JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » סוף מחשבה במחשב תחילה?

סוף מחשבה במחשב תחילה?

המחשבים בתרבותנו: האומנם חיים אנו במציאות משתנה?

סוף מחשבה במחשב תחילה? צילום: shutterstock
אפריל 01
09:30 2018

ההתלהבות מן המתרחש ב"עולם המחשוב" מלווה במספר רב של תופעות מתמיהות. במאמר זה אציין כמה מהן. חלקן מתייחסות אל שדה החינוך, כגורם האחראי לתרבותנו, אך כולן מבטאות ביקורת על התרבות שלנו. אציג עובדות אלה כמקבצי שאלות המופנות בעיקר אל מתווי המדיניות בעלי ההשפעה.

את הגרסה הראשונה לטקסט הזה כתבתי לפני למעלה מעשרים שנה (ביולי 1997). בעדכונו הייתי צריך לשנות קמעא את הדוגמאות הקונקרטיות של הכלים החדשים ותו לא… גם זה מעיד על משהו.

מקבץ שאלות ראשון: רוב מתווי מדיניות המחשוב של מערכת החינוך טוענים במפורש שהשימוש במחשבים בחינוך מיועד לשפר את ההוראה. מהו הבסיס העובדתי או התיאורטי לישימות של יעד שכזה? ומדוע כמעט כל מי שמנסה להטמיע את השימוש במחשבים בבית ספר זה או אחר עושה זאת כעסקת חבילה הכוללת דרישת-קדם לשינוי תפיסה חינוכית ודרכי הוראה קיימות? האם שינוי בתפיסה החינוכית ובדרכי ההוראה הקיימות איננו מספיק לשיפור החינוך?

מקבץ שאלות שני: לעיתים קרובות טוענים הוגי תכניות המחשוב של מערכת החינוך כי תהליך המחשוב בחינוך מיועד גם להכין את הדור החדש לחיים בחברה טכנולוגית. מה פירושה של מוכנות זו? האם לא מקובל להאמין שילדינו, היום, נולדים כשהם מוכנים לשימוש מושכל במכשירים החדשים? האם הצעירים זקוקים להכנה נוספת? ואם כן, מה בדיוק צריכים המורים לדעת כדי להכין את תלמידיהם לחיים בחברה טכנולוגית? והיכן מצויה הכשרה של מורים להכנה שכזו?

מקבץ שאלות שלישי: בבתי ספר רבים תמיד יהיו מחשבים ישנים. בין השורות של תכניות המחשוב השונות אפשר לשמוע טענה כאילו מערכת החינוך תינזק אם המחשבים שיש בבתי הספר יהיו מיושנים יותר מאשר המחשבים שיש לתלמידים בבתיהם. האומנם? מנין לנו? האם השימוש במעבד תמלילים חסר צבע וגרפיקה הוא חינוכי פחות מן השימוש במעבד תמלילים מתקדם, רק בגלל שהוא חסר צבע וגרפיקה? אך מצד שני, האם מערכות החינוך, בכל שיטת תקצוב, יכולות להתמודד עם ההוצאה הכספית המתמדת הכרוכה במרוץ אחר הגרסאות החדישות של המחשבים ושל התוכנות? האם אין גורלה של מערכת החינוך להפסיד במרוץ הזה ובסופו של דבר, בכל זאת, תמיד להיתקע עם ציוד מיושן? האם אין גבול להזדקקות של מערכת החינוך ולתלות איכותה בחידושים בטכנולוגיה? בקיצור, מדוע לא נכנסים לעובי הקורה ומתבייתים על האיכות החינוכית והתרבותית של השימוש בכלים הממוחשבים ולא על איכות האריזה שלהם? האם ניתן לעשות זאת מבלי להבין היטב את פעולתם של הכלים האלה?

מקבץ שאלות רביעי: כיצד אנשי חינוך מסכימים להכניס לכיתות ולהפעיל תלמידים בתהליכים שאינם מובנים להם בשום צורה ואופן? יתרה מזו, כאשר הם נדרשים ללמוד את מאפייני התהליכים המתבצעים במחשב, הם מגיבים (בכל רחבי כדור הארץ) במטפורת המכונית השחוקה. האם הבנת הכללים והמאפיינים של התחבורה ושל התנועה במכונית שקולה בתכניה למכונאות רכב? האם הבנת הכלים החדשים דומה להבנת השימוש המושכל במכוניות?

מקבץ שאלות חמישי: מדוע הססנות או רתיעה משימוש בלתי מבוסס במחשבים בכיתה נחשבות כחרדת מחשבים? מדוע לא מגלים למורים שגם לבעלי מקצועות אחרים הייתה חרדת מחשבים? מה לדעתכם הייתה תגובת מנהלי הבנקים אילו אנשי המחשבים היו מציעים להם להשתמש במחשבים לביצוע הנהלת חשבונות בדרך שלא נבדקה תחילה ובתהליכים שאינם ברורים להם לחלוטין?

