JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » באיזה עידן אנו חיים?

באיזה עידן אנו חיים?

שינויים וקיבעונות בנקודות המבט שלנו

באיזה עידן אנו חיים? פרופסור יהושפט גבעון
יולי 10
09:30 2017

במילון נוכל למצוא הגדרה שטחית למונח "עידן": תקופה, זמן. זאת הגדרה שטחית מכיוון שאיננה מלמדת אותנו מה זה עידן אלא מספקת מילים נרדפות בלבד. כאשר נקרא כותרת מצויה של קורסים באוניברסיטאות בימינו המכילה את הביטוי "העידן הדיגיטלי", איך נדע באיזו תקופה מדובר? באיזו תקופה אנו חיים?

עיון קצר בתגובות בסיס הנתונים של גוגל על הביטוי "בעידן" מגלה שאנו כנראה חיים באין-ספור תקופות: "בעידן הגלובלי", "בעידן טכנולוגיות המידע", "בעידן הביג-דאטה", "בעידן הטכנולוגי", "בעידן של תמורות", "בעידן הפוסט מודרני", "בעידן הפוסט קפיטליסטי", "בעידן של שינוי", "בעידן האינטרנט", "בעידן הידע", "בעידן הצרכן החדש", "בעידן של הפרטה", "בעידן המידע", "בעידן הרייטינג"… סדר הכינויים הזה נקבע על-ידי האלגוריתם של גוגל והוא נכון לסוף יוני 2017.

ידידי גבי סלומון ז"ל בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" (הוצאת אוניברסיטת חיפה/זמורה-ביתן, 2000) הקדיש פסקה מיוחדת לתופעת הריבוי הזאת שכותרתה "עידן הפוסט מודרניות, התמורות התכופות ודומיננטיות המידע". וכך התחיל סלומון את הדיון שלו בנושא: "אחד המאפיינים את העידן הנוכחי, על תהפוכותיו ותמורותיו, הוא שקשה מאוד להצמיד לו הגדרה קצרה ופשוטה: העידן האלקטרוני? עידן התקשורת? העידן הפוסט מודרני? העידן הפוסט תעשייתי? עידן המידע? עידן האי-ודאות? כל אלה וכינויים רבים אחרים (כעידן התכיפות) מבטאים היבט זה או אחר של החברה בעידן זה…" (עמ' 33). אפשר לדון בכמה צלילים צורמים הנשמעים בקטע הזה. אני מבקש לעיין ברמז "בעידן הפוסט תעשייתי" ולטעון שאנו עדיין שקועים עמוק בעידן התעשייה, לפחות במערב. עידן התעשייה כלל וכלל לא הסתיים. אמנם היינו רוצים להשתחרר ממנו ולעבור הלאה, אלא שאנו מקובעים בתפיסותינו וממשיכים להסתכל על עולמנו מנקודת המבט הישנה והנוחה. בעיקר אנו ממשיכים להתייחס אל כל המכשירים שבידנו כאילו היו צאצאים נאמנים של מכונת הקיטור.

אתחיל בתיאור קצר של התקופה שנקראה "עידן התעשייה" לפי אלבין טופלר, מראשוני העתידנים המקצועיים, בספרו "הגל השלישי" (הוצאת עם עובד, 1984), שבו חזה את סופו של עידן התעשייה. הוא התעניין בתמורות בנקודות מבט בקנה מידה כביר, במה שנקרא "ציביליזציות". וכך הוא פותח את ספרו: "ציביליזציה חדשה עולה ובוקעת בחיינו, ואנשים עיוורים בכל אתר ואתר מנסים להחניקה באיבּה. ציביליזציה חדשה זו מביאה עמה צורות משפחה חדשות; אורחות עבודה, אהבה וחיים שלא נודעו קודם; סכסוכים פוליטיים חדשים, ומעבר לכל אלה – גם מודעוּת שונה… שחרה של הציביליזציה החדשה הזאת הוא העובדה הנחרצת ביותר בתקופתנו.

זהו המאורע המרכזי, המפתח להבנת מהלכן של השנים הקרובות. משמעותו של מאורע זה איננה נופלת מחשיבותו של גל התמורה הראשון, אשר התחולל לפני עשרת-אלפים שנה עם המצאת החקלאות, או של גל התמורה השני, שהחריד מוסדות ארץ עם בוא המהפכה התעשייתית. אנו הננו בניו של הגלגול הבא, הגל השלישי." (עמ' 19).

