JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » הערות על איכותה של תקשורת אלקטרונית

הערות על איכותה של תקשורת אלקטרונית

מדוע התקשורת ברשתות החברתיות נפגמת בקלות?

הערות על איכותה של תקשורת אלקטרונית פרופסור יהושפט גבעון
אוקטובר 13
11:30 2018

ממש בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר הומצא החישוב המבוסס על שיתוף-זמן והתחילו להשתמש במחשבים כתחנות לתמסורת של נתונים, החליטו לקרוא לתמסורת זו בשם "תקשורת". כך קל היה למי שאינו מבין את המדיום להאמין כי העברת כינוי – במקרה הזה המלה "תקשורת" – נחשבת העברת תכונות. אך אם לרכיב של מערכת דיגיטלית קוראים "זיכרון" – אז הוא, מניה וביה, זיכרון? האם כאשר קוראים למערכת תוכנה "חברתית" היא, מאליה, מעצם הכינוי, חברתית? עלינו להכיר בעובדה שאנו חיים בתרבות שמטפחת אמונות לא מבוססות, בעיקר כאשר דנים בשיווק של ההיבטים התרבותיים של השימוש בכלים החדשים. אנו פוגעים באיכות הדיונים בהיבטים אלה בשימוש ברשתות הנקראות "חברתיות", מכיוון שאנו מניחים, ללא כל הצדקה, שאם לתמסורת של נתונים קוראים "תקשורת", אז יש לה כל התכונות והפוטנציאל של כל תקשורת שהיא.

מרוב התלהבות מ"טכנולוגיית תקשורת" חדשה, איננו שמים לב לכך שכמה תכונות החיוניות לתקשורת האנושית הלכו לאיבוד במעבר אל הסיביות ודרכן. ונוסף לכך התכונות האמיתיות של האמצעים החברתיים החדשים אינן מוּכּרוֹת למשתתפים בדיונים הרבים באמצעים אלה.

קולין צ'רי (Colin Cherry, אחד מגדולי החוקרים בתחום התקשורת במאה ה-20) הצביע בשנה שלפני מותו, ב-1979, על תכונה אחת שמבדילה בין התקשורת שמתקיימת פנים אל פנים, בשיחה פשוטה בין אדם לחברו, ובין תקשורת אלקטרונית ממוחשבת. בתקשורת אנושית, פנים אל פנים, עומד לרשות המשתתפים משוב עשיר ללא שהייה. אנו רואים אם לבן-שיחנו מפריע דבר-מה שאמרנו, אם הוא מסכים עִמנו או אם תשומת לבו הוסטה מן השיחה. בתקשורת המבוססת על שיחה פנים-אל-פנים אנו יכולים להבחין בתגובות המידיות השונות של בן-שיחנו או בת-שיחנו ולנווט לפיהן את דברינו. התקשורת הנפוצה ביותר ברשתות החברתיות, של ציוצים, מסרונים, הערות, תגובות והודעות-מייל, אינה מספקת לנו כל משוב שכזה, כי התגובות מגיעות, אם בכלל, מאוחר יותר. במציאות המתגלה בימינו אנו מוכנים לוותר על יתרונות של מדיום ישן כאשר אנו משתמשים בתחליף חדשני שלו, בייחוד כאשר יתרונותיו המיוחדים מסנוורים אותנו. מצד שני, כאן מתגלה תכונה בסיסית יותר של המכשירים החדשים. הם יוצרים חיץ בין המשתמש לבין סביבתו.

טרי וינוגרד (Terry Winograd, אחד מחלוצי הבינה המלאכותית, יוצר התוכנה SHRDLU) ופרננדו פלורס (Fernando Flores, יליד צ'ילה, מהנדס, יזם ופוליטיקאי, מומחה לארגון ולממשל) בספרם "הבנת מחשבים וקוגניציה: יסודות חדשים לעיצוב" (1986) טענו שהמחשבים שבשימושינו מעוצבים על סמך ההנחה המוטעית שתקשורת מיועדת רק להעברת מייצגים של מידע. הם טענו שתקשורת אנושית מיועדת גם ליצירת הסכמה ומחויבות. תמסורת של מייצגים של מידע באמצעות תווים איננה יעילה ביצירת הסכמה או ביצירת מחויבות, כי היא איננה קשורה למשמעות או להקשר. הסכמה ומחויבות הכרחיות ליצירת ממשות חברתית ולכן עלינו להכיר בכך שהתקשורת המקוונת שבשימושנו עדיין אינה יכולה להיות אמצעי יעיל לפעילות חברתית.

