JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • IT
  •  » סודות הטכנולוגיה הדיגיטלית

סודות הטכנולוגיה הדיגיטלית

מידע סמוי ב"עידן הידע"

סודות הטכנולוגיה הדיגיטלית הצצה Heikenwaelder Hugo, Austria Original Camille Flammarion, 1888. Color Hugo Heikenwaelder, 1998. Changes Jürgen Kummer, 2010 commons.wikimedia.ord
דצמבר 23
09:30 2018

בביטוי "הטכנולוגיה הדיגיטלית" המופיע בכותרת מאמר זה (ויש המסתפקים בביטוי "הטכנולוגיה") הכוונה למכשירים ולאמצעים הדיגיטליים, שרבים מהם נמצאים בידיכם ובשימושכם. לרגע אני נכנע לרחוב, כי זאת איננה הכוונה בביטוי "טכנולוגיה" במוסדות המחקר והפיתוח שנושאים אותו בגאווה בשמם. אשר לביטוי "עידן הידע", זהו שפצור של המלה "בימינו", והוא מופיע בכותרת כדי לאותת לקוראים להציץ באגדה הקשורה בעידנים המתוארת במאמרי הקודם. הוא שובץ בכותרת כרמז אירוני לפרדוקס – כיצד מידע נשאר סמוי בימינו, כאשר אנו מאמינים שכל הידע גלוי או נגיש לכול?

במאמרים קודמים שלי באתר הזה ציינתי, בכמה הזדמנויות, שלכלים הדיגיטליים יש תכונות בסיסיות משמעותיות המשותפות לכולם. אף אחד מהקוראים לא ביקש ממני לפרט אותן. האמת המצערת היא שלא מלמדים אותן ולא מתארים אותן, אפילו בהזדמנויות שבהן נדרשת בבירור התייחסות מפורשת אל התכונות הללו. הן כמעט לא מוצגות במפורש בקורסים למדעי המחשב ולא נשמע עליהן מפי חוזי העתיד שלנו. זהו אחד הסודות השמורים בתרבותנו. במאמר הזה אתן לכם ולכן את ההזדמנות להציץ בכמה מתכונות חשובות אלו. הן חשובות כי בלעדיהן לא ניתן להבין את המתרחש בסביבות "עתירות טכנולוגיה" בימינו.

הכלים הדיגיטליים נוצרו בתהליך מורכב, ממושך ומפרך של חיפוש אחר פתרונות מעשיים ותיאורטיים לביצוע יעיל ובטוח של חישובים. תהליך חיפוש זה נולד כאשר רעיון החישוב הועבר מהחשבון אל השאיפה לבניית מכונות חישוב פרקטיות, מצד אחד, ואל ההתעניינות במחקר עיוני להבנת מהות החישובים, מצד שני. תהליך בניית מכונות חישוב התחיל לפני מאות שנים (בבניית האבקוס למשל, ובבניית מכונות חישוב על-ידי פסקל ולייבניץ ורבים אחרים). המחקר להבנת מהות החישובים התחיל למעשה רק במאה השישית בעבודתו המפורסמת של אל-ח'ואריזמי על שיטות חישוב בביצוע פעולות החשבון ועל שיטות לפתרון משוואות. מחקר זה קיבל דחיפה משמעותית בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר בפיתוח יסודות המתמטיקה התגלה צורך בשימוש בשיטות כאלה לא רק ביחס למספרים. שתי המגמות האלה, של בניית מכונות חישוב ושל העיון במהות החישובים, לא התמזגו עד עצם היום הזה למגמה ברורה אחת, למרות החפיפה שביניהן.

בהגדרה של מושג תהליכי החישוב נקבעו כמה תכונות שהתקבלו כתכונות מחייבות של כל הכלים הדיגיטליים. בראש ובראשונה פעולתם חייבת להיות חד-משמעית ולא תלויה בפרשנות זו או אחרת. לכן חומר הגלם שלהם ופירוט דרכי ביצועם חייבים להיות מורכבים מאלמנטים שמזוהים חד-משמעית באופן מוחלט. רק תווים (סימנים) מאלפבית סופי, ברור ונתון יכולים לשרת אותנו כך. אין מה להתווכח על הרכב סדרת הספרות "23464" או על הרכב סדרת התווים "ירושלים". אם מתווכחים, או מגייסים פרשנויות, סימן שהתווים אינם מוצגים באופן תקין או שחרגנו מתחום הדיון בחישובים. אם וכאשר יתגלו אלמנטים אחרים שזיהויים חד-משמעי כמו התווים, נוכל לפתח אמצעים חדשים למימוש מערכות מידע, לביצוע עיבוד נתונים וחישובים. עדיין לא התגלו אלמנטים כאלה.

