JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » הטרגדיה האקדמית של טיורינג

הטרגדיה האקדמית של טיורינג

חלק שני: הזלזול נמשך

הטרגדיה האקדמית של טיורינג פרופסור יהושפט גבעון
אוקטובר 19
09:30 2017

כאמור במאמרי הקודם, בתחילת חודש ספטמבר נודע כי באוסף של מכתבים שכתב אלן טיורינג נמצא מכתב מאפריל 1953, שבו הביע טיורינג את סלידתו מארצות הברית. "אני מתעב את ארה"ב", כך כתב.

בחלק הראשון של המאמר הצבעתי על התעלמות חוקרי המִחשוב ממחקריהם של אלונזו צ'רץ' ושל תלמידי המחקר שלו, וביניהם טיורינג, משנות ה-30 של המאה הקודמת. בארצות הברית התפתחה האמונה שמדובר במחקרים חסרי חשיבות מעשית, ואולי זו הייתה הסיבה לאותה התעלמות. אמונה זו פשתה בתחום המחשבים ואפשר למצוא לה עדויות מצערות עד לימינו.

עוד בשנת 1950, כאשר חזר ותיאר את מושג החישוב באמצעות הגדרה של סוג מיוחד של מנגנוני חישוב, טיורינג טען שהדרך הטובה ביותר להתייחס אל המחשב היא כאל מושג מתמטי. אשר לטענה הרווחת שהאלקטרוניקה נחוצה להבנת המחשב – את זאת כינה טיורינג "אמונה תפלה". עד היום אפשר למצוא מדעני מחשב שמשכנעים את תלמידיהם, בדרך זו או אחרת, ש"המודל של טיורינג" הוא "רק תיאורטי" ולכן חסר חשיבות מעשית או הנדסית.

אחד החידושים הטכנולוגיים המגולמים בהמצאת הכלים הספרתיים היה התגלית שניתן לאחסן הוראות פעולה עבורם כנתונים, כקודים. כלומר, כאשר רוצים לשנות את תפקודו של כלי, לא צריך לשנות את החומרה שלו או את החיבורים שבו. מספיק להזין למחשב הוראות בקלט מתאים. כלומר אפשר ליצור כל כלי ספרתי באמצעות תכנות.

רעיון זה מבטא חלק מהתובנה שקראתי לה "ריבוי-ממשויות" בחלק הקודם של המאמר. לרעיון הזה – ניצול נתונים לעיצוב כלים – קראו מעצבי המחשבים "רעיון התכנית המאוחסנת". האפשרות הזאת נחשבת שלב חשוב בהתפתחות טכנולוגיית בניית המחשבים. כל מי שמתאר את המחשבים הראשונים שנבנו בארצות הברית בשנות ה-40 מציין במפורש שהם אפשרו אחסון תכניות כנתונים, מבלי לציין שהרעיון הוגדר ונחקר כבר בשנות ה-30. למשל הוא נכלל במפורש בתוך רעיון מכונת החישוב האוניברסלית של טיורינג ובתוך רעיון הפונקציה הרקורסיבית האוניברסלית של קלייני.

נוסף להגדרת הרעיון הזה, כרעיון לוגי מפתיע, אפשר למצוא עדויות רבות לכך שטיורינג ידע לעבד אותו לתכניות עיצוב מעשיות למחשבים של ממש. רעיון זה אף הנחה במפורש בניית מחשבים קונקרטיים. תוכלו למצוא כמה מהעדויות האלה במסמכי הארכיון של טיורינג באתר www.alanturing.net.

כפי שהוזכר בחלק הראשון של המאמר, בשנת 1947 בהולנד בנה וילם ואן-דר פול (Willem van der Poel) מחשב הניתן לתכנות עבור המחלקה לאופטיקה, ולאחר מכן הוא בנה כמה מחשבים נוספים כאלה. בשנת 1952 הוא פרסם מאמר שכותרתו "מחשב ספרתי אלקטרוני פשוט", ובו יש התייחסות מפורשת, כמובנת מאליה, אל המחשב ACE (שטיורינג השתתף בעיצובו בשנות ה-40), וכמסקנה מעשית של מושג המכונה האוניברסלית. באותו מאמר יש התייחסות מפורשת אל הצורך לעצב אופציות מסוימות בבניית מחשבים, כדי שהמחשב יהיה "מכונת חישוב אוניברסלית במשמעות של טיורינג".