מקבץ שאלות שישי: מדוע אנו שוכחים את ניסיון העבר מהר כל כך, ועוברים מפריט לוהט אחד למשנהו במהלך ההתקדמות הטכנולוגית? האם גורלן של משאלות לבנו לגבי התרומה החינוכית של תוכנות האימון והתרגול, ואחריהן הלומדות האינטראקטיביות, ואחריהן שפת לוגו וצאצאיה, תהיינה שונות מגורל משאלות לבנו לגבי תוכנות המולטי-מדיה, מערכות המומחה, המציאות המדומה, מאגרי המידע, הרובוטיקה, האינטרנט והבינה המלאכותית מרחוק?

מקבץ שאלות שביעי: מדוע כשמדובר בתכניות מחשוב למטרות פדגוגיות מערכת החינוך שמה את רוב יהבה על ספקי מחשבים ועל חברות מסחריות שכל יתרונם הוא ביכולת השיווק שלהם? חברות המחשבים שנבחרו לספק מחשבים ומערכות מחשוב לבתי הספר ובזמנו גם הכשרה בסיסית בשימוש במחשבים למורי בתי הספר, לא נבחנו – לא לגבי ההיכרות של עובדיהן עם בתי הספר, לא לגבי ההיכרות שלהם עם צורכי בתי הספר, לא לגבי יכולת ההכשרה שלהם ואפילו לא לגבי ההיכרות שלהם עם המורכבות של נושא המחשוב החינוכי. האם אין בכך רמז לטענה שכל נושא המחשבים בחינוך הוא תוצאה של מבצע שיווקי יותר מאשר של משימה חינוכית או תרבותית?

מקבץ שאלות שמיני: מדוע אין אנו מתייחסים אל הבדלי הסגנון הקוגניטיבי בין התלמידים שלנו כאשר מדובר במחשבים? כלומר, האם כולם חייבים לדעת להשתמש במחשבים? יתרה מזו, מדוע איננו מתייחסים אל פער המגדרים ביחס למחשבים, שהוא עובדה, כאל איתות המרמז על בעיה הטמונה בשימוש במחשבים יותר מאשר בהבדל שבין המגדרים? האם המין הנשי יודע משהו או קולט משהו ביחס למחשבים שגברי המחשבים מתעלמים ממנו, או שמא אנו שוב מגדירים את המורות כמין החלש? ושאלה אחרונה במקבץ הנוכחי: איך מתיישבת עמדת המגדרים בהווה עם העובדה שהמחשבים הראשונים ששימשו דוגמה להגדרת מושג החישוב וגם ראשוני המתכנתים וממציאי שפות התכנות הראשונים – היו נשים?

מקבץ שאלות תשיעי: מדוע אנו נסחפים על ידי המטפורות שלנו בתחום המחשבים? מדוע אין אנו משתמשים במונחים מדויקים יותר כאשר אנו מתייחסים אל הטכנולוגיה של המחשוב? האם זו טכנולוגיה המופעלת על נתונים, על מידע או על ידע? האם כאשר מחשב מופעל באמצעות תוכנה לביצוע משימה מסוימת הוא "יודע" לבצע את המשימה? האם כאשר אנו מתכנתים מחשב אנו "מלמדים" אותו לעשות משהו? ואם כן, אז תכנות הוא הוראה, ובכן מדוע נושא התכנות איננו חלק מתחום תורות הלמידה, ההוראה או החינוך? והאם ללמד פירושו לתכנת? האם מבינים אנו מה אנו עושים כאשר אנו מכניסים מחשבים לבית הספר, מתייחסים אל הטכנולוגיה המגולמת בהם כאל טכנולוגיה לעיבוד ידע ומאפשרים לומר על המחשב שהוא יודע משהו? איך כל זה מתיישב עם התפיסות החינוכיות החדשות ביחס ללומד?

מקבץ שאלות עשירי: האם האמונה בהשפעה של מכשירים שפעולתם הוגדרה מלכתחילה כחסרת תבונה או שיקול דעת איננה אמונה תפלה? מהו הבסיס העובדתי של האמונה התפלה הזאת? האם האמונה שבתוך שנים ספורות רובוטים יהיו נבונים מאתנו מביעה דעה על הרובוטים יותר משהיא מביעה דעה על מה שגרמנו לתבונתנו? ולעוסקים בחינוך מבין קוראינו: כיצד תהליכים חסרי תבונה יכולים לעזור לנו בפיתוח התבונה של ילדינו?

ומקבץ שאלות אחרון: מדוע אנו מאבדים את מערכת שיקול הדעת שלנו ואת תבונתנו בנוכחות המחשבים והכלים הדיגיטליים המשווקים לנו? האם אין כאן פסיכוזת המונים, תהליך של טירוף דעת הסוחף את כולנו למהלך תרבותי, היסטורי והיסטרי ללא מתן זכות של ערעור או הרהור? או לפחות זכות של זכירה ובחירה?