קארל ברייטר (Carl Bereiter, אחד מגדולי חוקרי החינוך בימינו, בעיקר בחינוך שמשולב באמצעים טכנולוגיים חדישים) הביע ב-2008 את פליאתו מתוצאות של מחקרים שונים לגבי שימושים בתוכנות שונות הנפוצות בחינוך, שרבים מאמינים שהן יכולות לתרום לחינוך. המחקרים הראו שהתלמידים (ובמקרים מסוימים גם המורים) מתנהגים בשימושים אלה בדרכים הפוגמות בלמידה. הוא קרא לתופעות אלה "הטיות פדגוגיות". הוא לא העלה על דעתו שקיימות הטיות טכנולוגיות מהותיות שמתערבות בתהליכי הלמידה.

אחד מהמחקרים האלה שברייטר מביא כדוגמה להטיות פדגוגיות של תוכנות, נסב על השימוש בפלטפורמות של דיונים. החוקרים באותו מחקר גילו שהתלמידים לא היו מסוגלים להתרכז בנושאי הדיון, אלא הגיבו לרוב רק על מה שמילולית נאמר לאחרונה בדיון. כתוצאה מכך, כמו במשחק "טלפון שבור", הדיון בדרך כלל קפץ מנושא לנושא ואיבד את ערכו הלימודי. חוקרי חינוך אינם מעלים על דעתם שמדובר כאן בתוצאה ברורה של ניתוק מהתוכן, מהמשמעות, שהוא תכונה עקרונית ומהותית של כל התוכנות הדיגיטליות.

במילים אחרות, היות שתוכנה, מעצם מהותה, ממוקדת בתכונות החיצוניות של הנתונים, דיון המתוּוך על ידי תוכנה ימשוך את המתדיינים לסטות אל המילים שבאו לידי שימוש בדיון, ולהתעלם מנושא הדיון וממשמעות דבריהם של המשתתפים. גם מי שמאמין בחזון הבינה המלאכותית, מבין שכל עוד לא גילינו כיצד ליצור "תוכנות סמנטיות" אמיתיות, לא כדאי להסתמך על דיונים בפלטפורמות מתוכנתות. השימוש האינטנסיבי בדיונים מתוכנתים בפלטפורמות השכיחות, ללא הנחיה צמודה, יגרום למשתמשים לפתח הרגלי שיח שאינם תורמים לדיון איכותי.

ז'רון לניר (Jaron Lanier) בספרו האחרון (2018), שבו הוא מנמק בפרוטרוט מדוע עלינו למחוק את חשבונותינו מהרשתות החברתיות – ומיד, מצביע על שתי תכונות שמתגלות בעולם הדיגיטלי: התקשורת הדיגיטלית נעקרת מההקשר שלה וגם אינה יכולה לתמוך באמפתיה, כלומר בתחושת מציאות רגשית של האחר.

תקשורת אנושית נוטה להיות מבוססת על סימנים תלויי הקשר. לדוגמה במאמר הזה מופיעות עשרות מילים שהן בעלות משמעות התלויה בהקשר. פלטפורמות דיגיטליות ובכללן הרשתות החברתיות פועלות ללא שום קשר להקשר. כאשר את מקבלת אימייל או טקסט כלשהו, את קוראת אותו בהקשר השונה לגמרי מההקשר שבו הוא נכתב. תופעה זו אינה פוגעת בתקשורת מדעית, כי טקסט מדעי לא אמור להיות תלוי הקשר. לא כך בהקשר חברתי. עם זאת, מוסיף ומסביר לניר, הפגיעה ביכולת האמפתיה שלנו, ביכולת שלנו לחוש את תחושות האחר, מועצמת בשל סיבה מיוחדת.