בארצות הברית רק באביב 1954 יושמה לראשונה באופן פומבי גישה מתמטית לניתוח בעיות בתכנות בכנס על תכנות אוטומטי למחשבים ספרתיים, שנערך בעיר וושינגטון. הבעיה שעמדה על הפרק הייתה בעיית הביצוע האוטומטי של תרגום קודים משיטת קידוד אחת לשנייה. בעיה זו נובעת מהרצון לאפשר למתכנתים לא לתכנת ישירות ב"שפת מכונה" המוגדרת בחומרה של המחשב, שהייתה בדרך כלל קשה מאוד לתכנות בידי בני אדם, אלא בשפה הקרובה לשפת בני אנוש. בכנס זה הוכרה לראשונה בארצות הברית תרומת עבודתם של טיורינג ושל עמיתיו כבסיס חיוני להבנת הקשיים המעשיים והעקרוניים הכרוכים בביצוע תרגום שכזה. טיורינג, כאמור, לא השתתף בכנס.

אך לכנס לא הייתה השפעה משמעותית על תפיסת המחשבים בארצות הברית. ההתעלמות מערכה המעשי של עבודתם של טיורינג ועמיתיו המשיכה לחלחל בתודעת העוסקים במחשבים בכל הרמות, במשך שנים רבות, ולמעשה מתקיימת עד היום. לדוגמה בשנת 2005, בתיאור פרויקט לימודי של "בניית מחשב מודרני מעקרונות ראשונים", המיועד לתלמידי מדעי המחשב במכללות ובאוניברסיטאות, נמצא את הדברים האלה: "מושג התכנית המאוחסנת הוא יסוד מפתח במודלים מופשטים ומעשיים רבים של המחשב, והמפורסמים ביניהם הם מכונת טיורינג האוניברסלית (1936) ומכונת פון ניומן (1945). מכונת טיורינג – התְקן מופשט שמתאר מחשב פשוט לכאורה – משמשת בעיקר לנתח את היסודות הלוגיים של מערכות המחשב. בניגוד לה, מכונת פון ניומן היא ארכיטקטורה פרקטית והתכנית ההנדסית הרעיונית של כמעט כל הפלטפורמות של המחשבים היום." (תרגום שלי מאנגלית מספרם של נועם ניסן (Noam Nisan) ושמעון שוקן (Shimon Shocken) שיצא לאור בשנת 2005).

למען הגילוי הנאות, טיורינג מוזכר בספר פעם אחת נוספת, בעמ' 122, כאבי הרעיון של "המכונה הווירטואלית" (VM), אך ללא שום אזכור של הקשר שלה אל רעיון התכנית המאוחסנת, אל מאמרו או אל עבודות עמיתיו. מלבד הערה זו אין בספר שום התייחסות לתכנים התיאורטיים והמעשיים של תגליותיהם של טיורינג ועמיתיו שפורסמו בשנות ה-30. גם אין בו התייחסות לעובדה שעוד בשנות ה-40 עבדו חוקרים רבים באירופה על עיצוב מחשבים לפי "ארכיטקטורות פרקטיות" השונות מזו שפון ניומן פיתח בארצות הברית, וביניהן כאמור נכלל תהליך שהיה מבוסס במפורש על מושג מכונת טיורינג האוניברסלית מ-1936.

למידה באמצעות פרויקטים נחשבת למידה משמעותית ביותר, אך בוגרי פרויקטים כאלה אינם מתוודעים לדברים חשובים מאוד הנחוצים להשכלה דיגיטלית. למשל הם לא יוכלו לדעת שכתוצאה ישירה של עבודות טיורינג ועמיתיו, כל שפת תכנות שהיא מאפשרת בניית מחשב בארכיטקטורה המשקפת אותה שפה כ"שפת מכונה". לכן כל מי שעדיין משתמש בביטוי "שפת מכונה" מעיד, כפי הנראה, על בורותו. הם גם לא יוכלו לדעת שלבדיקת תוכנה על-ידי תכנית-מבחן (Test Program) אין שום ערך מעשי.