כדי לחזק את טענתו שמתחולל גל תמורות שמעיד על קריסתו של עידן התעשייה, טופלר היה צריך לקבוע את מאפייני "הגל השני" שבהם מתגלות התמורות המשמעותיות בציביליזציה הנוכחית (נכון לשנות ה-80 של המאה הקודמת). אין כאן מקום אפילו לתאר אותן, ואני ממליץ לקוראים המתעניינים לאתר עותק של הספר "הגל השלישי" ולקרוא את הניתוח של טופלר במישרין. לצורכי המאמר הנוכחי אציין שטופלר קבע חד-משמעית שהמשותף לכל התופעות של הגל השני הוא בפיצול שבין הייצור והצריכה (עמ' 49, 51) ויצירת השוק כ"מרכזת" כדי "לשוב ולקשר בין הצרכן ליצרן" (עמ' 54).

אחד הגורמים שנתפס כמשפיע ביותר על התמורות בעולמנו, בימינו אלה, הוא השימוש בתוצרת הדיגיטלית. אם נבחן את המתרחש ב"חברת המידע" (אחד הכינויים המומצאים לחברה של המשתמשים במחשבים, ב"טכנולוגיות מידע", או בתוצרי חברות הענק של יצרני התוכנות) נגלה שמבחינות רבות נשארנו מקובעים בעידן התעשייה.

למרות כל הניסיונות לפתח את ה"יצרכן" (יצרן-צרכן) בתחום התוכנה, מיליוני המשתמשים במערכת זו או אחרת סומכים בעיניים עצומות על היצרנים ונרתעים באימה מפני הרעיון שכדאי שילמדו לתכנת כדי להיות שותפים מושכלים בייצור התוצרת הדיגיטלית. ההפרדה שבין יצרני התוצרת הזאת ובין משתמשיה מעידה על כך שהגל השני עדיין מכה בנו.

עידן התעשייה מתגלה בימינו בשני אופנים נוספים הקשורים בתכונות של המכשירים של הגל השני. למרות שרבים מייחסים לשימוש בתוצרת הדיגיטלית משמעות עילאית בהמרת הציביליזציה, הם לא מהססים להשוות אותה למכונית. נסו להציע לאנשים המנסים להרחיב את קליטת התוצרת הדיגיטלית – למשל בעולם החינוך – שכדאי להם להבין אותה ואת תכונותיה הייחודיות, ותשמעו את התגובה האוטומטית: "אני יודע לנהוג במכונית מבלי להבין כיצד המנוע עובד!".

העדות הנוספת שמוכיחה שלא יצאנו מעידן מנועי הקיטור ומנועי החשמל היא בנכונות שלנו לקבל, שוב ושוב, תוצרת דיגיטלית פגומה כאילו עמדה בשדה ונפגעה מחרקים. הבנה מינימלית של המדיה החדשות תגלה שאנו מסתפקים בבדיקות שאינן מסוגלות לחשוף את הפגמים שבתוצרת הדיגיטלית, כי הבדיקות מבוססות על תפיסת המכשירים הדיגיטליים כאילו היו מורכבים מגלגלים ומנופים.

המכשירים הדיגיטליים, בניגוד למכשירים ולמכונות של עידן התעשייה, הם בדידים (לא רציפים) במבנה שלהם ובפעולה המרכזית שלהם. פירושו של דבר שהם מתנהגים כמו טקסטים תוויים, כמו מקלדות. זה בולט במיוחד במכשירי המוזיקה הדיגיטלית. הם בנויים על תקן קבוע שלהגדרתו המוזיקה מורכבת מצלילי הקשות נפרדות על קלידים בקצב בסיסי קבוע. כאשר מכשירים רציפים מקבלים קלט בעל ערך ביניים – בין שתי נקודות קלט – הם מגיבים בערך ביניים בין תגובותיהם הצפויות לשתי נקודות הקלט הללו. לא כן מכשירים דיגיטליים, שאין דרך משמעותית ליישם תהליך שכזה עליהם.

אם המכונית שלך מאיצה ל-50 קמ"ש בתגובה ללחיצה במידה נתונה של עשר שניות על דוושת הדלק, ומאיצה ל-60 קמ"ש בתגובה לעשר שניות לחיצה במידה אחרת, אז לכל ערך ביניים בין שתי התאוצות – למשל 57 קמ"ש בעשר שניות – תוכלי למצוא מידת לחיצה מתאימה בין שתי הלחיצות הנתונות. תכונה זו, שקיימת בכל מיני פרמטרים של המכונית שלך, מאפשרת לך לבחון את המכונית שלך באמצעות "טעימות" או "נסיעות מבחן".

