JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » יתרון העברית על האנגלית

יתרון העברית על האנגלית

תרגומים בעולם המחשבים

יתרון העברית על האנגלית אשר יובל
נובמבר 20
19:30 2018

עולם המחשבים וההיי-טק נשלט על ידי השפה האנגלית, למגינת ליבם של הצרפתים, הגרמנים, הרוסים ואפילו הסינים. השפה העברית – שפחות מ-10 מיליון איש בעולם מדברים בה – ודאי שאין לה למה לצפות, ולא נותר לה אלא לאמץ את המילים האנגליות כמות שהן, דוגמת BI, AI, 3D וכדומה, או להעביר אותן לכתיב עברי, כמו פרויקט, סכמה, אייקון, באג, טק, אג'ילי, מדיה וכו'. אבל יש גם תרגומים מוצלחים ויפים, כמו בסיס נתונים, קלט ופלט, ממשקים, צג וערוץ. לא אשכח את אחד מכנסי איל"א בשנות ה-70 שבו אחד המרצים החל להשתמש במילה "תוכנה", והקהל – שהיה רגיל למונח האנגלי software – היה מופתע והמום. לאחר שהמונח הוסבר, מישהו זריז וחד לשון (בהחלט לא כותב שורות זה, נא לא לחשוד בכשרים) קם מהכיסא וקרא: אם Software זה תוכנה אז Hardware זה חומרה! כך, רבותיי, אני זוכר את לידתה של המילה חומרה, ואחר כך נוספה לה "קושחה" כתרגום של firmware, מילה שבשימוש יום-יומי.

אני רוצה להתעכב כאן על מונחים אחדים בעברית שלדעתי עולים על האנגלית של עולם ההיי-טק ואולי גם על מונחים בשפות אחרות שאינני בקיא בהן.

מחשב, חושב, מחשבה, חישוב – באנגלית אלה מילים שונות: לחשב (to compute or calculate) זה לא לחשוב (to think), ולא לחינם בחרה חברת יבמ את הסיסמה Think, לרמוז: כאן חושבים ולא רק מחשבים. וחברה ישראלית צעירה בחרה בסיסמה "מחשבה לפני מחשב" – Thinking before computing. אבל בעברית הכול מאותו השורש – חש"ב. בראשית צעדיו של עולם המחשוב נראה היה שהאנגלית צודקת, אך ככל שהמחשב מתפתח והופך למכונה חושבת ולא רק מחשבת, נראה שהעברית צדקה.

ניסוי (התנסות) ותהייה – זהו תרגום מוצלח ומשופר של הביטוי באנגלית Trial & Error. תוכנה מטבעה היא מדיום רך שאפשר ללוש ולשנות אותו בקלות יחסית לכל מדיום הנדסי אחר. תכונה זו מצויה בליבו של תהליך פיתוח תוכנה, שמורכב מצעדים חוזרים ונשנים של כתיבה-בדיקה-שינוי (גם כתוצאה משינוי דרישות הלקוח, שלא תמיד יודע מראש מה בדיוק הוא רוצה), ולפיכך המונח שגיאה – error – לא מדויק ועשוי גם להזיק. המונח תהייה הוא מוצלח יותר, ואפשר שגם המילה התנסות עדיפה על ניסוי. שנים רבות נדרשו כדי להגיע לתובנה של פיתוח זמיש (הֶלְחֵם של זריז וגמיש, היינו אג'ילי) שמכיל הרבה מאוד: התנסות ותהייה.

אפיון – זו מילה רבת-עוצמה שאין לה מקבילה אחת בשפה האנגלית. יש כמה מילים מקבילות, כמו Requirements, Specifications, Analysis – עצם ריבוי המונחים מעיד על המצב. ומשֵׁם עצם, לפועל: לאפיין; כמו במקרים רבים בשפה העברית שם העצם והפועל, ולעיתים גם שם התואר, באים כולם מאותו השורש. אך יש להודות שעוצמה זו לא סייעה לנו לפתור את אפיון המערכת, שהוא אחד מהנושאים הבלתי פתורים בהנדסת תוכנה: כמה? מתי? מה הוא כולל? באיזו רמת פירוט? וכו'.

תוכן, עיצוב – המילה design באנגלית ברורה וחזקה ובעקבותיה תפסה גם המילה "עיצוב" בעברית, מילה שיש לה מקורות יפים בתנ"ך, ראה משלי יד, כג: "בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר", אבל נראה שהיא מתמקדת יותר במבנה (סטרוקטורה כבר אמרנו?). המילה "תוכן" לעומת זאת מצביעה על תוכני המערכת: מה היא עושה בסופו של דבר. לכך יש חשיבות רבה משום שבתהליך עיצוב המערכת, שבשיטות המודרניות מתחבר לבנייה, עדיין נקבעים רבים מתוכני המערכת. וכל זה קשור גם לנושא האפיון לעיל.