לכן, עדיין, התכונה הבסיסית הראשונה של כל הכלים הדיגיטליים, ללא יוצא מן הכלל, היא עובדת היותם מוגדרים ומורכבים כתבניות פעולה חד-משמעיות על תווים הלקוחים מאלפבית סופי מוגדר ונתון.

טקסט (במאמר הזה) הוא תבנית ערוכה של תווים הלקוחים מאלפבית (קבוצה בסיסית של תווים הניתנים להבדלה אלה מאלה ואין ביניהם קשרי תוכן כלשהם). האלפבית הוא תמיד סופי ונתון. המאמר שלפניך הוא אפוא טקסט. טקסטים משמשים אותנו בהזדמנויות שונות וכל הכלים הדיגיטליים מוגדרים כטקסטים, בעזרת טקסטים, ומתפקדים ישירות רק מול טקסטים. בקיצור אטען שכלים אלה, בניגוד גמור לרוב כלי עידן התעשייה, הם טקסטואליים. זאת תכונה חשובה מאוד, כי יש לה השלכות רבות ולמדנו לחיות איתה ולנצל אותה באופנים רבים. לכן, אם נרצה להבין את הפוטנציאל של הכלים הדיגיטליים וגם את גבולותיו, נצטרך להבין היטב גם את הפוטנציאל הגלום בטקסטים וגם את גבולותיו.

המצאות החשבון, מכבש התווים הניידים (מכונת הדפוס של גוטנברג) והמחשב הם תולדות של פיתוח השימושים המתוחכמים בטקסטים המורכבים אך ורק מתווים. לעומתם, המנוֹעים מעידן התעשייה, לדוגמה, אינם טקסטואליים, כי פעולתם אינה ניתנת להגדרה ספציפית ושלמה בעזרת טקסטים כאלה. זאת הסיבה לכך שהפעלה מעשית של מנועים כאלה באמצעות כלים דיגיטליים דורשת פתרון הנדסי מיוחד להתמודדות יעילה עם הפער העקרוני שקיים בין תופעות טקסטואליות ובין תופעות לא טקסטואליות. לפתרונות הנדסיים כאלה קוראים גם "מִמְשקים" (או "מִנְשקים").

אחת המסקנות הנובעות מהתכונה הבסיסית הראשונה של כלל הכלים הדיגיטליים היא שכדי להשתמש בהם בסביבות לא דיגיטליות אנו חייבים לצייד אותם בממשקים. כפי שהמקלדת והעכבר שברשותך מעידים, ממשקים אלה אינם התקנים דיגיטליים כי הם חייבים לגשר את תנועות האצבעות והידיים שלנו, הלא-דיגיטליות והלא-תוויות – האנלוגיות, עם המנגנון הדיגיטלי.

לפעמים עלינו לשלם מחיר עבור השימוש בממשקים אלה. לדוגמה, המוזיקה במקורה לא הייתה תופעה תווית. למרות המצאת התווים המוזיקליים, ביצועה לא הוגדר על ידי תווים אלא על ידי פרשנויות אישיות של אמנים אנושיים, עבור ייצוגים תוויים אלה. התווים הציגו רק רמזים לביצוע היצירה. כאשר אנו מאזינים ליצירה מוזיקלית אנו מאזינים לשני רבדים של יצירתיות: האחד בקומפוזיציה של היצירה והשני בביצועה על סמך ייצוגה התווי. זאת הסיבה ששמור כבוד רב לא רק למחברי המוזיקה הגדולים אלא גם למבצעיה הדגולים.

המוזיקה החדשה, הדיגיטלית, היא אחרת. מעטים יודעים שהתנסות מרובה בהאזנה למוזיקה דיגיטלית גורמת לנזק באיכות השמיעה שלנו. פרטים על כך תמצאו במחקר המאוזכר בפרק IV בספרו של ראשקופף "Program or be programmed" (המקור באנגלית: 2018). בפרק III תמצאו הסבר כללי להבדל שבין התווי (הדיגיטלי) לבין הלא-תווי (האנלוגי).

התכונה הבסיסית השנייה של כל הכלים הדיגיטליים, ללא יוצא מן הכלל, היא שהם מבצעים פעולות רק מסוג מיוחד בלבד: פעולות חסרות חשיבה או תבונה על טקסטים, המוגדרות לפי המבנה התווי שלהם, ללא שום התייחסות לא אל התוכן או אל המשמעות של הטקסטים ולא אל ההקשר שלהם.

