיה-ישראל, הרי שהפלת המטוס הרוסי על ידי הטורקים עשויה להוות נקודת מפנה חדשה בכיוון חיובי ביחסי שתי המדינות. נשיא טורקיה ארדוגאן, וגם ראש הממשלה שלו דאבוטוגלו, אמרו לאחרונה שהגיע הזמן לשפר את יחסיהם עם ישראל כמובן בתנאי שישראל תתנצל, תפצה את משפחות חללי המרמרה ותסיר את המצור מעל רצועת עזה.

ככל שממשלת ישראל צריכה להיות מעוניינת בהשבת היחסים עם טורקיה לקדמותם, עליה להלך במקרה זה בין הטיפות. מצד אחד האמריקנים יהיו בוודאי שבעי רצון ששתי ארצות המשתייכות למחנה שלהם תשובנה להיות ידידות, אולם מצד שני במצב האסטרטגי החדש שבו הרוסים תופסים צד נגד טורקיה, אסור לישראל לסכן את הקשר המתפתח עם הרוסים. הנה לכם בעיה שהאדונים יעלון ונתניהו יצטרכו להתמודד עמה ולהחליט החלטות קשות בשנה הקרובה.

מצב הביטחון בחצי האי סיני הולך ומדרדר. ישראל התירה למצרים להכניס לסיני כוחות צבא הרבה מעל ומעבר למה שהותר למצרים על פי הסכם השלום בין שתיהן. טרור רדיקלי משתולל בסיני. וכך הופך למעשה חצי האי למחסן נשק אדיר המסולק ממחסני הנשק של קדאפי שנפרצו, ותכולתם מופצת לכל המעוניין. ישראל ומצרים משתפות פעולה במאבק נגד טרור זה. הגם שכך הטרור החל לזלוג מסיני לכיוון דרום הנגב כמו גם לאיים על אילת בירי טילים.

בסיני פרוש כוח רב לאומי ((MFO אשר מתפקידו להשגיח על הסכם השלום בין מצרים לישראל. כוח זה מורכב בעיקרו מחיילים ומקצינים אמריקנים. הוא אינו נחשב לכוח של האו"ם. חיילי כוח זה נמצאים בסיכון הולך וגובר מצד הטרור המוסלמי. במקרה שמצב הביטחון בסיני יוחמר, מתוכנן הכוח הרב לאומי להתפנות לישראל כדי להימנע מסיכון חיי חייליו. תפנית זו תיצור מצב חדש שבו תעמוד ישראל מול מצרים ללא כוח מתווך ביניהן, לראשונה זה שלושים וחמש שנים. הנה לפניכם עוד סצנריו שעם התהוותו תצטרך ממשלת ישראל לקבל החלטות קשות.

מעל לכל הנ"ל מרחף באוויר משבר כלכלי אשר הולך ומתהווה בסין. סין הפכה בעשור האחרון לידידה של מדינת ישראל ולבעלת אינטרסים משותפים עמה. משבר זה כבר גרם לעצירת השקעות מסוימות שהסינים עמדו לבצע בישראל. בשל המשבר הכלכלי עלול הסחר הסיני עם ישראל להיפגע. התערערות כלכלת סין עלולה ליצור בישראל קשיים ש"משבר הפלפלים בערבה" יהיה אך קדימון מינורי לעומתו. הנה לכם עוד עניין שעל ממשלת ישראל לענות בו בטווח הזמן המיידי.

תכלה שנה וקללותיה כבר אמרנו? נקווה שתחל שנה שנזכה בה לבשורות טובות.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

4 תגובות

  1. מתי דוד
    מתי דוד ינואר 27 2016, 19:36
    העולם הגלובלי והאיסלם הרדיקלי

    סקירה בינלאומית ממצה ומעודכנת
    המנתחת היטב את מוקדי האירועים
    והתהליכים המשפיעים בעולם
    ובאזורנו במזרח התיכון.

    השב לתגובה
  2. קורא את המדור שלך
    קורא את המדור שלך ינואר 30 2016, 14:38
    ראש בחול לא פותר שום בעיה

    אתה תמיד חושב שיהיה טוב וחושב שכך פותרים בעיות. כל יום נעשה לנו יותר גרוע מבחינה בינלאומית. תתעוררו.

    השב לתגובה
    • י.ד.
      י.ד. ינואר 30 2016, 22:07
      לקורא

      האם זה רע לחשוב שיהיה טוב?
      אבל, ברצינות, למה אתה חושב שכל יום נעשה לנו יותר גרוע מבחינה בינלאומית?
      למה ראש בחול?
      אולי אתה לא רואה את מה שקורה בעולם ומכך מסיק מסקנות מוטעות?
      תנסה להיכנס דרך גוגל באנגלית לאינדקס הטרור הבינלאומי 2014 ותספר לנו מה למדת מזה.
      שבוע טוב.

      השב לתגובה
  3. דובב
    דובב ינואר 30 2016, 15:08
    התשuבה

    התשובה לכל הבעיות הללו היא חוסן כלכלי, כנראה שנצטרך להפנות הרבה מאוד משאבים לצורכי בטחון לכן על המדינה לתמרץ השקעות כלכליות שתוכל לקבל יותר מסיים.

    ד"ש לדבורים האיטלקיות (-:

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בסדר בין-לאומי

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!