כאשר המשתמשים מוזנים בחדשות המותאמות להם פרטנית, כאשר תוכנות החיפוש בוררות את המצאי הדיגיטלי לפי תכונות פסיכולוגיות סודיות שנחשפות בהתנהגותנו הפרטנית באמצעים סטטיסטיים, נעלם הבסיס החיוני ליחסים בין-אישיים, שהוא הסכמה על מציאות מסוימת כלשהי. כאשר שני בני אדם "מתקשרים" ביניהם כשהם אפופים בתמונות מציאות שונות, הם נוטים להגיב על הזרות שביניהם ואיכות התקשורת ביניהם פשוט נפגמת. לכן כאשר המציאות הדיגיטלית מוכתבת על ידי אלגוריתמים המתאימים אישית ופרטנית את החלון שלנו אל העולם, אנו יורדים במצב הרוח שלנו ונוצרת פגיעה ביכולת האמפתיה שלנו.

אוכל לסכם. התקשורת המקוונת, במסרונים, בדיונים, בפוסטים ובמייל, וגם בזו המתנהלת בחיפוש מקורות ברשת – בין המשתמש לבין מאגרי הנתונים הממוחשבים המאוחסנים בשרתים רחוקים, פגומה מיסודה בשלוש בחינות:

  1. היא בעיקרה חד-סִטרית ואיננה רגישה למתרחש אצל מקבל התקשורת;
  2. היא פעולה שמנותקת מההקשר ומהתוכן שלה;
  3. היא פעולה אשר במקרים רבים נסמכת על תמונות מצב פרטניות ואיזוטריות.

אין ספק שבתרבות שבה מתירים למשתמשים להתמכר לתקשורת שכזו בהמוניהם, נגלה תופעות מדאיגות נוסף על עצם ההתמכרות: גלישה אל העדפה של תכנים המביעים רגשות שליליים, תגובות נוגדניוֹת ופלגניות, שכיחות גדלה של חרדות דיכאוניות ועוד. אלו הן התופעות המתגלות בימים אלה כתופעות הלוואי המדאיגות של השימוש האובססיבי במדיה החברתיות. הנתון המעודד הוא שלאחרונה מתגלה שמדי שבוע מיליוני משתמשים מצביעים באצבעותיהם ומוחקים את חשבונותיהם. הם מתייחסים אל פייסבוק כאל גורם ממכר ומסוכן ומתנתקים ממנו. אבל חשוב להבין שפייסבוק איננו התוצר היחיד של עמק הסיליקון שמוליך לתופעות שליליות. במאמר קודם פירטתי את התכונות והסכנות המאפיינות את הרשתות החברתיות ושאר התוצרים המזיקים של עמק הסיליקון, לפי ספרו האחרון של לניר (2018).

כאשר מחפשים סיבות לדברים פגומים במטרה לתקן אותם, רצוי לברור סיבות שאנו יכולים לשלוט בהן ולשנות אותן. כדוגמה נגדית, סיימון סינק (Simon Sinek, מרצה מרתק מאנגליה) הסביר בהרצאה בדצמבר 2016 את הפגמים שבהתנהגות "דור המילניום" (ילידי 1984 ואילך) בחינוך המפנק שקיבלו מהוריהם. בקבלנו הסבר כזה אנו מוותרים מראש על תיקון "דור המילניום", כי אין בידינו מכונת זמן יעילה כדי לחזור אל ההורים ולהשפיע עליהם כדי לחנך אחרת את ילדיהם. אך מה בכל זאת אפשר לעשות, עכשיו, ביחס להשפעת ההתמכרות לתרבות הדיגיטלית הפגומה?