כאמור לעיל, החישובים בחשבון (במספרים בעלי ייצוג תווי סופי) הם הדוגמה הגנרית לתהליכים כאלה. בביצוע פעולות בחשבון אנו מתייחסים רק אל התווים המייצגים את המספרים מבלי לחשוב כלל על המספרים המיוצגים, על גודלם או על משמעותם.

תהליכי חישוב רבים כאלה התגלו על ידי מתמטיקאים. זה קרה כאשר הם חיפשו שיטות פתרון יעילות לבעיות מתמטיות שונות. הדוגמה הקלאסית לשיטה כזו היא שיטת חישוב המחלק המשותף המקסימלי של שני מספרים שלמים נתונים כלשהם, שכנראה התגלתה על ידי אוקלידס. במשך מאות שנים המתמטיקאים, שהכירו שיטות אלה והבינו שהן מיוחדות, לא טרחו להגדיר מהו ההבדל בין שיטות כאלה לשיטות הדורשות שיקול דעת, יצירתיות ותבונה. רק בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כאשר בעיות בביסוס המתודה המתמטית דרשו שיטות יעילות שאינן תלויות בפותר הבעיות או במחשבותיו, ניסחו לוגיקנים כמה הגדרות למושג החישוב והחלו לחקור אותו. למרות השימושיות העצומה של החישובים ושל המנגנונים שמשמשים אותנו כדי לבצע חישובים, רבים מתייחסים אל הדיון בסוגיות אלה, כולל המחקר במגבלות המנגנונים האלה, כדיון תיאורטי גרידא.

התוצאה של התייחסות זו מתבטאת בעובדה שאלפי שעות עבודה בוזבזו על משימות שכבר בשנות ה-30 הוכח שהן בלתי אפשריות או בלתי ישימות. זה מסביר, בין היתר, גם את השכיחוּת הרבה של שגיאות בתוכנות, אף שאלו משמשות אותנו בביצוע פעולות חישוב קריטיות. כי עוד בשנות ה-30 הוכח שלא ייתכן קיומה של שיטה חישובית כללית לבדיקת תוכנות. השוואת שגיאות בתוכנה לחרקים ("באגים") היא ביטוי מצער לחוסר האחריות המקצועית של חברות לפיתוח תוכנות רבות בימינו.

אלו הן רק שתיים מהתכונות הנעלמות של הכלים הדיגיטליים. לא תמצאו עליהן דיווחי מחקרים ברשת. תוכלו למצוא טקסטים רבים שמבטאים ידיעה כביכול על "הטכנולוגיה הדיגיטלית" שאין להם בסיס. במקום לכנות את ימינו "עידן הידע", מוטב לכנותם "עידן הבורות".

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

7 תגובות

  1. מלכה סרי
    מלכה סרי דצמבר 23 2018, 12:18
    ניתוח מעניין

    מה עושים אתו לא בטוח שהבנתי

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון דצמבר 25 2018, 20:41
      שאלתך מוצדקת מאד!

      תודה מלכה.
      לא הבנת כי לא נגעתי בזה במאמר ולא קל לנחש מה עושים עם מסקנות הניתוח. במאמר נוסף אצביע על החשיבות המעשית של ידיעת התכונות הללו.זה לא יפתור את הבעיה לגמרי כי יש מאחוריה בעיה טריטוריאלית 🙂

      השב לתגובה
  2. אורי לביא
    אורי לביא דצמבר 23 2018, 16:16
    התמונה עם ההצצה למה שמאחורי הדברים

    מסבירה את הכל

    השב לתגובה
  3. יוסי שמאי
    יוסי שמאי דצמבר 24 2018, 16:54
    רק לבעלי תואר

    שלישי

    השב לתגובה
  4. המפצח
    המפצח דצמבר 25 2018, 13:24
    עוד לא פיצחתי למה ועל מה אתה כועס

    בכל מאמריך. לא כולם יכולים להיות פרופסורים במדעי המחשב

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון דצמבר 26 2018, 09:57
      אולי הרעיון שאתה צריך לפצח מאמרים הוא רעיון מוטעה?

      אינני פרופסור במדעי המחשב. יש לי רקע טוב בתחומים רבים וגם במדעי המחשב. אם כי אתה צודק לגמרי בטענתך שלא כולם יכולים להיות פרופסורים במדעי המחשב. במאמר עתידי אסביר מדוע לא כולם יודעים לקרוא.

      אני מניח מדבריך שאתה קורא את כל מאמרי. זה מחמיא לי. תודה!!!

      השב לתגובה
  5. אחד
    אחד דצמבר 27 2018, 07:50
    דבר אחד בטוח

    מאמרים מסוג אחר. מאמרים על סף בפילוסופיה. למרות שעוסקים בטכנולוגיה. ומחשבה מקורית ואחרת זה כבר טוב.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!