JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אקדמיה גלובלית נוסח 2014

גורם מתחרה לאוניברסיטאות ולמכללות – לימודים מקוונים

אקדמיה גלובלית נוסח 2014 צילום: InternetAcademy he.wikipedia.org
פברואר 25
11:34 2014

בישראל מתקיים בשנים האחרונות עימות ההולך ומחריף בין אוניברסיטאות המחקר לבין המכללות להשכלה אקדמית. בעולם המתקדם הובן מזמן שבצד מוסדות מובילים למחקר ולהשכלה גבוהה המעניקים בסופו של דבר תארים מתקדמים, נדרשת גם רשת של בתי ספר לתארים אקדמיים כדי להכשיר את עובדי המחר בתחומים שונים: סוחרים, עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, כלכלנים ופקידי ממשל. המאבק הוא על משאבים, על יוקרה ועל סדרי עדיפויות של הממשל, של הציבור, של הסטודנטים ושל טובי המרצים. בעולם מתפתחת בשנים האחרונות מגמה חדשה שהופכת את המאבק בישראל לאנכרוניסטי ולחשוב פחות.

ככלל, האוניברסיטאות לא השתנו הרבה מאז שסטודנטים התאספו במוסדות באוקספורד ובבולוניה במאה ה-11. עד לאחרונה הוגבלה ההוראה על ידי הטכנולוגיה. סטודנט נאלץ להגיע לחדר ההרצאות כדי לשמוע מרצה או כדי לדון עם סטודנטים אחרים. החדשנות הטכנולוגית היום מאפשרת להסיר מכשול זה.

הלימוד באמצעות רשת האינטרנט מתפתח בכיוונים שונים. ויקיפדיה, אנציקלופדיה הנכתבת ברשת על ידי המשתמשים, כוללת מידע מפורט ויחסית אמין. יוטיוב מציע הוראות מפורטות כמעט לכל דבר, החל מהנחיות להכנת דייסה ועד למידע על גורמי השמיים. באוניברסיטאות רבות מחליף לימוד מקוון ברשת את זה שבכיתה. מרצים, כולל כותב שורות אלה, בונים את הקורסים גם על סמך חומר המופיע ברשת, ומעלים את תכני הקורסים שלהם ואת המצגות לרשת. סטודנטים מתקשרים עם עמיתיהם ועם המרצים ברשת, ואף מגישים באמצעותה את העבודות הנדרשות. רבים כלל לא מגיעים לשעורים בכיתה, הם לומדים ברשת ומתייצבים רק לבחינה. אוניברסיטאות בארה"ב חברו לחברות הזנק במסגרת המרוץ למצוא דרכים אטרקטיביות ויעילות ללימוד קורסים ברשת. משק  הלימוד האקדמי עובר אפוא שינוי משמעותי.

שני כוחות חזקים משפיעים על הוצאות האוניברסיטאות במתכונתן הפרונטלית המסורתית. האחד הוא הצורך בתשתיות פיסיות. הגדלת מספרם של הסטודנטים יקרה ומחייבת הוספת מבנים ומרצים. במצב זה יש קושי להעלות את התפוקה. מרצים יכולים ללמד לא יותר מכמה מאות סטודנטים בכל סמסטר, הדבר הרי מותנה במספר המקומות באולמות ההרצאה והבחינה. הגורם האחר הוא הוצאות על כוח אדם, שכן השיטה המסורתית עתירת כוח אדם יקר.

למידה מקוונת פועלת באופן שונה לחלוטין. אלכס טברוק, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון ומייסד של אתר האינטרנט הלימודי Marginal Revolution University, קובע כי העלות השולית של הוספת סטודנט ברשת נמוכה באופן קיצוני. העלות הקבועה של יצירת קורס מקוון היא ההוצאה הגבוהה, והיא כוללת בניית תכנית, כתיבת חומר, הכנת מצגות להדרכה ובניית אתר שיאפשר דיון וקבלת משובים. לאחר ההשקעה ביצירת הקורס, האינטרס של היוצר היא להעמידו לטובת סטודנטים רבים ככל שניתן. אחרי מכירת המוצר ואחרי כיסוי ההוצאות, הוספת כל סטודנט מגדילה ישירות את הרווחיות. המחיר הנמוך של הקורס, שמתאפשר בשל הפורמט, מגדיל גם את התפוצה וגם את הרווח. הזמינות הגבוהה והיכולת להגיע לסטודנטים מכל העולם מביאות לתחרות על בסיס איכות. הוצאות הייצור הבסיסיות, אפילו אם הן גבוהות, זניחות אל מול פוטנציאל הרווח עם גיוס הסטודנטים. במקרים כאלה נוצרת תופעה של "הזוכה לוקח הכול", כלומר האוניברסיטאות היוקרתיות יגייסו הרבה יותר סטודנטים, והקורסים הטובים יגרפו רווחים נאים.