 

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

8 תגובות

  1. נועה מרחב
    נועה מרחב אפריל 01 2018, 11:39
    יש שני פרמטרים נפרדים

    איכות החינוך
    איכות הכלים
    שניהם תורמים לתוצאה הסופית
    יחד עם זאת ברור שההשפעה של איכות החינוך משמעותית יותר

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אפריל 02 2018, 09:40
      איכות החינוך שונה במהותה מאיכות הכלים

      לנועה, תודה על תגובתך.
      את אינך מתמודדת עם השאלה כיצד תהליכים רובוטיים יכולים לתרום ל"תוצאה הסופית".

      בכל תחום שבו התגלתה אפשרות ל"תרומה לתוצאה הסופית" משילוב המחשבים, התגלו בתחום עצמו, קודם לכן, תהליכים חשובים שהיו תהליכים של טכניקות. כך קרה במינהל וכך קרה בתעשייה ובמלחמה. בחינוך, מעולם לא התגלו תהליכים כאלה.

      השב לתגובה
  2. עטרה מויאל
    עטרה מויאל אפריל 01 2018, 14:18
    מסכימה

    מחשב הוא כלי בלבד
    אין לו קשר לחינוך

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אפריל 02 2018, 09:44
      מה מאפשר קשר לחינוך?

      לעטרה תודה על תגובתך.

      המצב בחינוך מורכב יותר. גם העיפרון, העט, המחברת והספרים הם כלים בלבד, והנה מצאנו להם שימושים חשובים בחינוך.
      גם למחשב שהוא אכן, "כלי בלבד" ייתכן קשר לחינוך, אבל כדי לגלות אותו צריך להתמודד עם הבנתו.

      אנשי החינוך מאמינים שעל-ידי פדגוגיה חדשנית שאיננה קשורה להבנת המחשב יוכלו לגלות את הקשר המיוחל.

      השב לתגובה
  3. נחום בוים
    נחום בוים אפריל 03 2018, 17:02
    ממש לא מצליח להבין אותך

    אין ספק שהצצאת החשמל היתה המצאה שהצעידה את האנושות קדימה. האם זה אומר שכל מי שמשתמש במכשיר חשמלי צריך לדעת בדיוק מה זה חשמל וכיצד הוא נוצר? למה? זה הרי בזבוז של זמן. כך גם לגבי יתר ההמצאות כולל המחשב.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אפריל 04 2018, 11:31
      במה אתה משתמש כאשר את משתמש במכשיר חשמלי?

      המלה "משתמש" איננה מוגדרת מספיק, כי אתה משתמש באלפי דברים כאשר את משתמש ולו במכשיר אחד.

      אבל העמדה שהבנה היא בזבוז זמן צריכה להדליק עבורך נורה אדומה.ראשית חשוב להבחין בין משתמשים שטחיים למשתמשים יסודיים. משתמש יסודי במכשיר מנצל את תכונותיו המהותיות והאופייניות. אחרת, הוא יקבל תוצאות שטחיות, גם אם הן מהנות אותו.
      אם תצפה במשתמשים נפוצים בכלים נפוצים, כמו תוכנות המצגות, תגלה שהם לא מבינים מה מיוחד במצגת ומה דורש התייחסות בשימוש מושכל בה. אחרת, אין הבדל בין השימושים הנפוצים לבין השימושים המושכלים. ללא הבנת תכונות המצגת, לא תבין גם את התופעה שמרצים, דוקקא במוסדות הוראה גבוהים לטכנולוגיה, נמנעים מלהשץמש במתצגות, מכיון שהם יודעים שהשימוש במצגת פוגע באיכות המפגש שבין הצופים ובין התוכן המוצג.
      ובכלל, המצאת החשמל אינה דומה להמצאת המחשב.ובורות אגרסיבית היא תוצאה של עצלנות המחשבה. חבל.

      השב לתגובה
  4. גדליה בר
    גדליה בר אפריל 04 2018, 18:49
    אינני כל כך מבוגר וכבר הספקתי להבחין

    אלה שטובים בצד הטכני, כמו למשל מהנדסים, יודעים לבנות דברים אבל ממש לא מוצלכים בתובנות, בחינוך, בהכוונה, בהבעה, ……

    השב לתגובה
  5. אדם גולדברג
    אדם גולדברג אפריל 05 2018, 18:45
    יש כאן מחשב שיודע לעבד נתונים

    וכל יתרונו שאיננו טועה ועיבודיו מהירים ואין כאן צורך בשום מחשבה
    ואחרי שיש נתונים אז צריך מחשבה של האדם. וככל שהוא יותר חכם וייתר מנהל ויותר חושב הוא מקבל החלטות יותר חכמות על סמך הנתונים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!