אפשר לנתק את הילדים מהמכשירים השובים את תשומת ליבם (הדבר נעשה כיום בכמה מוסדות חינוך בתל אביב). אפשר לעשות כך גם במוסדות החינוך הגבוה (הדבר נעשה כך באוניברסיטת הרווארד). אפשר למחוק את חשבונות הפייסבוק שלנו. אפשר לשגר לחוצות העיר צוותי סעד ופיקוח שישכנעו את הולכי הרגל ברחובות ואת המטפלות בילדים רכים בגני העיר מלהיות שקועים בטלפונים שלהם במצבים המסכנים אותם ואת זולתם. אולי כדאי אפילו לחוקק חוק האוסר על השימוש בהם במעברי חצייה. זה לא פחות מסוכן משימוש בנייד בעת נהיגה. אפשר להימנע משימוש בטלפונים הניידים, לפחות פעם בשבוע, ולהרגיל את עצמנו לגמילה מהם. ועוד ועוד.

כדאי גם להחליט להבין את העקרונות של פעולת הכלים הטכנולוגיים, כדי להבין את הקשר המהותי ביניהם ובין ההתנהגות הרובוטית המתגלה אצל משתמשים רבים. הדיון בדרישה זו ידרוש לפחות מאמר נוסף. משום מה, יש המסרבים בעקשות ללמוד על תכונות הכלים הדיגיטליים ולהבין את משמעותן.

כמו כן כדאי לחשוף את התמיכה המקצועית שענקיות הטכנולוגיה מקבלות מהפסיכולוגים שהן מעסיקות כדי לפתות את המשווקים, שהם הלקוחות העיקריים שלהן, והם המעוניינים בהתמכרות של המשתמשים לכלי הטכנולוגיה החדשניים. ייתכן שחשיפה שכזו תגרום לבלימת התמיכה הזאת. נוסף לכך כדאי ורצוי לחשוף את המודלים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה, שמובילים לא רק לביטול המקצועות של המשתמשים, אלא גם להרס הבסיס שהן עצמן עומדות עליו. ייתכן שחשיפה כזו תעורר דיונים בפיתוח כלכלה המתאימה יותר לבני אדם החיים במאה ה-21.

אפשר וכדאי לעשות דברים רבים לטובתנו.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

12 תגובות

  1. יוסי טנא
    יוסי טנא אוקטובר 13 2018, 12:57
    ההתמכרות חסרת המעצורים למחשב הידני

    ולכלי הקלט והפלט שלו ותוכנותיו הולכת וגוברת עד שתתפוצץ לנו בפנים ואז ינקטו עדי הנגד. לא לפני שיהיה עוד יותר גרוע מאשר כעת. רק כשיהיה ברור שמדובר באיום אמיתי יעשו "רסטארט" של המערכת המחשבתית.

    השב לתגובה
  2. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון אוקטובר 14 2018, 09:45
    אתה צודק בהסתייגות

    כמובן שינסו לעשות "ריסטארט" אבל רק כאשר יהיה ברור שמחיר ה"ריסטארט" אינו גבוה ממחיר הנזקים וגם בעניין זה משפיעים ההרגלים ומכבידים על ההתנהגות הרציונלית.

    קח לדוגמה התמכרוריות אחרות: לעישון, לאלכוהול ולסמים קשים. מי יודע להשוות בין סיכוי של 20% למוות ובין קשיי הגמילה?

    מכל מקום רצוי לא לקרוא לתמסורת של נתונים בשם הכולל "תקשורת" כי זה תורם להשלייה שמדובר אכן בתקשורת בין בני אדם.

    השב לתגובה
  3. יוסי אלבוחר
    יוסי אלבוחר אוקטובר 14 2018, 16:08
    והנה בימים האחרונים עוד סיפור שקשור

    למחדלי הרשתות החברתיות
    הפריצה הגדולה למאגרים הנתונים של פייסבוק

    השב לתגובה
  4. אדי מ.
    אדי מ. אוקטובר 16 2018, 19:56
    אם הרשתות יגזימו הן יעלמו

    היו הרבה חברות מחשבים ותוכנה וכל אחת נעלמת בזמנה

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אוקטובר 17 2018, 09:56
      נכון, אבל התוכנות בכלל וההחברתיות בפרט

      תמיד תהיינה מבוססת על תמסורת נתונים, כלומר על תקשורת מוגבלת ופגומה.