במובנים רבים השכלה המקוונת ברשת דומה ליצירת סרטים שוברי קופות ולשיווקם. ההוצאות על כתיבת חומר הלימוד אולי תעלה אך עלויות הייצור ירדו או יתבטלו לחלוטין, והוצאות אחדות ישתלטו על השוק האקדמי כולו. גם שוק המרצים ישתנה באופן דומה. המוכשרים ביותר ישרדו וילמדו מאות אלפי סטודנטים באופן מקוון. הדבר יקטין את מספרם של המרצים הפעילים, והתופעה תידמה להשתלטות "מנחי על" על רשתות הטלוויזיה.

ההיצע הגבוה של הקורסים המקוונים, וביטול המרחקים הגאוגרפיים שהקורסים הללו מאפשרים, משפרים את מצב הסטודנטים ואת התמורה שהם מקבלים, וזאת לא על חשבון האיכות. מתוצאות מחקר אובייקטיבי שבוצע לאחרונה על ידי משרד החינוך האמריקני, עלה כי הישגי בוגרים של לימודים מקוונים ברשת עולים על הישגי בוגרים של לימודים שנערכו פנים אל פנים.

קרוליין הוקבי, כלכלנית מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, טוענת כי למידה מקוונת מאיימת על אוניברסיטאות שונות באופנים שונים. בקורסים מקוונים נדרשת רמה גבוהה יותר של איכות החומר ודיוק בהוראה, שכן ברור לחלוטין מה החומר שנלמד בפועל. האפשרות לבקרת איכות מצד הרשויות, המוסד והסטודנטים משתפרת מאוד. מוסדות ומרצים שלא יעמדו בתחרות עם הטובים ביותר – ייעלמו. מוסדות העילית עומדים בפני בעיה אחרת. הלימודים ברשת יחלישו את הקשר האישי בין הסטודנט למוסד ואת התחושה והדימוי של קבוצת עילית נבחרת, תחושה ודימוי שרבים מוכנים לשלם תמורתם מחיר גבוה. נראה שחלק מהמוסדות היוקרתיים יחליטו שלא להרחיב את מספר הסטודנטים שלהם למרות האפשרות לעשות זאת, כדי לא לפגוע בייחודם ובמעמדם המקצועי המוביל. בדרך זו הם גם ישמרו על כושרם לגייס תרומות מבוגרים ומאחרים.

בעודנו עסוקים, כאן בישראל, במאבק בין האוניברסיטאות לבין המכללות, תנאי השוק משתנים. ייתכן שבעתיד הקרוב סטודנטים רבים יפנו בכלל ללמוד באוניברסיטאות המקוונות הזרות ההולכות ורבות. בתנאים אלו גם האוניברסיטה הפתוחה הישראלית, המקיימת כבר היום מודל מוצלח בכיוונים שהוזכרו, הופכת להיות אטרקטיבית יותר לקהלים ישראליים מעבר לים.

על המחבר / המחברת

איתמר יער

איתמר יער

אל"מ (מיל) שימש בתפקידי פיקוד, ניהול ותכנון אסטרטגי בצה"ל. היה נספח צה"ל בלונדון, ומשנה לראש המועצה לביטחון לאומי. כיום יועץ ודירקטור בחברות עסקיות.

3 תגובות

  1. תעו
    תעו"נ מרץ 04 2014, 08:42
    זה העתיד

    בארץ רוב האנשים עוד לא קולטים כי העתיד שייך לאוניברסיטה המקוונת ואני לא מתכוון למה שעושה האוניברסיטה הפתוחה אצלנו
    אני מדבר על לימודים ממש באמצעות רשת האינטרנט עם ניצול כל השכלולים שאפשר לקבל היום

    השב לתגובה
  2. טוטו
    טוטו מרץ 04 2014, 17:38
    יש גם בעיות בלימוד מקוון

    איך עושים מעבדה?
    איך משגיחים בבחינה?
    איך פוגשים בן זוג?
    ועו ועוד

    השב לתגובה
  3. דוד דניאלי
    דוד דניאלי אפריל 28 2014, 21:02
    עם כל היתרונות שיש לטכנולוגיה, אני לא הייתי מגייס עובד שעשה את התואר שלו בלמידה עצמית

    ממכלול הנושאים שהעלת אתייחס לסוגיה של תפקיד המרצה הפרונטלי בהקשר של למידה עצמית. בין היתר אני מרצה ואני שואל את עצמי כבר תקופה ארוכה מה יהיה תפקידו העתידי של המרצה הפרונטלי. ואני יותר ויותר מגיע למסקנה שתפקידו של המרצה הפרונטלי יהיה לתקף את הלמידה העצמית לא באמצעות מבחן אלה ע"י הערכה של היכולת של הסטודנט ליישם את הלמידה העצמית. המרצה יהיה יותר מנחה והוא יעריך את יכולת הסטודנט להתמודד עם מצבים באמצעות סימולציות, או בהצגת מצב נתון שבו הסטודנט יידרש להסיק מסקנות ולתת פתרונות. את זה אי אפשר לעשות בלמידה עצמית, גם לא בעתיד. לדעתי הערך של הלמידה העצמית הוא ברמה התיאורטית ולא ברמה היישומית. אולי זו גם ההזדמנות לחבר את האקדמיה בצורה ישירה מהתאוריה לפרקטיקה שהמרחק בינהם כיום הוא רב מאוד.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!