התוצרים הדיגיטליים אינם מקיימים תכונה זו, כי אינם רציפים. לכן נסיעות מבחן שכאלה אינן מאפשרות לאתר פגמים שנפלו בהם. מכאן שכל רעיון "בקרת האיכות" המיושם בהרצות ניסיוניות של תוצרת דיגיטלית מוטעה מיסודו, ואין לנו שום ביטחון שבתוצרת שרכשנו לא יתגלה, יום אחד, בשעה בלתי צפויה מאוד, פגם שיפגע מהותית בעבודתנו. יתרה מזו, הרגילו אותנו, כמשרתים נאמנים בני התקופה הוויקטוריאנית, לפטור את היצרנים מהאחריות לאיכות מוצריהם, ואף לקוח אינו פוצה פה או מצפצף. אנו מוקירים תודה ליצרנים שהואילו ברוב טובם לספק לנו את האשליה שאנו פעילים בעידן חדש, ומחכים בהתלהבות בתורים ארוכים לגרסותיה המעודכנות.

אם השכיחות של התוצרים הדיגיטליים היא המאפיין של תקופתנו כעידן מיוחד, הרי שהוא אינו נבדל כל כך מעידן התעשייה. השחר של הציביליזציה החדשה אמנם הפציע, אך כמו בצפון הרחוק, השמש של התרבות הדיגיטלית עוד לא נסקה מעל לאופק. במילים אחרות, בל נשלה את עצמנו, המהפכה הדיגיטלית עודנה באיבה ורבות התמורות שעלינו ליצור כדי שתתגלה לעינינו במלוא זוהרה.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

9 תגובות

  1. ענת ורד
    ענת ורד יולי 10 2017, 12:17
    הדרך הייתה ארוכה

    אבל הגעתי למטרה
    הבנתי
    מסכימה

    השב לתגובה
  2. שמעון ברזילי
    שמעון ברזילי יולי 11 2017, 12:32
    למה א חקרוא לתקופה העידן הדיגיטלי?

    הכל ממוחשבת, הכל נשען על טכניקות הדיגיטל. מה פסול בהצמדת השם שלדעתי מציג באופן מוצלח את תקופתנו?

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 13 2017, 07:37
      מי שמאמין שבעזרת שם מוצלח המציאות משתבחת, שיאמין

      למה לא להמשיך לקרוא "לתקופה" עידן התעשייה? מה ההבדל בין "דיגיטלי" ל"ממוכשר" ל"מתועש"?
      מתי החלה התקופה שאתה מציע לקרוא לה "תקופת העידן הדיגיטלי"? מה באמת נשתנה?
      האם לא יותר מדויק לקרוא לה "עידן השיווק האולטימטיבי"? שהתחיל בשנות ה-50 כאשר אנשי השיווק ופילוסופים בורים החליפו את המלה "טכניקה" ב"טכנולוגיה"?

      השב לתגובה
  3. מירב אשכנזי
    מירב אשכנזי יולי 12 2017, 12:59
    לא ברור לי למה אתה מתעקש על תכנות וכדומה

    יש בעולמנו המתקדם אוקיינוסים של ידע. ברפואה, בכלכלה, בסטטיסטיקה, במשפטים, ואפשר להמשיך עד מחר
    למה דוקא בתכנות אתה סבור שכל אחד צריך לדעת לעשות זאת במו ידיו

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 13 2017, 19:39
      אני אכן מתעקש על "וכדומה"..

      אינני יודע למה אתה מתכוון בביטוי "אוקיינוסים של ידע". מערכות ספרתיות? אין בהם ידע אלא תווים ונתונים. אבל זאת איננה הסוגייה כאן, אלא השאלה האם עידן התעשייה חלף? לפי הניתוח של טופלר הוא לא חלף כי אנשים כמוך מתעקשים למנוע את היווצרות היצרכן בעולם התוכנהץ "עולמנו המתקדם"לא זז ולו צעד אחד בכיוון היציאה מעידן התעשיים וכל "אוקיינוסי הידע" הם עדות לכך. מי בנה אותם? המשתמשים? או היצרנים הנעלים שלא מרשים לך אפילו לראות כיצד הם בנו את "האוקיינוסים"האלה ומרחיקים אותך משלב השחרור בחוצפה יהירה.
      זה מצער מאד. אנו לומדים היום יותר ממשווקים מאשר ממורים.

      השב לתגובה
  4. יששכר רוזנפלד
    יששכר רוזנפלד יולי 13 2017, 11:41
    אני רואה הבדלים

    בין איך שמזמינים כרטיס טיסה לאיך שפעם הזמינו
    בין איך שפעם סטודנט היה מערער על ציון לבין איך שכל התהליך הזה קורא היום
    בין איך היום עסק יודע מה להציע ללקוח ובעבר לא היה הדבר אפשרי
    בין היכולת לדעת מה לשים על המדפים לקראת חג מכירות בכל אחד מהרבה הסניפים של החברה תוך התאמה לכל אוכלוסיית לקוחות של כל סניף
    להמשיך?
    זה לא יגמר
    אתה לא רואה את השינויים?