לסיכום, בארצות הברית נבלמה, במשך עשרות שנים, ההכרה בטיורינג ובעמיתיו כחוקרי חלוץ בתחום מדעי החישובים וכממליצים על מחקר מתמטי כמתאים ביותר לחקירה המעשית של החישובים האוטומטיים ולעיצוב המנגנונים לביצועם. ההכרה בערכה המעשי של עבודת טיורינג מודחקת עד עצם היום הזה.

לדעתי, המאמר של טיורינג מ-1950 מרמז על מצוקה שלו. הביוגרף הראשי שלו אנדרו הודג'ס (Andrew Hodges) תיאר את טיורינג כבעל אישיות דו-קוטבית. הוא גם טען שבשנה האחרונה לחייו הוא לא היה מושפע עוד מהתרופות שנאלץ לצרוך ושמצב רוחו היה טוב. אין לי ספק שכאשר החלו ניצני ההכרה בטיורינג לבצבץ, כמו בכנס בוושינגטון באביב 1954, טיורינג כבר היה מאוכזב קשות מגישת אנשי תחום המחשבים בארצות הברית. ב-7 ביוני 1954 הוא התאבד.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

7 תגובות

  1. ניב
    ניב אוקטובר 19 2017, 09:54
    כל פורץ דרך נתקל באי הבנה ואי אמון

    זה נכון בכל התחומים אבל לדעתי הכי קיצוני באמנות

    השב לתגובה
  2. ירמי שקד
    ירמי שקד אוקטובר 20 2017, 12:47
    השאלה אם ההתעלמות היתה מכוונת

    או מחוסר הבנה של הגישה החדשנית שהביא. אם זה רק מחוסר הבנה של מה שהוא המציא, זה די טבעי. אם זאת התעלמות מכוונת בשל אינטרסים זה עצוב.

    השב לתגובה
    • יהושפט (שפי) גבעון
      יהושפט (שפי) גבעון Author אוקטובר 20 2017, 21:54
      האם ההתעלמות היתה מכוונת או מחוסר הבנה..

      לא נכנסתי לבירור הזה. העובדה היא שבאירופה לא התעלמו מטיורינג ומשאר תלמידי אלונסו צ'רץ'. בהולנד אף ידעו לנצל את רעיונותיהם לבניית מחשבים. אז יש כאן בעייה אמתית. האם באירופה הבינו ובארה"ב לא הבינו?

      השב לתגובה
  3. מ גרינפלד
    מ גרינפלד אוקטובר 20 2017, 20:34
    הטיה פוליטית

    אני למדתי הנדסת מחשבים בסוף שנות ה-80 באנגליה. שם המרצים התייחסו לטיורינג בהערצה. אז נשאלת השאלה אם יש שוביניזם לאומי באקדמיה משני צידי האוקיאנוס.

    השב לתגובה
    • יהושפט (שפי) גבעון
      יהושפט (שפי) גבעון Author אוקטובר 20 2017, 21:57
      הטייה פוליטית?

      העובדה שבהולנד ידעו ליישם את עבודותיהם של טיורינג ועמיתיו, מעידה שלא מדובר בשוביניזם אקדמי לאומי.

      השב לתגובה
  4. פרובוקטיבי
    פרובוקטיבי אוקטובר 23 2017, 13:13
    יש מישהו שחולק היום על כך שטיורינג היה

    גאון?
    אז מה הבעיה?

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אוקטובר 25 2017, 23:04
      עדיין מזלזלים בעבודתו

      מבלי לקרוא את מאמרו הראשון ולהבין אותו, מחליטים שהוא עסק רק (במאמר) ברעיונות תיאורטיים. ומתעלמים מעבודותיהם של כל תלמידי אלונסו צ'רץ' ומההשלכות שלהן.

      להגיד היום שהוא היה, גאון זה לא מכפר על שנות ההתעלמות ממנו ועל הזלזול הגמור והנמשך בעבודתו.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!