חוויית משתמש – לאחר שבאנגלית הוחלף אחר כבוד המונח הטכני UI (User Interface), כמו קודמיו MMI ו-HCI, במונח המוצלח יותר UX (User Experience), עדיין נראה שהמילה חוויה בעברית חזקה יותר מניסיון או התנסות באנגלית. מה חוֹוֵה המשתמש כשהוא עובד עם המערכת? האם זה עונה על ציפיותיו ותואם את דרישותיו? ואגב, המילה "משתמש" זקוקה להחלפה במילה רעננה יותר, בשתי השפות.

סייבר – מקור המילה הוא "קברניט", שהיא אמנם מילה יוונית במקור אך כבר בימי חז"ל נכנסה אחר כבוד לשפה העברית ומצויה עד היום במטוסים ובאוניות. הקשר לעולם המחשבים והתקשורת הוא מדע הקיברנטיקה – Cybernetics, שהוא תחום מתמטי המגדיר תהליכי תקשורת, בקרה ומשוב בין אנשים, ארגונים ומכונות. סייבר הוא קברניט הוא מנהיג, ורש"י בפירושו ליחזקאל כז, ו מחבר לקברניט גם את המילה "קובריינאר" בצרפתית עתיקה: governer או governeor – שהיא גלגול של Kybernetes ביוונית – היינו המכוון, המנהיג, המושל. האקדמיה הציעה לאחרונה את המונח סב"ר: סביבה רשתית לסייבר, אך לפי הסבר זה אין צורך בהמצאה חדשה זו ואפשר לאמץ את סייבר לשפתנו כפי שחז"ל אימצו את המילה קברניט בזמנם.

על המחבר / המחברת

אשר יובל

המייסד והמנהל של חברת מתודה מחשבים, הארכיטקט הראשי של נוהל מפת"ח ומוותיקי המחשוב בישראל.

8 תגובות

  1. עובדיה אשר
    עובדיה אשר נובמבר 20 2018, 19:51
    מסכים איתך

    אלא שזה הרבה יותר מרשים לדעת רוב המקצוענים בענף להשתמש במושגים באנגלית

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני נובמבר 21 2018, 00:21
    רק באנגלית.

    להימנע מטעויות. כל העולם עובד באנגלית. לא רק בתחום המחשוב. ללמד את הדור הצעיר לעבוד באנגלית. למנוע טעויות שנוצרות כתוצאה מתרגום משובש.
    שתי דוגמאות להמחשה –
    TRIAL AND ERROR הוא ניסוי וטעייה. לא תהייה. תהייה היא WONDERING. וגם לאפיון יש מילה מדויקת באנגלית – CHARACTERIZATION, לא המילים שהובאו כדוגמאות במאמר.

    השב לתגובה
  3. עדית שרון
    עדית שרון נובמבר 21 2018, 13:43
    הגלובליזציה מגבירה השימוש באנגלית

    כלום לא יעזור
    אפילו מחקרים ומאמרים אקדמיים מפרסמים באנגלית אם רוצים תפוצה משמעותית

    השב לתגובה
  4. חנן ג.
    חנן ג. נובמבר 22 2018, 05:43
    אפילו שרת התרבות

    מתאמצת לשבץ ביטויים באנגלית בדבריה הנשגבים.

    השב לתגובה
  5. דליה וירצברג-רופא
    דליה וירצברג-רופא נובמבר 22 2018, 06:33
    מאמר מרשים ביותר

    נפלא! משתפת. תודה.

    השב לתגובה
  6. שמואל בן עמי
    שמואל בן עמי נובמבר 24 2018, 13:48
    צודק. מסכים איתך.

    כל מקרה לגופו.

    השב לתגובה
  7. יוסף מכאלי
    יוסף מכאלי נובמבר 25 2018, 15:45
    מסכים לאמור במאמר הנכבד

    אלא שרוב הצעירים כיום לא יודעים בכלל עברית. לא לכתוב ולא לדבר. ואפילו הייטקיסטים. בואו נתחיל משם.

    השב לתגובה
  8. אשר יובל
    אשר יובל נובמבר 29 2018, 21:47
    אף אחד לא ניסה לפגוע בכבודה של האנגלית

    לצערי, חלק מהמגיבים לא הבינו את כוונת המאמר. אין שום כוונה להעיף את האנגלית כשפה המקצועית ולהחליפה בעברית. רק ניסיתי להראות שבשולי המקצוע עתיר האנגלית, יש כמה ביטויים ותרגומים לעברית מוצלחים ביותר. אולי כדאי לשוב ולקרוא את המאמר בנחת.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!