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 13 2017, 19:06
      בוודאי שיש שינויים

      הם לא התחילו עכשיו והם לא ייגמרו בעתיד. במאה ה-12 היו שינויים מדהימים: באופן החרישה בשדות; בשימוש בספרים בבתי הספר; בפתיחת בתי הספר לציבור כולו; בטכניקות מנהל ובטכניקות שימוש בטקסטים. אז כל עשור הוא עידן בפני עצמו.
      בשינויים שהזכרת מסתתרים שינויים הנובעים מניצול המשתמשים כספקי מידע ללא תשלום. פעם ניצלנו את כוח הזרוע של העובדים במפעלים והיום את כוח הברירה בין אופציות שאתה מתבקש לבחור ותגובותיך נרשמות ומנותחות ליצירת אלגוריתם משופר ומשתפר להגדרת ההצעות לאוכלוסיות השונות.
      תגיד שבזה מתגלה השינוי הגדול? אז תקופתנו התחילה במאה ה-11.
      תשאל היסטוריונים מה הם סוברים על מהות העידנים.

      השב לתגובה
  5. נעמה סלע
    נעמה סלע דצמבר 23 2017, 09:42
    אנחנו כן בעידן חדש

    אנחנו חיים בעידן חדש. אנחנו מתרחקים במהירות מעידן הספר או התעשיה ועוברים לעידן אחר. ולמרות שחלק מהמטפורות שלנו הם מעידן התעשיה , ואני מסכימה יש לנו עוד דרך לעבור אבל אנחנו עמוק במהפכה .

    מהפכת הדפוס , היתה מהפכה שאיפשרה העתקה ושכפול של טקסט כתוב , ברגע שהוא היה יותר זמין , יותגר אנשים למדו לקרוא , ויותר אנשים כתבו ספרים ומאמרים ואלו הועתקו בקלות ואפשרו את הרחבת התופעה .ההמצאה עצמה היתה אבן דרך קטנה שבהיזון חוזר עם תהליכים אחרים התעצמה והביאה לשינויים רחבים ושונים מאד ממה שמישהו יכול היה לדמיין.

    המהפכה הנוכחית דומה יותר למהפכה ההיא מאשר למהפכה התעשייתית או החקלאית. היא המשך למהפכת הכתב והדפוס ויוצרת שינויים נרחבים בכל תחומי החיים וכל הרמות מהאדם הבודד ועד שינויים ברמת העולמית . חלקם גלויים ואת חלקם יהי ניתן לראות רק בדיעבד.

    עד כמה המהפכה עמוקה ורחבה כבר עכשיו אנחנו יכולים לראות בשינויים שעוברים על החברתיות הכי מסורתיות ולכאורה מנותקות ומתנגדו לטכנולוגיה . החרדים עוברים שינוי שמאפשר לאדם הפשוט להיות עם יותר השפעה ולציבור החרדי להכתיב מהלכים (מלחמות השבת האחרונות הן התוצאה). תהליכים דומים עוברים על חברות מסורתיות אחרות. והתוצאות לא תמיד צפויות ארגונים כמו המדינה האיסלמית שלא יכלו לקום עשור קודם מופיעים ומערערים עם הדברים שאנחנו כמעט תופסים כמובנים מאליהם.

    אז כן אנחנו בעיצומו של שינוי גדול ורחב . אני לא יודעת אם הוא יהיה הגדול ביותר שהאנושות עברה . אבל הוא בטח יהיה המהיר ביותר. למרות הניסיון להיות אופטימית אנחנו בכל זאת חיים בזמנים מעניינים .

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון דצמבר 23 2017, 18:36
      תודה על תגובתך המפורטת

      אני נוטה שלא להתייחס ברצינות אל הצהרות על "העידן הנוכחי" ועל "מהפכות שמשנות את חיינו".
      היסטוריונים רבים מתנגדים לשימוש במונח "עידן" מסיבות שלהם (אולי כי הם מכירים טוב מאיתנו את תהליכי השינוי הנדונים).
      אני שיניתי את תפיסת עולמי, מן הקצה אל הקצה, כאשר קראתי ספר קטן על ימי הביניים (שנכתב בידי איוון איליץ') אחרי שקראתי בשקיקה את מה שכתב ניל פוסטמן על "מהפכת הדפוס".
      בתגובה אחרת את המלצת "תנסה בספרים". כאן אני ממליץ לך, תנסי לקרוא את:

      Illich, Ivan. In the Vineyard of the Text: A Commentary to Hugh’s Didascalicon. Chicago: The University of Chicago Press. 1996.

      המאמץ כדאי.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!