      השב לתגובה
  5. הגר
    הגר אוקטובר 17 2018, 14:14
    לדעתי בכל שלושת החולשות שציינת

    יש התקדמות ונסגרים פערים בין היתר בעזרת בינה מלאכותית שאתה כל כך לא אוהב.

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אוקטובר 20 2018, 09:50
      איך תיתכן התקדמות?

      את מאמינה שיש התקדמות בכל שלוש החולשות. הסבירי נא לי כיצד זה ייתכן?

      התקשורת האלקטרונית אולי תהיה פחות חסרת רגישות למקבל התקשורת. מחריד לחשוב כיצד.

      אם למדת קצת תכנות את יכולה לשים לב לכך שהיא תמיד תהיה מנותקת הקשר. אין זאת חולשה אלא מאפיין עקרוני של כל מה שעובר דרך תכנות, כדי שהתוצאה תהיה בלתי תלויה בגורמים אנושיים. ו"בינה מלאכותית" היא בינה המיוצגת על-ידי תוכנה, ובדרך כלל משווקת כיצירה חדשנית. אבל, כמו כל תוכנה, תמיד תהיה מנותקת הקשר.

      התכונה השלישית נובעת מהשיטה המיושמת כיום ברוב אמצעי המדיה החברתיים לצורכי ייעול השיווק. כמובן שייתכן כאן שיפור משמעותי אם יצרני האמצעים הללו יחשבו מסלול מחדש. כדי שיעשו זאת, מישהו צריך להזעיק אותם…

      (ודרך אגב, האהבה שלי לעולמות הדיגיטליים מוכחת בקורות החיים שלי. ביקורת איננה סימן לחוסר אהבה, כמו שהערצה עיוורת איננה סימן לאהבה.)

      השב לתגובה
  6. גדי
    גדי אוקטובר 18 2018, 06:03
    צריך לזכור את הפרופורציות

    יש מינוסים בכל טכנולוגיה ובעיקר ביישומה
    אבל הפלוסים גדולים מהמינוסים
    ובמאמרים כאלה זה לא מספיק מודגש
    צריך ללמוד ולשאוף למצות הרבה יותר את הפלוסים
    ולנטרל ככל הניתן את המינוסים
    אבל העיקר …….
    כבר אמרתי

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אוקטובר 21 2018, 23:55
      לטכנולוגיות שונות יש תכונות שונות

      לא בכל טכנולוגיה הפלוסים גדולים מהמינוסים. בני-אדם משתמשים ומגלים את תכונות הכלים שלהם. לפעמים המינוסים מתגלים כגדולים מהמינוסים ויש לכך דוגמאות רבות: ספינות הקיטור שדוודיהן התפוצצו; אופניים שהיו פופולריים והתגלו כמסוכנים לרוכבים בגלל העדפת המהירות; ועוד. במקרים אלו וויתרו עליהן, אם לגמרי ואם על-ידי שינוי דראסטי.

      שום למידה של מיצוי הפלוסים איננה עוזרת, בעיקר בטכנולוגיות החדשות, שהן מורכבות מדי. במקרים כאלה יש לוותר עליהן, או לתכנן אותן מחדש.

      זה מובן כאשר אנו חופשיים ממחוייבות עיוורת לקבל את הטכנולוגיות כצו עליון. הן פותחו על ידי בני-אדם, ובני אדם תמיד עלולים לשגות. ולפעמים טעויות קלות לתיקון ולפעמים לא.

      השב לתגובה
  7. א.
    א. אוקטובר 25 2018, 11:39
    כל כלי ויכולת טכנית ככל שיש בהם יותר פוטנציאל

    יש בהם גם יותר סכנות
    זה לא אומר שצריך לוותר עליהם
    צריך את תועלתם המרובה
    צריך להתמודד בכל דרך אפשרית ולצמצם הבעיות והסכנות

    השב לתגובה
  8. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון אוקטובר 25 2018, 12:21
    אינני מבין במה הערתך שונה מהערת גדי.

    האר נא את עיני.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!